איות

ברשומה הזאת יש לחיצה ימנית. אם אתם משתמשים במקינטוש, ר׳ הערה בסוף.

---

תקציר מנהלים:

• אם אתם לא משתמשים בדפדפן פיירפוקס, תעשו לעצמכם טובה והתקינו פיירפוקס.
• אם אתם משתמשים בדפדפן פיירפוקס, לכו לשדה כתיבת התגובה מתחת לרשומה.
• לחצו שם לחיצה ימנית.
• ודאו שהשורה „בדוק איות” („Check spelling”) מסומנת ב־V. אם אינה מסומנת, סמנו אותה.
• בדקו אם יש לכם עברית ב„שפות” („Languages”). אם אין, לחצו על „הוסף מילונים…” („Add Dictionaries…”), מצאו „עברית” ברשומה שתופיע, לחצו שם והתקינו לעצמכם מילון של איות לעברית.

---

דפדפני אינטרנט בימינו משמשים לכתיבה לא פחות מאשר לקריאה. אנשים היום כותבים דואר אלקטרוני בעיקר באמצעות הדפדפן – רוב האנשים שאני מכיר עושים את זה בג׳ימייל, ומשום־מה עדיין יש כמה כאלה שעושים את זה ביאהו!, וואללה! או הוטמייל. אנשים כותבים עדכונים בפייסבוק, אנשים כותבים בלוגים, אנשים כותבים תגובות מתוחכמות ושוות כינוס באתרי חדשות. אנשים כותבים שיעורי בית, מכתבים וגיליונות אלקטרוניים שלמים בגוגל דוקס.

אם אתם בעיקר קוראים באינטרנט, אז תראו, אני יכול להבין אתכם – בשנות התשעים באמת קראו מלא דברים טובים. אבל שנות התשעים נגמרו מזמן. תפסיקו להתבייש ותתחילו לכתוב.

כשאתם כותבים מסמך במעבד תמלילים, רוב הסיכויים שמופיעים לכם קווים אדומים מתחת למילים שכתובות לא נכון ומתחת לשמות פרטיים. התכנית שעושה את זה היא בודק איות (spelling checker). אין שום סיבה שלא יהיה לכם בודק איות גם כשאתם כותבים באינטרנט.

למיטב זיכרוני, בדיקת איות נכנסה לדפדפנים כשהופיעה סרגל גוגל למיקרוסופט אינטרנט אקספלורר, אבל זה היה רק לאנגלית. כשהופיע פיירפוקס 2, בדיקת האיות כבר הייתה מובנית. לקח לי הרבה זמן לשים לב לזה, אבל משלב די מוקדם היה אפשר לעשות את זה גם בעברית. אלף תודות לתומר כהן שסיפר לי על זה.

מסיבות טיפשיות שלא מתחשק לי לפרט מילונים לשפות אחדות כלולות בהתקנה של פיירפוקס ושפות אחרות אינן כלולות. עברית, לצערי, אינה כלולה. הסטטיסטיקה אומרת שבערך מחצית מהישראלים שמתקינים פיירפוקס, מורידים את הגרסה עם ממשק בעברית, אבל רק אחוזים בודדים מהם טורחים להתקין את מילון האיות של עברית.

עד שאני אשכנע את ההנהלה של מוזילה לכלול את מילון האיות העברי בפיירפוקס, אנא התקינו את המילון ידנית. זה ממש שימושי בכתיבה יום־יומית ודורש פעולה קצרה מאוד שמתוארת בתחילת הרשומה.

---

בדיקת איות עברית יש גם בגוגל כרום. למיטב הבנתי גוגל כרום משתמש באותו המילון, שפיתחו דן קניגסברג ונדב הראל, אם כי מעולם לא הבנתי באיזה שלב המילון הזה מותקן ואיך הוא עובד. מה שבטוח הוא שהוא לא בודק לי את הטקסט כמו שאני מצפה שהוא יבדוק ולפעמים מתעלם משגיאות.

בג׳ימייל יש בודק איות מובנה בממשק, אבל אם מותקן לכם המילון בדפדפן, אתם יכולים להשתמש בו. גוגל דוקס הוא אתר מתחכם מדי בקטע הזה ולמיטב הבנתי הוא לא מאפשר שימוש בבודק האיות המובנה בדפדפן. יש לו בודק איות באתר. זה עובד בסדר, אבל נראה לי מוזר לפנות לשרת כדי לבדוק כל מילה – זה אטי יותר וזה מבזבז תעבורת רשת. וזה לא טוב שאפשר להשתמש בזה רק באתר אחד.

