כנסו, כנסו. אם אתם כותבים בעברית במחשבים, אתם חייבים לקרוא את הרשומה הזאת. כלומר, אם הצלחתם לקרוא עד כאן, אתם כנראה חייבים לקרוא את הרשומה הזאת עד הסוף. אתם גם חייבים להעביר אותה לחברים. כי ממש, ממש חשוב שאנשים שכותבים בעברית יֵדעו את מה שכתוב פה.

זאת הרשומה הראשונה בסדרת הרשומות לסיכום פגישת הוועדה הלשונית של ויקימדיה בברלין. זאת גם הרשומה הראשונה בסדרת רשומות על בעיות של כתיבה מימין לשמאל.


כפי שכבר כתבתי, אחד מחברי הוועדה הלשונית של ויקימדיה הוא מייקל אוורסון, אחד האנשים החשובים ביותר בוועדת יוניקוד – הוועדה שממספרת את כל האותיות בכל שיטות הכתב בעולם כדי שמחשבים יבינו אותן. מלבד המספור של האותיות, ועדת יוניקוד עוסקת גם בהגדרת של טכנולוגיות לכתיבת דברים מורכבים יותר מרצף אותיות לטיניות. למשל, לכתוב Michael זה פשוט, אבל לכתוב Michaël – הגרסה הצרפתית של אותו השם – קצת יותר מסובך, כי מעל ה־e יש שתי נקודות שצריך להסביר למחשב איך למקם אותן. שפות אחרות מציבות אתגרים אחרים: בערבית האותיות מתחברות, בשפות הודיות סימני הניקוד מופיעים פעם משמאל לאות ופעם מימין. ועברית, כידוע, נכתבת מימין לשמאל (יחד עם עוד כמה שפות).

החלק של יוניקוד שעוסק בכתיבה מימין לשמאל נקרא אלגוריתם דו־כיווניות של יוניקוד. אם תחשבו על זה קצת, עצם הכתיבה מימין לשמאל אינה בעייתית, אבל העירוב של כתיבה מימין לשמאל וכתיבה משמאל לימין באותה פסקה כבר הופכת את העניין לבעייתי יותר. הרבה אנשים מתלוננים שהסמן "קופץ" להם כשהם כותבים בווֹרד, כי הסמן המסכן פועל (בערך) לפי האלגוריתם שאומר לו לזוז עם האותיות שהולכות בשני הכיוונים.1 התלונות על הסמן הקופץ מוצדקות, אבל קשה למצוא שיטה טובה יותר, ולכן ישראלים – וגם ערבים, פרסים ובני עמים אחרים שכותבים מימין לשמאל – מתרגלים לשטויות האלה.

למעשה, אנחנו צריכים להתמודד עם זה כל יום, כמה פעמים ביום. חלק מאתנו מתייאשים ועוברים לכתוב הכול באנגלית. זה פתרון גרוע, גם באופן עקרוני, כי הלו! – מה עם קצת ציונות?! –, וגם כי לא כל מי שדובר עברית יודע לקרוא ולכתוב באנגלית. רוב האנשים האחרים סובלים בשקט. מעטים שבמעטים מנסים למצוא פתרונות טכניים שיקלו על כתיבה מימין לשמאל. למשל, דוב גרובגלד, איש חכם וצנוע ממכון ויצמן, תִכנת לפני כ־12 שנים יישום חופשי של האלגוריתם הדו־כיווני, שגלגוליו השונים פועלים היום בתכנות חופשיות (עזרו לו מתכנתים מאיראן, אז שלא יגידו שיש בין העמים שלנו מלחמה). אנשים אחרים, בין היתר אני, מדווחים באגים בתמיכה של אתרי אינטרנט בכתיבה ובתצוגה מימין לשמאל.

