יש דבר מרגיז מאוד בעולם התכנה, המחשבים והאינטרנט – המונחים אינם אחידים וגורמים להטעיה ולחוסר הבנה. חלקם אינם אחידים בגלל הטעיה מכוונת של חברות מסחריות מסוימות, וחלקם בגלל בורות הציבור הרחב. כאן אנסה לכתוב את מילון המונחים שלי. אם אינכם מסכימים עם מה שכתוב כאן, אתם טועים, אבל כתבו לי על זה בדוא״ל amir.aharoni@mail.huji.ac.il.

אינטרנט – רשת עולמית של מחשבים שפועלת לפי תקנים של IEEE‏, W3C ומספר ארגוני תקינה אחרים. לרוב כשמדובר באינטרנט הכוונה בעצם ל"מארג העולמי" – WWW, אבל זו "טעות" נפוצה ולא כל־כך מזיקה, אז אין טעם לקרוא לה טעות. לעתים בשם "אינטרנט" מכונה הרשת שאליה מתחברים האנשים שמשתמשים בדפדפן מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר, אבל השם הנכון לרשת הזאת הוא "מיקרוסופט אינטרנט" (ע״ע) כשם הדפדפן (המקולקל, ע״ע), שבו הם משתמשים. כמו כן, לעתים בשם "אינטרנט" מכונה השרת של חברת הטלפונים הניידים שאליו מתחברים כדי להוריד שירים ותמונות של בחורות. זה לא אינטרנט, אלא השרת של חברת הטלפונים הניידים שאליו מתחברים כדי להוריד שירים ותמונות של בחורות.

אינטרנט אמתי – ר׳ אינטרנט

אם פי 3 – סוג נפוץ של קובץ לאחסון צליל, בדרך כלל מוזיקה או דיבור. יש סוגים אחרים של קובצי מוזיקה, כגון wma‏, m4a‏, ogg ועוד. מכשיר שמנגן קובצי מוזיקה נקרא "נגן מוזיקה נייד", משום שבדרך כלל הוא יודע לנגן לא רק קובצי אם פי שלוש. האלגוריתם שלפיו פועלים קובצי אם פי שלוש רשום כפטנט, מה שמגביל את המתכנתים שרוצים ליצור תכנה או מכשיר שמשמיעים אותם ומכריחים אותם לשלם תמלוגים לקבוצה שפיתחה את האלגוריתם, גם אם הם מיישמים את האלגוריתם בעצמם. הפטנט תקף רק בחלק מהמדינות – הוא תקף בארצות הברית, אבל אינו תקף בישראל וברוב מדינות האיחוד האירופי, ואף־על־פי־כן אנשים במדינות רבות נמנעים משימוש בקובצי אם פי 3 במחאה על קיום הפטנט הזה ומעדיפים להשתמש בקצבים מסוגים אחרים.

אם פי 4 – תקן ממשפחת תקני MPEG שמתאר מספר סוגים של קבצים לאחסון צליל, סרטים ומדיה אחרת. יש סוגים אחרים כגון wmv‏, divx‏, ogg ועוד. מכשיר שמנגן קובצי מוזיקה ווידאו נקרא "נגן וידאו נייד", "נגן סרטים נייד" או "נגנן מדיה נייד", משום שבדרך כלל הוא יודע לנגן לא רק קובצי אם פי ארבע. למעשה, יש נגנים שכלל אינם יודעים לנגן קובצי אם פי ארבע, אלא רק קבצים מסוגים אחרים, אבל מוכרים בחנויות אלקטרוניקה מכנים אותם "אם פי ארבע" בכל זאת. כמו אם פי 3, גם אם פי 4 רשום כפטנט ונתון למגבלות שונות.

בלוג – אתר אינטרנט שבו אפשר בקלות לפרסם עדכונים שוטפים סתם על החיים או על נושאים מוגדרים. כל אחד מהעדכונים האלה נקרא "רשומה" או בלעז "פוסט" ואילו "בלוג" הוא האתר כולו.

דוט נט – ספרייה של מחלקות שפותחה על ידי חברת מיקרוסופט ומיועדת לתכנות מערכות כללי, ממשקי משתמש, התחברות למסדי נתונים, מנועים לאתרי אינטרנט וכו׳. ניתן להשתמש בה מתוך כמה שפות תכנות שונות, בהן C++‏, C#‏, Visual Basic ואחרות. הספרייה שפיתחה מיקרוסופט אינה חופשית (ע״ע) ופועלת רק במחשבים שבהם מותקנת מערכת ההפעלה חלונות. יש ניסיונות לפתח ספריית מחלקות שתהיה תואמת לדוט נט המקורית של מיקרוסופט, אבל תהיה גם חופשית (ע״ע) ותוכל לפעול גם במערכות הפעלה אחרות. המיזמים העיקריים מהסוג הזה הם DotGNU ו־Mono; הם פעילים, אבל עדיין אינם מספקים תאימות מלאה לספריית דוט נט המקורית. סביבת הפיתוח ליישומי דוט נט שמספקת חברת מיקרוסופט נקראת "ויז׳ואל סטודיו", אף־על־פי שאנשים רבים קוראים גם לה, באופן שגוי, "דוט נט".

