רוויזיה, חלק ד׳

המסע שהתחלתי לפני שנתיים לתיקון פריסת המקלדת העברית מתחיל להניב פֵּרות, אם כי בינתיים הם מעט מוזרים.

היום פורסמה ב־nrg הכתבה „מי הזיז את המקף שלי”, שעוסקת באותה פריסת המקלדת שעבדנו עליה כל־כך הרבה זמן. טוב לראות את זה, אבל הכתבה משופעת בשגיאות משונות:

1. „בהכנת התקן, שהוביל דני אילן ממכון התקנים הישראלי, השתתפו נציגים מהחברות העולמיות המובילות בתחום המחשוב לרבות מיקרוסופט, יבמ ו גוגל.” – שכחו להזכיר את איגוד האינטרנט, את עמותת המקור וכן את האזרח הפרטי אמיר אהרוני, שיזם את כל העסק וניסה לייצג – באמינות, אבל באופן בלתי־רשמי בעליל – את עמותת ויקימדיה, את מוזילה ישראל ואת האקדמיה ללשון. (ר׳ הערות נוספות על זה בהמשך.) אגב, גם נציג רשמי של האקדמיה הצטרף בשלב מאוחר יותר.
2. „היה צורך למצוא פתרונות יצירתיים כדי לממש את הדרישות השונות, בעיקר של מומחי האקדמיה ללשון העברית” – לא בדיוק. הדרישות היו בעיקר, איך נאמר, שלי. אני לא קשור רשמית לאקדמיה, אבל אני כן משתמש במסמכים של האקדמיה כדי להחליט מה צריך להיות ומה לא.
3. „דרישה אחרת שהציגה האקדמיה היתה בנוגע להקלדת המירכאות בעברית, ששונות מהמירכאות בשפות האחרות. ציטטה בעברית נפתחת במירכאות תחתונות וננעלת בעליונות. כיום לא ניתן להפיק זאת, אלא אם כן האדם מכיר קוד ספציפי לשם כך, שאינו מוכר לרוב הציבור” – טוב, גם זה לא לגמרי מדויק. זאת דרישה שהעלה עבדכם הנאמן על סמך ההערה הבאה בכללי הניקוד של האקדמיה: „בכתיבת יד ובאמצעי הדפוס המסורתיים נהוג לסמן מירכאות פותחות בתחתית השורה („–”; ‚–’). במכשירים שאין בהם מירכאות בתחתית השורה משתמשים במירכאות עליונות.”. פריסת המקלדת שאינה כוללת את התווים האלה היא מכשיר שאין בו מירכאות בתחתית השורה, ועל־ידי שינוי קטן בתכנה הוא הופך למכשיר שכן יש בו מירכאות כאלה.
4. „להכנת התקן החדש הוסרו מהמקלדת היכולת לכתוב את טעמי המקרא, לאחר שהתברר שיש להם כיום משתמשים מועטים.” – ממש לא. בפריסת המקלדת העברית מעולם לא היו טעמי מקרא. הוספתם נדונה במשך זמן רב ולבסוף הוחלט להוסיף רק מעטים מהם, ששימושיים לא רק בתנ״ך – עול֫ה ומֽתג המשמשים לסימון הטעמה. שאר הטעמים משמשים רק בתנ״ך והתנ״ך כבר הוקלד. ר׳ הערה נוספת בהמשך.
5. „מי שבכל זאת עם יזדקק לטעמי המקרא יוכל למצוא אותם, אולם הוא יידרש להיעזר באפליקציה מיוחדת ולא רק ב-Word.” – זאת הטעות הכי מזעזעת, משום ש־Word לא קשור לעניין כלל. כל הרעיון של פריסת המקלדת הזאת הוא שאפשר להשתמש בה בכל תכנה ובכל מערכת הפעלה. זה כולל את Word, אבל זאת רק אחת מהתכנות הרבות שהיא יכולה לעבוד בהן. מי שצריך לכתוב מילים מהתנ״ך בספר או בעבודה אקדמית, לא צריך להשתמש ב„אפליקציה מיוחדת”, אלא פשוט להעתיק אותן מאתר כגון „ויקיטקסט” או „מאגר ספרות הקודש” של סנונית.
6. „בעיה אחרת שנדונה בוועדת התקן, בראשות מתתיהו אלוש מיבמ, נוגעת למקף.” – ובכן, מי שזוכר, מקף הוא לא „בעיה נוספת”, אלא הסיבה לכך שפתחתי במסע לשיפור תקן המקלדת. כשאני רואה שעיתונאי (!) כתב משפט כמו „מתברר כי המקף העברי שונה מהלועזי”, אני רוצה לבכות. מתברר לו שיש מקף שונה בעברית! תפתח את העיניים, בן־אדם, זאת העבודה שלך.

