לצערי הרב אין לי חברים ערבים ישראלים בפייסבוק. גם בחיים האמתיים לא מי יודע מה. אבל בפייסבוק הרי אפשר לראות המון אנשים שהם לאו דווקא חברים שלי, אז התחלתי קצת להציץ לחיים של ערבים ישראלים צעירים כפי שהם חושפים אותם בפייסבוק.
מיקום: המדינה שהם ציינו היא "ישראל". אז תשכחו מהוויכוח הטיפשי הזה שהתנהל בפייסבוק, אם ישראל ופלסטין הן מדינות או לא – ישראל כן, פלסטין לא. סתם, אני מגזים. אצל מעטים ראיתי גם פלסטין. אולי זה לא מבחירה. אולי זה הולך לפי עיר. לא לגמרי הבנתי. אבל זה באמת לא מעניין.
תמונות פרופיל: אלה שהסתכלתי עליהם לא שמו שם תמונות של דגלי אש"ף, גופות ילדי עזה, יחיא עיאש או אחמד טיבי, אלא תמונות שלהם בבגדים יומיומיים או בבגדי ים. ממש כמונו. הנוצרים, כצפוי, שמים יחסית יותר תמונות בבגדי ים. לכמה היו תמונות של פרחים, של ירושלים, ושל הסמל של מ"כ ברצלונה.
קבוצות:
- פינצ'י, גורה קטנטנה ומתוקה מחפשת בית חם!!!
- בל"ג בעומר שורפים בעלי חיים !!! עיזרו לעצור הזוועה !!!!!
- Shefa-amr – שפרעם – شفاعمرو (על זה בעוד רגע)
- עונש מוות לסבא ואמא של רוז
- מצילים את מועדון האולטרסאונד בייגור – חיפה – חובה
- אנטי – שאבעס
- וכמובן, איך אפשר בלי "בואו נגיע ל 100,000 !!! הצטרפו למפלגה שמטרתה היחידה שחרור גלעד"
בקיצור, כמו לכל שאר הישראלים. וגם משהו שריגש אותי מאוד: "התנועה לקידום סצנת הרגאיי בעזה כדרך לשלום ואחווה". הצטרפתי לקבוצה הזאת.
לשון: זה, כצפוי, החלק שמעניין אותי באמת. אז באיזו שפה כותבים על ה"קיר" ובתגובות לתמונות? בהרבה שפות. ישראלים יהודים כותבים אחד לשני בעיקר בעברית וקצת באנגלית. הערבים כותבים בצורה הרבה יותר מגוונת: תחילה שמתי לב להרבה אנגלית ועברית רגילה. יש שימוש מועט בערבית באותיות ערביות, מה שדי מפתיע, שכן לא אמורה להיות להם עם זה בעיה טכנית גדולה. (אולי כשהם גולשים מאוניברסיטאות, לפעמים אין להם מקלדת עם ציורים של אותיות ערביות על המקשים? באוניברסיטה העברית מנסים להיות הוגנים עם זה.) עד כאן הדברים הפשוטים יחסית, עד כמה שאפשר לומר שערבים שמקשקשים באינטרנט בעברית זה דבר פשוט.
אבל ראיתי שם דברים מגניבים הרבה יותר. למשל, ערבית מדוברת באותיות עבריות. זה לכשעצמו מגנוב לאללה, כי זה אומר שהם יודעים אותיות עבריות טוב ולא שונאים אותן; מנגד, רוב הישראלים לא יודעים אותיות ערביות ורבים אף סולדים מהן. ומה שהכי חשוב, לערבים ישראלים צעירים נראה טבעי לגמרי לכתוב באותיות עבריות הודעות אישיות יומיומיות וספונטניות. מעבר למגניבות הכללית, יש בזה גם תופעות פנימיות מעניינות, כגון:
- ערבוב חופשי של מילים עבריות מובהקות, למשל "מתחת" במקום "תחת" הערבי.
- ק' במקום כ': לכאורה ערבים אמורים להבדיל בין ק' וכ', אבל למשל במילה "עליקה", שאין לי ספק שפירושה בהקשר "עליך", הכותב רשם ק', כי זה מה שנראה לו טבעי יותר.
חשוב להדגיש: אני לא מדבר פה על נכון ולא נכון, כי קודם כול, ממילא אין פה נכון ולא נכון, שהרי לא נקבע לזה תקן ולא מלמדים אותו בבית ספר (יש שיטה עקבית למדי לכתיבת ערבית מדוברת באותיות עבריות, שיוחנן אליחי משתמש בה בספריו, אבל היא לא רשמית מחוץ לספרים האלה למיטב ידיעתי והחברה הנידונים בוודאי לא כותבים לפיה). ובכלל, זה אוצר לבלשן שרוצה לחקור לא את השפה כמו שהיא אמורה להיות, אלא כמו שהיא באמת.
