ברשומה הזאת יש מוזיקה, לשון, אינטרנט, יחסים משפחתיים, ואפילו כדורגל.
אם יש לכם כבר חשבון ג׳ימייל, השפה שבה אתם רואים את הממשק שם היא השפה שקבועה בהגדרות בתוך ג׳ימייל. אם אתם סטודנטים לבלשנות, אולי הגדרתם לעצמכם שם ליטאית או טמילית, אבל רוב הסיכויים שלא נגעתם בהגדרה הזאת וששפת הממשק שלכם היא אנגלית או עברית.
אם אין לכם חשבון ג׳ימייל ותיכנסו עכשיו לאתר www.gmail.com, תראו את מסך הכניסה בשפה שמוגדרת בדפדפן שלכם בתור השפה המועדפת. זאת לא בהכרח השפה של התפריטים של מערכת ההפעלה או של הדפדפן, אם כי בררת המחדל היא שזו תהיה אותה השפה. אולי אף פעם לא שמתם לב לזה, אבל אתם יכולים להגדיר בדפדפן את השפות שבהן אתם מעדיפים לקרוא אתרים. אם בעל האתר תרגם אותו לאחת מהשפות שאתם מעדיפים, הוא יוצג לכם בשפה הזאת.
בישראל יש הרבה אנשים שיודעים אנגלית (או חושבים שהם יודעים). אנשים שיודעים אנגלית אינם חושבים הרבה על האנשים שהאנגלית עבורם היא ג׳יבריש גמור. עבור האנשים שאינם יודעים אנגלית, אתרים באנגלית לא ממש קיימים.
נגיד אבא שלי. הוא יודע רוסית ועברית. שאר האינטרנט אינו קיים בשבילו. כשהתחלתי לפני מספר חודשים ללמד אותו להשתמש באינטרנט, הופתעתי לטובה לא רק מכמות האתרים המתורגמים לרוסית, אלא גם מכך שהם פועלים בצורה די חלקה כל עוד רוסית מוגדרת בתור השפה המועדפת בדפדפן.
לא מעט אתרים מתורגמים גם לעברית ואם אינכם יודעים את זה, אנגלית כנראה מוגדרת אצלכם בתור השפה המועדפת. אולי אתם באמת מעדיפים אנגלית, אף־על־פי ששפת אמכם עברית. בוודאי יש לכם גם נימוקים לזה: "כל תרגומי התכנה לעברית גרועים! התרגומים רק מפריעים, כי ממילא מי שמשתמש במחשב יודע אנגלית! ומי שלא יודע אנגלית, שילמד!"
אולם עובדה היא שהרבה אנשים שאינם יודעים אנגלית ואינם מתכוונים ללמוד אותה משתמשים במחשב בכל זאת. אולי הם מרגישים שמשהו בתרגום לא בסדר, אבל אינם יודעים מה בדיוק. אלה מכם שיודעים עברית ואנגלית, רואים מה בדיוק גרוע בתרגומים, אבל אינכם עושים דבר בקשר לזה ולנוחותכם פשוט עוברים לאנגלית. אילו הייתם טורחים להשתמש בתרגום העברי ומדי פעם לדווח על בעיות תרגום, התרגומים היו גרועים פחות. קצת ביצה ותרנגולת, אבל אפשר לפתור את זה.
בעולם העשיר של האינטרנט הקטלאני החליטו לקחת את העניין הזה צעד קדימה. אז אומנם קטלאנית היא השפה הראשונה והיחידה שיש לה סיומת אינטרנט משלה – .cat – זאת אומרת שמדינה אין להם, אבל באינטרנט הם ברמה של מדינה.