אז זהו. אני מקווה שהצלחתי להבהיר כמה דברים.

מחר צפוי להתקיים הדיון המסכם שכתוצאה ממנו תתפרסם הטיוטה הרשמית הראשונה של התקן. אחרי זה מגיע שלב ביקורת הציבור ואני מקווה שישתתפו בו כמה שיותר אנשים שינסו את הפריסה החדשה ויעירו לנו איך זה עובד. ואחרי זה הפריסה תשולב במערכות הפעלה.

אחרי כמה הבהרות שתיעשינה בדיון מחר, אפרסם כאן הוראות התקנה לפריסה, כדי שתוכלו לנסות אותה מיד. בתודה מראש.

מינוס

יש לי הרגל שפיתחתי בימיי בצבא. אני רושם את הטלפון ככה: 050.2128506. בין הקידומת למספר אני כותב נקודה ולא מינוס (-).

למה לא יכולתי להשתמש במינוס כמו כולם? כי כתבנו שם דואר אלקטרוני באאוטלוק, שהתעקש להתייחס אל המינוס כאל קו מפריד ולסדר את המספרים מימין לשמאל, מה שגרם למספרי טלפון להיראות הפוכים: 050‏-2128506. למה בחרתי בנקודה? בחרתי בה אחרי שביקרתי בשנת תשס״ב בצרפת – שם נהוג לרשום את כל מספרי הטלפון מופרדים בנקודות, למשל 33.01.40.20.50.50. רוב הישראלים לא יודעים את זה, אבל זה לא משנה, כי זה מספיק ברור.

התו מינוס (-), או בשמו התקני המלא HYPHEN-MINUS, הוא סיפור של חיסכון ובלבול. כדי לחסוך במקום, במקלדות אנגליות שמו רק תו אחד בצורת קו אופקי ישר באמצע השורה, והוא שימש לתפקידים רבים: מינוס בפעולת חשבון; פעולת מיקוף – hyphenation, כלומר שבירת מילה ארוכה בסוף שורה, שנפוצה בשפות אירופיות, אבל לאפחות נהוגה בעברית; ושני הסוגים של קו מפריד תחבירי, הנהוגים באנגלית – en-dash הקצר יותר ו־em-dash הארוך יותר. לשני הסימנים האחרונים יש תפקידים תחביריים רבים ושונים; להבדיל מעברית, באנגלית הם נקבעים לא על־ידי אקדמיה אחת, אלא על־ידי מדריכי סגנון של בתי הוצאה, ויש בין המדריכים הבדלים רבים שקצרה היריעה מלפרט.

בדפוס מקצועי באנגלית ובשפות אחרות שנכתבות באלפבית הלטיני כל הסימנים האלה הם סימנים נפרדים שיש להם גם מראה שונה, אבל כאמור, בגלל חיסכון במקום במקלדת הם לא שימשו בכתיבה יום־יומית של דואר אלקטרוני ומסמכים דומים. עוד לפני־כן, במכונות כתיבה, נאלצו הקלדניות להסתפק במקש אחד, אבל מכיוון שקלדניות היו פעם נשות מקצוע מכובדות, שציפו מהן להתמצא בכללים של דקדוק ופיסוק ולהשתמש בהם, הן עקפו את הבעיה הזאת על־ידי הקלדה של שניים או שלושה סימני מינוס כדי לזייף קו מפריד ארוך: -- או ---. עד היום מיקרוסופט ווֹרד הופך אוטומטית שני מינוסים לקו מפריד ארוך כתוצאה מזה, וזה די טוב. גם וורדפרס, התכנה שבאמצעותה אני כותב את הבלוג, מתעקש להפוך לי את התווים האלה לקווים מפרידים ארוכים ואני צריך להתחכם כדי שתראו פה מינוסים.

בעברית, לעומת זאת, הקפדה על מקפים וקווים מפרידים שונים במסמכים יום־יומיים לא הכתה שורש בשום צורה והמינוס השתלט על הכול. בעיתונים וספרים ההקפדה על הבדלה בין מינוס, מקף וקו מפריד קיימת עד היום, אף־על־פי שחדירה של מקלדות שיש בהן רק מינוס לכל חלקה טובה מערערת אותה גם שם. מעבר למסורת אמנותית ומקצועית של דפוס יפה, להקפדה על שימוש בסימנים הנכונים יש בעברית משמעות נוספת: לסימנים שונים יש תפקיד שונה מבחינת כיווניות הטקסט.

