בכל פעם שהמחבר של קומיקס xkcd שומע את המילה backslash במקום שבו הייתה צריכה להיאמר המילה slash, "הוא מת קצת". אני מסכים אתו לגמרי: slash זה קו נטוי, והוא נטוי בכיוון הכתיבה באנגלית, כלומר משמאל לימין – / – ואילו backslash נטוי לכיוון השני – \.
גם לי יש כמה מילים, שבכל פעם שאני שומע אותן, אני מת קצת. למשל, כשאומרים "זיכרון" ומתכוונים ל"נפח הדיסק קשיח". אספתי כמה כאלה במילון מונחי מחשבים ואינטרנט. היום מצטרפת אליהן מילה חדשה, שכבר מרגיזה אותי זמן רב, והגיע הזמן לכתוב על זה: "שחרר, שחרור, שוחרר, לשחרר".
באנגלית משתמשים במילה release, שאחת הדרכים לתרגם אותה היא "לשחרר". זה נכון על אסירים. אבל כשבאנגלית אומרים את זה על ספרים, תקליטים וגרסאות של תכנה, בעברית זה נקרא "להוציא לאור". זה צירוף סביר וברור ולא נדיר או גבוה במיוחד. בכל פעם שמישהו אומר שזמרת שחררה תקליט או ששוחררה גרסה חדשה של פיירפוקס, אני מת קצת.
אני מת קצת לא רק כי כואב לי על כך שהולך לאיבוד הצירוף העברי הנאה, אלא כי המילה "שוחרר" כן מתאימה להקשר של הוצאה לאור, אבל במובן מסוים: כאשר ספר, תקליט או תכנה יוצאים לפי תנאי רישיון חופשי. מאיה ארד וחיים סבתו אינם "משחררים" ספר בדרך כלל, אלא מוציאים ספר לאור; שלום גד ואפרת בן־צור אינם משחררים תקליט חדש, אלא מוציאים תקליט חדש. אם מישהו מהם מחליט להוציא לאור תקליט או ספר לפי תנאי רישיון חופשי, המתיר העתקה ושינוי בלא הגבלה, אז אפשר גם לומר שהתקליט או הספר שוחרר.
אפשר לומר: "אם באנגלית אין מבדילים בין 'שחרור' לבין 'הוצאה לאור', למה שאנחנו נבדיל?" אז קודם כול, באנגלית כן אפשר להבדיל: הוצאה לאור היא "publishing", אבל נהיה מקובל לומר גם "releasing". לא כל מה שמקובל באנגלית אנחנו צריכים לאמץ; ובכל מקרה, למה שלא נהיה בכמה דברים מדויקים וברורים יותר מדוברי אנגלית?
בקרוב האתר יחזור לחיים.
חיפושים כמשל 
לא עשית העתק־הדבק למילון? שם כתבת "שלום גם". יש שם גם "אלקטרונירה".
אהבתי את הקטע של מיקרוסופט אינטרנט.
"להוציא לאור"? אולי עדיף "לפרסם"? נשמע לי קצת מוזר, אבל אולי זה באמת עניין של הרגל כי אני רגיל לקשר הוצאה לאור להדפסת ספר.
תודה. יש את החרטה הזה בוורדפרס שנקרא "There is an autosave of this post that is more recent than the version below". מעולם לא הבנתי למה זה קורה. הייתי בטוח שתיקנתי את "שלום גם", אבל החליק בכל זאת.
שמח לשמוע ביקורת.
אני שמח להודיע לך שהיו דיונים בנושא והשימוש במונח ״שוחרר״ הוסכם על אף החריגה מהמינוח הרווח, הסיבה לכך היא שמדובר בתכנה חופשית, כאשר תכנה חופשית יוצאת לחופשי החגיגה היא כפולה ומכופלת לפיכך המונח ״שחרור״ מייצג את החופש של הקוד נוסף על יציאתו של המוצר החדש לאור.
באמת קצת חריג וקצת מהפכני אבל בעל משמעות רבה.
דבר נוסף שלא שמעתי את דעתך עליו הוא ״release" במובן של גרסה או מהדורה (שני מונחים אלו כבר תפוסים), לדוגמה: The 10.04 release of Ubuntu.
בעיני המונח ״הפצה״ מתאר את הרעיון שמאחרי המשמעות המקורית אבל אני תמיד פתוח לדעות נוספות.
אבל בפועל הרי אומרים "שוחררה גרסה", "שוחרר אלבום" לא רק על רישיונות חופשיים. על־ידי זה שאתה שומר את "שחרור" רק לאותה הפעם הראשונה והחגיגית שבה יוצאת לאור הגרסה החופשית הראשונה, שכל הגרסאות אחריה יהיו חופשיות, אתה מבדל את עצמך מעולם התכנה שאינה חופשית. לְמָה זה טוב? בכל פעם שאפל "תשחרר" גרסה חדשה של אייפון, תוכלו לומר שזה לא שחרור, אלא נעילה חזקה עוד יותר.
אז אם אומרים שוחררה גרסה אז שוחררה אובונטו, אני לא מצליח להבין מה ההבדל…
אם מישהו אחר עושים שימוש לקוי במונח שעלול לשרת אותי בצורה אידאלית אז אני אוותר עליו?
לגבי אפל, היא אכן שחררה לשימוש (בהתניות קנייניות) את האייפון אבל אנחנו מדברים על עולם מוצרי הצריכה, אני לא חושב שזה כל כך משפיע על עולם המונחים שלנו, מוצרי קוד פתוח מתנהגים אחרת לגמרי ממוצרי הצריכה ולכן השימוש במונחי חופש הוא צעד מתבקש והשחרור הופל מונח לגיטימי וטבעי לתיאור הפעולה שמתבצעת
תראה שאתה עושה שימוש מושכל ומדוד במילה וחברות אחרות לא.
מה לגבי הבקשה הקטנה שלי בפייסבוק?
עניתי שם. הצעת האקדמיה ל"לוקליזיציה" היא "איתור", אבל היא לא משהו בכלל.
איתור? אני לא מצליח להבין איך איתור קשור להתאמה לתרבות/שפת היעד… מישהו פה נרדם בשמירה…
אני חושב שמשחקים שמבוססים על המלה "כאן" עשויים להניב מלים מצלחות.
הרעיון הראשון שלי היה כיון (במשקל פעול, כמו ציון או גיור). הרעיון השני הוא תכאון או תכון (במשקל תפעול, נשמע כמו תקון).
יש לי הרבה כאלה. בגדול, אני נוטה יותר לתארנות מאשר לטהרנות, ולכן אני מתגבר על יצרי. מזל שיש לי את ויקיפדיה, שם אני פורק את יצר הטהרנות שלי.
(ובפינת ה"מת קצת" של היום: אנשים שאומרים בָּפֹּעַל במקום בְּפֹעַל. בהשראת קריין מעצבן של תחנת רדיו אחת.)
כידוע, אנחנו מאד מושפעים מדוברי אנגלית. ביחוד בתחומי הטכנולוגיה. בנוסף לכך, לשחרר קצר יותר מאשר להוציא לאור. אף פעם לא למדתי בלשנות. נדמה לי שהרצון לתמצת רעיונות הוא אוניברסאלי.