ואומנם כמעט כל תכנה שיוצריה מאפשרים לתרגם אותה מתורגמת לקטלאנית – במיוחד תכנה חופשית, כמובן. לעתים קרובות היא לא מתורגמת לשפות נפוצות יותר כגון רוסית, סינית או צרפתית, אבל כן לקטלאנית. ויקיפדיה הקטלאנית, למשל, היא הראשונה שקמה אחרי אנגלית. במידה רבה זו עבודת מתנדבים, שחלקם מאוגדים באתר softcatala.cat.
אולם בפועל הרבה דוברי קטלאנית משתמשים במחשבים ובאינטרנט בספרדית. רובם ככולם יודעים ספרדית, ואף־על־פי שהם מדברים קטלאנית בבית, בעבודה ובבתי הקפה, במחשב של רבים מהם יש חלונות בספרדית, כי זה מה שמכרו להם בחנות והם לא טרחו לשנות. זה היה המצב אפילו – אוי ואבוי! – במחשבים של המדריכים בקורס קיץ בקטלאנית שהייתי בו לפני שנה. ולחלק מהם גם יש כתובת דוא״ל שמסתיימת ב־yahoo.es, כלומר הסניף הספרדי של יאהו! ר״ל. אז "מוסד פּוּנְט־קָאט", המנהל את מתחם .cat חש שצריך לעשות בקשר לזה ופתח במבצע "Navega en català – גלוש בקטלאנית".
אינך גולש בקטלאנית. קל לשנות את זה, אנחנו נדריך אותך!
בלוגרים קטלאניים התבקשו להוסיף לאתר שלהם פיסת קוד קטנה. אם ניגש לאתר גולש שבדפדפן שלו הקטלאנית אינה מוגדרת בתור השפה המועדפת, מוצגת למעלה ההודעה: "No estàs navegant en català – אינך גולש בקטלאנית" ולידה – קישור לדף עם הסבר כיצד לשנות בקלות את הגדרת השפה המועדפת. המטרה היא לגרום לאנשים מהשורה לגלות שיש יותר אתרים בקטלאנית מכמה שהם חושבים ולגרום לבעלי האתרים לראות שיש יותר ביקוש לאתרים בקטלאנית מכמה שהם חושבים.
אני קורא כמה בלוגים בקטלאנית ונראה שיש למבצע הזה היענות בריאה, כי התחלתי לראות את ההודעה בהרבה מהם. הודעה כזאת מופיעה גם באתרים של תחנות הרדיו והטלוויזיה הפופולריות Catalunya Informació, icat.fm ו־TV3, באתר הקטלאני של מוזילה, וגם ויקיפדיה הקטלאנית הציבה הודעה כזאת בראש הדף, אף כי לא נעשה בה שימוש בתכונת השפה המועדפת. (באתר הקטלאני שכנראה מושך הכי הרבה ישראלים – מועדון הכדורגל ברצלונה – אין הודעה כזאת. חבל. אבל שימו לב לסיומת cat.)
עד שאיגוד האינטרנט הישראלי או לפחות mozilla.org.il יחלו במבצע "גולשים בעברית", הרי לכם הוראות איך להגדיר את השפה המועדפת בדפדפנים:
פיירפוקס
Tools / Options / Content / Languages / Choose / Select language to add / Hebrew
בסוף צריך לבדוק שעברית נמצא בראש הרשימה ואם אינה שם, להשתמש בכפתור Up כדי להעלות אותה. בגנו/לינוקס במקום Tools / Options בהתחלה צריך ללחוץ Edit / Preferences.
גוגל כרום
מפתח ברגים / Options / Under the hood / Web content / Change font and language settings / Languages / Add / Hebrew
בסוף צריך לבדוק שעברית נמצא בראש הרשימה ואם אינה שם, להשתמש בכפתור Up כדי להעלות אותה.
