ארכיונים עבור פוסטים עם התג: גוגל

בשנת 2009, כשדפדפן כרום של גוגל עוד לא היה להיט כמו שהוא היום, מישהו בחברת גוגל תפס יזמה והקים אתר פשוט שאמור להסביר לאנשים רגילים מה זה דפדפן. זה אתר שעדיין שימושי היום, או לפחות היה יכול להיות שימושי אילולא היו בו כמה בעיות חמורות:

  1. הוא משתמש בפלאש. פלאש היא טכנולוגיה מיושנת ובעייתית. היא לא עובדת בכל מערכות ההפעלה, היא גורמת למחשבים להיות אטיים ובמקרים מסוימים אף לקרוס. למעשה, מדובר במשהו שפשוט לתקן, מכיוון שזה סרט שמגיע מיוטיוב ויוטיוב כבר תומך בטכנולוגיית HTML5 video שמבטל את הצורך בפלאש, לפחות בדפדפנים מודרניים. כנראה צריך להעלות את הסרטון מחדש.
  2. הוא לא מצליח לזהות את הדפדפן שלי – פיירפוקס, אחד משלושת הדפדפנים הנפוצים (שני או שלישי, לפי ספירות שונות).
  3. הוא מתורגם למספר שפות ואמור לזהות אוטומטית את השפה של הגולש. זה עובד טוב עבור רוסית, אבל זה לא עובד עבור עברית, מכיוון שגוגל משתמשת בשביל עברית בקוד המיושן iw. הקוד התקני שדפדפנים שולחים כדי לבקש דף בעברית הוא he. זה מקולקל גם בגוגל כרום.

אני מקווה שלגוגל עדיין אכפת מהאתר הזה. יהיה נחמד אם גוגל תתקן אותו, כי זו דרך טובה להסביר לאנשים מה זה דפדפן.

איך יודעים שעובדי גוגל לא משתמשים בשירותי גוגל בעברית?

נכנסים לשירות „כונן Google” החדש. במסך הפתיחה כתוב:

כונן Google זמין עבור:

  • מחשב ו-Mac
  • Chrome OS
  • iPhone ו-iPad (בקרוב)
  • מכשירי Android

מחשב ו-Mac, אתם מבינים? גם מחשב, וגם Mac. ואם נדבר ברצינות, אז הכוונה כנראה ל־PC. ליתר דיוק, למה שמשתמשי Mac, המזלזלים במשתמשי מערכות ההפעלה אחרות עוד יותר מכמה שאני מזלזל בהם, קוראים לו „PC”. כלומר, מחשב עם מערכת ההפעלה Windows.

התרגום הגרוע הזה מציף כמה בעיות. הראשונה היא ש־PC, מחשב אישי, זה לא רק Windows. גם מחשבי עם Mac, תתפלאו, הם מחשבים אישיים. וגם מחשבים עם גנו/לינוקס. אז כן, נכון ש־„PC” הוא כינוי נפוץ ל־Windows, אבל הוא לא נכון וצריך להפסיק להנציח אותו.

הבעיה השנייה והחמורה יותר היא שגוגל מאפשרת לתרגומים גרועים כאלה להתפרסם. ושזה קורה, פעם אחר פעם, אף־על־פי שעובד בכיר בגוגל ישראל שדיברתי אתו על כך פעם אמר לי שגוגל לא מקבלת תרגומים מהקהילה, כי יש לה מתרגמים משלה שעושים עבודה טובה. „זה חשוב שזה יהיה טוב,” הוא אמר, „כי יש המון לקוחות ואסור שיהיו שם טעויות”. אז הנה, עובדה, יש טעויות.

אל תבינו מזה, חלילה, שאני קורא לגוגל לפטר את המתרגמת שעשתה את זה. בשום פנים ואופן לא. היא כנראה עושה עבודה רבה, קשה ואיכותית. אבל גוגל תעשה טובה למתרגמת הזאת, לחברה עצמה וללקוחותיה אם היא תשנה את הגדרת התפקיד שלה. היא צריכה להיות מאשרת תרגומים ולא מתרגמת. והתרגומים עצמם צריכים להגיע מהקהילה. כלומר, מאנשים אכפתיים שאוהבים את מוצרי גוגל ואת השפה העברית. כך, פחות או יותר, עובדים טוויטר ומוזילה. (ויקיפדיה ליברלית עוד יותר ומכניסה תרגומים מהציבור כמעט בלי ביקורת, אבל נעזוב את זה.)