---

אם אתם משתמשים במקינטוש, אז אתם לא יכולים ללחוץ לחיצה ימנית, כי מי שייצר לכם את המחשב חושב שאתם מפגרים. אולי הוא אפילו צודק. במקרה אחר הייתי אומר לכם בשלב הזה שאתם צריכים להתאבד או, נגיד, לקנות מחשב נורמלי, אבל דווקא בעניין המסוים שנדון כאן אתם כנראה די שיחקתם אותה: שמעתי שבמחשבי מקינטוש יש בדיקת איות מובנית במערכת ההפעלה שמתפשטת לכל התכניות. לא בדקתי את זה בעצמי, אבל אם זה נכון, אני שמח בשביל משתמשי מקינטוש, שאומנם לא יכולים לנקד עברית ולכתוב מימין לשמאל בצורה נורמלית, אבל לפחות יכולים לבדוק איות בכל מקום. (אם אתם משתמשים במקינטוש וחושבים שכן אפשר שם לנקד עברית ולכתוב מימין לשמאל בצורה נורמלית, ספרו לי על זה בתגובות.)

לילית

זאת רשומה על תכנה, אבל נסו לקרוא אותה בכל זאת. היא מציעה לכם דרך לתרום לשיפור האינטרנט במעט מאוד מאמץ.

---

כדי לקרוא את מה שאתם קוראים עכשיו, אתם כנראה משתמשים בתכנת דפדפן. רוב הסיכויים שזה מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר עם סמל ה־e הכחולה, מוזילה פיירפוקס עם סמל השועל האדום או גוגל כרום עם סמל העיגול בצבעי רמזור.

כל אחד מהסמלים האלה הוא סמל של דפדפן. יש עוד כמה דפדפנים, אבל אלה הנפוצים.

הגרסאות של שני הדפדפנים האחרונים מתעדכנות בחודשים האחרונים לעתים קרובות מאוד – מדי כמה שבועות. יש לכך מספר סיבות; הסיבה שהכי מעניינת אותי היא ששניהם במרוץ – ידידותי לפחות בחלקו – ליישם את היכולות שמציעים תקני אינטרנט חדשים ובמרכזם HTML5. בפרט, יש בתקן הזה יכולות משופרות לכתיבה מימין לשמאל. אינטרנט אקספלורר מתעדכן בערך פעם בשנתיים. זאת כבר סיבה טובה להפסיק להשתמש בו.

גוגל כרום מעדכן את עצמו בדרך כלל בלי לשאול, ולרוב המשתמשים שלו מותקנת הגרסה החדשה ביותר בלי שהם שמים לב לכך. במוזילה פיירפוקס זה קצת פחות שקוף – הדפדפן מבקש לאתחל את עצמו ולוקח לו איזה דקה לעלות מחדש אחרי השדרוג. מתכנתי מוזילה עובדים על הפיכת התהליך הזה לשקוף יותר.

החידושים בשני הדפדפנים האלה גם שינו את התפיסה של בדיקות תכנה בשטח על־ידי משתמשים. כבר הרבה שנים נהוג להוציא לתכנות רבות גרסאות ניסיוניות שמכונות „בטא” ו„אלפא”, שיוצאות במועדים לא קבועים ושאינן מתאימות לשימוש יום־יומי, אלא רק לבדיקות קצרות. לעומת זאת, בשיטת ההוצאה לאור שפיירפוקס נוקטת בה בחודשים האחרונים אתם יכולים להחליט להסתכל שלוש גרסאות קדימה. למשל, הגרסה היציבה הנוכחית היא 7; אם אתם לא רוצים הרפתקאות, פשוט השתמשו בה. מדי פעם ייכנסו אליה עדכוני אבטחה דחופים, אבל לא עדכונים משמעותיים בצורת העבודה. אם אתם כן מוכנים להתנדב קצת בבדיקות תכנה, אתם יכולים לבחור משהו הרפתקני יותר:

• הגרסה המועמדת להיות הגרסה היציבה הבאה נקראת, כמקובל, „בטא” (Beta) – כיום זוהי גרסה 8 ואתם יכולים להתקין אותה ולהשתמש בה ביום־יום. להבדיל ממה שהיה נהוג לכנותו „בטא” בתכנות רבות אחרות, זאת גרסה יציבה כמעט מכל בחינה, אבל יש בה מספר תכונות ניסיוניות שאין בגרסה הנוכחית.
• הגרסה המתקדמת יותר היא „אורורה” (Aurora) – כיום זוהי גרסה 9. באורורה יש תכונות מתקדמות וניסיוניות יותר מאלה שב„בטא” וייתכן שיש בה גם בעיות. גרסת „אורורה” צפויה להפוך לגרסת „בטא” בעוד כחודש וחצי או פחות ובתור גרסה יציבה בעוד כחודשיים–שלושה. זה גם המקום הראשון שבו נבדקים תרגומים חדשים לתפריטי התכנה. זאת הגרסה שאני משתמש בה רוב הזמן ואני די מרוצה.
• הגרסה המתקדמת ביותר היא „נייטלי” (Nightly), כלומר „לילית”. היא נקראת כך משום שהיא מתעדכנת מדי לילה (או מדי יום) עם החידושים הטריים ביותר ישר מהמחשבים של המתכנתים, אבל מניסיוני גם היא יציבה למדי. לשם השוואה, בעבר הגרסה הזאת כונתה „Minefield” – „שדה מוקשים”, והיא באמת קרסה כל הזמן ולא התאימה לעבודה יום־יומית. היא זמינה רק באנגלית, אז אני משתמש בה פחות, משום שחשוב לי לבדוק את איכות תרגום התפריטים לעברית. אם לא אכפת לכם מעברית ואתם רוצים לבדוק את הגרסה הכי מתקדמת, נסו אותה.