אבל חכו, זה עוד לא ממצה את כל השפות שהם כותבים בהן. יש שם גם ערבית מדוברת באותיות לטיניות בשיטת המספרים. מירה, ידידת רשת שלי מדובאי, לימדה אותי את השיטה הזאת: מכיוון שערבים נאלצים לפעמים לכתוב במחשבים באלפבית הלטיני שחסרות בו אותיות שנחוצות לערבית, הם משתמשים במספרים, למשל 7 זה ח' (ح), 9 זה צ' (ص) וכולי (יש על כך ערך מפורט מאוד בוויקיפדיה העברית: כתיבת ערבית בצ'אט). אבל רגע, גם זה עוד לא הכול.
את השיא ראיתי בתגובה לתמונה שבה הצטלמו בחור ובחורה. התגובה אמרה כך: 7ati7im!!!!. כלומר, זו המילה "חתיכים" בעברית באותיות לטיניות בשיטת המספרים של ערבית. זה הפיל אותי סופית.
אתם קולטים את זה? הם משתמשים בשש שפות כשהם מתכתבים בשיחות ספונטניות בפייסבוק. אם עוד לא נכתבה על זה עבודה אקדמית, מישהו צריך לעשות את זה בדחיפות.
חיפושים כמשל 
אני יכול להעיד שלפחות בחלק מאוניברסיטת ת"א יש, ובבר אילן ככלל לא רק שאין אלא שערבית לא מותקנת במחשבים- מותקנות בהם רק עברית ואנגלית. בנוסף, לגבי ערבית והאותיות הערביות: אני יודע שלי כדיסגרף היה קושי די רציני בכתיבתן מאחר והן קליגרפיה נטו(אני גם נמנע עד היום מכתיבה בכתב יד כשאפשר), למרות שמאוד אהבתי את הצורות היפות של הערבסקות שראיתי ביותר מחפץ חן מוסלמי אחד.
אף פעם לא הבנתי את האנשים שאומרים שהם "דיסלקטים באנגלית" ואני יכול לומר אותו דבר על "דיסגרף בערבית". איך אפשר להסתדר בשפה אחת, אבל לטעון שבעיה רפואית מפריעה להשתלט על שפה אחרת? אם היית נולד במדינה ערבית, לא היית מצליח לכתוב בכלל?
זה בשום אופן לא עלבון או זלזול – זה חוסר הבנה. אשמח אם תצליח להסביר לי.
אני לא חושבת שההגדרה המדוייקת היא "דיסלקטים באנגלית", כן?
אבל לשאלתך, פעם הסבירו לי (בהקשר דומה) ששפת אם לומדים בצורה מסוימת, ושפות נוספות נלמדות בהתבסס על כישורים שונים שדורשים מיומנויות אחרות (לפחות אצל חלק מהאנשים). כלומר, ייתכן שהמיומנויות שלך ביחס לעברית יהיו חזקות בשעה שהמיומנויות הדרושות כדי ללמוד שפה זרה יהיו חלשות או "בעייתיות".
(חוץ מזה, עופר אמר שהוא דיסגרף (באופן כללי) ולכן יש לו קושי בנוגע לאותיות הערביות, הוא לא אמר שהוא "דיסגרף בערבית")
דבר ראשון, מה שעפרונית אמרה: באופן טיפה יותר טכני, שפת אם נלמדת בגילאים נמוכים מאוד(לפני גיל 6), וכתוצאה מכך היא "מוטבעת" יותר חזק במוח משפות שניה ושלישית. ייתכן מאוד מצב של אנשים שהם "דיסלקטים באנגלית"- לא כי אנגלית מיוחדת, אלא כי יש להם דיסלקציה קלה מאוד שלא מובחנת בשפת האם אבל מפריעה באופן מובחן כשהם מנסים לקרוא בשפה שהם מבינים פחות טוב, ולכן מעמיסה יותר על משאבי העיבוד במוח(עדות אנקדוטלית: יש לי מספר ידידים הסובלים מדיסלקציה, וכולם כאחד מעידים שהיא יותר גרועה באנגלית).