ועוד דבר שזה אומר הוא מה שאמרתי בתחילה, ומה שאמרתי כבר פעמים רבות בעבר: עובדי גוגל ישראל לא משתמשים בשירותי גוגל בעברית. אחרת הם היו שמים לב לשטות הזאת. כשאני שואל אותם למה הם לא משתמשים במוצרים של החברה שלהם בעברית, הם אומרים לי שזה נוח יותר באנגלית. אבל זאת בדיוק הבעיה, חֶבְרֶה: זה צריך להיות נוח באותה מידה ואתם האנשים הנכונים ביותר שיכולים לתקן את זה. אבל כדי לתקן תקלה, צריך קודם לראות אותה, ואם לא תשתמשו בשירותי גוגל בעברית, לעולם לא תראו אותה. אני קורא לזה „פרדוקס תרגום התכנה”.

לו הייתי לארי פייג׳, הייתי מקבל את ההחלטה העסקית הנכונה לחברה ומבטל בחשבונות של עובדי גוגל ישראל את האפשרות להשתמש באתרי גוגל בשפה שאינה עברית או ערבית. (או שפה אחרת לעובדי גוגל במדינות אחרות.)

וכן, יש גם את הבעיה הבלתי־חשובה הזאת שכונן גוגל כנראה לא עובד במערכות הפעלה שאינן Windows ו־Mac, אבל זה לא מעניין אותי, כי אני ממילא לא מתכוון להשתמש בכונן הזה הרבה.

ברשומה הזאת יש לחיצה ימנית. אם אתם משתמשים במקינטוש, ר׳ הערה בסוף.


תקציר מנהלים:

  • אם אתם לא משתמשים בדפדפן פיירפוקס, תעשו לעצמכם טובה והתקינו פיירפוקס.
  • אם אתם משתמשים בדפדפן פיירפוקס, לכו לשדה כתיבת התגובה מתחת לרשומה.
  • לחצו שם לחיצה ימנית.
  • ודאו שהשורה „בדוק איות” („Check spelling”) מסומנת ב־V. אם אינה מסומנת, סמנו אותה.
  • בדקו אם יש לכם עברית ב„שפות” („Languages”). אם אין, לחצו על „הוסף מילונים…” („Add Dictionaries…”), מצאו „עברית” ברשומה שתופיע, לחצו שם והתקינו לעצמכם מילון של איות לעברית.

דפדפני אינטרנט בימינו משמשים לכתיבה לא פחות מאשר לקריאה. אנשים היום כותבים דואר אלקטרוני בעיקר באמצעות הדפדפן – רוב האנשים שאני מכיר עושים את זה בג׳ימייל, ומשום־מה עדיין יש כמה כאלה שעושים את זה ביאהו!, וואללה! או הוטמייל. אנשים כותבים עדכונים בפייסבוק, אנשים כותבים בלוגים, אנשים כותבים תגובות מתוחכמות ושוות כינוס באתרי חדשות. אנשים כותבים שיעורי בית, מכתבים וגיליונות אלקטרוניים שלמים בגוגל דוקס.

אם אתם בעיקר קוראים באינטרנט, אז תראו, אני יכול להבין אתכם – בשנות התשעים באמת קראו מלא דברים טובים. אבל שנות התשעים נגמרו מזמן. תפסיקו להתבייש ותתחילו לכתוב.

כשאתם כותבים מסמך במעבד תמלילים, רוב הסיכויים שמופיעים לכם קווים אדומים מתחת למילים שכתובות לא נכון ומתחת לשמות פרטיים. התכנית שעושה את זה היא בודק איות (spelling checker). אין שום סיבה שלא יהיה לכם בודק איות גם כשאתם כותבים באינטרנט.

למיטב זיכרוני, בדיקת איות נכנסה לדפדפנים כשהופיעה סרגל גוגל למיקרוסופט אינטרנט אקספלורר, אבל זה היה רק לאנגלית. כשהופיע פיירפוקס 2, בדיקת האיות כבר הייתה מובנית. לקח לי הרבה זמן לשים לב לזה, אבל משלב די מוקדם היה אפשר לעשות את זה גם בעברית. אלף תודות לתומר כהן שסיפר לי על זה.