בגוגל כרום יש שיטה דומה בשמות שונים – הגרסה המתקדמת ביותר נקראת „Canary”, על שם ציפורי הקנרית המסכנות שהיו מוכנסות למכרות כדי לבדוק אם יש בהם גזים רעילים.

למה שתעשו לעצמכם דבר כזה? כי המתכנתים של הדפדפנים זקוקים לכמה שיותר בדיקות בשטח, שהם בעצמם לא מסוגלים לדמיין. למשל, אני גיליתי בגרסת אורורה של פיירפוקס באג בבדיקת איות בעברית שגורם להאטה משמעותית של כל הדפדפן, ושיכול להשפיע גם על שפות אחרות. רוב המתכנתים משתמשים בבדיקת איות רק באנגלית ולא היו שמים לב לבאג הזה. דיווחתי את הבאג הזה ועכשיו יש סיכוי שהוא יתוקן לפני שתופץ הגרסה היציבה.

גוגל, לעומת זאת, הוציאו גרסה יציבה של כרום עם באג חמור למדי שגרם לשיבוש של טקסט בעברית בחלון העריכה של ויקיפדיה במקרים מסוימים. הבאג הזה מדווח עכשיו, ויש סיכוי שיתוקן בגרסה הבאה, אבל עד אז משתמשי גוגל כרום רבים שכותבים בעברית ובערבית יצטרכו לסבול ממנו. זה היה נמנע אילו היו מספיק בודקים מתנדבים דוברי עברית של „גרסת הקנרית” של גוגל כרום. (אגב, דפדפן ספארי במחשבי מקינטוש ובמכשירי אייפון, אייפוד ואייפאד, משתמש ב־Webkit – אותו מנוע תצוגה כמו גוגל כרום, אז הבאג הזה משפיע גם עליהם.)

לסיכום: אם אתם יודעים קצת אנגלית ומסוגלים לתאר בעיה טכנית, שקלו להוריד גרסה ניסיונית של הדפדפן האהוב עליכם, להשתמש בה ביום־יום לדברים הרגילים שאתם עושים באינטרנט, ולדווח בעיות שאתם מוצאים. ואם אתם מגיעים למצב שבו בגרסה הניסיונית יש באג שממש מפריע לכם לעבוד, אז אין שום בעיה: הגרסה הניסיונית והגרסה היציבה יכולות להיות מותקנות בו־זמנית על אותו מחשב.

---

איך מדווחים באגים?

כדי לדווח באגים בפיירפוקס, לכו לאתר bugzilla.mozilla.org.

כדי לדווח באגים בגוגל כרום, לכו לאתר דיווח הבאגים של מיזם chromium. יש גם אתר מעקב נפרד למנוע התצוגה Webkit, שכרום ודפדפני אפל משתמשים בו, אבל אם תפתחו את הבאג באתר הבאגים של כרום, הוא יועבר במידת הצורך למקום הנכון.

אין ממש דרך לדווח באגים במיקרוסופט אינטרנט אקספלורר. אפשר לנסות להרים טלפון למיקרוסופט, אבל גם אם תדווחו משהו, לא תדעו מה קורה עם זה הלאה, והגישה המתסכלת הזאת לא צפויה להשתנות. מלבד זאת, מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר מתעדכן, כאמור, בערך פעם בשנתיים. בקרוב הוא אולי ילמד לקח ממתחריו ויתחיל להתעדכן לעתים קרובות יותר, אבל עד אז החשיבות שלו כנראה תרד עוד יותר. ככה זה עם תכנה שאינה חופשית – גם אם יש אנשים שרוצים לעזור, זה קשה מדי.