מינוס הוא סימן מתמטי, וביטויים מתמטיים בעברית נכתבים משמאל לימין: 42-17 זה "ארבעים ושתיים פחות שבע־עשרה". גם הפרדה בין קבוצות של ספרות ברצף אחד, כמו בין קידומת לבין מספר טלפון, זורמת משמאל לימין: 050-2128506. טווח של שעות, לעומת זאת, נכתב מימין לשמאל: "הלשכה פתוחה בשעות 09:00–16:00", כלומר "מתשע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים". בהתאם לזאת, תקן יוניקוד מגדיר מאפייני כיווניות שונים לשני התווים האלה – בלי להיכנס לפרטים טכניים, מינוס זורם משמאל לימין עם המספרים וקו מפריד זורם עם כיוון הפסקה, כלומר מימין לשמאל במקרה של עברית, גם אם יש לפניו ואחריו מספרים. תכנה שמיישמת נכון את האלגוריתם הדו־כיווני של יוניקוד אמורה להשתמש במאפייני הכיווניות האלה ולהציג את התווים בסדר המתאים.

אאוטלוק, לפחות בגרסה שהשתמשתי בה בתקופת הצבא, לא יישם את האלגוריתם נכון. מפתחי אאוטלוק כנראה היו מודעים לכך שאנשים יכולים להקליד במקלדות שלהם רק מינוס וגרמו לו להתנהג מבחינת כיווניות כמו שמתנהג קו מפריד. זה אפשר לאנשים להקליד נכון טווח של שעות, אבל לא מספרי טלפון. מה שמתכנתי אאוטלוק באמת היו צריכים לעשות הוא לתקן את המקלדת, כדי לאפשר לאנשים להקליד את כל התווים הדרושים. הם יכלו לעשות את זה, כי הם עבדו באותה החברה שמפיצה את פריסת המקלדת, כלומר מיקרוסופט. הם לא עשו את זה, אז אני עושה את זה היום: יזמתי פיתוח של תקן חדש למקלדת עברית במכון התקנים, שבתקווה ייכנס גם לחלונות 8 ולמערכות הפעלה אחרות. בפריסה הזאת אפשר בקלות להקליד גם מינוס (-), גם קו מפריד (–) וגם מקף עברי (־). (בעברית, ברוך השם, אפשר להסתפק בקו המפריד ארוך אחד ולא צריך שניים כמו באנגלית.)

אפשר להוריד את פריסת המקלדת העברית החדשה ולהתקין אותה כבר היום. אני משתמש בה בהצלחה כבר חודשים רבים.

---

ומה עם מספרי הטלפון? הבאגים ביישום האלגוריתם שגרמו לטלפונים להיראות הפוך כבר תוקנו ברוב התכנוֹת, למיטב ידיעתי. בתכנות חופשיות כגון פיירפוקס ואופן אופיס האלגוריתם יושם נכון מאז ומעולם (תקנו אותי אם אני טועה). אבל ההרגל שלי נשאר ואני עדיין כותב במחשב מספרי טלפון מופרדים בנקודה.

מארק, חלק ב׳

ברשומה הזאת יש סקירה של היכולות של תכנוֹת שונות לכתוב מימין לשמאל. לחלק מהקוראים הדברים המתוארים פה ייראו פשוטים ומוכרים והם לא יבינו למה אני בכלל כותב אותם. אני כותב אותם כי יש הרבה מאוד אנשים שזה לא ברור להם בכלל ואני מקווה להבהיר להם את זה. אם אתם שייכים לקבוצה הראשונה, תוסיפו עוד תובנות; אם אתם שייכים לקבוצה השנייה, ספרו לי אם הצלחתי להקל עליכם את הכתיבה או לפחות להבין למה זה כל־כך קשה.

לשם הפשטות אני מתייחס לשפה העברית, אבל כל מה שאני אומר על עברית נכון גם לערבית ולשפות אחרות שנכתבות מימין לשמאל. צירופי המקשים המוזכרים עובדים במערכת ההפעלה חלונות ואמורים לעבוד גם בלינוקס; אם הם לא עובדים, ספרו לי. אין לי מושג במחשבי אפל, אבל מי שרוצה להוסיף מידע עליהם, מוזמן לכתוב לי.

---

כולנו מכירים את הבעיה של סימני הפיסוק ש"קופצים" לקצה הלא נכון של השורה כשאנחנו כותבים במחשב, למשל:

רואים איפה סימן השאלה?

