ארכיונים עבור קטגוריה: תכנה חופשית

אז לפתע פתאום האקדמיה ללשון שינתה את כללי הכתיב.

הופתעתי מאוד מהשינוי של היום. אולי היו על זה ידיעות בפרסומים של האקדמיה, אבל למרות שאני מתעניין בלשון בכלל, ובכללי הכתיב בפרט, אינני עוקב אחרי כולם. למשל, בדיוק לפני מספר חודשים האקדמיה ללשון הקטלאנית הודיעה שהיא מתכננת לפשט את כללי הכתיב ולבטל הרבה מהסימנים מעל האותיות, אבל היא פרסמה טיוטה לדיון ציבורי, ולא הודיעה ישר על השינוי. (ויש דיון ציבורי, כי לאנשים אכפת מזה.)

אילו האקדמיה ללשון העברית פרסמה טיוטה, הייתי מעיר כמה דברים. אני אישית לא אוהב את הגושפנקה שניתנה ל„שיער”, „בריכה”, „ברירה”, ו„עבירה”, אבל בסדר, אני מבין שזה נפוץ, ואני אפילו שמח מאוד שאני לא צריך לבזבז את העצבים שלי על ויכוחים בנושא הזה. עם זאת, הכתיב החדש „מייד” מצער: גם הכתיב „מיד” היה נפוץ למדי, ולא עורר הרבה מחלוקות, והוא שמר על הקשר למילה „יד”.

אני הקפדתי מאוד על „ססמה” בתרגומי פיירפוקס וטוויטר, למרות התנגדויות רבות, ועכשיו זה בהדרגה יהפוך ל„סיסמה”. על זה לא חבל לי כל־כך, כי זאת ממילא מילה שאולה מובהקת, גם אם עתיקה, ואם אתם שואלים אותי, אפשר להוסיף יו״ד גם למילים שמיות מובהקות כמו פסגה, קדמה, וכיו״ב.

טיפ־טיפה חבל לי על הכתיב „שמים”, שעכשיו הפך ל„שמיים”. היה בזה דמיון יפה ל„מים”, אבל בסדר. עכשיו אני יכול להפסיק להחרים את יישום „ירושמיים”, שהפכה כבר מזמן למשהו פולחני עבור ירושלמים רבים.

אני מרוצה מהשינוי של „תכנה” ו„יזמה” ל„תוכנה” ו„יוזמה”. אני גם מרוצה למדי מהשינוי של מילות היחס „אתי, אתך” ל„איתי, איתך”, ושל „עתים” ל„עיתים”, אבל מוזר לי ביותר שלא נוספה בהזדמנות הזאת האות יו״ד למילים כמו „אִגרוף” ו„מִחזור”, כדי לא להתבלבל עם „אֶגרוף” ו„מַחזור”. זה היה יכול להיות כלל פשוט ושימושי, והוא ממש לא היה אמור להיות שנוי במחלוקת. חבל שזה התפספס.

עוד משעשעים אותי ה„אישורים” שנינתו למילה „אומנם” וליו״ד בצורת הגוף הראשון בזמן עתיד בבניין נפעל, למשל „איכנס” במקום „אכנס”. אני תמיד כתבתי אותם בכתיב מלא. את „אומנם” כתבתי בווי״ו כי גם „אֻמנם” הוא ניקוד תקני ולא רק „אָמנם”, וצליל u תמיד אמור להיכתב בווי״ו (אם כי עכשיו גיליתי לראשונה שהניקוד „אֻמנם” מיועד לשאלות, לפחות לפי אבן־שושן). ובבניין נפעל כתבתי תמיד „איכנס”, „איזהר”, וכו׳, כי הניקוד בחיריק תקין כמו בניקוד בסגול (ר׳ למשל גזניוס 51p).

טוב שיש עכשיו גושפנקה למילה „תיאטרון”, כי אני לא מכיר שום תיאטרון ישראלי שבכניסה עליו כתוב „תאטרון”. (אם יש כזה, זה מפדח למדי, אז עדיף שפשוט אודה: אני לא הולך להצגות מספיק.) מצד שני, מוזאון עדיין אמור להיכתב בלי יו״ד. אני אוהב את החלוקה החדשה הזאת, אבל יש לי תחושה שמוזאונים ימשיכו לקרוא לעצמם „מוזיאונים”, אם כי אפשר לשם השעשוע לנסות להחיות את המילה „בית נכאת”.