קונטרול

אני כותב די הרבה ולכן אני רוצה להיות יעיל. אחד הדברים שעוזרים לי להיות יעיל בכתיבה הוא צירוף המקשים קונטרול־חץ ימינה או חץ שמאלה שמקפיץ את הסמן מילה קדימה או מילה אחורה. אומנם סיפרתי כאן מספר פעמים שאני מתבלבל בין ימין לשמאל, אבל אין זה חשוב במקרה הזה, משום שאני מתבלבל במילים "ימינה" ו"שמאלה" ולא בכיוונים עצמם ובמקרה של חצים אני רואה לאן החץ מצביע; בעצם אני לא זז ימינה ושמאלה, אלא קדימה ואחורה.

אני משתמש בצירוף המקשים הזה לפחות מאז שנת 1996, כשהתחלתי לתכנת הרבה. עד לא מזמן חשבתי שכולם מודעים לו, אבל מסתבר שדי הרבה אנשים לא שמעו עליו ולכן אני מספר עליו כאן. איך אני יודע שדי הרבה אנשים לא שמעו עליו? כי בזמן האחרון יותר ויותר חברים שלי אומרים לי שכדאי לי להפסיק להשתמש בדפדפן פיירפוקס ה"מיושן" וה"אטי" ולעבור לגוגל כרום, כי הוא "מהיר", "חדשני" ו"מקדם את האינטרנט". אינני יכול לעשות את זה, כי בגוגל כרום צירוף המקשים הזה עובד הפוך. ולא רק שהוא עובד הופך, אלא שסתם תנועה עם חצים אות־אות דווקא עובדת בכיוון הנכון וזה הופך כל פעם שאני נאלץ להשתמש בכרום לעינוי. כשאני מספר את זה לאנשים הם מרימים גבה, כי הרבה מהם לא משתמשים בקונטרול־חץ.

אז שפרוטים – יכול להיות שלגוגל כרום לוקח כמה שניות פחות מפיירפוקס לפתוח דף אינטרנט, אבל אני מבלה הרבה יותר זמן בכתיבה של מכתבים, רשומות בבלוג וערכים בוויקיפדיה מאשר בפתיחת דפים חדשים וכשאני כותב, אני משתמש בקונטרול־חץ כל הזמן, אבל כל הזמן. למשל, עד עכשיו השתמשתי בקונטרול־חץ לפחות עשרים ותשע פעמים כדי לכתוב את הרשומה הזאת ועוד לא סיימתי אותה.

ידיד אחד אמר לי שהוא מודע לבאג הזה, אבל הוא כה אוהב את כרום, שהוא הרגיל את עצמו לזה. אני מצטער, אבל יש בזה משהו משוגע. למה לעשות דבר כזה? למה לשנות הרגל הגיוני, ששימושי בכל התכנוֹת בכל מערכות ההפעלה בשביל תכנה אחת דפוקה, כשכבר יש חלופה מצוינת בדמות פיירפוקס? פיירפוקס היא תכנה מתוחזקת היטב, מתעדכנת לעתים קרובות, נפוצה, חופשית, אין בה שום דבר מיושן והיא מקדמת את האינטרנט לא פחות מכרום. למעשה כרום מאט את האינטרנט, משום שאי־אפשר לכתוב בו בעברית בצורה יעילה, או בניסוח פשוט יותר – אי־אפשר לכתוב בו בעברית.

גוגל מודעים היטב לבאג הזה. הבאג דווח לגוגל ב־19 באפריל 2009. לפני שנתיים (ותודה לחץ בן־חמו על הדיווח). וזה לא ממש הפריע להם. בכל אופן, זה לא הפריע להם מספיק בשביל לתקן את זה. יש פה כמה אפשרויות: או שעובדי גוגל ישראל לא משתמשים בעצמם במוצר שלהם – מה שמכונה באנגלית dogfooding, לפי האמרה שעובדי חברה לייצור מזון כלבים אמורים לאכול את מזון הכלבים בעצמם בשם האחריות כלפי הלקוח; או שהם משתמשים בו, אבל לא כותבים בעברית; או שהם משתמשים בו וכותבים עברית, אבל לא משתמשים בקונטרול־חץ; או שהם, כמו ידידי המשוגע מעט, הרגילו את עצמם לצירוף המקשים ההפוך.

ידיד אחר, עובד גוגל בעצמו, סיפר לי שהוא שונא את הבאג הזה ובגלל זה משתמש בפיירפוקס. מה שדי הגיוני – זה, כאמור, גם מה שאני עושה. הוא גם הסביר שמתכנתי כרום אינם יכולים להשתמש ביכולות של מערכת ההפעלה להזיז את הסמן, אלא חייבים ליישם את חלון העריכה מחדש. והם גם לא יכולים להעתיק את היישום של קונטרול־חץ מפיירפוקס, אף־על־פי שזו תכנה חופשית. סבבה, שיהיה; רוצים להמציא את הגלגל – תמציאו, אבל אני מרוצה מאוד מהגלגל הנוכחי שלי והניסיונות של כולכם לגרום לי להרגיש רע בקשר לזה לא יצלחו.