אפילו כתבו על זה בעיתון – לחצו להגדלה:

מי הזיז את סימן השאלה, ניר גונטז׳, ידיעות אחרונות

זה קורה כשהתכנה אינה יודעת מהי הכיווניות הכללית של הפִסקה – האם זו פסקה שכתובה מימין לשמאל או משמאל לימין. אפשר לגרום למחשב לדעת את זה על־ידי לחיצה על המקשים Ctrl-Shift – אם לוחצים על אלה בצד הימני של המקלדה, הפסקה תוגדר כפסקה מימין לשמאל, ואם לוחצים על אלה מצד שמאל של המקלדת, הפסקה תוגדר הפסקה משמאל לימין. (כך זה פועל ברוב התכנוֹת; יוצא דופן בולט הוא דפדפן פיירפוקס, שבו זה נעשה באמצעות Ctrl-Shift-X.)

הצרה היא שמה שהלחיצה על המקשים האלה עושה משתנה מתכנה לתכנה. במעבדי תמלילים כגון אופן אופיס או ווֹרד זה מגדיר את כיוון הפסקה הנוכחית, אבל לא של הפסקאות האחרות ומה שחשוב יותר, כשאתם שומרים את המסמך, ההגדרה הזאת נשמרת. שימו לב – זה לא קשור ליישור הטקסט לימין או לשמאל, אלא פעולה נפרדת; הטקסט יכול להיות מיושר לימין, אבל כיווניות הפסקה יכולה להיות משמאל־לימין. עם זאת, פסקה שמוגדרת כפסקה מימין לשמאל תיושר לפי בררת המחדל לימין.

לעומת זאת, בעורכי טקסט פשוט ולא מעוצב, כגון Notepad בחלונות או שדות עריכה בדפדפנים, זה מגדיר את הכיוון של כל הטקסט או של כל הקובץ, ומה שחשוב יותר, הרבה יותר, הוא שכשאתם שומרים את הקובץ, ההגדרה הזאת אינה נשמרת. כלומר, זה משמש רק לתצוגה בעת העריכה. כשתשתלחו את זה לאנשים אחרים ואפילו כשתפתחו את זה מחדש בעצמכם, הכיוון שוב עשוי להיות הפוך. זו אולי הבעיה החמורה ביותר באלגוריתם הדו־כיווני של יוניקוד; אם תמצאו לה פתרון חכם, כתבו לי או למארק דייוויס. (לחכמולוגים – RLE זה לא פתרון חכם.)

כשהמחשב חושב שהפסקה כתובה משמאל לימין, הוא יציב את סימני הפיסוק בקצה הימני שלה, אלא אם כן יש אחרי סימן הפיסוק עוד אותיות עבריות. ישראלים רבים למדו לנצל את התכונה הזאת – הם מוסיפים אחרי סימן הקריאה או סימן השאלה אות עברית, רוב הזמן י, כי היא לכאורה קטנה ולא מפריעה, אבל כמה שהיא קטנה עדיין רואים אותה.

עכשיו דמיינו לעצמכם שאתם יכולים להוסיף את היו״ד הזאת, אבל כך שתהיה לגמרי בלתי־נראית. ובכן, יש דבר כזה. באנגלית זה נקרא Right-to-left mark או בקיצור RLM – "סימן ימין־לשמאל". זהו תו יוניקוד שמבחינת כיווניות הוא אות עברית, אבל לא רואים אותו על המסך. אם כותבים אותו אחרי סימן הפיסוק, סימן הפיסוק יופיע בקצה הנכון של המשפט. השוו בין שלוש האפשרויות הבאות:

1. רואים איפה סימן השאלה?

2. רואים איפה סימן השאלה?י

3. רואים איפה סימן השאלה?‏

האפשרות השלישית היא, כמובן, היפה והנכונה ביותר. וכתבתי אותה בעזרת RLM.

באופן עקרוני היה טוב יותר אילו היה אפשר לגרום למחשב לזכור את כיוון הפסקה, אבל כשאין אפשרות כזאת, תו RLM עושה את העבודה. איך כותבים אותו? בפריסת המקלדת העברית הרגילה של חלונות – Ctrl-] (ההיגיון הוא שזה סוגר ימני, כשם התו). בפריסת המקלדת העברית החדשה, כפי שהיא מסתמנת כיום, מקלידים אותו על־ידי Alt-) (הכוונה ל־Alt הימני). בלינוקס זה יכול להיות שיפט־א, אבל זה משתנה מגרסה לגרסה.

זה אמור להיות הפתרון לסימני הפיסוק שקופצים לקצה הלא־נכון של המשפט כשאתם כותבים עדכונים בפייסבוק או בטוויטר. הבעיה היא שהמתכנתים גם של פייסבוק וגם של טוויטר חושבים שאתם מטומטמים: בשני האתרים, כשתכתבו תו RLM בעדכון שלכם, התו יימחק תוך כדי השמירה. המתכנתים כנראה סבורים שתווים בלתי־נראים הם בעיית אבטחה או משהו כזה, אבל זאת בטח לא סיבה לאסור את השימוש בהם לגמרי. בפייסבוק עוד איכשהו מנסים לנחש אוטומטית את הכיוון של העדכון שלכם, ולא תמיד מצליחים, ובטוויטר אין בכלל שום ניסיון לתמוך בעברית.