מעטים ישימו לב לזה, אבל עכשיו המילה „די” תיכתב תמיד ביו״ד אחת. גם ככה רוב האנשים כותבים אותה ביו״ד אחת, וזה תמיד היה נכון, אבל משום־מה האקדמיה אפשרה עד עכשיו גם „דיי” ו„דאי”. אפילו ראיתי את „דיי” בספרים שהאקדמיה הוציאה ממש לאחרונה (כמו „העברית בתקופת המנדט” הנהדר של יעל רשף). אבל זהו, לא עובד: רק „די”, וטוב שכך.

עוד דבר שמעטים ישימו לב אליו הוא השם של הכללים החדשים: „כללי הכתיב המלא”. עד עכשיו הם נקראו „כללי הכתיב חסר־הניקוד”. למיטב ידיעתי, המונחים כתיב מלא וכתיב חסר מעולם לא היו מוגדרים באופן מדויק למרות שאנשים רבים השתמשו בהם. „כתיב חסר” עדיין אינו מוגדר, אבל זה בסדר, כי הוא לא ממש נחוץ.

עכשיו יהיה ממש נחמד לעדכן גם את מילון האיות החופשי Hspell. נדב ודן, אם אתם קוראים את זה, אני אשמח לעזור.

אני יכול לקרוא באתר הבנק מכתבים שלפני עידן האינטרנט הבנק היה שולח לי בדואר. זה טוב, כי רובם לא חשובים מספיק בשביל לשלוח בדואר.
אבל מדי פעם מגיע משהו חשוב שאני רוצה לשמור במחשב. ניסיתי לשמור עכשיו מכתב אחד באמצעות כפתור השמירה. ואז הדפדפן שואל אותי אם אני רוצה לשמור קובץ בשם archive.exe.

קראתם נכון, exe.

בנק לאומי, אנחנו ב־2014. יש היום יותר אנשים שמשתמשים במערכות הפעלה שלא יכולות לפתוח קובצי exe מאנשים שמתקשים לפתוח קובצי zip. מהירות הרשת כבר מזמן ביטלה כל צורך להשתמש בכיווץ קבצים, בוודאי כשמדובר בקובץ בודד.

אנא אפשרו לי להוריד את המכתב הזה בתור קובץ טקסט, PDF, ליברה אופיס או לפחות וורד.


נ״ב: בשדות שם המשתמש והססמה אתם עדיין מגדירים dir="rtl", למרות שהם תמיד כתובים משמאל לימין. זה אמור להיות תיקון של שורה אחת. יהיה נחמד אם תתקנו את זה.

היום עשור לוויקיפדיה העברית.

התראיינתי לכבוד העשור של ויקיפדיה אצל בן כספית ואריה אלדד ברדיו 103 אף אם (מצטער, זה פלאש). לא ידעתי שזה מה שפרופ׳ אלדד עושה עכשיו.

מתוך הריאיון (ציטוט לא מדויק מזיכרון):

בן כספית (פונה אליי): „אם אני רוצה להיכנס לערך של אריה אלדד ולכתוב „מדובר בפשיסט ימני סהרורי הזוי המהווה סכנה לציבור…”

אריה אלדד: „אתה לא תצטרך לתקן כלום, זה מה שכתוב.”


איך הגעתי לוויקיפדיה? זה מתחיל בשנת 1997 הרחוקה. סיימתי בית ספר ועם או בלי קשר ההורים קנו לי מחשב חדש עם חיבור לאינטרנט. חיפשתי דברים שמעניינים אותי: מוזיקה ותכנות. אחרי זמן מה מצאתי אתר של איזה פרויקט בשם JOS – קבוצה של אנשים שרצו לכתוב מערכת הפעלה שלמה בשפת ג'אווה. לא הבנתי הרבה דברים על הפרויקט עצמו, אבל עניין אותי דבר אחר: היה כתוב שם שהאתר הזה הוא „ויקי”, כלומר כל גולש יכול גם לשנות את התוכן. ניסיתי לשנות שם איזה פסיק, וזה באמת עבד. בפרויקט ההוא לא נתקלתי שוב, אבל נשאר לי הזיכרון הזה על העיקרון המעניין של „ויקי”.

אחרי כמה זמן למדתי על תכנה חופשית. תכנה שכל אחד יכול לקרוא את קוד המקור שלה ולשנות אותו בלי הגבלות. אהבתי מאוד את הרעיון והתחלתי לעקוב אחרי כמה מיזמים של תכנה חופשית: לינוקס (בעיקר רד האט), KDE, מוזילה ועוד. וקראתי באופן קבוע – ואני ממשיך עד היום! – חדשות על תכנה חופשית באתר סלאשדוט, שעוסק הרבה בתכנה חופשית. ויום אחד שמתי לב שהם מקשרים מילים בודדות להגדרות שלהן באתר בשם „ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית”.