יש לי עוד הוכחה לכך שעובדי גוגל ישראל לא עושים מספיק dogfooding: לפני מספר ימים מצאתי ב־Canary – גרסת המפתחים של כרום, המתעדכנת מדי יום – בעיה חמורה מאוד בעברית: כל האותיות פשוט היו הפוכות. כלומר, במקום נ ראיתם ׆. מישהו כנראה ניסה לתקן בעיות כיווניות והלך רחוק מדי. "מצאתי" זאת לא המילה – זה הדבר הראשון שרואים כשפותחים את הדפדפן. העובדה שדבר כזה בכלל יוצא בצורה כלשהי לציבור ועוד נשאר במשך כמה ימים ואפילו מחמיר מראה שדוברי שפות שנכתבות מימין לשמאל לא עושים שום בדיקות לגרסה הזאת המפתחים הזאת, והרי זאת אמורה להיות מטרת קיומה.

למען ההגינות אוסיף שגם דפדפן ספארי של אפל סובל מהבאג הזה, כי שניהם מבוססים על אותו מנוע. אבל אדרבה. אתם קולטים? – שתי חברות ענק תומכות במיזם הזה ואף אחת מהן לא באמת שמה זין על עברית וערבית, אף־על־פי שהן טוענות אחרת. נו, אנחנו רגילים לזה.

המצאתי אפילו תאוריית קשר בעניין הזה והיא שלגוגל ולאפל לא ממש אכפת ממחשבים ושהם מתרכזים יותר בשיפור היכולות הנחוצות לגלישה בטלפונים ניידים. אותו ידיד עובד גוגל טוען שאני טועה. תחליטו בעצמכם; בכל אופן, גם אם אני צודק בעניין הזה, הסיבה העיקרית לכך שהבאג הזה עדיין לא תוקן שנתיים אחרי שדווח היא שמתכנתי גוגל כנראה לא כותבים בעברית הרבה. והמשתמשים בכרום ואחיו אולי כותבים, אבל יותר חשוב להם להתפלצן ולקטול את פיירפוקס מלכתוב ביעילות בשפת אמם.

לאור הפעילות הרבה בדף הבאג לאחרונה, ייתכן שהוא יתוקן בקרוב. נראה שהמתכנת העיקרי שעוסק בתיקונו דווקא סיני. תודה, או משהו. לא שזה באמת חשוב לי, אבל יש לי תחושה שכשהבאג הזה סוף־סוף יתוקן ואוּכַל – סתם בשביל הספורט – לנסות להשתמש בכרום, כנראה אגלה עוד באג שלא יאפשר לי להמשיך.

---

במהלך כתיבת הרשומה הזאת השתמשתי בקונטרול־חץ לפחות מאה פעמים.

גולשים

ברשומה הזאת יש מוזיקה, לשון, אינטרנט, יחסים משפחתיים, ואפילו כדורגל.

---

אם יש לכם כבר חשבון ג׳ימייל, השפה שבה אתם רואים את הממשק שם היא השפה שקבועה בהגדרות בתוך ג׳ימייל. אם אתם סטודנטים לבלשנות, אולי הגדרתם לעצמכם שם ליטאית או טמילית, אבל רוב הסיכויים שלא נגעתם בהגדרה הזאת וששפת הממשק שלכם היא אנגלית או עברית.

אם אין לכם חשבון ג׳ימייל ותיכנסו עכשיו לאתר www.gmail.com, תראו את מסך הכניסה בשפה שמוגדרת בדפדפן שלכם בתור השפה המועדפת. זאת לא בהכרח השפה של התפריטים של מערכת ההפעלה או של הדפדפן, אם כי בררת המחדל היא שזו תהיה אותה השפה. אולי אף פעם לא שמתם לב לזה, אבל אתם יכולים להגדיר בדפדפן את השפות שבהן אתם מעדיפים לקרוא אתרים. אם בעל האתר תרגם אותו לאחת מהשפות שאתם מעדיפים, הוא יוצג לכם בשפה הזאת.

בישראל יש הרבה אנשים שיודעים אנגלית (או חושבים שהם יודעים). אנשים שיודעים אנגלית אינם חושבים הרבה על האנשים שהאנגלית עבורם היא ג׳יבריש גמור. עבור האנשים שאינם יודעים אנגלית, אתרים באנגלית לא ממש קיימים.

נגיד אבא שלי. הוא יודע רוסית ועברית. שאר האינטרנט אינו קיים בשבילו. כשהתחלתי לפני מספר חודשים ללמד אותו להשתמש באינטרנט, הופתעתי לטובה לא רק מכמות האתרים המתורגמים לרוסית, אלא גם מכך שהם פועלים בצורה די חלקה כל עוד רוסית מוגדרת בתור השפה המועדפת בדפדפן.