שנית, אני אכן דיסגרף באופן כללי. זה פשוט הפריע לי מאוד בכתיבת ערבית כי שם אין כתב דפוס כמו בעברית ואנגלית, מה שאמר שלא היתה לי אופציה "קלה" יותר. רק כדי לסבר את האוזן, היו כמה שנים שחייבו אותנו לכתוב בcursive script בשיעורי אנגלית בביה"ס, וזה הקשה עלי לפחות כמו הכתב הערבי- שרדתי בעיקר כי בכיתה ז' או ח' חזרנו לכתב הנורמלי.
אין שום דבר יוצא דופן בישראלי שלא מסתדר עם כתיבה או קריאה של כתב לטיני מחובר. רוב הישראלים לא מסתדרים. עברית בכתב יד לא מחוברת, אז כנראה כשמתחילים ללמוד פה אנגלית, גם מלמדים לא מחובר. העניין הזה לכשעצמו מספיק בשביל לומר שמלמדים פה אנגלית בצורה לקויה – מה יעשה הישראלי שלמד אנגלית בבית ספר כשיגישו לו פתק באנגלית בכתב יד? (וזו כמובן לא הבעיה היחידה.)
רוסית מקובל לכתוב מחובר בכתב יד, ואך טבעי שכשלומדים ברוסיה אנגלית, מלמדים לכתוב אותה מחובר. במבחנים באנגלית בבית הספר אף אחד לא יכול היה להעתיק ממני :)
אז הנה עוד סיבה ללמוד ערבית בבתי ספר ישראליים כמה שיותר מוקדם.
שאלה- האם אתה יודע במקרה עד כמה שימוש בכתב יד מחובר נפוץ ו/או נדיר בארצות דוברות האנגלית? כי לי אישית פשוט אין מידע. בכל מקרה, רוב רובה של האנגלית שישראלי ממוצע ייתקל בה בימי חייו תהיה בכתב דפוס- כי בדר"כ אנחנו נתקלים בחומר מודפס ולא בדברים שנכתבו ביד, במיוחד היום בעידן המחשב.
גם לי אין ממש מידע עולמי, אבל זו באמת שאלה מעניינת.
יצא לי להיות בהרבה קורסים של שפות בישראל – בבית ספר, בשגרירות איטליה, באוניברסיטה ועוד. המורים התחלקו לאלה שכתבו על הלוח ובתמסירים באותיות דפוס בלבד, לפעמים עד כדי גיחוך (אחד, למשל, כתב באותיות גדולות בלבד) ולאלה שכתבו מחובר ועזרו למי שהתקשה לקרוא את זה. שאלתי את אלה שהיו כותבים בדפוס והם אמרו שהם עושים את זה בכוונה, כי הם יודעים שישראלים מתקשים בזה.
כל הכבוד לאלה שלא נכנעו וכתבו איך שטבעי להם – מחובר. אם מלמדים שפה, אז בצורה מלאה.
שוב, אינני רופא, אבל לא נראה לי הגיוני שתהיה למישהו סיבה רפואית שתמנע ממנו לחלוטין לקרוא או לכתוב מחובר. יכול להיות, כמובן, שאני טועה, אבל נראה לי הגיוני יותר שמי שרוצה – ילמד ויצליח.
ייתכן שאין מניעה מוחלטת מבחינה רפואית, אבל אני יודע שלי אישית יש קושי גדול מאוד, ואני עוד נחשב למקרה "קל" של דיסגרפיה. קושי כזה מרתיע אנשים, ואם יש אלטרנטיבה שאפשר להשתמש בה, זה מה שיעשו.
כן, מי שרוצה ילמד ויצליח אבל יש הבדל בין עוצמת הרצון הנדרשת מאדם שאין לו בעיה גדולה לכתוב את האותיות לבין מישהו שבשביל לכתוב מילה קריאה בכתב כזה צריך כחצי דקה, אחרי אימונים רבים. תוסיף פנימה את העובדה שאנשים שיש להם איזשהו חוש אסתטי וסובלים מהבעיה הזו ינסו להימלט מכתיבה בכתב יד פשוט כי הם שונאים את מראה הכתב שלהם וקיבלת מכשול די רציני.
נ"ב רק שיהיה ברור- אני חושב שלימוד הערבית הוא דבר חשוב, ומצר על כך שלא לומדתי ערבית בבית הספר לפחות מאותה כיתה שבה מלמדים אנגלית. אולי אז כן הייתי מסתדר איתה קצת יותר טוב.
