ארכיונים עבור פוסטים עם התג: ברלין

אני עומד בתחנת אוטובוס בברלין. סליחה, בפתח־תקווה. אבל זה קרה כמה שעות אחרי שעמדתי בתחנת אוטובוס בברלין. סליחה, בקרון של רכבת תחתית. בפתח־תקווה אין רכבת תחתית.

בקיצור, אני עומד בקרון תחנת רכבת תחתית בברלין ויש שם איזה איש עצבני שצועק בטורקית על אישה. בתחנה, כשהדלתות פתוחות, הוא נותן לה מכה, זורק עליה כוס פלסטיק עם קפה שמלכלך לה את הבגדים ובורח החוצה. ואני שותק, כי מה יכולתי לעשות? יש לי טיסה לתפוס, ואני לא יודע לא טורקית ולא גרמנית, והאישה בעצם לא נראית מיואשת לגמרי או פגועה עד כדי הלם ושבר. ומצד שני, יש איזו תחושת החמצה.

יום לפני־כן ראיתי שוטרים גרמנים מדברים בקשיחות־מה אל איש על רציף שכנראה עשה משהו שלא היה אמור לעשות. נסע בלי כרטיס אולי. הייתי יכול לספר איך זה גרם לי לדמיין שוטרים גרמנים שבעים שנה לפני־כן, אבל יותר מעניין אותי לספר שברכבת תחתית בברלין אפשר להיכנס לתחנת רכבת תחתית וגם לעלות על הרכבת בלי כרטיס, וזה נותן תחושה נהדרת של חופש ויעילות. כמובן, אם נתפסים, משלמים קנס. גם בפראג זה ככה. כה טוב.

ויום אחרי־כן אני עומד בתחנת אוטובוס בפתח־תקווה בערך שעה וחצי אחרי שנחתּי ומדבר בטלפון עם אשתי על כך שאני ממש מופתע מזה שלא מספיק שיש בפתח־תקווה שלט ספרתי שמספר מתי מגיע האוטובוס הבא ולאן הוא נוסע, אלא שהמידע שמוצג בו אפילו נראה נכון, ואז אני שומע שנער שממתין באותה התחנה מאזין לשיר בטלפון שלו. אמרתי לאשתי להמתין רגע ופניתי אל העלם:

– "אתה יכול לשים אוזניות בבקשה?"

– "אין לי אוזניות!"

– "אז אתה יכול לכבות את המוזיקה בבקשה?"

– "למה?"

– "כי זה מקום ציבורי וזה מפריע לי. תשמע מוזיקה בבית."

הוא הנמיך.

– "לא להנמיך, לכבות."

– "אתה לא תשמע!"

– "אבל הנה, אני שומע!"

– "אבל אתה לא תשמע!"

– "לא, אני שומע. אל תנמיך, תכבה."

הוא כיבה ואני חזרתי לדבר עם הדר. היא אמרה שהיא לא אהבה את זה, אבל יש לי קווים אדומים. אחרי נסיעה אחת באוטובוס עירוני בירושלים שבמהלכה זכיתי לשמוע שש פעמים רצוף שיר בביצוע אייל גולן, דווקא לא רע, החלטתי שלא עוד. מאז אני תמיד אומר לאנשים באוטובוסים שלא ישמעו לידי מוזיקה בטלפון.

כן, זה מסוכן. החלטתי להפגין אומץ מפגר שכזה ולא לוותר, כי אתם יודעים, אם לא עכשיו אימתי, וניצחתי. יכולתי להפסיד ולגמור, כמו שוואן דר גראף אחותך אומרת, בתור כתבה על דקירה על רקע ויכוח על שמיעת מוזיקה בטלפון. אבל ניצחתי. החלטתי שאילו שתקתי, גם אז הייתי מפסיד. הייתי מפסיד הרבה פחות נקודות, אבל מפסיד. והחלטתי לנסות לנצח.