לא מעט אתרים מתורגמים גם לעברית ואם אינכם יודעים את זה, אנגלית כנראה מוגדרת אצלכם בתור השפה המועדפת. אולי אתם באמת מעדיפים אנגלית, אף־על־פי ששפת אמכם עברית. בוודאי יש לכם גם נימוקים לזה: "כל תרגומי התכנה לעברית גרועים! התרגומים רק מפריעים, כי ממילא מי שמשתמש במחשב יודע אנגלית! ומי שלא יודע אנגלית, שילמד!"

אולם עובדה היא שהרבה אנשים שאינם יודעים אנגלית ואינם מתכוונים ללמוד אותה משתמשים במחשב בכל זאת. אולי הם מרגישים שמשהו בתרגום לא בסדר, אבל אינם יודעים מה בדיוק. אלה מכם שיודעים עברית ואנגלית, רואים מה בדיוק גרוע בתרגומים, אבל אינכם עושים דבר בקשר לזה ולנוחותכם פשוט עוברים לאנגלית. אילו הייתם טורחים להשתמש בתרגום העברי ומדי פעם לדווח על בעיות תרגום, התרגומים היו גרועים פחות. קצת ביצה ותרנגולת, אבל אפשר לפתור את זה.

---

בעולם העשיר של האינטרנט הקטלאני החליטו לקחת את העניין הזה צעד קדימה. אז אומנם קטלאנית היא השפה הראשונה והיחידה שיש לה סיומת אינטרנט משלה – .cat – זאת אומרת שמדינה אין להם, אבל באינטרנט הם ברמה של מדינה.

ואומנם כמעט כל תכנה שיוצריה מאפשרים לתרגם אותה מתורגמת לקטלאנית – במיוחד תכנה חופשית, כמובן. לעתים קרובות היא לא מתורגמת לשפות נפוצות יותר כגון רוסית, סינית או צרפתית, אבל כן לקטלאנית. ויקיפדיה הקטלאנית, למשל, היא הראשונה שקמה אחרי אנגלית. במידה רבה זו עבודת מתנדבים, שחלקם מאוגדים באתר softcatala.cat.

אולם בפועל הרבה דוברי קטלאנית משתמשים במחשבים ובאינטרנט בספרדית. רובם ככולם יודעים ספרדית, ואף־על־פי שהם מדברים קטלאנית בבית, בעבודה ובבתי הקפה, במחשב של רבים מהם יש חלונות בספרדית, כי זה מה שמכרו להם בחנות והם לא טרחו לשנות. זה היה המצב אפילו – אוי ואבוי! – במחשבים של המדריכים בקורס קיץ בקטלאנית שהייתי בו לפני שנה. ולחלק מהם גם יש כתובת דוא״ל שמסתיימת ב־yahoo.es, כלומר הסניף הספרדי של יאהו! ר״ל. אז "מוסד פּוּנְט־קָאט", המנהל את מתחם .cat חש שצריך לעשות בקשר לזה ופתח במבצע "Navega en català – גלוש בקטלאנית".

אינך גולש בקטלאנית. קל לשנות את זה, אנחנו נדריך אותך!

בלוגרים קטלאניים התבקשו להוסיף לאתר שלהם פיסת קוד קטנה. אם ניגש לאתר גולש שבדפדפן שלו הקטלאנית אינה מוגדרת בתור השפה המועדפת, מוצגת למעלה ההודעה: "No estàs navegant en català – אינך גולש בקטלאנית" ולידה – קישור לדף עם הסבר כיצד לשנות בקלות את הגדרת השפה המועדפת. המטרה היא לגרום לאנשים מהשורה לגלות שיש יותר אתרים בקטלאנית מכמה שהם חושבים ולגרום לבעלי האתרים לראות שיש יותר ביקוש לאתרים בקטלאנית מכמה שהם חושבים.

אני קורא כמה בלוגים בקטלאנית ונראה שיש למבצע הזה היענות בריאה, כי התחלתי לראות את ההודעה בהרבה מהם. הודעה כזאת מופיעה גם באתרים של תחנות הרדיו והטלוויזיה הפופולריות Catalunya Informació‏, icat.fm ו־TV3, באתר הקטלאני של מוזילה, וגם ויקיפדיה הקטלאנית הציבה הודעה כזאת בראש הדף, אף כי לא נעשה בה שימוש בתכונת השפה המועדפת. (באתר הקטלאני שכנראה מושך הכי הרבה ישראלים – מועדון הכדורגל ברצלונה – אין הודעה כזאת. חבל. אבל שימו לב לסיומת cat.)