מסיבות טיפשיות שלא מתחשק לי לפרט מילונים לשפות אחדות כלולות בהתקנה של פיירפוקס ושפות אחרות אינן כלולות. עברית, לצערי, אינה כלולה. הסטטיסטיקה אומרת שבערך מחצית מהישראלים שמתקינים פיירפוקס, מורידים את הגרסה עם ממשק בעברית, אבל רק אחוזים בודדים מהם טורחים להתקין את מילון האיות של עברית.

עד שאני אשכנע את ההנהלה של מוזילה לכלול את מילון האיות העברי בפיירפוקס, אנא התקינו את המילון ידנית. זה ממש שימושי בכתיבה יום־יומית ודורש פעולה קצרה מאוד שמתוארת בתחילת הרשומה.


בדיקת איות עברית יש גם בגוגל כרום. למיטב הבנתי גוגל כרום משתמש באותו המילון, שפיתחו דן קניגסברג ונדב הראל, אם כי מעולם לא הבנתי באיזה שלב המילון הזה מותקן ואיך הוא עובד. מה שבטוח הוא שהוא לא בודק לי את הטקסט כמו שאני מצפה שהוא יבדוק ולפעמים מתעלם משגיאות.

בג׳ימייל יש בודק איות מובנה בממשק, אבל אם מותקן לכם המילון בדפדפן, אתם יכולים להשתמש בו. גוגל דוקס הוא אתר מתחכם מדי בקטע הזה ולמיטב הבנתי הוא לא מאפשר שימוש בבודק האיות המובנה בדפדפן. יש לו בודק איות באתר. זה עובד בסדר, אבל נראה לי מוזר לפנות לשרת כדי לבדוק כל מילה – זה אטי יותר וזה מבזבז תעבורת רשת. וזה לא טוב שאפשר להשתמש בזה רק באתר אחד.


אם אתם משתמשים במקינטוש, אז אתם לא יכולים ללחוץ לחיצה ימנית, כי מי שייצר לכם את המחשב חושב שאתם מפגרים. אולי הוא אפילו צודק. במקרה אחר הייתי אומר לכם בשלב הזה שאתם צריכים להתאבד או, נגיד, לקנות מחשב נורמלי, אבל דווקא בעניין המסוים שנדון כאן אתם כנראה די שיחקתם אותה: שמעתי שבמחשבי מקינטוש יש בדיקת איות מובנית במערכת ההפעלה שמתפשטת לכל התכניות. לא בדקתי את זה בעצמי, אבל אם זה נכון, אני שמח בשביל משתמשי מקינטוש, שאומנם לא יכולים לנקד עברית ולכתוב מימין לשמאל בצורה נורמלית, אבל לפחות יכולים לבדוק איות בכל מקום. (אם אתם משתמשים במקינטוש וחושבים שכן אפשר שם לנקד עברית ולכתוב מימין לשמאל בצורה נורמלית, ספרו לי על זה בתגובות.)

זאת רשומה על תכנה, אבל נסו לקרוא אותה בכל זאת. היא מציעה לכם דרך לתרום לשיפור האינטרנט במעט מאוד מאמץ.


כדי לקרוא את מה שאתם קוראים עכשיו, אתם כנראה משתמשים בתכנת דפדפן. רוב הסיכויים שזה מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר עם סמל ה־e הכחולה, מוזילה פיירפוקס עם סמל השועל האדום או גוגל כרום עם סמל העיגול בצבעי רמזור.

הסמלים של מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר, פיירפוקס, וגוגל כרום

כל אחד מהסמלים האלה הוא סמל של דפדפן. יש עוד כמה דפדפנים, אבל אלה הנפוצים.

הגרסאות של שני הדפדפנים האחרונים מתעדכנות בחודשים האחרונים לעתים קרובות מאוד – מדי כמה שבועות. יש לכך מספר סיבות; הסיבה שהכי מעניינת אותי היא ששניהם במרוץ – ידידותי לפחות בחלקו – ליישם את היכולות שמציעים תקני אינטרנט חדשים ובמרכזם HTML5. בפרט, יש בתקן הזה יכולות משופרות לכתיבה מימין לשמאל. אינטרנט אקספלורר מתעדכן בערך פעם בשנתיים. זאת כבר סיבה טובה להפסיק להשתמש בו.

