יש ברוסיה איזו מכללה פרטית למנהל עסקים. היא פתחה איזה קורס למנהיגוּת, שלטענתה חדשני מאוד. מסוג הדברים שממש לא מדברים אליי, אבל מעניינים אנשים מסוימים; שֶיבושם להם.

אני מספר את זה, כי המכללה הזאת עלתה לכותרות ברוסיה בגלל סעיף בדרישות הקבלה לקורס הזה: כתוב שם במפורש שהמודעה פונה לנשים ולגברים כאחד, אבל רק לבעלי „נטייה מינית מסורתית”. ככה אומרים ברוסית „סטרייטים”. בהתאם, על הומואים ולסביות אומרים ברוסיה שיש להם „נטייה מינית בלתי־מסורתית”.

תגובת המכללה למחאות ארגוני ההומואים רוסיה הייתה זאת: „זאת אינה אפליה. זה פשוט ביטוי לערכים של המכללה שלנו; אנחנו מאמינים שגברים צריכים להיות גברים ונשים צריכות להיות נשים.”


פחות או יותר כל העולם מתקדם בעשורים האחרונים בהשוואת הזכויות של בעלי כל הנטיות המיניות. ורק רוסיה השתגעה בקטע הזה בשנים האחרונות ורצה מהר־מהר אחורה. מצד אחד, אחד החוקים הראשונים שבוטלו לאחר קריסת ברית המועצות הוא החוק שהגדיר משכב זכר כעברה פלילית.

ומצד שני, המשטרה הרוסית מפזרת באלימות כל ניסיון לערוך מצעד גאווה, והיא גם נעזרת בקבוצות של מתנדבים שקוראים לעצמם „נוצרים” ושהתברכו באגרופים ובשרירים ומחפשים על מי להתאמן. ממשלת מחוז קרסנוירסק הוציאה תשדיר שירות נגד סמים שאומר „כל הנרקומנים הומואים”. תראו את הסרטון; לא צריך לדעת הרבה רוסית בשביל להבין אותו.

מספר רשויות מקומיות חוקקו חוקים שאוסרים „תעמולה של הומוסקסואליות”. הרשות הבולטת ביותר שעשתה את זה היא עיריית סנקט־פטרבורג, העיר השנייה בחשיבותה ברוסיה; גם במועצת העיר מוסקווה זה כבר נדון. אחד מתשדירי התעמולה בעד פוטין בבחירות האחרונות לנשיאות הפחיד את הבוחרים והראה שאם ייבחר מישהו אחר, חברת הגז הלאומיות תימכר לאמריקה, מחבלים צ׳צ׳נים ישתלטו על מחצית מהמדינה – ובכל מקום ייערכו מצעדי גאווה.

אם נחזור רגע אחורה, עצם השימוש בביטויים „נטייה מסורתית” ו„נטייה בלתי־מסורתית” הזוי ומרגיז. ותשמעו, אני מקווה מאוד שאתם מכירים אותי ויודעים שאני ממש לא חובב חַרְתָּה שמאלנית פוליטיקלי־קורקטית, אבל זה נראה לי כמו דוגמה די טובה לאיך עצם השימוש במילים לתיאור של דבר מסוים קשור לתפיסה של אותו הדבר בעיני הציבור. ואפילו אם אתם ספקנים בקשר להשפעה החברתית שלהם – גם אני ספקן! – נדמה לי שרוב האנשים יסכימו שזאת דוגמה נהדרת למושג „דעה קדומה”.


במשך המון זמן לא רציתי לחשוב ככה, הדחקתי את זה, חשבתי, שאם מתעלמים מהממשלה הדפוקה שלה, רוסיה היא מדינה תרבותית ומתקדמת. אבל הסיפור עם ההתבטאויות ההזויות של ח״כ אנסטסיה מיכאלי מלפני מספר חודשים גרמו לי לדבר על זה עם כמה ידידים הומואים, ונחרדתי. מסתבר שלפחות חלק מהם מרגישים כבר מזמן בכך שרוסים בכלל וישראלים דוברי רוסית בפרט, הם שונאי הומואים גדולים.

אז מה אני יכול לעשות? לא הרבה חוץ מלומר שאני מצטער; ממש־ממש מצטער בשם העדה שלי ובשם המדינה שבה נולדתי. אני מתבייש שככה אנחנו נראים בעיניכם, ומודה שכנראה יש לכם סיבה לחשוב ככה. לא כולנו כאלה: אני תומך גדול בשוויון זכויות לבעלי כל הנטיות והזהויות המיניות וביחס נורמלי כלפיהם. ככל שרוסיה נסוגה בנושא, ככה אני מתקדם. אני גם מכיר אישית עוד רוסים ברוסיה ועוד דוברי רוסית בישראל שחושבים כמוני. למשל, לפני מספר חודשים הסרתי מוויקיפדיה הרוסית את כל המופעים של צירופי המילים „נטייה מינית (בלתי־)מסורתית”, ואני שמח לומר, שאף־על־פי שהם נפוצים מאוד ברוב אמצעי התקשורת ברוסית, הם הופיעו יחסית מעט בוויקיפדיה; אין לי דרך קלה לבדוק את זה, אבל אני חושד שיש בוויקיפדיה הרוסית עוד מישהו שלא אוהב אותם ודואג לכך שהם לא יופיעו בה הרבה.

אז זהו. אני שוב ושוב מצטער על כך שאנשים שמדברים בשפה שלי נראים לידידיי ההומואים מאיימים ומפגרים. אנא סלחו לנו, ועד כמה שאתם יכולים, אל תתביישו לחנך אותנו. תודה, ושוב סליחה.