ארכיונים עבור קטגוריה: תכנה

יוצא לי לתרגם המון תכנה, ואני נאנח בכל אחת מהפעמים הרבות שאני מתרגם את המילה „dialog”, או „dialog box”. כשממשקים בלי שורת פקודה היו דבר חדש בשנות השמונים–תשעים, תיבת הדו־שיח הייתה אחד הלמנטים הנפוצים, ולפחות חלק ממשתמשי המחשבים דאז ידעו שיש לאלמנט הזה שם. היום האלמנט הזה עוד קיים, אבל הוא כה נפוץ ומובן מאליו שהשם שלו לא נחוץ ולא מוכר ורק מתכנתים משתמשים בו. תכלס, הוא לא באמת אמור לזלוג לספרי הדרכה או לממשק שמשתמשים אמתיים רואים, אבל עדיין זולג. אף יותר מזה: אם בכלל יש צורך בספר הדרכה שיסביר איך להשתמש בתיבת הדו־שיח, היא כנראה לא מעוצבת מספיק טוב.

מזל שלא יוצא לי לראות הרבה את הצירוף „radio button”, ששמו מגיע מכך שבכפתורים של הערוצים במכשירי רדיו במכוניות רק אחד יכול להיות לחוץ. האמריקאי שהגה את השם הזה כנראה חשב שזה יהיה ברור לכולם. מעניין איך הוא הרגיש כשראה שכל ספרי ההדרכה למתכנתים שבונים ממשקים נאלצים להסביר למה קוראים לזה ככה.

אני יכול לקרוא באתר הבנק מכתבים שלפני עידן האינטרנט הבנק היה שולח לי בדואר. זה טוב, כי רובם לא חשובים מספיק בשביל לשלוח בדואר.
אבל מדי פעם מגיע משהו חשוב שאני רוצה לשמור במחשב. ניסיתי לשמור עכשיו מכתב אחד באמצעות כפתור השמירה. ואז הדפדפן שואל אותי אם אני רוצה לשמור קובץ בשם archive.exe.

קראתם נכון, exe.

בנק לאומי, אנחנו ב־2014. יש היום יותר אנשים שמשתמשים במערכות הפעלה שלא יכולות לפתוח קובצי exe מאנשים שמתקשים לפתוח קובצי zip. מהירות הרשת כבר מזמן ביטלה כל צורך להשתמש בכיווץ קבצים, בוודאי כשמדובר בקובץ בודד.

אנא אפשרו לי להוריד את המכתב הזה בתור קובץ טקסט, PDF, ליברה אופיס או לפחות וורד.


נ״ב: בשדות שם המשתמש והססמה אתם עדיין מגדירים dir="rtl", למרות שהם תמיד כתובים משמאל לימין. זה אמור להיות תיקון של שורה אחת. יהיה נחמד אם תתקנו את זה.

גבי דנון כתב בבלוג שלו על התרגום הבעייתי באתר טוויטר: "aharoni נעקב על־ידי Phoebe". הבעיה הנדונה היא לא הערבוב של כתב עברי ולטיני – זאת בעיה אחרת שמגיעה לה רשומה משלה. הבעיה היא ה„נעקב” – שימוש בסביל שנשמע מוזר בעברית.

זאת בעיה אמתית לגמרי. אני שונא את ה„נעקב” הזה. הסיבה לתרגום הזה היא לא רק ה־„followed by” של המקור האנגלי, אלא גם חוסר התמיכה של טוויטר במין דקדוקי.

לדוברי אנגלית לא מפריע לכתוב „Alice follows Bob”, אבל בעברית יהיה מוזר מאוד לכתוב „שרה עוקב אחרי משה”. זה לא עוזר שהזכר בעברית הוא גם המין הניטרלי. בציווי („פתח את הקובץ”) זה עוד איכשהו קביל, וגם אז זה לא רצוי, אבל בגוף שלישי זה דפוק לחלוטין. זה מוזר לא פחות, ואולי אף יותר, מ„משה נעקב על־ידי שרה”. תכלס, יש גם „שרה נעקב על־ידי משה”, וגם זה דפוק.

רוב התכנות אינן תומכות במין דקדוקי, כי רוב התכנות מפותחות לכתחילה על־ידי דוברי אנגלית ועבור דוברי אנגלית, ובאנגלית זה בדרך כלל לא מפריע. חוץ מהפעמים שזה כן מפריע – כשצריך לכתוב „הוא” או „היא”. ואיך הם מתקנים את זה? כותבים „הם” – they. גם זה די דפוק, אבל בפועל זה גם די נדיר, אז רוב המתכנתים אינם טורחים להוסיף תמיכה אמתית במין דקדוקי.