עכשיו מסתובב בפתח־תקווה לפחות ערס אחד שיודע שיש בעולם לפחות נודניק אחד שלא אוהב ששומעים מוזיקה בטלפון בלי אוזניות. יש גם לפחות אחד כזה בבני־ברק. ולפחות אחד בירושלים, ולפחות אחד בתל־אביב. בפתח־תקווה יש גם שלט ספרתי שמספר מתי מגיע האוטובוס הבא ולאן הוא נוסע ושהמידע שמוצג בו אפילו נכון, לפחות מדי פעם. אני אופטימי.


נ״ב. בטלפון שלי רדיו אף־אם עובד רק כשמחוברות אוזניות. וזה נהדר. אבל נגן קובצי מוזיקה עובד גם ברמקול. וזה מטומטם. למען האמת, אני לא כל־כך אופטימי לגבי היכולת של עובדים של חברות תקשורת ללמוד לחשוב בהיגיון.

תקציר מנהלים: ביום חמישי אני נוסע לברלין לפגישה של הוועדה הלשונית של ויקימדיה. בפגישה יידונו בעיות טכניות בתמיכה של תכנוֹת, אתרי אינטרנט ומערכות הפעלה בשפות שונות ולא רק בהקשר של ויקיפדיה. אם יש בעיות בתמיכה של מחשבים בעברית או בכל שפה אחרת שמציקות לכם, ספרו לי עליהן, גם אם אתם חושבים שכולם כבר מכירים אותן.

ברשומה הזאת יש תמונה של חתולה.


ב־2006 התרחשה בוויקיפדיה פרשייה משונה – "פרשיית הוויקיפדיה הסיבירית". ראוי לכתוב עליה עוד, אבל לצורך העניין אכתוב כאן בשיא הקיצור: כמה חֶבְרֶה מרוסיה ביקשו להקים ויקיפדיה בשפה ה"סיבירית", שלטענתם היא שפה סלאבית נפרדת מרוסית. הם גיבו את הטענה במאמרים מדעיים – אמתיים לגמרי – שאומרים שיש לכל הפחות להגים מיוחדים של רוסית בסיביר. מנהלי אתר ויקיפדיה קיבלו את בקשתם ויצרו את המתחם ru-sib.wikipedia.org והחברה האלה התחילו לכתוב שם ערכים. דוברי רוסית שמו לב לדבר הזה והבינו מהר מאוד שהמטרה של האתר הזה היא לא לכתוב אנציקלופדיה בלהג הסיבירי של רוסית, אלא לכתוב קללות ובדיחות קרש בשפה מצחיקה שדומה לרוסית, וביקשו את מחיקתה.

חתולה אפורה מהגזע הסיבירי

"סיבירסקה קיסקה" – הקמע של ויקיפדיה הסיבירית. צריך להיות שונא חתולים חזק כדי שקמע כה חמוד לא יעורר לפחות חיבה התחלתית לאתר אינטרנט שהתמונה הזאת מתנוססת בדף הראשי שלו. צילום: Arbilad. רישיון: CC-BY 2.5

אני גיליתי את הפרויקט הזה ובתחילה לא חשבתי שמדובר בשטויות והענקתי להם תמיכה טכנית ורעיונית, אולם אחרי כמה חודשים הבנתי גם אני שהם לא רציניים והפסקתי לתמוך בהם. אחרי עוד מספר חודשים של דיונים סוערים ויקיפדיה הסיבירית נמחקה. איזה הסבר רשמי נמצא למחיקה? קוד השפה ru-sib אינו קיים בתקן ISO 639, המגדיר קודים של שפות. הכלל הזה לא היה רשמי עד אז, אבל הוגדר ככלל קשיח כדי לאפשר את סגירה מסודרת של ויקיפדיה הסיבירית שהפכה לאחד הכתמים החמורים במוניטין של ויקיפדיה.