אופרה
O אדום בפינה למעלה / Settings / Preferences / Language / עברית
ספארי ומיקרוסופט אינטרנט אקספלורר בחלונות
נכנסים ללוח הבקרה של המחשב (Control Panel) / Internet Options / General / Languages / Add / Hebrew
(חכם מצד מפתחי ספארי להשתמש בהגדרה כלל־מערכתית לבחירת השפה המועדפת, אבל משום־מה אי־אפשר להגיע אליה דרך התפריטים של הדפדפן עצמו. כדי לגלות איך עושים את זה, הייתי צריך ללכת לאתר של Navega en català!)
מספר הערות:
- הוראות בשפות אחרות, בדפדפנים אחרים ובמערכות הפעלה אחרות תתקבלנה בברכה.
- אם מוזילה ישראל או איגוד האינטרנט הישראלי כבר ניסו להריץ מבצע כזה ואני פספסתי, קבלו את התנצלותי וספרו לי על זה.
- באתרים מסוימים השפה שבה הקורא יקבל את האתר עשויה להיקבע גם לפי ניסיון השרת לזהות את מיקום הגולש לפי כתובת ה־IP שלו ("Geolocation").
חיפושים כמשל 
פוסט מעניין וחשוב.
ואני תמיד חשבתי שהצרפתים-קנדיים הם אלופי העולם בטרור לשוני, והלאומנים הפלמים מייד אחריהם במקום השני, אבל מסתבר שגם הקטלאנים נאבקים על מקום בצמרת. הקמפיין הזה, מעבר לכך שיש בו פגיעה גסה בפרטיות (אני אישרתי למישהו לרחרח בתוך הגדרות הגלישה שלי?), יש בו גם חוצפה לא מבוטלת. צריך חוצפה שלא תיאמן כדי לנזוף בגולשים על שאינם גולשים בשפה הנכונה ולשדל אותם שיחליפו שפה. אם זה בא מבנאדם פרטי ניחא, אבל במקרה הזה הקמפיין ממומן שוב מכיסם של משלמי מיסים, ביניהם אולי אף כאלה שמעדיפים לגלוש באיזו שפה שמתחשק להם בלי שיציקו להם.
ההגדרה הזאת נועדה לכך ש"ירחרחו" אותה. כל הדפדפנים שולחים את המידע הזה וכל השרתים יכולים להקשיב לו. הרבה מאוד אתרים עושים את זה כדי לשלוח לגולש דף בשפה שהוא רוצה. אם על סמך זה אתר עושה סטטיסטיקה שיווקית או מפלה קבוצות לאומיות מסוימות, זו אכן בעיה; אתרים אמורים לספר את זה במדיניות הפרטיות שלהם, אבל אין הרבה משוגעים שקוראים את זה ולא פשוט לאכוף את זה. בקיצור, מבחינה טכנית אין במבצע הזה חידוש גדול.
חוץ מזה, אם מישהו נכנס לאתר שממילא כתוב כולו בשפה מסוימת, הוא לא אמור להיות מופתע יותר מדי לרעה מהודעה כזאת. אבל אולי אני אופטימי מדי ובסך הכול מדובר בשאלה לגיטימית. אנסה לחפש אם יש מי שהתנגד למבצע הזה.
הנה הסבר טכני על זה מ־W3C, ארגון התקינה של הווב: Setting language preferences in a browser. בסוף ההסבר יש דוגמה מאתר מכון התקנים של… ספרד. כמה מפתיע.
והנה הסבר עוד יותר טכני על בעיית הפרטיות האפשרית: HTTP 1.1 Security Considerations. כלומר, אתה לא הראשון שרואה בזה בעיית פרטיות.
לגבי בזבוז כספי ציבור – הארגונים הציבוריים למען קטלאנית עושים מבצעים הרבה יותר גדולים שמתבזבז עליהם הרבה יותר כסף. להערכתי במבצע הזה רוב ההוצאה הלכה לגרפיקאי שעיצב את האתר שלו. שאר העבודה נעשתה על־ידי מתנדבים.