לא היה צורך להסביר לי את הכותרת הזאת. כבר ידעתי מה זה „ויקי” ומה זה „חופשי”. הכול התחבר לי. שלב חוסר האמונה של „איך ייתכן שנותנים לאנשים מקריים לערוך אנציקלופדיה?!” עבר לי מהר מאוד.

לקח עוד כמה חודשים עד שהתחלתי באמת להיכנס לוויקיפדיה בעצמי ולערוך. אני זוכר איך זה קרה: אפיתי פשטידה והשתמתי לשם כך בתבנית פיירקס. והייתי סקרן מה זה באמת פיירקס. אז נכנסתי לוויקיפדיה וקראתי על זה, וגם תיקנתי איזו שגיאת כתיב.

אחרי עוד כמה זמן שמתי לב לכך שיש בערכים קישורים לשפות אחרות. זה סקרן אותי מאוד ודמיינתי שיש ועדה שמחליטה איך מתרגמים ומקשרים ערכים. אחרי עוד טיפה זמן הבנתי שאין ועדה, ושאת הכול עושים עורכים מתנדבים באופן מקרי למדי, אז ניסיתי לבנות סביב זה קצת כלים שיהפכו את העבודה למסודרת יותר. זה קצת ייעל דברים בוויקיפדיה העברית אם כי לא צמח לפרויקט בין־לאומי גדול כפי שקיוויתי. אבל זה כן הכניס אותי לענייני תכנות בוויקיפדיה.

אחרי עוד כמה זמן ארגנתי מפגש עורכים גדול בחיפה.

אחרי עוד כמה זמן נרשמתי לעמותת ויקימדיה ישראל כדי להגביר את הפעילות. תוך כמה חודשים מצאתי את עצמי בצוות הארגון של כנס ויקימניה העולמי, שנערך בחיפה.

ובכנס מישהי מקרן ויקימדיה ניגשה אליי והציעה לי עבודה בתור מתכנת וזה מה שאני. זה הרבה מעבר לפרנסה – זו שליחות. באמת.


אבל נו, מספיק עליי. ויקיפדיה העברית חוגגת עשור. הקימו אותה אנשים אמיצים ובעלי חזון: רותם דן, דוד שי, ועוד אנשים עם שמות בדויים משונים כמו „שן שש זעם”, „סקרלט”, „טרול רפאים” ו„גילגמש”. למרות מה שנאמר בריאיון, אני ממש לא אחד העורכים הראשונים של ויקיפדיה העברית: הם היו שם הרבה לפניי. הם הקימו את הקהילה שיש בה כמאתיים עורכים קבועים ועוד מאות עורכים מזדמנים, שכותבת אלפי ערכים, שעורכת אין־ספור מפגשים, הרצאות, אירועים ופרויקטים עם ארגוני תרבות, ושמצעידה את השפה העברית ואת הנגישות לידע האנושי מהר יותר מכל קבוצת אנשים אחרת.

בואו גם אתם להיות חלק מזה. בטוח יש לכם ידע שאתם יכולים לחלוק עם העולם. רק תלחצו על כפתור „עריכה” בראש הדף, תכתבו ותשמרו. וזהו, אתם ויקיפדים.

גבי דנון כתב בבלוג שלו על התרגום הבעייתי באתר טוויטר: "aharoni נעקב על־ידי Phoebe". הבעיה הנדונה היא לא הערבוב של כתב עברי ולטיני – זאת בעיה אחרת שמגיעה לה רשומה משלה. הבעיה היא ה„נעקב” – שימוש בסביל שנשמע מוזר בעברית.

זאת בעיה אמתית לגמרי. אני שונא את ה„נעקב” הזה. הסיבה לתרגום הזה היא לא רק ה־„followed by” של המקור האנגלי, אלא גם חוסר התמיכה של טוויטר במין דקדוקי.

לדוברי אנגלית לא מפריע לכתוב „Alice follows Bob”, אבל בעברית יהיה מוזר מאוד לכתוב „שרה עוקב אחרי משה”. זה לא עוזר שהזכר בעברית הוא גם המין הניטרלי. בציווי („פתח את הקובץ”) זה עוד איכשהו קביל, וגם אז זה לא רצוי, אבל בגוף שלישי זה דפוק לחלוטין. זה מוזר לא פחות, ואולי אף יותר, מ„משה נעקב על־ידי שרה”. תכלס, יש גם „שרה נעקב על־ידי משה”, וגם זה דפוק.

