כשנולדתי קראו לי אלכסיי בוריסוביץ' ארנסון. לכל מי שנולד בברית המועצות יש שלושה שמות – שם פרטי, שם האב+בִיץ' (או +בְנָה לבנות) ושם משפחה. לאבא שלי קוראים בוריס. ארנסון זה כנראה עיוות של ארונסון או אהרונסון – ברוסית צליל אוֹ בהברה לא מוטעמת נשמע כמו אָה ויכול להיות שהפקיד של הצאר טעה כשנתן לסבא שלי תעודת זהות של האימפריה.
ואלכסיי היה השם הפרטי שלי. לא אלכסנדר, אלה שני שמות יווניים שונים, אבל השורש של שניהם זה "אלכס-", שפירושו "מגן". אבל אף אחד לא קרא לי אלכסיי, אלא אָלְיוֹשָׁה או לְיוֹשָׁה. כשהגעתי לישראל ניסיתי להציג את עצמי בשם החיבה הזה, אבל ישראלים לא מסוגלים לבטא כמו שצריך את המעבר הכה רוסי הזה לְיוֹ, ומבליטים את הי' יותר מדי. וחוץ מזה ישראלים משום מה לא מסוגלים להבדיל בין שורוק לבין חולם, ובנוסף לכול גם מחילים על השם של את חוק ההידקקות (או משהו כזה) וככה השם שלי מתעוות לגמרי והופך למשהו כמו אֵלְיוּשָׁה. אחרי כמה שבועות נמאס לי מזה והתחלתי להציג את עצמי בשם אלכס, אף על פי שאף אחד לא קרא לי ככה לפני כן.
וכשההורים שלי הוציאו את תעודת הזהות הראשונה, הם תיקנו את הטעות של פקידי הצאר והחזירו את הה' לשם אהרונסון. וזהו, ככה נהייתי אלכס אהרונסון. ככה הכירו אותי כולם בבית ספר.
ב-1998 התחלתי את הצבא. בפורים הראשון שהייתי חייל (תשנ"ח) נעלם לי הארנק עם תעודת הזהות. אז החלטתי לנצל את ההזדמנות ולהגשים חלום. הלהקה שהכי אהבתי אז הייתה רעש. את השירים המפורסמים של רעש שר ג'וני שועלי. אבל את רוב השירים, הטובים לא פחות, שר אמיר קרטס. כשראיתי את שמו של קרטס בחוברת האלבום המופלא "רעש רק רעש. ק.", בערך שנתיים לפני זה, השם הזה נראה לי מגניב ביותר ואמרתי לעצמי שיום אחד אקרא לעצמי ככה. אז פשוט עשיתי את זה. שקלתי ביני לבין עצמי לעברת גם את שם המשפחה האשכנזי, אבל לא אני העליתי את זה, אלא דווקא אבא שלי. והשם האמצעי אלישע, כפי שאתם כבר אמורים לנחש, מגיע מ"אליושה". וככה נהייתי אמיר אלישע אהרוני, או בקיצור אמיר אהרוני או אמיר א. אהרוני.
היום אף אחד לא קורא לי אלכס. כשאני מתחבר לחברים מהתיכון בפייסבוק, אי צריך להזכיר מי אני. ולפעמים הם פוגשים אותי ברחוב וצועקים לי "אלכס" וזו הרגשה משונה למדי.
ומכיוון שאמרו לי כבר יותר מפעם שניסו לחפש אותי באינטרנט בשם הזה ולא מצאו, אז הנה – כתבתי רשומה בבלוג שיש סיכוי טוב שגוגל יעלה עליה כשמישהו יחפש אלכס אהרונסון. עדיף ככה, כי עכשיו הוא מגיע לכתבה בהארץ על איזה אלכס אהרונסון שהיה פדופיל. לא נעים.
אז אם אתם מגיעים לפה, שלום לכם – אריק, ולנטין, דני, איתמר, רובי, שרית, חגית, מתן, אודי, ז'אנה, עופר, אייל, רומן, גיא, אופיר, שי, שרון, דודי. מת עליכם, מצטער שלא שמרתי על קשר כמו שצריך. מקווה שהולך לכם טוב בחיים ושעוד ניפגש.