גוגל כרום מעדכן את עצמו בדרך כלל בלי לשאול, ולרוב המשתמשים שלו מותקנת הגרסה החדשה ביותר בלי שהם שמים לב לכך. במוזילה פיירפוקס זה קצת פחות שקוף – הדפדפן מבקש לאתחל את עצמו ולוקח לו איזה דקה לעלות מחדש אחרי השדרוג. מתכנתי מוזילה עובדים על הפיכת התהליך הזה לשקוף יותר.

החידושים בשני הדפדפנים האלה גם שינו את התפיסה של בדיקות תכנה בשטח על־ידי משתמשים. כבר הרבה שנים נהוג להוציא לתכנות רבות גרסאות ניסיוניות שמכונות „בטא” ו„אלפא”, שיוצאות במועדים לא קבועים ושאינן מתאימות לשימוש יום־יומי, אלא רק לבדיקות קצרות. לעומת זאת, בשיטת ההוצאה לאור שפיירפוקס נוקטת בה בחודשים האחרונים אתם יכולים להחליט להסתכל שלוש גרסאות קדימה. למשל, הגרסה היציבה הנוכחית היא 7; אם אתם לא רוצים הרפתקאות, פשוט השתמשו בה. מדי פעם ייכנסו אליה עדכוני אבטחה דחופים, אבל לא עדכונים משמעותיים בצורת העבודה. אם אתם כן מוכנים להתנדב קצת בבדיקות תכנה, אתם יכולים לבחור משהו הרפתקני יותר:

  • הגרסה המועמדת להיות הגרסה היציבה הבאה נקראת, כמקובל, „בטא” (Beta) – כיום זוהי גרסה 8 ואתם יכולים להתקין אותה ולהשתמש בה ביום־יום. להבדיל ממה שהיה נהוג לכנותו „בטא” בתכנות רבות אחרות, זאת גרסה יציבה כמעט מכל בחינה, אבל יש בה מספר תכונות ניסיוניות שאין בגרסה הנוכחית.
  • הגרסה המתקדמת יותר היא „אורורה” (Aurora) – כיום זוהי גרסה 9. באורורה יש תכונות מתקדמות וניסיוניות יותר מאלה שב„בטא” וייתכן שיש בה גם בעיות. גרסת „אורורה” צפויה להפוך לגרסת „בטא” בעוד כחודש וחצי או פחות ובתור גרסה יציבה בעוד כחודשיים–שלושה. זה גם המקום הראשון שבו נבדקים תרגומים חדשים לתפריטי התכנה. זאת הגרסה שאני משתמש בה רוב הזמן ואני די מרוצה.
  • הגרסה המתקדמת ביותר היא „נייטלי” (Nightly), כלומר „לילית”. היא נקראת כך משום שהיא מתעדכנת מדי לילה (או מדי יום) עם החידושים הטריים ביותר ישר מהמחשבים של המתכנתים, אבל מניסיוני גם היא יציבה למדי. לשם השוואה, בעבר הגרסה הזאת כונתה „Minefield” – „שדה מוקשים”, והיא באמת קרסה כל הזמן ולא התאימה לעבודה יום־יומית. היא זמינה רק באנגלית, אז אני משתמש בה פחות, משום שחשוב לי לבדוק את איכות תרגום התפריטים לעברית. אם לא אכפת לכם מעברית ואתם רוצים לבדוק את הגרסה הכי מתקדמת, נסו אותה.

בגוגל כרום יש שיטה דומה בשמות שונים – הגרסה המתקדמת ביותר נקראת „Canary”, על שם ציפורי הקנרית המסכנות שהיו מוכנסות למכרות כדי לבדוק אם יש בהם גזים רעילים.

למה שתעשו לעצמכם דבר כזה? כי המתכנתים של הדפדפנים זקוקים לכמה שיותר בדיקות בשטח, שהם בעצמם לא מסוגלים לדמיין. למשל, אני גיליתי בגרסת אורורה של פיירפוקס באג בבדיקת איות בעברית שגורם להאטה משמעותית של כל הדפדפן, ושיכול להשפיע גם על שפות אחרות. רוב המתכנתים משתמשים בבדיקת איות רק באנגלית ולא היו שמים לב לבאג הזה. דיווחתי את הבאג הזה ועכשיו יש סיכוי שהוא יתוקן לפני שתופץ הגרסה היציבה.