עד שאיגוד האינטרנט הישראלי או לפחות mozilla.org.il יחלו במבצע "גולשים בעברית", הרי לכם הוראות איך להגדיר את השפה המועדפת בדפדפנים:

פיירפוקס

Tools / Options / Content / Languages / Choose / Select language to add / Hebrew

בסוף צריך לבדוק שעברית נמצא בראש הרשימה ואם אינה שם, להשתמש בכפתור Up כדי להעלות אותה. בגנו/לינוקס במקום Tools / Options בהתחלה צריך ללחוץ Edit / Preferences.

גוגל כרום

מפתח ברגים / Options / Under the hood / Web content / Change font and language settings / Languages / Add / Hebrew

בסוף צריך לבדוק שעברית נמצא בראש הרשימה ואם אינה שם, להשתמש בכפתור Up כדי להעלות אותה.

אופרה

O אדום בפינה למעלה / Settings / Preferences / Language / עברית

ספארי ומיקרוסופט אינטרנט אקספלורר בחלונות

נכנסים ללוח הבקרה של המחשב (Control Panel) / Internet Options / General / Languages / Add / Hebrew

(חכם מצד מפתחי ספארי להשתמש בהגדרה כלל־מערכתית לבחירת השפה המועדפת, אבל משום־מה אי־אפשר להגיע אליה דרך התפריטים של הדפדפן עצמו. כדי לגלות איך עושים את זה, הייתי צריך ללכת לאתר של Navega en català!)

---

מספר הערות:

1. הוראות בשפות אחרות, בדפדפנים אחרים ובמערכות הפעלה אחרות תתקבלנה בברכה.
2. אם מוזילה ישראל או איגוד האינטרנט הישראלי כבר ניסו להריץ מבצע כזה ואני פספסתי, קבלו את התנצלותי וספרו לי על זה.
3. באתרים מסוימים השפה שבה הקורא יקבל את האתר עשויה להיקבע גם לפי ניסיון השרת לזהות את מיקום הגולש לפי כתובת ה־IP שלו ("Geolocation").

מונחים, חלק ב'

אני כנראה קצת ידוען, כי מישהי שלא הכרתי כתבה לי: "אני נורא נהנית לקרוא את הבלוג שלך ולומדת המון". שלום לך ותודה על המחמאה. אני מקווה שתלמדי מהרשומה הזאת, ושילמדו ממנה כל שאר הקוראים, כי היא חשובה מאוד. אם היא קשה להבנה ויש לכם חשק לוותר אחרי חצי פסקה, אני רוצה שתספרו לי על זה.

---

אני מרבה לכתוב פה בזמן האחרון על ניקוד. באופן טבעי זה גורר תגובות שכוללות את צירופי המילים "כתיב מלא" ו"כתיב חסר". אנסה להסביר מה לא טוב בהם. לא סתם לא טוב, אלא רע מאוד.

רוב האנשים שמשתמשים בצירופים האלה לא באמת יודעים מה הם אומרים. למשל מישהי מתלוננת באוזניי: "אני לא מבינה למה כותבים היום 'מאוד' בווי"ו. בבית הספר לימדו אותנו לכתוב בכתיב חסר – מ"ם, אל"ף, דל"ת, ומי שהיה מוסיף וי"ו היו צוחקים עליו." מצד שני כשאמרתי לה שהאקדמיה ממליצה לכתוב "גאוגרפיה" ולא "גיאוגרפיה" היא הזדעקה: "מה פתאום?! תמיד כתבתי 'גיאוגרפיה'!" זו אישה חכמה ומשכילה יותר ממני, אבל לא היה לי קל להסביר לה ש"גיאוגרפיה" זה כתיב מלא יותר מ"גאוגרפיה".

אז לא "כתיב חסר" בוער בעצמותיה, כי אם הרגלים. וזה בסדר. הבעיה היא שנוצרו בארץ הרגלים שונים מאדם לאדם. מתקני הלשון המפורסמים, כגון אליעזר בן־יהודה, דוד ילין, חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון, יוסף קלאוזנר, יצחק אבינרי, אבא בנדויד ואחרים – לכל אחד מהם היה טעם אחר בכתיב מלא ובכתיב חסר. הם כתבו על כך מאמרים וספרים ונוצר בליל של דעות. כל מורה ללשון הבין מהבליל הזה משהו אחר ויצא שלכל תלמיד יש הרגלים שונים.

ובכן, הדבר הראשון שצריך להבין הוא ש"כתיב חסר" ו"כתיב מלא" הם מונחים יחסיים ולא מוחלטים. טקסט בעברית מלא יותר מטקסט אחר בעברית, אם יש בו יותר אותיות אהו"י, אבל הוא גם יכול להיות חסר יותר מטקסט אחר שבו יש עוד יותר אותיות אהו"י. שום טקסט עברי לא כתוב בכתיב מלא באופן מוחלט או בכתיב חסר באופן מוחלט.