לא אמרתי שיש בכך חידוש גדול, רק שיש בכך חוצפה גדולה, ופגיעה בפרטיות. והעובדה שיש בזבוזים גדולים יותר לא הופכת את הבזבוז הקטן ללגיטימי. והנקודה היא עקרונית – אמנם כישראלים אנחנו לא בדיוק בעמדה להטיף מוסר, אבל שימוש בכספי ציבור לקידום מטרות לאומניות (למשל, קידום שפה אחת על פני אחרת, כששתיהן מדוברות בפיהם של מממני הקמפיין, דהיינו האזרחים) צריך להיות פסול מכול וכול.
וגם, לא הגבת על הנקודה הבסיסית, לפיה זה לא עניינה של הממשלה לומר לי איזו שפה לדבר, ועוד פחות מזה באיזו שפה לגלוש.
בתקופת מוסוליני ממשלת איטליה הייתה מאזינה לשיחות טלפון של אנשים וצועקת על מי שהיה אומר Lei במקום Voi. זו חדירה חמורה יותר.
בעיניי מה שעושים החברה הקטלאנים במבצע הזה דומה למה שעשה בן־יהודה כשדחף לאנשים שדיברו זשרגון (יידיש) ברחובות ירושלים פתקי "עברי דבר עברית".
והיטלר אסף את כל היהודים ורצח אותם, וזה היה בכלל הכי גרוע, אז מה אני בא בטענות לקטלאנים. וסליחה על הפרת חוק גודווין.
בכל מקרה, הסיפור על מוסוליני בעיני לא עד כדי כך רחוק ממה שעושה הפונדאסיו שלך בקטלוניה – ומי יודע אם הם עומדים בפיתוי לשמור על נתוני הגלישה שלך להזדמנות אחרת.
לגבי השוביניזם הלשוני בתקופת בן יהודה, גם הוא היה פסול (פתקים של "עברי דבר עברית" זה לא סוף העולם, אבל היו גם מקרים של ונדליזם של חנויות שבהן לא דיברו עברית, או ששמן לא היה עברי מספיק, וזה חמור יותר). בכל אופן, ההבדל הוא שבאותם ימים זה היה יוזמה פרטית, פחות או יותר, ולא מומן מכספי משלם המיסים העותומני או המנדטורי. לאדם פרטי עומדת הזכות לבקש ממני לדבר שפה X ולהימנע משפה Y, אבל לממשלה לא צריכה להיות הזכות הזאת.
ואגב, אם אתה מחפש את אלופי העולם בטרור לשוני, אז קודם כול אל תשכח את אנגליה שהפעילה אלימות פיזית קשה נגד דוברי אירית וולשית.
אבל אנגליה כבר מזמן לא בליגה.
האלופות האמתיות בטרור לשוני היום הן לא קוובק וקטלוניה, אלא אסטוניה ולטביה. שם יש משטרות לשון עם סמכויות אכיפה. אם אתה לא יודע מספיק טוב את שפת המדינה, אתה לא יכול לקבל אזרחות גם אם נולדת שם לפני חמישים שנה. וגם עושים ביקורות במקומות העבודה ומפטרים עובדים שלא מצליחים במבחן בלשון, גם אם הם שכירים בחברה פרטית, וגם אם הם נהגי מונית, חשפנים או מנקי ארובות. זה כמובן מכוון נגד המתנחלים הרוסים, שהם קצת פחות מחצי מהאוכלוסיה בכל אחת מהן. והאיחוד האירופי שותק.
בשנה הראשונה בלימודי בלשנות פרופ׳ שישה־הלוי אמר שכל התערבות של ממשלה בלשון היא סוג של פשיזם ואני מסכים אתו. בקטלוניה הפשיזם הזה עדין מאוד. ואם הם לא אוהבים את הממשלה – שיצביעו נגדה.