את הכלל ניסחה "הוועדה הלשונית", שהוקמה באותה התקופה. המטרות העיקריות שהוגדרו לוועדה הן ניסוח ואכיפה של מדיניות להקמה ותחזוקה של מיזמי ויקימדיה בשפות שונות, הפחתה מרבית של שיקולים פוליטיים בהקמת מיזמים, וכן מיפוי של בעיות טכניות שמפריעות לקיום ופיתוח של מיזמים בשפות שונות וחיפוש פתרונות לבעיות האלו. ההחלטה לדרוש שוויקיפדיות חדשות ייפתחו רק עבור שפות שיש להן קוד ISO 639 אכן הצליחה להפחית את הוויכוחים הפוליטיים – קרה מאז עוד מספר פעמים שקבוצות של דוברי שפה מסוימת ביקשו הקמה של ויקיפדיה בשפה שלהם וטענו שהממשלה שלהם מקפחת אותם ולא מכירה בשפתם. אם לא היה לשפה שלהם קוד ISO 639, בקשתם נדחתה והם הופנו לארגון ISO – אם הם משכנעים את ISO שהשפה שלהם אמתית והם יקבלו קוד, הם יקבלו גם ויקיפדיה. ויקימדיה רצתה להיות בלתי פוליטית ונפטרה מתפוח האדמה הלוהט הזה.

בשנת 2010 הצטרפתי לוועדה הזאת גם אני. איך זה קרה? לא אטייח ולא אמציא: נסעתי לכנס ויקימניה בגדנסק ושתיתי שם בירה עם חבר הוועדה מִילוֹשׁ רַנְצִ׳יץ׳, ויקיפד ותיק מסרביה. הוא הכיר אותי בתור חובב לשון עוד לפני־כן מהמכתבים הרבים ששלחתי לרשימות התפוצה בנושא ויקיפדיה, אבל רק כששתינו את הבירה הזאת הוא הציע לי להיות חבר בוועדה. וכך הפכתי לחבר בוועדה שהוקמה ארבע שנים קודם כדי לסגור מיזם שהייתי אחד ממוביליו. או שמילוש לא שם לב לזה, או שלא היה אכפת לו, או שממש חשב שאותו הניסיון הרע שיפר את שיקול הדעת שלי.

מה עשיתי בתור חבר ועדה? דחיתי בקשות להקים ויקיפדיות שלא היה להן קוד ISO או שהיה להן קוד, אבל שמקימיהן לא הוכיחו שהם באמת מתכוונים לכתוב ויקיפדיה רצינית. אישרתי הקמת ויקיפדיות בכמה שפות, בהן הצ׳רקסית – זה היה כיף במיוחד, כי בשביל זה נסעתי לכפר־כמא (ועוד אספר על זה). עסקתי במיוחד בשפות שקשורות לרוסיה, והייתי בפועל השגריר של הוועדה הלשונית למיעוטים שונים שם, כי האנגלית שלהם לא משהו.

אבל הגעתי כנראה בזמן טוב: חברי הוועדה הוותיקים החליטו שהגיע הזמן להפסיק להיות מעט יותר מחותמת גומי לפתיחת ויקיפדיות חדשות ולהתחיל גם ליישם את המטרה האחרת של הוועדה: לפתור בעיות טכניות שמפריעות לוויקיפדיה בשפות השונות להתפתח. לשם כך הוחלט לכנס פגישה אישית בין־לאומית של חברי הוועדה. לאחר משא ומתן עמותת ויקימדיה גרמניה נתנה את חסותה לאירוח הפגישה. הפגישה תיערך בסוף השבוע הקרוב בברלין, באותו זמן ובאותו מקום עם כנס המפתחים של תכנת מדיה־ויקי, המנוע שמפעיל את ויקיפדיה.

