ארכיונים עבור קטגוריה: תחבורה ציבורית

הפרק האחרון של "היפה והחנון" היה ממש מעפן. אז לשמחתי, ואני מקווה שגם לשמחתכם, לא אכתוב עליו הרבה. רק אציין שיש לי עכשיו סיבה חזקה מאוד לחשוב שאלכס שתול, כי הוא אמר על האוטובוס שהסיע את המשתתפים לחוף הים: "איך אפשר להתלהב מאוטובוס? זה בסך הכול כלי רכב". חנון רוסי שלא מתלהב מאוטובוס? אין דבר כזה.


בסקירה הקצרצרה של אחד הפרקים הראשונים של "היפה והחנון" כתבתי על ליטל, שאמרה את המילה "מנודית", התקנית לדעת האקדמיה ללשון. ידידי אביעד, עורך מקצועי, התקשה להבין למה אני חושב ש"מנודית" זה טוב. אני לא חושב שזה טוב. אני פשוט לא חושב שזה רע. לא מבחינת הטעם האישי ולא מבחינת מבנה הלשון. אביעד חושב שזה כן רע. בסדר לחשוב ככה, רק צריך לזכור שזה לא רע באופן מוחלט.

אפשר למדוד את הטעם של אנשים בלשון. או לפחות להעריך. נגיד, לקחת מדגם של כמה מאות דוברי עברית מכל מיני גילים, מכל מיני מקומות, מכל מיני עדות ומכל מיני מקצועות, להשמיע להם טקסטים ולשאול מה נשמע להם נכון, יפה וברור ומה נשמע להם צורם או בלתי־ברור. כנראה חלק מהם יגידו ש"מנודית" זה רע, ואחרים לא יחשבו שיש בזה בעיה. אינני יודע כמה. אם, נגיד, 90% לא יחשבו שיש בזה בעיה, כנראה האקדמיה צודקת והמילה הזאת היא חלק מהשפה – גם אם היא הגיעה לזה בדרך אחרת של ניתוח מדעי של ספרים עבריים עתיקים. אפשר גם להגיע למסקנה מעניינת – שהמילה הזאת תישמע שגויה לחלק מסוים ומוגדר של אנשים, שמרוויחים מעל או מתחת למשכורת מסוימת, שלמדו בבתי ספר מסוימים או שגרו באזורים מסוימים.

אם, נגיד, הם כולם עשירים או אקדמאים, אפשר כנראה לומר שמדובר במאפיין של "לשון גבוהה". לא במובן של איכות ספרותית, אלא במובן של לשון של אנשים מעוררי קנאה, שאנשים אחרים אולי רוצים לדבר כמוהם. זה לא אומר שיש משהו רע בצורת המילה – הצורה לעולם שרירותית. זה רק אומר שמכל מיני סיבות כך האנשים האלה התחילו לדבר בצורה מסוימת. במקרה המיוחד מעט של עברית אפשר גם להוסיף שמכל מיני סיבות הם בחרו באחת הדרכים הנהוגות בתנ״ך. זה מה יש – העברית שלנו היא תערובת של דברים שהיו בתנ״ך, דברים שהיו אחרי התנ״ך ודברים שחודשו בימינו. קבוצה אחת של אנשים מעדיפה "מנודה", אחרת "מנודית". עוד אנשים אומרים פעם ככה פעם ככה.

הבעיה בהיגיון מתחילה כאשר מצורת דיבור של אנשים מסיקים עליהם כל מיני דברים. אם אחרי שהניסוי הנ״ל נערך מישהו אומר "מנודית", אז אפשר אולי לומר שיש סבירות גבוהה שאותו אדם גר באזור מסוים, למד בבית ספר מסוים, או שייך לקבוצת אוכלוסיה מסוימת. אבל להגיד שהוא טיפש? ממש לא.