אין לי סטטיסטיקה מדויקת, אבל בעשורים האחרונים, בארה"ב לפחות, דעך השימוש בכתב מחובר תקני. עם זאת, מעט מאוד אנשים כותבים בכתב דפוס, ב-100%. הרוב משתמשים בסוג של תערובת בין דפוס לכתב מחובר, אבל לא משהו שמלומד בבתיה"ס.
(ממשיך למטה כי תכף השרשור הזה יתפוצץ.)
הגעתי בעקבות הפניה בפורום בתפוז
ובמקרה עכשיו ראיתי את הקטע הבא (באתר מבזקים):
"מחקר חדש: למה קשה יותר לקרוא בערבית?
ההמיספרה הימנית של המוח אינה מעורבת בעת רכישת קריאה של השפה הערבית, בגלל המורכבות הגרפית של הכתב הערבי, ולכן רכישת הקריאה בערבית קשה יותר בהשוואה לעברית ואנגלית, כך עולה מסדרת מחקרים שנערכו בחוג לפסיכולוגיה ובמרכז ספרא לחקר המוח של לקויות למידה באוניברסיטת חיפה ופורסמו בכתב העת היוקרתי Neuropsychology. בעשר השנים האחרונות נתונים רבים מצביעים על כך שרכישת הקריאה בערבית איטית וקשה יותר מרכישת קריאה בשפות אחרות. בסדרת המחקרים של פרופ' זהר אביתר וד"ר רפיק אברהים נבדקה ההשערה שהסיבה לקושי זה נעוצה במורכבות הויזואלית של השפה הערבית. לדברי החוקרים, בשפה הערבית ישנם מספר סימנים גרפיים דומים המייצגים אותיות שונות וההבחנה ביניהם נשענת על הבדלים דקים של תכונות בודדות (כמו קוים או נקודות) וכן ישנן אותיות שמיוצגת על ידי כמה צורות שונות, ולכן הועלתה השערה זו. כדי לבדוק האם מורכבות זו גורמת לעומס תפיסתי ערכו החוקרים סידרה של מחקרים שהשוו מהירות ודיוק תפיסת הכתב בשפת האם של ילדים דוברי ערבית, דוברי עברית (שפה דומה לערבית) ואנגלית (שפה רחוקה מערבית) ומחקרים שהשוו מהירות ודיוק תפיסת הכתב בערבית, עברית ואנגלית בקרב ילדים ששפת אמם ערבית. מהממצאים עולה כי ההמיספרה הימנית במוח משתתפת ברכישת הקריאה של אנגלית ועברית, אך לא בערבית, משום שהיא משתמשת בעיקר באינפורמציה גלובלית כדי לזהות אותיות. עוד עולה כי היחסים המורכבים שבין הסימנים הגרפיים והצלילים בערבית אכן גורמים לעומס תפיסתי שמקשה על למידת ההתאמה בין אות וצליל ועל שליפת האותיות. "המשמעות היא שילדים שרוכשים שפות אחרות נשענים על היכולות של שתי ההמיספרות בשלבים הראשונים של למידת הקריאה, דבר הנמנע מילדים הלומדים ערבית. בפני הילד הערבי מוצב אתגר קשה יותר המצריך אימון רב ומאמץ פדגוגי מיוחד וממחיש את הצורך בהתערבות מקצועית שיטתית בהוראת הכתב הערבי במיוחד בקרב אלו המתקשים", סיכמו החוקרים. "
7ati7im!
גדול! מזכיר את האבחנה לגבי המשפט: אז יאללה ביי, שלוש מילים בשלוש שפות. (המחמירים מוסיפים בהתחלה "שוין", באנחה פולנית מתאימה, ואז יש שפה רביעית.)
לגבי הדיסלקציה בשפות שונות – קראתי פעם שסינית היא שפה הרבה יותר קלה ללימוד דיסלקטים בגלל שהיא פיקטוגרפית.
מעניין מאוד.
אמנם הגילויים האנתרופולוגיים (דגלים, מדינה וכו') שונים לחלוטין, אבל יש עולם לא קטן של דרוזים ישראלים, ושמתי לב גם שם לריבוי השפות שאתה מציין – א"ב עברי, ערבי, עברית וא"ב צ'אט ערבי וגם שם אפילו עברית משכותבת לא"ב ערבי – אבל מעט מאוד אנגלית. אבל 7ati7im זה חידוש ענק. מדהים!
ואפרופו עבודה אקדמית – החוג לבלשנות באונ' העברית זה לא המקום המתאים לכך?
החוג לבלשנות יכול להיות מקום מתאים, ואולי אפילו החוג ללשון עברית, אבל צריך לעשות את זה מישהו שיודע ערבית הרבה הרבה יותר ממני.