הנה דוגמה לבעיה לשונית כזאת שקרובה ומובנת לדוברי עברית: תצוגת התנ״ך באתר ויקיטקסט. ר׳ למשל של שמות א: אם לא התקנתם במחשב שלכם גופן שתומך היטב בניקוד ובטעמי מקרא, כגון Ezra SIL SR או SBL Hebrew, תראו בלגן במקום טעמי מקרא. אם יש לכם חלונות 7, יש סיכוי שתראו את זה טוב יותר, אבל כנראה לא מושלם. איך אפשר לפתור את זה? דרך אחת טובה היא להתקין אחד מהגופנים האלה. הבעיה היא שרוב האנשים הרגילים לא כל־כך אוהבים להתקין גופנים – הם רואים אתר שנראה מבולגן ופשוט חושבים שהוא לא עובד וסוגרים אותו. דרך אחרת היא להשתמש בגופני רשת – הגופן נשמר בשרת, הדפדפן טוען אותו באופן אוטומטי בלי שום מאמץ מצד המשתמש ומציג את האותיות בגופן הטוב. גרסאות מודרניות של כל הדפדפנים תומכות באפשרות הזאת (במחשבים; בהתקנים אחרים כגון טלפונים ניידים המצב מסובך יותר, אבל זה נושא לרשומה נפרדת). בעיקרון זה ממש לא מסובך, אבל צריך ליישם את זה ולשכנע את מפתחי מדיה־ויקי, שברובם לא יודעים שום דבר על עברית, להפעיל את זה באתר.

עבור עברית גופני רשת נחוצים בעיקר לתצוגה יפה של תנ״ך; רוב הדברים בוויקיפדיה ובאתרים אחרים בעברית עובדים בלי בעיות. אבל יש שפות אחרות, שמדברים בהן הרבה יותר אנשים מכמה שמדברים עברית, שאי־אפשר לכתוב בהן אפילו דברים פשוטים באינטרנט בלי התקנת גופן מתאים – שפות של אתיופיה, הודו, קמבודיה, טיבט ועוד. שימוש בגופני רשת יאפשר לדוברי השפות האלה להשתמש בוויקיפדיה ולצאת בקלות מהמעגל הסגור לכאורה של חוסר יכולת להשתמש בשפה שלהם ברשת. שימוש נרחב בגופני רשת בוויקיפדיה יקדם את השימוש בטכנולוגיה הטובה הזאת גם באתרים אחרים.

יש גם שפות שבכלל אין להן גופנים מתאימים, או שיש להן גופנים, אבל הם לא תכנה חופשית, ולכן בעייתי להשתמש בהם בוויקיפדיה שמשתדלת להתבסס רק על תכנה חופשית. עבור מקרים כאלה הוועדה הלשונית יכולה לחבר המלצה לקרן ויקימדיה לממן פיתוח של גופן. אם זה ייעשה, כתיבה בשפה הזאת תתאפשר לא רק בוויקיפדיה, אלא בכל אתר אחר.

כמובן, קיימות גם בעיות אחרות, למשל באגים שונים שקשורים לכתיבה ולתצוגה של שפות שנכתבות מימין לשמאל – עברית, ערבית, פרסית, ארמית ואחרות. לבעיות האלו קיימים פתרונות טכניים, אבל לא כולם מיושמים בוויקיפדיה וצריך להסביר למפתחי התכנה איך לעשות את זה. זה אחד התפקידים שלי, פחות או יותר. עוד בעיה היא תמיכה בכתיבה של שפת סימנים – אינני מתמצא בזה, אבל מסתבר שיש לזה ביקוש.

אציין עוד שבוועדה הזאת חבר גם מייקל אוורסון – אחד המומחים הגדולים בעולם לתֶקֶן יוניקוד, האיש שמִספֵר הרבה מאוד אותיות בהרבה מאוד שיטות כתב שונות, כדי שאפשר יהיה לכתוב בהן במחשבים, וצייר את הגופנים עבור הטבלאות של יוניקוד. אני מרגיש לקראת הפגישה אתו כמו שמרגיש ילד שלמד קצת לשיר עם גיטרה והוזמן להיות נגן ליווי בהופעה של בוב דילן.


ועכשיו אני פונה אליכם וחוזר על בקשתי מתחילת הרשומה: אם יש בעיות בתמיכה של מחשבים בעברית או בכל שפה אחרת שמציקות לכם, ספרו לי עליהן. גם אם אתם חושבים שכולם כבר מכירים אותן וגם אם זה לא קשור ישירות לוויקיפדיה. זו הזדמנות פז להעלות אותן בפני אנשים בעלי השפעה בתחום התמיכה של מחשבים בשפות השונות.

(אשמח גם לשמוע המלצות לבילוי בברלין, אבל זה באמת משני.)