מייקל אוורסון. ברקע – מסגד שייח׳ לוטף אללה, אספהן. צילום: אלנז סרבר. רישיון: GFDL/CC-BY-SA

מייקל אוורסון. ברקע – מסגד שייח׳ לוטף אללה, אספהן. צילום: אלנז סרבר. רישיון: GFDL/CC-BY-SA

נחזור למייקל אוורסון. האיש מקסים והתיידדנו מהר מאוד. יש לו תואר בבלשנות ובתוך התחום הרחב של בלשנות מעניינים אותו אותם הדברים שמעניינים אותי: יותר כתב ותורת הצורות, ופחות תחביר. יש בינינו עוד הרבה דברים משותפים שעוד אספר עליהם. שוחחנו על בעיות מיוחדות לאלפביתים שונים – על בורמזית, על אזרבייג׳נית, על מליאלם, על אירית. הידיעות שלו מדהימות: הוא מכיר את השמות של כל הסימנים המיוחדים מכל שיטות הכתב (הוא מצטנע ומודה שהוא אינו מתמצא בסינית כל־כך). ודיברנו, כמובן, גם על כתיבה מימין לשמאל. הייתי בטוח שהוא קשור לניסוח האלגוריתם הזה, אבל הוא אמר לי שלא – את האלגוריתם הדו־כיווני ניסח מארק דייוויס, היו״ר של יוניקוד. מצד אחד כבוד, ומצד שני…

מייקל ביקש שאראה לו איך בעצם אנחנו כותבים מימין לשמאל. קצת הרמתי גבה, שכן לאור הידיעות העצומות שלו אפשר לחשוב שהוא מתמצא בזה היטב. כמובן, עשיתי בשמחה את מה שהוא ביקש: פתחתי לעריכה ערך בוויקיפדיה והראיתי לו איך אנחנו עורכים:

עריכת הערך "בילבי" בוויקיפדיה העברית

עריכת הערך "בילבי" בוויקיפדיה העברית

מייקל נפל מהכיסא.

הטקסט המסומן בכחול הוא רצף אחד של תווים. אבל הוא לא נראה כמו רצף בגלל אותו האלגוריתם הדו־כיווני. מייקל מעולם לא ראה את זה, אף־על־פי שהוא מקורב מאוד לאנשים שניסחו אותו. יתרה מזאת: מייקל ביקש שאשלח לו את התמונה הזאת: "אני חייב להראות את זה למארק דייוויס! הוא ניסח בשבילכם את האלגוריתם הזה! והוא לא יודע שום שפה מלבד מעט גרמנית שווייצרית מדוברת, בוודאי שלא עברית או ערבית! ואני בטוח שהוא לא ידע שזה עובד כל־כך גרוע!"

חייכתי ואמרתי לו שאנחנו עושים את זה מדי יום, פעמים רבות ביום.


לא צריך לקפוץ למסקנות חפוזות. מה שמייקל אמר לי על מארק זה כל מה שאני יודע עליו. אולי מייקל מגזים ומארק כן יודע קצת עברית ואולי הוא כן מודע לצרה הזאת שאנו חיים אִתה כל הזמן, אז אל תשלחו לו מכתבי שנאה. אני עצמי מתקשה לחשוב על אלגוריתם טוב יותר.

אבל כן כדאי לדעת ולזכור שלא כל דבר שדוחפים לכם עם המחשב מובן מאליו. יש דברים שאפשר לתקן. ולכל הפחות מותר להתלונן עליהם וללמוד לחיות אִתם עד שיתוקנו. אם אתם לא יודעים למי להתלונן, התלוננו אליי, ואם אתם לא יודעים איך לחיות אִתם, תשאלו אותי.

ברשומות הבאות אכתוב כמה דברים על ההתמודדות עם הבעיות האלה. בינתיים אשמח לשמוע כל הערה ושאלה.


1 תכנוֹת שונות מיישמות את זה בצורה שונה, למשל בפיירפוקס הסמן קופץ באופן שונה מאשר בווֹרד. אבל נעזוב את זה לרשומה אחרת.