דפדפן – תכנה, שהאנשים שיצרו אותה התכוונו לכך שהיא תאפשר גישה לאתרי אינטרנט (ע״ע) לפי התקן של ארגון W3C. דוגמאות: פיירפוקס; אופרה; קונקרור; גוגל כרום; ספארי. רצוי שדפדפן יהיה גם חופשי (ע״ע), כמו כל התכנוֹת; דפדפן אופרה אינו חופשי ואילו כרום וספארי חופשיים באופן חלקי. דפדפן מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר, במיוחד בגרסאותיו הישנות, אינו דפדפן אינטרנט אמתי, אלא כשמו כן הוא – דפדפן מיקרוסופט אינטרנט (ע״ע). הגרסאות האחרונות של מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר שיפרו לכאורה את התמיכה בתקנים, אבל עדיין לא רצוי להשתמש בהן, משום שהן מנציחות את התופעה העגומה של מיקרוסופט אינטרנט, שראויה לעבור מהעולם ויפה שעה אחת קודם.

דפדפן אינטרנט אמתי – ר׳ דפדפן

זיכרון – זיכרון פנימי של מחשב, מסוג RAM (קריאה אקראית), ROM (קריאה בלבד), וכיו״ב. בשום פנים ואופן זה לא הדיסק הקשיח. בימינו התשובות הנפוצות לשאלה "כמה זיכרון יש במחשב הזה" הן "חצי ג׳יגה", "ג׳יגה אחד", "ארבע ג׳יגה"; תשובה מסדר גודל של "מאה ג׳יגה" ומעלה כנראה מתייחסת לדיסק קשיח ולא לזיכרון. אל תקנו מחשבים בחנויות שבהם המוכרים קוראים לדיסק הקשיח "זיכרון". כשהחברים שלכם קוראים לדיסק הקשיח "זיכרון", תקנו אותם. בבקשה.

חופשי – תכנה חופשית היא תכנה שלמשתמש בה יש לפי החוק חופש לעשות בה שימוש לכל צורך, ללמוד איך היא פועלת, להפיץ אותה ולשפר אותה, בין אם בחינם או בתשלום. מכונה גם "קוד פתוח".

לא עובד – אתר מקולקל, כשמו כן הוא, כנראה לא יעבוד בדפדפן אינטרנט אמתי (ע״ע).

לא עובד בפיירפוקס – נאמר על "אתרים" במיקרוסופט אינטרנט (ע״ע). זהו משפט ארוך מדי שצריך לקצר ל"אתר לא עובד" או "אתר מקולקל".

מהיר – מהירות זה דבר יחסי. אפשר לומר שתכנה מהירה אם היא עושה את מה שהמשתמש מצפה שתעשה בלי לגרום לו לחכות, אבל זה עניין של התרשמות. בעת דיון בין תכנות שעושות אותו דבר ומתחרות על זה, אפשר להשוות את המהירות שלהן. למשפט "דפדפן גוגל כרום מהיר יותר מדפדפן מוזילה פיירפוקס" יש משמעות רק אם מי שאמר אותו הדגים את ההבדל במהירות – ביצע את אותה פעולה בשני הדפדפנים, מדד את הזמן שלקח לבצע אותה בכל דפדפן ומצא שהיא לקחה פחות זמן בדפדן גוגל כרום. ישנן גם בדיקות ביצועים מקיפות, המכונות באנגלית benchmark, אולם הן לא בהכרח מצביעות על כך שדפדפן זה או אחר מהיר יותר באופן כללי, משום שהן בדרך כלל מודדות פונקציות מסוימות בתנאי מעבדה ולא את חוויית המשתמש הכללית בביצוע פעולות יום־יומיות.

מיקרוסופט אינטרנט – הרשת שבה גולשים האנשים שמשתמשים בדפדפן מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר. היא חופפת באופן חלקי לאינטרנט (ע״ע), אבל לא לגמרי. הרשת הזאת מאפשרת התחברות לכתובות שבהן יש מידע שקורא לעצמו "אתר אינטרנט", אבל אינו יכול להיקרא כך, משום שהוא אינו עומד בתקן של ארגון W3C שמגדיר מה זה אתר אינטרנט. אתר כזה משול לכביש שרק מכוניות של יצרן אחד יכולות לנסוע בו, ואי אפשר להתייחס אליו כאל חלק מרשת הכבישים הציבורית.

מקולקל – אתר אינטרנט מקולקל הוא אתר שלא תוכנת לפי תקנים. ר׳ "לא עובד". מומלץ לראות גם בדפדפן שמסוגל לפתוח אתרים מקולקלים ומיושנים דפדפן מקולקל, במיוחד אם אינו מסוגל לפתוח אתרים שאינם מקולקלים.

קוד פתוח – ר׳ חופשי.

שחרר, שוחרר, שחרור, לשחרר – להוציא שיר, ספר או תכנה לפי תנאים של רישיון חופשי (ר׳ חופשי). למשל, אפשר לומר שבשנת 1998 חברת נטסקייפ החליטה לשחרר את דפדפן נטסקייפ – לפרסם את הקוד שלו לפי תנאים של רישיון חופשי (כעבור כמה שנים אותו הדפדפן התגלגל למה שנקרא היום "מוזילה פיירפוקס"). גרסאות חדשות של פיירפוקס, שיוצאות מדי כמה שבועות, אינן "שחרור", כי הרישיון שלהן לא משתנה. פרסום גרסה חדשה של תכנה נקרא "הוצאה לאור". כנ״ל לגבי ספרים ותקליטים: חיים סבתו ודויד גרוסמן אינם "משחררים" ספר בדרך כלל, אלא מוציאים ספר לאור; שלום גד ואפרת בן־צור אינם משחררים תקליט חדש, אלא מוציאים תקליט לאור. אם מישהו מהם מחליט להוציא תקליט לאור לפי תנאי רישיון חופשי, המתיר העתקה ושינוי בלא הגבלה, אז אפשר לומר שהתקליט או הספר שוחרר.