קטונתי מלערוך אליפויות עולם בטרור לשוני (עומד בסתירה לפוסט הראשון שלי כאן), אבל בכל זאת כמה דברים – אם אתה הולך על היסטוריה, אז כמובן שכל מה שקורה היום מתגמד לעומת מה שהיה נהוג פעם. אבל במדינות מערביות היום אתה לא מצפה לראות דברים כאלה. לגבי אסטוניה ולטביה, זה נכון שהיחס שלהן למיעוט הרוסי הוא נוקשה מאוד וגזעני, מן הסתם בגלל שעד לא מזמן המיעוט הרוסי היה נציג השלטון המדכא (מזכיר קצת את יחסם של הפלמים לדוברי הצרפתית, שהיתה עד ממש לא מזמן שפת השלטון הבלעדית). זה שתובעים היכרות עם שפת המדינה כתנאי לקבלת אזרחות נשמע לי סביר בסך הכול, אם כי כמובן רוסית צריכה להיות אחת הלשונות הרשמיות במדינות שיש בהן מיעוט דובר רוסית (ואני לא מדבר על ישראל, שבה רוסית היא שפת מהגרים וילדיהם מדברים עברית). (באוסטרליה, אגב, אחת הדרכים היצירתיות שלהם למנוע אזרחות ממהגרים עניים – בעיקר ממזרח אסיה – היתה לתת להם לעבור את בחינות ההתאזרחות בוולשית או בגיילית, שהיו בזמנו לשונות רשמיות באוסטרליה). ועובדי מדינה שאינם עומדים במבחנים לשוניים מפוטרים גם בבלגיה, קוויבק ואירלנד – אם כי מעולם לא שמעתי שעושים את זה לעובדים במגזר הפרטי, זו כנראה המצאה בלטית מקורית. משטרת לשון עם סמכויות אכיפה יש גם בקוויבק – הם ידועים לשמצה בסרגלים ובטבלאות הצבעים שלהם, שמשמשים לוודא שבאף חנות השילוט האנגלי לא יהיה, חלילה, באותיות גדולות יותר או בצבעים בולטים יותר מאשר השילוט הצרפתי.
הטיעון של "אם הם לא אוהבים את הממשלה שיצביעו נגדה" הוא טיעון איום ונורא, כי הרי מדובר כאן ביחסים של רוב ומיעוט. חלק מהעניין של הדמוקרטיה הוא למנוע את מה שנקרא עריצות הרוב. בכל מקום, בכל תקופה, הרוב יבקש לדכא את המיעוט. תפקידה של דמוקרטיה הוא להגן על המיעוט מפני הדיכוי הזה.
מבחינת קטלוניה דוברי ספרדית הם מהגרים כמו דוברי רוסית בלטביה. בשני המקרים זה שקר, אבל בקטלוניה לפחות לא מפטרים אותם בהמוניהם.
והמבצע הזה ממילא לא מיועד לדוברי ספרדית, אלא רק לאלה שלכתחילה נכנסו לאתר קטלאני. למשל, ההודעה הזאת לא מופיעה באתר של הממשלה. מי שנכנס לאתר קטלאני הוא או דובר קטלאנית או סקרן.
אביעד, אתה בחרת להשתמש במנשק[*] בשפה האנגלית. מה לגבי מי שלא בחר את שפת הממשק ולא מודע לעניין הזה? במקרה הזה הפרסום האמור יכול לעזור לו. אין כאן כפיה.
אני קורא אנגלית ברמה גבוהה למדי. אך עדיין אני קורא עברית מהר יותר. מהסיבה הזו יש למנשק עברי יתרון מובנה עבורי – הוא מראש יותר ברור. אני נוטה להניח שאני לא היחיד.
נקודה אחרת היא: מה הסיכוי שהמשתמש ההדיוט יקבל דפדפן שמוגדר לעבוד בעברית? נראה לי שהסיכוי הזה אינו מבוטל.