גוגל, לעומת זאת, הוציאו גרסה יציבה של כרום עם באג חמור למדי שגרם לשיבוש של טקסט בעברית בחלון העריכה של ויקיפדיה במקרים מסוימים. הבאג הזה מדווח עכשיו, ויש סיכוי שיתוקן בגרסה הבאה, אבל עד אז משתמשי גוגל כרום רבים שכותבים בעברית ובערבית יצטרכו לסבול ממנו. זה היה נמנע אילו היו מספיק בודקים מתנדבים דוברי עברית של „גרסת הקנרית” של גוגל כרום. (אגב, דפדפן ספארי במחשבי מקינטוש ובמכשירי אייפון, אייפוד ואייפאד, משתמש ב־Webkit – אותו מנוע תצוגה כמו גוגל כרום, אז הבאג הזה משפיע גם עליהם.)

לסיכום: אם אתם יודעים קצת אנגלית ומסוגלים לתאר בעיה טכנית, שקלו להוריד גרסה ניסיונית של הדפדפן האהוב עליכם, להשתמש בה ביום־יום לדברים הרגילים שאתם עושים באינטרנט, ולדווח בעיות שאתם מוצאים. ואם אתם מגיעים למצב שבו בגרסה הניסיונית יש באג שממש מפריע לכם לעבוד, אז אין שום בעיה: הגרסה הניסיונית והגרסה היציבה יכולות להיות מותקנות בו־זמנית על אותו מחשב.


איך מדווחים באגים?

כדי לדווח באגים בפיירפוקס, לכו לאתר bugzilla.mozilla.org.

כדי לדווח באגים בגוגל כרום, לכו לאתר דיווח הבאגים של מיזם chromium. יש גם אתר מעקב נפרד למנוע התצוגה Webkit, שכרום ודפדפני אפל משתמשים בו, אבל אם תפתחו את הבאג באתר הבאגים של כרום, הוא יועבר במידת הצורך למקום הנכון.

אין ממש דרך לדווח באגים במיקרוסופט אינטרנט אקספלורר. אפשר לנסות להרים טלפון למיקרוסופט, אבל גם אם תדווחו משהו, לא תדעו מה קורה עם זה הלאה, והגישה המתסכלת הזאת לא צפויה להשתנות. מלבד זאת, מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר מתעדכן, כאמור, בערך פעם בשנתיים. בקרוב הוא אולי ילמד לקח ממתחריו ויתחיל להתעדכן לעתים קרובות יותר, אבל עד אז החשיבות שלו כנראה תרד עוד יותר. ככה זה עם תכנה שאינה חופשית – גם אם יש אנשים שרוצים לעזור, זה קשה מדי.

הרשומה הזאת אינה קשורה למות סטיב ג׳ובס. אבל אם אתם מקבלים השראה מכך שהוא שינה את העולם, קראו עד הסוף ואולי תקבלו הזדמנות לשנות את העולם.


חזרתי אחרי שבוע בסן פרנסיסקו. בעיר המופלאה הזאת – המקום היחיד מאלה שביקרתי בארצות הברית שבאמת ראוי לתואר „עיר” – בעיקר עבדתי: ביקרתי במשרדי קרן ויקימדיה לשם הקמת הצוות החדש שיעסוק בפיתוח התמיכה של מדיה־ויקי בכמה שיותר שפות.

צוות התמיכה הלשונית, צילום קבוצתי על רקע סמל ויקיפדיה במשרדי קרן ויקימדיה בסן פרנסיסקו

איזה צוות פוטוגני, הא? מימין לשמאל: אלוליטה (מנהלת המחלקה, הודו); חררד (אחראי תקשורת, הולנד); ניקלאס (מתכנת כלי תרגום, פינלנד); סנתוש (מפתח תמיכה בגופנים ובשפות הודיות, הודו); אמיר א׳ אהרוני; סיברנד (ראש הצוות, הולנד)

עשיתי גם קצת חיים: הלכתי להופעות של רוברט פלאנט – הרוברט פלאנט מלד זפלין, ושל ברוקן סושל סין (Broken Social Scene), הלהקה הקנדית המצוינת שלא מקבלת תשומת לב ראויה בארץ. שניהם – ועוד אמנים רבים וטובים – הופיעו בפסטיבל Hardly Strictly Bluegrass בחינם. אתם מבינים למה אני אוהב את סן פרנסיסקו?