מה עושים? עוברים לאידנטי.קא (identi.ca), אתר שדומה לטוויטר, אבל מבוסס על תכנה חופשית ולא אוכל לכם את ה־RLM. אינני מבין מדוע אין נהירה המונית של ישראלים לאידנטי.קא לאור העובדה שהתמיכה בעברית שם טובה הרבה יותר מאשר בטוויטר. אפשר גם לחבר בין חשבון אידנטי.קא לחשבונות בטוויטר ובפייסבוק כך שכל מה שתכתבו באידנטי.קא, יופיע גם שם.

---

ברשומה הזאת דיברנו על תו הכיווניות הבלתי־נראה, על אחת הבעיות שהוא פותר ועל האתרים שלא מאפשרים שימוש בו. יש עוד בעיות רבות שאפשר לפתור בעוד דרכים, ועליהן נדבר ברשומות הבאות. אם זה משעמם, ספרו לי.

יחפשו לא ימצאו (2011-09-02)

בוורדפרס יש תכונה נחמדה – אפשר לראות אילו מילים במנועי־חיפוש מניבים את הבלוג שלי כתוצאה.

החלטתי לקבץ כמה מהמוזרים שבהם ולרכז אותם בדף הזה.

---

קופת חולים מיוחדת – עד עכשיו 3 אינספור פעמים.

זיון בטון

זיון של ערבים

ניקוד שמח

יצחק בם – כמעט כל יום מאז שכתבתי עליו. לפחות פעם אחת חיפשו "יצחק בם aharoni."

ילנה ורשבסקיה – טוב לדעת שיש עוד עוד דוברי עברית שמתעניינים בה.

את יודעת מה זה טוב

רוסיה לזיון – הייתם מאמינים? הם ביננו, הם מדברים אתנו, הם עובדים אתנו, הם מצביעים לכנסת, הם נוהגים במכוניות, הם הולכים להופעות של שלמה ארצי – והם מחפשים רוסיה לזיון בגוגל. (ואגב, צריך לכתוב רוסייה.)

אני רוצה להירשם למשהו – בבקשה! אמיר אהרוני ממליץ להתחיל בסדנה בקבלת החלטות.

ערבי מזיין רוסיה

פירוש השם סטלינה

אני צריך אנשי מכירות – אתה בטוח?

אתרי רוסים – נראה לי שאותו אחד שצריך אנשי מכירות החליט לעשות פילוח קהלי יעד בעצמו.

ליצנים באגדות עם

שירים להורדה בלטינית

סוניק עוף – יש לי חשד שמישהו מנסה לעובד עליי פה…

אנא בכח להורדה בחינם – לך לחנות וקנה דיסק, יא בטלן קמצן!

לחצתי לא במקום כן – בסדר גמור, סביר להניח שעשית את הדבר הנכון.

שירים באנגלית – כנ״ל – לך לחנות וקנה דיסק, יא בטלן קמצן!

מה אני יכול לגלוש באינטרנט – כן, אתה יכול.

מסטופ האם זה בטוח – מסטופ כשלעצמו זה בטוח, אבל אתה חייב להשתמש באינטרנט אקספלורר כדי לגשת לאתר הזה, וזה לא כל כך בטוח. (מאז שכתבתי את זה, האתר תוקן.)

פתגמים וניבים מוכרים – לך לחנות ספרים וקנה מילון ניבים או ציטוטים. יש הרבה כאלה וזה לא כל כך יקר.

תכנה רקבת

שיר בספרדית או אנגלית?

מילון עיברית אוקראיני – הלוואי שהיה כזה.

לשמוע ג'אז באינטרנט – אני ממליץ על last.fm. זו לא בדיחה, זה באמת עובד יפה. (מאז שזה נכתב, זה נהיה בתשלום. מצד שני, יש המון אתרים אחרים בחינם.)

סיינטולוגיה חתולים – שמעתי שניסו את זה אפילו על עגבניות.

למה שאני עושה rr זה לא ר

ביורק אנטישמית – אני חושב שלא.

לחגוג סילבסטר בני עקיבא

לא קיבלתי דו"ח חניה – רוצה?

לרכבת יש גלגלים? – חיפשו את זה הרבה פעמים

שיחון אסטוני עברי – זה מצטרף לחיפוש הנפוץ מאוד "מילון צ'כי עברי". וד״ר לאה סביצקי אומרת שיש בעיה של ביקוש למילונים.