דרך אגב, אמיר: בדיון הזה בחרת לספק סימטריה. זה הופך כל פתיל עמוק מספיק לצרה צרורה. אני משתמש בחלון דפדפן ברוחב 950 פיקסלים, ובהודעה הצרה ביותר של אביעד יש 2 או שלוש מילים בכל שורה.
[*] ואני בחרתי להשתמש במילה "מנשק"
יתרונותיהם וחסרונותיהם של ממשקים בשפות השונות כלל לא עומדים כאן לדיון. אחד אוהב ככה, אחר אוהב ככה. השאלה מה עניינה של המדינה להתריע בפניך (ועוד עם תמרור אזהרה מאיים) שאתה גולש בשפה הלא-נכונה ולדרוש ממך לעבור לשפה אחרת. אם מייקרוסופט-קטלוניה או ויקימדיה-קטלוניה או מוזילה-קטלוניה או מי שלא יהיה רוצים לנהל קמפיין כזה – תפדלו. אלף פרחים יפרחו. אבל לא על חשבון הכסף שלי.
זו לא ממשלה במישרין. זה המוסד שמנהל את מתחם cat. חלק מהכסף הוא מקבל מהממשלה.
הממשלה מפנה ישירות המון, המון כסף למטרות אחרות שקשורות ללשון. מה עושים, נגיד, לגבי זה שהממשלה מממנת מוזיקאים צעירים ששרים בקטלאנית ולא בספרדית?
תשובה לשאלה "מה עושים" אין לי. לאומנות זו מין מחלה כזאת שהמדע עוד לא מצא לה תרופה.
לאומנות זו תרופה שהממשלה שלנו עוד לא הצליחה להמציא.
ומה עם הנטייה המגונה לשים הכל בצד הלא נכון בממשקים עבריים?
השאלה היא איך אתה מגדיר "לא נכון". יש מעצבים שהולכים עד הסוף והופכים את הכול. למשל, בחלונות בעברית ה־x לסגירת חלון נמצא בצד השני ולטעמי זה גרוע, אבל יש "מומחים" לעיצוב ממשקים שטוענים שזה טוב.
הנושא הזה נדון לפעמים בוועדה לעברית במחשבים במכון התקנים. החלטות הוועדה הזאת אינן מחייבות, אבל אם אתה ממש לא אוהב את זה, זו אחת הדרכים לנסות להשפיע.
ומעל הכול, אם אתה לא אוהב את התרגום או את העיצוב של תכנה מסוימת או של אתר מסוים תקדיש שתי דקות וכתוב למעצב שלו.
גם בשועל האש בעברית האיקס[והתפריטים] הם בצד הלא נכון
הדבר שהכי משגע אותי בחלונות בעברית זה שהשעון וההתחל התהפכו
כשהייתי צעיר ויפה[היום אני רק יפה] וחלונות 95 היה מותקן על כל המחשבים
הממשק בגרסה העברית היה זהה מבחינת הכיווניות לממשק בגרסה האנגלית
[אם אני לא טועה גם בחלונות מילניום הממשק העברי היה בצד הנכון אבל חלונות מילניום היא מערכת הפעלה יותר גרועה מויסטה ככה שאפילו מיקרוספט מניסים לשכוח אותה]
ואז יצא חלונות XP ואני כהרגלי התקנתי לעצמי ממשק עברי
והכל היה הפוך
הדבר גרם לי לכזאת טראומה ממשקים עבריים שאפילו כשהם תורגו בצורה טובה אני עדיין סולד מהם
אהה ואני עילג מדי בשביל לכתוב מכתבי תלונה
אני יכול לכתוב גג טוקבקים
רוב מכתבי התלונה שיצא לי לראות עילגים הרבה יותר מהטוקבקים שלך. והטוקבקים שלך בכלל לא עילגים. אל תהסס – כתוב למיקרוסופט על הבעיה הזאת. הם רוצים לדעת על זה. באמת.