רוב התכנות אינן תומכות במין דקדוקי, כי רוב התכנות מפותחות לכתחילה על־ידי דוברי אנגלית ועבור דוברי אנגלית, ובאנגלית זה בדרך כלל לא מפריע. חוץ מהפעמים שזה כן מפריע – כשצריך לכתוב „הוא” או „היא”. ואיך הם מתקנים את זה? כותבים „הם” – they. גם זה די דפוק, אבל בפועל זה גם די נדיר, אז רוב המתכנתים אינם טורחים להוסיף תמיכה אמתית במין דקדוקי.

אני יכול לשלוף מהזיכרון רק שלוש תכנות שתומכות במין דקדוקי: פייסבוק, גוגל+, ומדיה־ויקי, התכנה שמאחורי ויקיפדיה. זה ממש לא קשה מבחינה טכנית. למעשה, מפתחי מדיה־ויקי – כלומר, הצוות שלי – הוציאו את כל הקוד הדרוש לכך כתכנה חופשית ברישיון MIT, מה שמאפשר את שיבוצו בכל תכנה אחרת ללא שום מגבלה משמעותית.

המון אנשים שמדברים עברית, ערבית, רוסית ושפות אחרות, מנסים לשכנע את טוויטר לתמוך במין דקדוקי. זה לא עניין של פמיניזם, זה פשוט עניין של נוחות וטבעיות של השפה. טוויטר מבטיחים כבר הרבה זמן לעשות את זה, אבל עדיין לא עשו. כי, כאמור, דוברי האנגלית שמפתחים את התכנה לא רואים כל יום משפטים מוזרים כמו „מירי נעקב על־ידי שלמה” וזה לא נראה להם כמו דבר דחוף.

יש משהו שניסיתי לעשות כדי לתקן את זה: לכתוב „שלומית ברשימת המעקב של גיל”. הצירוף „רשימת המעקב” בא בהשראת ויקיפדיה, אבל הוא אמור להיות ברור לכל דובר עברית, גם כזה שאינו מתמצא בוויקיפדיה. בזמנו המתרגמים האחרים לא אהבו את זה. אולי הגיע הזמן לשקול את זה שוב. כמובן, זה יהיה תיקון חלקי ועדיין יהיה צורך בתמיכה אמתית במין דקדוקי, אבל זה יהיה טיפה יותר טוב.

גם הצעות אחרות תתקבלנה בברכה.

בשנת 2009, כשדפדפן כרום של גוגל עוד לא היה להיט כמו שהוא היום, מישהו בחברת גוגל תפס יזמה והקים אתר פשוט שאמור להסביר לאנשים רגילים מה זה דפדפן. זה אתר שעדיין שימושי היום, או לפחות היה יכול להיות שימושי אילולא היו בו כמה בעיות חמורות:

  1. הוא משתמש בפלאש. פלאש היא טכנולוגיה מיושנת ובעייתית. היא לא עובדת בכל מערכות ההפעלה, היא גורמת למחשבים להיות אטיים ובמקרים מסוימים אף לקרוס. למעשה, מדובר במשהו שפשוט לתקן, מכיוון שזה סרט שמגיע מיוטיוב ויוטיוב כבר תומך בטכנולוגיית HTML5 video שמבטל את הצורך בפלאש, לפחות בדפדפנים מודרניים. כנראה צריך להעלות את הסרטון מחדש.
  2. הוא לא מצליח לזהות את הדפדפן שלי – פיירפוקס, אחד משלושת הדפדפנים הנפוצים (שני או שלישי, לפי ספירות שונות).
  3. הוא מתורגם למספר שפות ואמור לזהות אוטומטית את השפה של הגולש. זה עובד טוב עבור רוסית, אבל זה לא עובד עבור עברית, מכיוון שגוגל משתמשת בשביל עברית בקוד המיושן iw. הקוד התקני שדפדפנים שולחים כדי לבקש דף בעברית הוא he. זה מקולקל גם בגוגל כרום.

אני מקווה שלגוגל עדיין אכפת מהאתר הזה. יהיה נחמד אם גוגל תתקן אותו, כי זו דרך טובה להסביר לאנשים מה זה דפדפן.