עכשיו בא לי לקרוא את האחים קאראמזוב עוד פעם…
כיף לך. אני עוד לא קראתי אף פעם. זה ברשימת המתנה, בין "אנה קרנינה" לבין "מיכאל שלי".
זה מעניין.
אגב, עד כמה שידוע לי "אליושה" זה קיצור של אלכס\נדר, ולא אלכסיי(?)
בגלל חוסר היכולת הישראלית להגות את ה"יו" (וגם יה במילים אחרות) או בעצם עיצורים רכים בכלל, נראה לי יותר נכון (נכון לא במובן של מדוייק, אלא שימושי\תקשורתי) לתעתק בלי הי'; לושה, אלושה. עם סאנה (Саня) זה יותר טריקי אמנם..
ההורים שלך נשארו אהרונסונים?
הפוך על הפוך!
> אגב, עד כמה שידוע לי “אליושה” זה קיצור של אלכס\נדר, ולא אלכסיי(?)
Алексей > Алёша, Лёша
Александр > Саша, Саня, Шура
באופן תאורטי "אלכס" יכול להיות הקיצור של שניהם, אבל, כאמור, אין ברוסיה אנשים שמכונים אלכס. אולי מקרים נדירים.
> לושה, אלושה
בשום פנים ואופן לא! באופן פרדוקסלי, זה עשוי לגרום לישראלים להגות את השם בצורה יחסית נכונה, אבל זה יהיה מזעזע בעיניי, כי לפי תפיסתי הרוסית יהיה מדובר ב-Лоша. מה פתאום! לא מקובל עליי. זה כמו лошадь (ז"א סוּס).
> עם סאנה (Саня) זה יותר טריקי אמנם..
Саня זה, כאמור, אלכסנדר ולא רלוונטי כלפיי, אבל אני בטוח שהאלכסנדרים שעלו מרוסיה לא ירצו שיקראו להם Сана. ובכלל, Саня זה כינוי יותר עממי ומסתחבק מ-Саша ולא נראה לי שיש הרבה יהודים שקראו ככה לעצמם. (בוז'ה מוי, איזו התנשאות מזעזעת.)
> ההורים שלך נשארו אהרונסונים?
לא, שינו יחד אתי.
@ Алексей > Алёша, Лёша
Александр > Саша, Саня, Шура
צודק. אני חושב שאני יודע מאיפה הבלבול שלי.. כששמעתי ישראלים תוהים איך "אלכסנדר" יכול להיות מקוצר ל"סאנה", דמיינתי את השלבים השונים בהם השם אלכסנדר עבר, ודמיינתי את "אלושה" כאחד מהם. או שזה היה "אלכסאנה"? לא
חשוב.
@ אתה מעדיף Лиоша?
@ אני יודע שסאנה זה קיצור לאלכסנדר ולא רלוונטי אליך, אבל ניסיתי להתייחס להשמטה של י' בתעתיק. וכן, כשאמרתי שזה יותר טריקי התכוונתי שכאן זה נשמע נורא ואיום, בעוד ש"לושה" ו"אלושה" נשמע יותר נכון. ואם כבר, באמת ש"סאשה" עוד ישראלים יכולים להגות, ויצא לי לשמוע את השם פה ושם (למשל חברה של חבר שלי, כשהחבר לא רוסי).
@ אגב, מצחיק איך פקידים ממשלתיים נכנסים לכל סיפור כמעט (נו, נגיד) על שמות משפחה רוסיים, אולי בעיקר יהודיים. איפשהו במעלה הצד הזכרי של העץ הגנאולוגי שלי היה יהודי בלי שם משפחה או שהוא לא ידע אותו, והוא (אנחנו?) קיבל את השם נזננסקי (Незнанский) – אני מניח שאתה מבין למה. אצלנו מספרים שזה היה בעת הגיוס לצבא.
איזה מזל יש לי שנשארתי בסביבה, פחות או יותר…
באמת מעניין לאן כולם נעלמו… כל האיתמרים, הולנטינים והשוורצמנים…
אגב, לא תנצח אותי עם השם שלך… שלי היה ונשאר הכי ארוך באיזור:
ערי דניאל ארליך לנג שימעון בר-יוחאי (עומר אליין). ואימרו אמן!