אני יכול לשלוף מהזיכרון רק שלוש תכנות שתומכות במין דקדוקי: פייסבוק, גוגל+, ומדיה־ויקי, התכנה שמאחורי ויקיפדיה. זה ממש לא קשה מבחינה טכנית. למעשה, מפתחי מדיה־ויקי – כלומר, הצוות שלי – הוציאו את כל הקוד הדרוש לכך כתכנה חופשית ברישיון MIT, מה שמאפשר את שיבוצו בכל תכנה אחרת ללא שום מגבלה משמעותית.

המון אנשים שמדברים עברית, ערבית, רוסית ושפות אחרות, מנסים לשכנע את טוויטר לתמוך במין דקדוקי. זה לא עניין של פמיניזם, זה פשוט עניין של נוחות וטבעיות של השפה. טוויטר מבטיחים כבר הרבה זמן לעשות את זה, אבל עדיין לא עשו. כי, כאמור, דוברי האנגלית שמפתחים את התכנה לא רואים כל יום משפטים מוזרים כמו „מירי נעקב על־ידי שלמה” וזה לא נראה להם כמו דבר דחוף.

יש משהו שניסיתי לעשות כדי לתקן את זה: לכתוב „שלומית ברשימת המעקב של גיל”. הצירוף „רשימת המעקב” בא בהשראת ויקיפדיה, אבל הוא אמור להיות ברור לכל דובר עברית, גם כזה שאינו מתמצא בוויקיפדיה. בזמנו המתרגמים האחרים לא אהבו את זה. אולי הגיע הזמן לשקול את זה שוב. כמובן, זה יהיה תיקון חלקי ועדיין יהיה צורך בתמיכה אמתית במין דקדוקי, אבל זה יהיה טיפה יותר טוב.

גם הצעות אחרות תתקבלנה בברכה.

בשנת 2009, כשדפדפן כרום של גוגל עוד לא היה להיט כמו שהוא היום, מישהו בחברת גוגל תפס יזמה והקים אתר פשוט שאמור להסביר לאנשים רגילים מה זה דפדפן. זה אתר שעדיין שימושי היום, או לפחות היה יכול להיות שימושי אילולא היו בו כמה בעיות חמורות:

  1. הוא משתמש בפלאש. פלאש היא טכנולוגיה מיושנת ובעייתית. היא לא עובדת בכל מערכות ההפעלה, היא גורמת למחשבים להיות אטיים ובמקרים מסוימים אף לקרוס. למעשה, מדובר במשהו שפשוט לתקן, מכיוון שזה סרט שמגיע מיוטיוב ויוטיוב כבר תומך בטכנולוגיית HTML5 video שמבטל את הצורך בפלאש, לפחות בדפדפנים מודרניים. כנראה צריך להעלות את הסרטון מחדש.
  2. הוא לא מצליח לזהות את הדפדפן שלי – פיירפוקס, אחד משלושת הדפדפנים הנפוצים (שני או שלישי, לפי ספירות שונות).
  3. הוא מתורגם למספר שפות ואמור לזהות אוטומטית את השפה של הגולש. זה עובד טוב עבור רוסית, אבל זה לא עובד עבור עברית, מכיוון שגוגל משתמשת בשביל עברית בקוד המיושן iw. הקוד התקני שדפדפנים שולחים כדי לבקש דף בעברית הוא he. זה מקולקל גם בגוגל כרום.

אני מקווה שלגוגל עדיין אכפת מהאתר הזה. יהיה נחמד אם גוגל תתקן אותו, כי זו דרך טובה להסביר לאנשים מה זה דפדפן.

שימו לב לידיעה הבאה שהעתקתי כלשונה מוויינט:

בעיריית נתניה החליטו להקצות לטובת החגיגות, שכאמור נערכות רק אחת לשבע שנים, סכום של כ־250 אלף שקל. האירוע החגיגי נערך באצטדיון 'הקופסה' בעיר תחת הכותרת "כנס אחדות" ואליו הגיעו כ-4,000 משתתפים, אך אף לא אישה אחת נצפתה במקום.

אני חושד שמישהו בוויינט משתמש בתכנה שמתרגמת מינוס אוטומטית למקף אמתי אם הוא מופיע לפני מספרים, אבל הביטוי הרגולרי בתכנה הזאת שגוי, כי הוא לא מתחשב בפסיק. כנראה משהו כמו s/([משהוכלב])-([0-9)/$1־$2/, אבל עם איזושהי התחכמות מיותרת. זה צעד קטן קדימה, כי רואים שלמישהו אכפת מהמקף, אבל תיקונים אוטומטיים כאלה לעולם לא יעבדו באמת כמו שצריך. רק בן־אדם יכול לעשות אותם נכון. בגלל זה כל התווים הנחוצים פשוט צריכים להיות זמינים במקלדת.

האתר של כלכליסט משתמש במקפים ובקווים מפרידים בצורה רחבה ומעניינת יותר. לא מושלמת, אבל ראויה לניתוח.