הטוקבקים שלי פה עילגים פחות מהנורמה בגלל שאני מתנהל מול בלשן
אז אני עובר על כל מילה פעמיים
ואני גם לא יודע איך מפסקים
מסתבר שבמדינת ישראל אתה יכול לקבל בגרות בלי לדעת לפסק
אני תוהה, מה הוא "הצד השני" שאליו זזים הכפתורים?
כשאני משתמש בקומפיז (ביום יום) הכפתורים האלו בשמאל. כשאני משתמש במטהסיטי (לעיתים רחוקות) הם בימין. לי יותר נוח שהם בשמאל.
צד לא נכון? אני ממש לא מסכים איתך.
אם תפריט יישומים של גנום מיושר לשמאל בגרסה האנגלית, אז הוא צריך להיות מיושר לימין בגרסה העברית. זה הרבה יותר נוח לדוברי עברית.
גם בחלונות 98 בעברית, גם בחלונות Me (אתה קורא לגרסה הזו מילניום), תפריט התחל היה בימין.
זה נוח, זה מקל על הקריאה, זה גורם לממשק להיראות דומה יותר למה שהוא נראה בשפה האנגלית (מה אתה רוצה? שהם היו הופכים את התפריט עצמו אבל לא את הכפתור שלו?!)
ואף אחד לא מתלונן על זה, חוץ ממך.
אם הם נחלקים קוד, אולי נוכל לקחת אותו אנחנו ולהפיץ אותו לדוברי עברית..?
מכאן: http://www.navegaencatala.cat/giny.html
זה בקטלאנית, אבל אני בטוח שתסתדר. אם לא, דבר אִתי.
וגם ראה את התגובות למעלה: צריך להתחשב באנשים שאולי לא יאהבו את זה.
יש לך רשימה איפשהו של הבלוגים שאתה קורא בקטלנית?
בעיקר http://www.bibiloni.net/ ו http://www.cau.cat/blog/
דווקא בשני אלה אין הודעה כזאת, אבל בכל מיני בלוגים אחרים שהם מקשרים אליהם יש.
רשימה ארוכה של אתרים שמשתתפים במבצע אפשר למצוא כאן: http://www.navegaencatala.cat/la_mar_de_webs.html
הבעיה היא לא רק שהתרגומים לעברית לוקים בחסר, אלא שרוב האתרים (שראיתי) פשוט מלבישים את התרגומים הללו על עיצובים שמיושרים לשמאל.
ר׳ את תגובת shai the grapes למעלה: למישהו נראה שמיישרים יותר מדי לימין, לך נראה שמיישרים יותר מדי לשמאל.
בסוף אפשר למצוא הסכמה.
כשראית דברים כאלה, האם זה גרם לך להתלונן לבעל האתר או שזה גרם לך לעבור לאנגלית ולשכוח מזה?
לעבור לאנגלית ולשכוח. אני יודע שלגייר טקסט כל כך הרבה יותר פשוט, טכנית, מאשר לגייר את כל האתר. נראה לי לא במקום לבוא אל אף אחד בדרישות כאלו.
תבוא, תבוא.
טוב, אני מבטיח לך שאתלונן פעם הבאה שאתקל במשהו כזה; בדיוק השבוע הייתה הפעם הראשונה שאזרתי אומץ ודיווחתי על באג, ועוד אודות כיווניות לקויה (אם כי אני בספק אם יקרה עם זה משהו בקרוב).
אבל לא אחליף את שפת הדפדפן לעברית, ואנסה עכשיו להסביר מדוע; הרשה לי לחלק לצורך העיניין את מרכיבי האינטרנט בגסות לשניים: בכל אתר יש את התוכן, שלשמו אתה בא, ויש את המסביב — כפתורים ותפריטים. באתרים שמספקים שירותים (למשל שירותי חיפוש, או ג'ימייל, וכד') התוכן מותאם לחלוטין למשתמש, ורב האתר הוא בעצם כפתורים ותפריטים. בבלוגים לעומת זאת כמעט אין תפריטים וכפתורים, והכל תוכן.
