יש סיפור מדע בדיוני רוסי קצר ונורא חמוד שנקרא "הג'ינג'י והמנומר". (מי שקורא רוסית, מוזמן לקרוא אותו כאן: Рыжий и полосатый.) אני מזדהה מאוד עם המסר שלו, לפחות ברמת העיקרון.

הסיפור מספר על שני חייזרים שמגיעים לכדור הארץ בדמות חתולים ומתנחלים אצל אדם רוסי. הם מסבירים לו (ברוסית, כמובן) שהם הגיעו כדי לתפוס כמה עכברים בשביל ניסויים (הומניים) בביולוגיה, כי בעולם שלהם יש בעיה של התפוצצות אוכלוסין ומסתבר שמכל היקום הידוע להם עכברים בכדור הארץ (Mus musculus) הם הזן שהכי קל לעשות עליו ניסויים בנושא התרבות טבעית.

ואז האיש שאל אותם מתוך סקרנות – אצלכם בכוכב כולם כאלה … חתולים? זה נורא הצחיק אותם והם הסבירו לו שהם יכולים לקבל איזו צורה שהם רוצים, רק שיתאים לסביבה. אז הוא שאל אותם – למה הם לא הגיעו לכדור הארץ בתור בני אדם? הרי בני אדם משתלבים יותר טוב בסביבה, מאשר חתולים מדברים. אז אמרו לו שהמשימה שלהם היא לתפוס עכברים, והרבה יותר נוח לעשות את זה כחתולים ולא כבני אדם. אז הוא הציע להם להשתמש במלכודת עכברים והם ממש נעלבו.

מסתבר שהחוק אצלם הוא לא להתערב בטבע. לפיהם, עדיף להשקיע זמן בללמוד לעשות משהו בעצמך מלהמציא מכונה. ללמוד לחשב במקום להמציא מחשבון; ללמוד לרוץ יותר מהר במקום להמציא מכונית שמזהמת את הסביבה וכו'.

אחר כך מסתבר להם שהאיש הוא גם אספן מטבעות שמנסה להשיג מטבע נדיר ולשם כך מתכנן עסקה סיבובית מסובכת של החלפות של מטבעות כפולים. אז החתולים מציעים לו במקום לעשות עסקה סיבובית מסובכת ללכת באותה הדרך הטבעית: פשוט לבקש את המטבע הנדיר הזה ממי שיש לו שני פריטים ואת המטבע הכפול שיש לו לתת למי שחסר לו. הוא מחליט להסכים ונותן את המטבע שלו למי שרוצה אותו – ובזה הסיפור נגמר.

ככה עבדו החיים שלי. במקום לחפש מה טוב לי בקבע, פשוט חתמתי עוד שנה, כי מלכתחילה לא היה לי יותר מדי רע בצבא. במקום להגיש בזמן עבודות לאוניברסיטה, אני כותב בוויקיפדיה. אני רואה שמישהו מנסה לעקוף בכביש? אני נותן (אם זה לא מסוכן).

ועוד משהו: אני שונא לשכנע. אני לא מסוגל לשכנע מישהו שאני צודק או לשווק. אמת יש אחת, ואם היא נכונה, אז למה צריך לשכנע? ואם יש מוצר טוב, אז למה צריך לשווק אותו? אני באסכולה הקיצונית, שגורסת שכמעט כל שיווק הוא שקר.

(ועוד קישור בנושא: המדריך של ארט. לבדב לעיצוב, גירסה אנגלית, ר' סעיף 115.)