ספרות על סמים ברוסית – מעניין למה מחפשים את זה בעברית.

מילון גרוע – למה לחפש בגוגל, יש המון כאלה בכל בית וחנות ספרים.

פייסבוק ברוסית – ולמה את זה מחפשים בעברית?

רדיו בה רוסית – אוּצִ'י אוֹלְבַּנְסְקִי!

דמויות סיפור אנא קרנינה – קרא את הספר, יא בטלן.

מרון צברי – זה עם יו״ד – מירון צברי. מעניין שגוגל מצא את זה בלי יו״ד.

חנה כותן – בהצלחה במבחן. אני יודע שזה קשה.

אמיר אהרוני ליברמן – מה הקשר? זה אחד מאלה שגורמים לי לחשוב שמישהו בכוונה מגגל דברים טיפשיים עם השם שלי כדי להגיע לדף הזה.

תחת באנגלית – arse באנגליה, airse בסקוטלנד, ass באמריקה. жопа ברוסית, дупа באוקראינית, ו־cul בקטלאנית.

רעיונות להוצאת גימלים

שלהי פירוש מילוני – פתחו מילון ותקראו! זאת המילה שמחפשים הכי הרבה, בחיי.

ספיץ' באנגלית – neum

האם קטלוניה היא מדינה – אולי בעוד כמה שנים. בינתיים זו קהילה אוטונומית.

למה קראו לתל-אביב תל-אביב – על שם שיר של י״ל גורדון. זה השיר הראשון באוסף "כל כתבי י״ל גורדון". ניסיתי לקרוא אותו ולא הבנתי כמעט כלום. חבל שאין שם הערות שוליים. על שם תרגום לעברית של הספר "אלטנוילנד" של הרצל. (תודה לדורי וסליחה על ההטעיה הקודמת.)

לאה סביצקי – היא מרצה מצוינת.

להיפך או להפך – להפך. דברים כאלה מחפשים לא בגוגל, אלא במילון אמתי.

האם צריך להשמיד את הערבים – לא, רק את המחבלים.

אנא קרנינה הסיפור – ארוך, הא? אבל כדאי לקרוא בכל זאת. אם המורה לספרות מכריח אותך לקרוא את הספר, הוא לא מתעלל בך, אלא עושה לך טובה. וחוץ מזה קוראים לה "אנה" ולא, היא לא מתה בסוף.

"התנצלות" אבן שושן – קנה את המילון לבית! לא תמצא את זה בגוגל! זה עולה ארבע מאות שקל ואני מסכים שזה יקר, אבל זה שווה כל אגורה.

בשתיים הגיה נכונה – בִּשְׁתַּיִם, אבל כדאי גם לדעת ש"הגייה" כותבים בשתי יו״דים.

מילון בלשני – אין דבר כזה, חבל על הזמן, לא יעזור לחפש. בלשנים היום לא מסוגלים להסכים על עולם מושגים אחיד. בלשנות זה מדע מדויק, אבל אצל כל אחד לחוד.

האם כדאי לזרוק את כרכי האינציקלופדיה העברית – לא. כדאי לקרוא אותם. אם תקרא את העמוד הראשון, למשל, אז תלמד שכותבים "אנציקלופדיה" בלי י' אחרי א'. אם בשלב הזה אתה רוצה להגיד "אבל היום יש הכול באינטרנט", אז אתה טועה – אין. אם אין לך מקום בבית, אז כדאי לזרוק את הטלוויזיה. אם זה לא מפנה מספיק מקום, אז כדאי לזרוק גם את הטלוויזיה השנייה. אם בשלב הזה אתה רוצה להגיד "אין לי זמן לקרוא אנציקלופדיות", או פרסם אותם באתר אגורה ותיפטר מהם מהר מאוד ואז תתאבד או משהו.

אני לא יפה מתה לזיון – הנה סוד מכוער של גברים: חלקנו נוהגים לומר על זה אחד לשני: "היית עושה לה טובה?"

מילון שכותב בספרדית – נסה את DRAE. אם אתה לא מסתדר אתו ומחפש מילון ספרדי עברי, תצטרך להפסיק לחפש, משום שאין דבר כזה. מה שמוכרים בחנויות זה לא מילון אלא בזבוז נייר.

איך לומדים רוסית – קונים את הספר "רוסית למתחילים" של מרצ'לה זלוצ'יבר בהוצאת האוניברסיטה העברית. ספר מצוין, אפשר להשיג בכל חנות ספרים אוניברסיטאית, בחנויות אינטרנט, חנויות ספרים משומשים ואולי אפילו ברשתות הספרים הגדולות. להמלצות נוספות אפשר לשלוח לי דואר אלקטרוני אשמח מאוד מאוד לעזור.