אף אתר לא יציע אוטומטית גרסה מתורגמת של התוכן, מכיוון שהתוכן משתנה כל הזמן והתרגום עליו דורש פיקוח אנושי. וגם אם יש תרגום אחד לאחד של אתר שלם לשתי שפות, עדיף שלשתי הגרסאות יהיו כתובות שונות, הן לשם נוחות המשתמש והן לשם קידום אתרים.
מה שנשאר הוא לתרגם רק את הכפתורים והתפריטים, וזה מוביל אותנו לשני מצבים אפשריים:
(נשלח בטעות.)
המצב הראשון הוא שהתפריטים והכפתורים הם באותה השפה כמו התוכן. המצב השני הוא שהתפריטים והכפתורים הם בשפה אחרת מאשר התוכן. אני מעדיף שהכל יהיה באותה השפה — בעיקר בגלל הכיווניות (אפילו כשהכל עובד יופי, זה לא נכון שחצי אתר מיושר לימין וחצי אתר מיושר לשמאל), אבל לא רק.
האתרים שיכולים להציע תרגום אוטומטי הם אתרי שירותים, או אתרים שמתבססים על תוכן גולשים — גוגל, פיירט-ביי, ג'ימייל, גוגל מפות, פייסבוק, וכד'. בחלקם אני משתמש בעברית ובחלקם באנגלית, בהתאם לצורך. אתן דוגמה: לפיירפוקס יש אפשרות מצויינת שנקראת keyword search. בעזרתה, כשאני רוצה לחפש משהו בעברית, למשל תפוחים, אני כותב בשורת הכתובת "ג תפוחים", והוא מחפש לי בגוגל ישראל, ומיישר את התוצאות לימין. כשאני כותב "g apples", הוא מחפש לי בגוגל האנגלי, ומיישר את התוצאות לשמאל.
בגוגל מפות אני מחפש כמעט אך ורק מקומות בארץ, ולכן הוא שמור לי במועדפים בגרסתו העברית. טורנטים למינהם, לעומת זאת, עוד לא יצא לי לחפש בעברית מעולם, ולכן כמעט התעצבנתי כשפיירט-ביי עלה לי פעם בעברית.
אני מקווה שהבהרתי, לפחות לעצמי, חלק מהשיקולים שלי להתנגדות להצעתך הנדיבה.
לילה טוב.
הנה פסקה שממצה את כל מה שרציתי לומר, כולל הנקודה העיקרית שאותה שכחתי:
אתרים שהיו משנים את שפת תפריטיהם וכפתוריהם לעברית אילו רק הדפדפן שלי היה מוגדר כך, הם אתרים שבברירת המחדל אינם אתרים עברים. כלומר: גם התוכן שם לא יהיה בעברית, ואני מעדיף שתהא התאמה בין הממשק והתוכן (כאמור).
זה כמו לקנות מפה של עיר בחו"ל בה שמות הרחובות כתובים בעברית.
אוי, תודה! כבר שנתיים שאני מתחרפן בגלל שהאתר של האוניברסיטה מתעקש להציג לי את התפריטים (ורק אותם, ובאופן חלקי, ולא מיושר לימין) בעברית, ולא הצלחתי להבין איך אני אומר לו להפסיק. עכשיו העליתי את האנגלית למעלה, וזה סודר. הידד!
(כן, אני יודע שזה בדיוק ההפך ממה שאמרת, אבל כזה אני.)
נו, טוב שאתה לפחות יודע.
יהיה טוב אם תקדיש לזה שתי דקות ותכתוב על זה לאוניברסיטה, אף כי לצערי הרב אני מכיר את בעיות התקציב של האוניברסיטה די מקרוב ואינני יכול להבטיח לך שזה יטופל במהרה.