וגם ביקרתי בחנות אפל.

ביקרתי שם לא כי אני מתעניין בקנייה של מחשב נייד דקיק, עכבר ללא כפתור ימני, אייפון או אייפאד. אני לא קונה מוצרי אפל, כי למרות הישגים טכנולוגיים חמודים פה ושם, הם לא מפסיקים לעצבן אותי עם שימוש בלתי נלאה בתכנות נז״ק (ניהול זכויות קניין) ובראשן – התכנה שמחייבת מתכנתים שרוצים לתכנת עבור אייפון או אייפאד לקבל אישור מאפל על כל יישום ויישום ועוד לקבל מאפל אישור על כל שדרוג שהם רוצים להפיץ.

יש לזה דוגמה אמתית מאוד: יש יישום שעוזר לאנשים לגשת מאייפון לוויקיפדיה. הוא בעצם לא נחוץ, ותכף אסביר למה, אבל משום־מה יש הרבה אנשים שמעוניינים להשתמש בו. קרן ויקימדיה יצרה יישום כזה והפיצה אותו דרך חנות היישומים (AppStore) של אפל. למרבה הצער, יש ביישום באג שגורם לו לקרוס מדי פעם. מתכנתי קרן ויקימדיה תיקנו את הבאג ואפל מעכבת את הפצתו כבר מספר שבועות מסיבות לא מוסברות. משתמשי אייפון סובלים ומתלוננים, קרן ויקימדיה סופגת את התלונות ואפל עומדת בצד ולא עושה דבר. אני לא קונה את ההסבר הטיפשי שאומר שעל־ידי האישורים האלה אפל מוודאת שלקוחותיה יקבלו רק תכנות יציבות והסיפור הזה מוכיח שאני צודק ושאפל סתם רוצה יותר מדי שליטה.

למה היישום הזה בעצם אינו נחוץ? כי – כאילו דא – ויקיפדיה זמינה באינטרנט ואפשר פשוט להשתמש בדפדפן המובנה באייפון כדי לגשת אליה. אין לי שום הסבר הגיוני לכך שאנשים רבים חושבים שצריך להתקין תכנית מיוחדת על המחשב שלהם – ואייפון הוא מחשב לכל דבר – רק כדי לגשת לאתר אינטרנט. הגישה הזאת, שאפל מטפחת, הורסת את האינטרנט, ואני ממש לא הראשון שאומר את זה.

אז לא, כל עוד אפל מתנהגת ככה כלפי מתכנתים וכלפי תרבות האינטרנט, אני ממש לא מעוניין בשום מכשיר שלה, גם אם יש בו מסך מגע מסתובב, צבעים יפים, ציפורים עצבניות וג׳י־פי־אס. וכשחבר שמע שאני נוסע לארצות הברית וביקש שאקנה לו אייפאד, סירבתי והסברתי לו את אותם הדברים. אבל הוא התעקש ושכנע, אז נשברתי והלכתי לחנות אפל בסן פרנסיסקו וקניתי לו אייפאד.

כמובן, ניצלתי את ההזדמנות ושיחקתי עם האייפאד שהיה להם בחנות. אם כבר, אז כבר. שאלתי את העובדים ההמומים למה הוא לא מצליח להציג ניקוד בעברית כמו שצריך ולמה אין שום אפשרות להקליד ניקוד בפריסת מקלדת העברית שם. סתם – לא באמת ציפיתי שאנשים בסן פרנסיסקו יֵדעו מה זה ניקוד, אבל שאלתי אותם למי אני מתלונן על זה. את זה הם ידעו לומר לי והפנו אותי לטלפון לשירות (1-800-MYAPPLE) וגם לאתר משוב. אז בסדר.