הספדים לנשים דגולות – ילנה ורשבסקיה?

למה אני לא יכול לראות סירטונים באינטרנט – אולי כי צריך לכתוב "סרטונים" ולא "סירטונים".

אבר מין של דנה אינטרנשיונל – זה עוד אחד מהדברים שכנראה אי אפשר למצוא אפילו בגוגל.

חברת בלשנות מיקרוסופט – לא, מיקרוסופט היא חברה לגלגול כסף, שיווק וגם קצת תכנה.

האם ניתן ללמד דיסלקטים שפות נוספות – כן, אם הם רוצים את זה.

מי יותר טוב מתמטיקה שימושית או עיונית – תוריד את המילה "מתמטיקה" ושאל את עצמך – מה יותר טוב בעיניך: דברים שימושיים או עיוניים?

ממרמ צבא – מחשבים מחשבים רַבַּכּ מחשבים.

טיפול שורש זה גימלים? – בדרך כלל לא. עקירה זה שלושה גימלים, לפעמים יותר. תעקור את כל שיני הבינה, ונסה לא לקבוע את התור ליום ראשון–שני – יֵצֵא לך על כל אחת מארבעתן כמעט שבוע חופש, אבל במהלך חלק ממנו תסבול מכאבים.

חיפוש חניה לפי תעודת זהות – לא ייאמן לאן מגיע הייאוש.

איך לקרא רוסית – אות אחרי אות. קודם כדאי ללמוד לכתוב עברית.

פיזדייץ – מה שנכון נכון.

שם של סופר רוסי שם משפחה – לב טולסטוי, אנטון צ'כוב, סרגיי דובלטוב, פיודור דוסטוייבסקי, ניקולאי גוגול. יש עוד כמה.

מחברת כתיבת ערבית – בדיוק כמו עברית, אבל במקום תמונה של ברבי יש תמונה של נערה עם כיסוי ראש.

אותיות רוסית + תרגום – מתרגמים סיפורים, לא אותיות.

תרגום פיזדייץ – הבלשן הרוסי אלכסיי פלוצר־סרנו עוסק בכתיבת מילון קללות רוסיות בשנים עשר כרכים. עד עכשיו יצאו בדפוס שני כרכים, על המילים חוּי ופִּיזְדָה. הכרך השלישי יוקדש למילה בְּלְיָאד, הרביעי למילה יֶבָּאט (לזיין, מופיע במשפטים הידועים יוֹבּ טְבוֹיוּ מָאט, קיבינימאט וכיו״ב). הכרך החמישי יוקדש למילה פיזדייץ. כרך שלם, אף על פי שיש לה אותו שורש כמו למילה פיזדה. בקיצור, זה לא משהו שאפשר להסביר בכמה שורות בעברית.

לימוד תווים בעל פה – כולה שבעה, מה יש ללמוד בעל פה?

קרן פלס פורנו – למה, בוז'ה מוי?

מה הניקוד של המילה כסף – כֶּסֶף. אם יש לך כסף, קנה את המהדורה החדשה של מילון אבן שושן, שם כתוב הניקוד של כל המילים. אם אין לך כסף, לך לאתר אגורה, שם יהיה קל מאוד להשיג מהדורה ישנה – הניקוד לא השתנה הרבה מאז.

מה עושים שהאינטרנט יעבוד מהר – מתקינים פיירפוקס.

איפו זה בורגס – מה אכפת לך? ללמוד לכתוב את המילה "איפה" כמו שצריך יותר דחוף מלנסוע לנופש.

לא רואה wmp באינטרנט – ולא מפסיד כלום!

איזה אוכל יש במטוס – איזה שתהיה מוכן לשלם עליו.

לזביות ערביות

איך מלמדים ילדים לקרוא ,א,ב – לא כל כך משנה איך, העיקר – כמה שיותר זמן לפני כיתה א'.

איך כותבים ברוסית "להתראות"? – до свидания.

תמונות בעיברית ובאנגלית שאומרים אותו הדבר

גימלים אחרי טיפול שורש

מספר טלפון של יוסף שילוח

מה עושים גיור אורתודוקסי – לומדים הלכות ומתארחים אצל משפחות דתיות לשבתות וחגים במשך שנה לפחות, כדי להכיר את מחזור החיים היהודי. אם מוצאים רב נחמד שמלווה את התהליך בצורה שמתאימה למתגייר, זה בכלל לא יהיה נורא כמו שזה נשמע.

