יש לי הרגל שפיתחתי בימיי בצבא. אני רושם את הטלפון ככה: 050.2128506. בין הקידומת למספר אני כותב נקודה ולא מינוס (-).

למה לא יכולתי להשתמש במינוס כמו כולם? כי כתבנו שם דואר אלקטרוני באאוטלוק, שהתעקש להתייחס אל המינוס כאל קו מפריד ולסדר את המספרים מימין לשמאל, מה שגרם למספרי טלפון להיראות הפוכים: 050‏-2128506. למה בחרתי בנקודה? בחרתי בה אחרי שביקרתי בשנת תשס״ב בצרפת – שם נהוג לרשום את כל מספרי הטלפון מופרדים בנקודות, למשל 33.01.40.20.50.50. רוב הישראלים לא יודעים את זה, אבל זה לא משנה, כי זה מספיק ברור.

התו מינוס (-), או בשמו התקני המלא HYPHEN-MINUS, הוא סיפור של חיסכון ובלבול. כדי לחסוך במקום, במקלדות אנגליות שמו רק תו אחד בצורת קו אופקי ישר באמצע השורה, והוא שימש לתפקידים רבים: מינוס בפעולת חשבון; פעולת מיקוף – hyphenation, כלומר שבירת מילה ארוכה בסוף שורה, שנפוצה בשפות אירופיות, אבל לאפחות נהוגה בעברית; ושני הסוגים של קו מפריד תחבירי, הנהוגים באנגלית – en-dash הקצר יותר ו־em-dash הארוך יותר. לשני הסימנים האחרונים יש תפקידים תחביריים רבים ושונים; להבדיל מעברית, באנגלית הם נקבעים לא על־ידי אקדמיה אחת, אלא על־ידי מדריכי סגנון של בתי הוצאה, ויש בין המדריכים הבדלים רבים שקצרה היריעה מלפרט.

בדפוס מקצועי באנגלית ובשפות אחרות שנכתבות באלפבית הלטיני כל הסימנים האלה הם סימנים נפרדים שיש להם גם מראה שונה, אבל כאמור, בגלל חיסכון במקום במקלדת הם לא שימשו בכתיבה יום־יומית של דואר אלקטרוני ומסמכים דומים. עוד לפני־כן, במכונות כתיבה, נאלצו הקלדניות להסתפק במקש אחד, אבל מכיוון שקלדניות היו פעם נשות מקצוע מכובדות, שציפו מהן להתמצא בכללים של דקדוק ופיסוק ולהשתמש בהם, הן עקפו את הבעיה הזאת על־ידי הקלדה של שניים או שלושה סימני מינוס כדי לזייף קו מפריד ארוך: -- או ---. עד היום מיקרוסופט ווֹרד הופך אוטומטית שני מינוסים לקו מפריד ארוך כתוצאה מזה, וזה די טוב. גם וורדפרס, התכנה שבאמצעותה אני כותב את הבלוג, מתעקש להפוך לי את התווים האלה לקווים מפרידים ארוכים ואני צריך להתחכם כדי שתראו פה מינוסים.

בעברית, לעומת זאת, הקפדה על מקפים וקווים מפרידים שונים במסמכים יום־יומיים לא הכתה שורש בשום צורה והמינוס השתלט על הכול. בעיתונים וספרים ההקפדה על הבדלה בין מינוס, מקף וקו מפריד קיימת עד היום, אף־על־פי שחדירה של מקלדות שיש בהן רק מינוס לכל חלקה טובה מערערת אותה גם שם. מעבר למסורת אמנותית ומקצועית של דפוס יפה, להקפדה על שימוש בסימנים הנכונים יש בעברית משמעות נוספת: לסימנים שונים יש תפקיד שונה מבחינת כיווניות הטקסט.

מינוס הוא סימן מתמטי, וביטויים מתמטיים בעברית נכתבים משמאל לימין: 42-17 זה "ארבעים ושתיים פחות שבע־עשרה". גם הפרדה בין קבוצות של ספרות ברצף אחד, כמו בין קידומת לבין מספר טלפון, זורמת משמאל לימין: 050-2128506. טווח של שעות, לעומת זאת, נכתב מימין לשמאל: "הלשכה פתוחה בשעות 09:00–16:00", כלומר "מתשע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים". בהתאם לזאת, תקן יוניקוד מגדיר מאפייני כיווניות שונים לשני התווים האלה – בלי להיכנס לפרטים טכניים, מינוס זורם משמאל לימין עם המספרים וקו מפריד זורם עם כיוון הפסקה, כלומר מימין לשמאל במקרה של עברית, גם אם יש לפניו ואחריו מספרים. תכנה שמיישמת נכון את האלגוריתם הדו־כיווני של יוניקוד אמורה להשתמש במאפייני הכיווניות האלה ולהציג את התווים בסדר המתאים.

אאוטלוק, לפחות בגרסה שהשתמשתי בה בתקופת הצבא, לא יישם את האלגוריתם נכון. מפתחי אאוטלוק כנראה היו מודעים לכך שאנשים יכולים להקליד במקלדות שלהם רק מינוס וגרמו לו להתנהג מבחינת כיווניות כמו שמתנהג קו מפריד. זה אפשר לאנשים להקליד נכון טווח של שעות, אבל לא מספרי טלפון. מה שמתכנתי אאוטלוק באמת היו צריכים לעשות הוא לתקן את המקלדת, כדי לאפשר לאנשים להקליד את כל התווים הדרושים. הם יכלו לעשות את זה, כי הם עבדו באותה החברה שמפיצה את פריסת המקלדת, כלומר מיקרוסופט. הם לא עשו את זה, אז אני עושה את זה היום: יזמתי פיתוח של תקן חדש למקלדת עברית במכון התקנים, שבתקווה ייכנס גם לחלונות 8 ולמערכות הפעלה אחרות. בפריסה הזאת אפשר בקלות להקליד גם מינוס (-), גם קו מפריד (–) וגם מקף עברי (־). (בעברית, ברוך השם, אפשר להסתפק בקו המפריד ארוך אחד ולא צריך שניים כמו באנגלית.)

אפשר להוריד את פריסת המקלדת העברית החדשה ולהתקין אותה כבר היום. אני משתמש בה בהצלחה כבר חודשים רבים.


ומה עם מספרי הטלפון? הבאגים ביישום האלגוריתם שגרמו לטלפונים להיראות הפוך כבר תוקנו ברוב התכנוֹת, למיטב ידיעתי. בתכנות חופשיות כגון פיירפוקס ואופן אופיס האלגוריתם יושם נכון מאז ומעולם (תקנו אותי אם אני טועה). אבל ההרגל שלי נשאר ואני עדיין כותב במחשב מספרי טלפון מופרדים בנקודה.