יש מי שיאמר שאם מסירים את הניקוד מהתנ"ך, אז הוא יהיה כתוב ב"כתיב חסר", אבל זה מטעה, כי הכתיב בתוך התנ"ך אינו עקבי. דוד המלך נקרא פעם "דוד" ופעם "דויד"; ההפך מימין הוא פעם "שמאל" ופעם "שמאול"; השם שאִתּוֹ כל־כך מזדהה עובדיה יוסף נכתב "פינחס" בספר במדבר ו"פנחס" בספר שמואל; ועוד הדוגמאות רבות.

סקירה קצרה ביותר של טקסטים עבריים מהתקופות השונות מראה שהאפנוֹת בעניין הזה השתנו עם הזמן. בכתובות האבן העתיקות, כגון כתובת השילוח יש הרבה פחות אותיות אהו"י מכמה שיש בתנ"ך. באיגרות בר־כוכבא ובמגילות ים־המלח להפך – יש יותר אותיות אהו"י אפילו מכמה שמקובל לכתוב היום. בכתבי יד מימי הביניים המצב היה די דומה למצב של ימינו. בתקופת ההשכלה הייתה נסיגה לכיוון כתיב חסר יותר – בן־יהודה כתב "מזמן" ויכול היה להתכוון ל"מזמן", "מזומן" ו"מוזמן", אבל בדור שאחריו הווי"ו חזרה.

עכשיו, מה צריך לכתוב היום? תלוי, כמובן, איך מגדירים "צריך". אם נשתמש בהגדרה הצרה והפוסקנית של האקדמיה, אז יש שתי צורות כתיב מוגדרות – "כתיב מנוקד" ו"כתיב חסר ניקוד". שוב: האקדמיה לא מגדירה את המונחים "כתיב חסר" ו"כתיב מלא", כי אלה מונחים יחסיים.

"הכתיב המנוקד", המכונה גם "הכתיב הדקדוקי", הוא הכתיב העיקרי שבו מתעסקת האקדמיה בהחלטות שלה בנושא נטיית הפועל והשם, משום שזה הכתיב שמייצג מידע לשוני מלא ומדויק יותר. ההחלטות שלה חכמות, אבל הן בקושי מחלחלות לציבור, כי הציבור כמעט שלא משתמש בניקוד. זו בעיה חמורה, אבל אדבר עליה בהזדמנות אחרת.

"הכתיב חסר הניקוד" הוא מערכת של חוקים שהגדירה האקדמיה, שלפיהם יש דרך אחת ויחידה לכתוב כל מילה בטקסט לא מנוקד. בפעם השלישית: "הכתיב חסר הניקוד" של האקדמיה אינו מלא ואינו חסר. כתיב המילה "זיכרונות" לפי החוקים האלה מלא יותר מהכתיב שלה אצל אנשים שרגילים לכתוב "זכרונות"; כתיב המילה "תכניות" לפיהם חסר יותר מהכתיב שלה אצל אנשים שרגילים לכתוב "תוכניות".

הכתיב חסר הניקוד מבוסס על הכתיב המנוקד. כלומר, כדי להבין באופן מלא את הכללים האלה ולהשתמש בהם ביום־יום צריך להבין את כללי הניקוד. גם זו בעיה חמורה, וגם עליה אדבר בהזדמנות אחרת.

לסיום הרשומה הזאת אני רוצה לדבר על בעיה נקודתית נוספת במינוח. הסברתי כאן מדוע המונחים "כתיב מלא" ו"כתיב חסר" בעייתיים ולמה רצוי להימנע מהם – כי הם יחסיים ולא מוגדרים. המונח "כתיב חסר ניקוד" כן מוגדר, אבל גם הוא בעייתי בגלל הצורה שלו: הוא ארוך מדי ומה שעוד יותר גרוע, הוא כולל את המילה "חסר" וזה יכול לגרום לבלבול נוסף עם המונח "כתיב חסר" – והרי הוא דווקא מלא (יחסית, כמובן). לכן הייתי מעדיף ששמו הרשמי היה "כתיב לא מנוקד" – קצר יותר ומבלבל פחות.

---

ועוד הערה טכנית קטנטנה בסוף: בודק האיות העברי שצובע לכם מילים באדום במיקרוסופט וורד לא מקפיד על כללי כתיב חסר ניקוד תקניים. אף־על־פי שהוא קורא לעצמו "תקני", יש בו לא מעט חריגות משונות מהחוקים שהגדירה האקדמיה. לעומתו, בודק האיות hspell שיש במוזילה פיירפוקס, בג'ימייל, בגוגל כרום ובאופן אופיס, כן מקפיד עליהם. זה כנראה אומר משהו על הנטייה הבריאה של אנשי תכנה חופשית לא להמציא מחדש את הגלגל כשכבר קיים גלגל מספיק טוב.