כשסיימתי את הקנייה, שאלו אותי אם אני מעוניין לקבל חשבונית מודפסת או אלקטרונית. ביקשתי אלקטרונית. כשחזרתי למלון קיבלתי אותה, וקיבלתי גם קישור שמזמין אותי לכתוב משוב על תהליך הקנייה. נכנסתי למשוב וכתבתי ציונים נמוכים על רוב הדברים מתוך תקווה למשוך תשומת לב לדיווח על כך שהתאכזבתי מכך שאי־אפשר לנקד באייפאד. ומה אתם יודעים? – קיבלתי תשובה מסוון, מנהל השירות בחנות, שביקש לדבר אתי על הבעיות. זה כמובן שימח אותי, אז למחרת הלכתי לסוון (Sven), שנראה בדיוק כמו שהייתם מצפים ממישהו בשם כזה להיראות – גבוה ובלונדיני, והסברתי לו מה זה חטף־קמץ ולמה חשוב שזה יהיה במקלדת של אייפאד. הוא אפילו הבין (באמת) והבטיח להעביר את פנייתי למהנדסים של אפל. הוא גם התנצל וביקש שלא אצפה לתשובה מידית – „כפי שבוודאי שמעת, השבוע הבא הולך להיות שבוע של הודעות חשובות מאפל, אז כל החברה עסוקה בהכנות לזה”. בעוונותיי אכן שמעתי שהולכת לצאת גרסה חדשה של אייפון (שאכזבה רבים), אבל כמובן איש לא ידע אז על ההודעה החשובה האחרת.

חיפוש גוגל „איך לכתוב ניקוד באייפאד”. גוגל מציע: „איך לכתוב ניקוד באייפון?”

זה מה שקורה כששואלים את האחים גוגל איך לכתוב ניקוד באייפאד. גם החיפוש המוצע לא מניב משהו שימושי.

באותה ההזדמנות גם החזרתי את האייפאד תמורת החזר מלא במזומן, כי באותו היום בדיוק פורסמה כתבה על מה שמוכסים ישראלים עושים למבריחי אייפאדים וויתרתי על התענוג. זה לא נורא לשלם מכס וקנס – ממילא הכסף לא שלי, אבל להיכנס לרשימות שחורות של מבריחים מוּכָּרים ועוד בגלל מכשיר מעפן שקניתי למישהו אחר? – לא, תודה. אבל לפחות לא עשו לי בעיות בהחזרה (אולי בגלל שהרשמתי אותם לטובה עם הביקורת הבונה שלי).


אולם, למרות השירות הטוב בחנויות, במכשירי אפל יש טכנולוגיה בעייתית שפוגעת בחופש של המתכנתים ושל המשתמשים. אבל עם כל הצער שבדבר, אי־אפשר להתעלם ממכשירים של אפל ומהעובדה שהמון ישראלים משתמשים בהם, ויש לדרוש מאפל להוסיף תמיכה בכתיבת ניקוד לכל מכשיריה. אם אתם חושבים שניקוד בעברית זה לא חשוב, אולי ישכנע אתכם אם אוֹמַר שגם בניקוד בערבית הם לא תומכים, ובערבית משתמשים בו יותר מאשר בעברית, כי הכתיב הערבי חסר עוד יותר. אז אנא מכם, אם אתם יודעים מסוגלים לכתוב שני משפטים באנגלית תעשו טובה ללשוננו וללשון של בני־דודינו, היכנסו לאתר המשוב של אפל וכתבו שם משהו כזה:

אנא הוסיפו תמיכה בהקלדת תווי ניקוד (vowel diacritics) בעברית [ובערבית] במכשירי אייפון [או אייפאד]. תווי הניקוד הם חלק מהאלף־בית העברי [והערבי], הם חלק מתקן Unicode ויש לאפשר את הקלדתם ואת הצגתם התקינה בכל המחשבים והמכשירים הניידים, כפי שזה אפשרי כבר שנים רבות במחשבי Windows וגם במחשבי מאק ולינוקס.

(אני בכוונה לא כותב לכם הודעה באנגלית שתוכלו להעתיק, כי אני שונא עצומות טיפשיות כאלה של מכתבים זהים. תשקיעו בבקשה שתי דקות ותרגמו בעצמכם. תודה.)

הבטחה: אם עד חג פסח הקרוב לא אראה התקדמות בתחום הניקוד באייפון ואייפאד, אארגן סדרת הפגנות מול נקודות מכירה של אפל בארץ. אבל המטרה שלי היא לא לארגן הפגנה, אלא לגרום לאפל לתמוך בניקוד, אז אל תחכו לזה ואל תסמכו על אחרים וכתבו משוב בעצמכם עכשיו. שוב תודה.