סיפור חמוד על שרשרת פנינים שלי שאפשר ליכתוב – כדאי ללמוד לכתוב נכון את המילה "לכתוב" ואחר כך לכתוב סיפורים. כמובן יש אנשים שיש להם כישרון להמציא סיפורים, אבל אין כישרון ללמוד כתיב נכון, אבל צריך לפחות לנסות.

רוק כבד דתי להשמעה בעברית

המלה וההפך "בעברית" – אין דבר כזה היום באינטרנט, אבל אפשר לנסות את מילון "מילה במילה" של איתן אבניאון. יש בו הרבה חסרונות, אבל הוא הכי טוב שיש היום. להשיג בכל חנויות הספרים.

להפוך מילים בפייסבוק – בפייסבוק למטה יש כפתור בצורת גלובוס. לוחצים עליו ובוחרים "עברית". זה מתרגם את כל הממשק לעברית וגם את כל התגובות על סטטוסים. לא מושלם, אבל עובד.

מה עדיף רוסי או ערבי

תחת ערביות

מילון עברי קטלנית – אני עובד על זה. ועדיף לכתוב קטלאנית.

כרטיסיות-שאפשר לשים בבצפר על הלוח של שפה

דקדוקי לשון חז״ל פרופ' יוחנן ברויאר – קורס מעניין, מבחן קשה. קראו כמה פעמים את כל המאמרים בביבליוגרפיה וסכמו טוב־טוב בכל השיעורים!

כללי "קמץ קטן" – צליל o בהברה סגורה. אני יודע שזה הסבר לא ברור. אכתוב על זה ערך בוויקיפדיה בקרוב.

עירום+תקליט – חוק 34!

רכב זר יגרר באנגלית – strange car will grate

האקדמיה העברית ללשון – באמת רעיון לא רע

איך עושים את הסימן של השלום במקלדת? – זה מסובך מדי במקלדת, אבל אפשר להעתיק מפה: ☮.

גופנים נקודותיות

כישורים הנדרשים ללמוד שפה זרה – רק אחד: סקרנות. פעם חשבתי שאין זה כישור, כי אם תכונת אופי, אבל שיניתי את דעתי.

מתי רוסים יאמצו את עברית – לפניך.

איך לנגב חומוס ביוטיוב – בפיתה, לא ביוטיוב.

איך להבדיל בין עיצור לאות קריאה – כנראה התכוונת ל"אם קריאה". אם אפשר למחוק את האות הזאת ולכתוב במקומה סימן של ניקוד, אז זאת אם קריאה.

ערבית משוערבת – לא, זה מסוכן מאוד. היקום עלול יקרוס.

פונט תהומה – לא פונט אלא גופן, אבל אהבתי את השם "תהומה" בתי״ו.

הבין השורש – מחפשים את זה המון. ובכן, השורש הוא ב־י־נ. כמו במילה "בינה".

מה השורש של להגיד – גם את זה מחפשים המון. ובכן, השורש הוא נ־ג־ד. כי כשאתם רוצים להגיד משהו למישהו, אתם עומדים מולו, ו"מול" זה כמו "נגד".

גליתי עם ניקוד – "גָּלִיתִי" אם מדובר בגולה ממולדתו. "גִּלִּיתי" או "גִּלֵּיתִי" אם מדובר במגלה של ארצות או תגליות. אני מקווה שאתם מאוכזבים.

השם של הספר שכתב עליעזר בין יהודה – שמו נכתב אליעזר בן־יהודה והוא כתב הרבה ספרים. אפשר לקרוא על אליעזר בן־יהודה בוויקיפדיה.

בחורה מכה בן עירום – יש מי שאומר שזו הבעה לגיטימית של אהבה, אבל אני חושב שזה אלים ומגעיל. חופש הדיבור!

איך רושמים נהנינו? – ככה, כמו שרשמת. מעניין אם עובד תנובה חיפש את זה.

איך להקליד מקף – להוריד את פריסת המקלדת העברית החדשה, להתקין במחשב ואז ללחוץ Alt ומינוס.

יוסי בבליקי הומו – לא נראה לי, אבל מה זה משנה?

למה חשוב לדעת הבעה בכתב – כדי שתוכל להביע את עצמך בכתב. זה די שימושי. מי שבטוח שהוא לא רוצה להביע את עצמו בכתב, לא חייב לדעת את זה.

huxh ckuher – יוסי בלויקר. זה הרב שלימד את אליעזר בן־יהודה לקרוא ספרים חילוניים בעברית. לולא יוסי בלויקר עשה זאת, ייתכן שאיש לא היה מדבר עברית היום.

שיטה לפתיחת ריצ'רץ' ללא רוכסן – זה עוד כלום. תמצא שיטה ליצור גבינת צאן ללא כבשים, זה יהיה ממש חזק.