בהתכתבות אישית אמרו לי שהכללתי פה יותר מדי ושמתי בסל אחד את כולם בלי להבדיל בין ערבים, נוצרים, דרוזים, בדווים וגם צד"לניקים – המגזר השכוח; ואילו הכתיבה באותיות עבריות אופיינית בעיקר לדרוזים.
אבל כן, 7ati7im זו פשוט הברקה אדירה.
[…] – אמיר אהרוני, "חיפושים כמשל" […]
יו, איזה כיף שגיליתי את הבלוג שלך, לא ידעתי עליו, רק הכרתי אותך מדיונים בוויקי… ותודה ליניב גבאי-מילר על ההפניה.
האמת שעל הכתיב הערבי המלוטן שנעזר בספרות כתבו עבודת מאסטר, נדמה לי. כשעבדתי על פקצית קראתי. נדמה לי שזה היה סטודנט מדובאי. אני באמת צריך לבדוק את זה (הכתיב הזה הוא גלובלי, לא רק ישראלי).
7ati7im זה אכן מעולה, וגם מעניין שיש שם שני ח, ולא ח ו-כ… אולי פשוט לא טרחו/שכחו להקליד את הגרש שמסמן את הנקודה מעל ה-ח' כדי שיהיה כ.
למה שיבדילו בין ח' לכֿ' בעברית? לרוב הדעות זו אותה פונמה…
אני יותר מתפלא שלא הבדילו בין כּ' לק' בערבית, אבל הסבירו לי שיש מי שנוהג לרשום ק עבור ك וק' – בגרש – עבור ق.
כמובן, למה שיבדילו, כי ישראלים הוגים ח ו-כ רפה באותו אופן – אבל האופן הזה הוא דווקא כמו כ ולא כמו ח, אז הייתי מצפה שאם יאחדו את שתי האותיות לאותה פונמה – זה יהיה ל-כ…
קודם כל, לפני שאשכח: אולי תמצא את עבודת המאסטר ההיא ותוסיף את שמה לערך [[כתיבת ערבית בצ'אט]] בוויקיפדיה?
וחוץ מזה, אולי השימוש ב-7 (ح) ולא ב-5 (خ) קשור לכך שבערבית אאל"ט האות ح נפוצה יותר, אז הם יותר רגילים ל-7, גם אם זה לא בדיוק אותו צליל. וגם בעברית האות ח' יותר נפוצה, לפחות תפיסתית – כלומר כֿ רפה אולי נפוצה בפועל, אבל אנחנו חושבים עליה כעל סותם ולא כעל חוכך…
נ.ב. הוספתיך לרס"ס.
הו, לו רק הייתי כותב עדיין בבלוג ההוא… (ומתקן את הפוסטים הנאיביים ההם)
עכשיו יש לך סיבה. מה אתה חושב שמדרבן אותי? :)
LB כתב:
מעניין. ברוסיה בזמני למדו יחד עם אותיות דפוס רוסיות גם כתב יד מחובר מאוד מאוד תקני, אבל מכיתה ב' התלמידים כבר יכלו לכתוב איך שבא להם. יש יתרונות וחסרונות בתקנון של כתב יד מחובר. ברוסיה עד לפני שנים בודדות כתבו תעודות כגון דרכונים, תעודות לידה, תעודות סיום לימודים וכו' בכתב יד, אז זה היה נחוץ והייתה לזה משמעות משפטית. היום זה כבר פחות חשוב. אבל היתרון העיקרי של כתב יד מחובר הוא יעילות – עם לא מרימים את היד מהדף או מהלוח, פשוט כותבים מהר יותר.
דרך אגב, חוסר ההרמה הזה הוא מה שגורם לבעיה אצל דיסגרפים- הבעיה בדיסגרפיה היא פגם בתיאום יד-עין עדין, מה שאומר שככל שהקו שצריך לשרטט מתארך גדל הסיכוי לתזוזה לא נכונה של היד, שבמקרה של מילה בכתב מחובר יכולה להפוך מילה ללא מובנת לחלוטין או, במקרה הטוב, ליצור "טעות באיות".
[…] בדרך כלל בתעתיק אחיד ומפתיע לטובה באותיות עבריות, ולא מעט ערבים משתמשים באותיות עבריות להתכבתות ספונטנית … (באופן לא לגמרי שיטתי, אבל כנראה מספיק נוח להם), אבל […]
גיא שפר אפילו ארגן לזה כלי תרגום:
http://3arabi.site.co.il/