חופית אומרת: אין לי שום זכות להבטות (להתבטא)

אין לי שום זכות להבטות (להתבטא). הזכויות שמורות לערוץ 10 או משהו כזה

אין טעות גדולה בלומר "להתבטות" במקום "להתבטא". זה נקרא "חילופי גזרות" – ברגיל פעלים עם אל״ף בסוף נשארים עם אל״ף, אבל לפעמים יכולים להסתיים בתי״ו – ולהפך. בתנ״ך יש "למלאות" במקום "למלא" ו"להתנבות" במקום "להתנבא". בהגדה של פסח יש דוגמה הפוכה, שתישמע לישראלים של היום מוזרה עוד יותר: "לפיכך אנחנו חייבים להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, לְהַדֵּר, לְעַלַּה וּלְקַלֵּס". היום נשמע טבעי יותר לומר "לְעַלּוֹת"; זה ממילא פועל לא נפוץ היום, אבל דמיינו לעצמכם "לְבַלֵּה" במקום "לְבַלּוֹת". לרבים זה נשמע מוזר, אבל שמעתי ישראלים לא טיפשים מדברים ככה. גם זה צפוי מצד הדקדוק במתאר ואינו שגוי מצד הדקדוק הפוסקני. ההתעקשות על כך שמי שאומר "לְבַלֵּה" ו"לְהִתְבַּטּוֹת" הוא טיפש שאינו מדבר "נכון" היא צרות אופקים.


אז מה זה בעצם "טעות" והאם בכלל יש דבר כזה? על כך באחת הרשומות הבאות.

השר ישראל כץ חוזר לזירה:

בעניין תחבורה ציבורית בשבת, מאמץ כץ את הקו של מופז, שהתנגד באופן נחרץ לשינוי הסטטוס-קוו, לפיו אסורה כיום הפעלת תחבורה ציבורית בשבתות. "אפשר להסתדר בלי תחבורה ציבורית בשבת, בגלל שיש כיום גמישות רבה", אמר השר. "באופן כללי, אני מתנגד לשינוי כזה, במיוחד בתקופה כזו – יש את האיום האיראני, יש משבר כלכלי. לא צריך גם מלחמה בענייני דת ומדינה". (מקור: תכנית שר התחבורה: 110 מיליארד לתשתית, ynet, שחר הזלקורן, הדגשה שלי.)

שר התחבורה ישראל כץ מתנגד להנהגת תחבורה ציבורית בשבת בגלל האיום האיראני.

נו טוב, אני חייב להודות שזה טיפ-טיפה פחות טיפשי מלומר שאווזים אינם בעלי חיים.

פעם קראתי באחד העיתונים כתבה על היחס של הורים שעלו מרוסיה לבתי הספר שילדיהם הולכים אליהם בישראל. אימא אחת אמרה: "בית הספר שבני הולך אליו נחמד מאוד, אבל יש לו בעיה: לא לומדים שם."

זמן מה אחרי זה נסעתי ברכבת וישבה לידי אישה צברית כבת חמישים. כנראה עובדת משרד החינוך או משהו בסגנון. ישבה ודיברה בטלפון על ישיבה שהיא הייתה נוכחת בה בנושא חינוך:

"… אז מה שיורי שטרן עושה זה לקדם את המורים של מופת בבתי ספר בארץ וההישגים של התלמידים השתפרו מאוד. ותראי, יש פה בעיה: המורים האלה אוהבים מאוד את מה שהם עושים וחוץ מזה הם כנראה באמת יודעים מתמטיקה."

אני קיבלתי את הרושם שהיא חשבה שזאת בעיה.

כמו שנוהגים לומר ברוסיה, היום יורי שטרן היה בן שישים. לצערי הרב הוא נפטר ב-2007. אני לא מכיר שום חבר כנסת שמכהן היום ושבאמת אכפת לו ממה שילדים לומדים בבתי הספר. הקוראים הקבועים של הבלוג הזה גם יודעים שחיפשתי כאלה.

לא, חברי הכנסת שלנו עוסקים בתקציבים, בתכניות ניהול, ובשאלה האם לצייר או לא לצייר את הקו הירוק בספרי גאוגרפיה. ובינתיים בוגרי בתי הספר שלנו – כמעט כולם – לא יודעים לקרוא ולכתוב בשום שפה, לא יודעים מה גילה ג'ורדנו ברונו, ולא יודעים מי כתב את "סוסתי" או את "עלובי החיים". אבל אל תדאגו, בקרוב תהיה שביתה בבתי הספר ויעלו את המשכורת למורים בכמה שקלים, אז זה בטח יפתור גם את הבעיות האלה.

ירדתי מהרכבת וראיתי חייל. הייתה לו כומתה בכותפת. אז בדקתי אם גם לי יש.

לא מתו בי אינסטינקטים מוזרים.

מימיי הראשונים בישראל ראיתי המון אוטובוסים של אגד שבהם המספר מכוון ל"א0א" – אל"ף-אפס-אל"ף.

בהתחלה חשבתי שזה אומר לנהג קוראים אסא. אחר כך התחלתי לקלוט שיש באגד ממש המון נהגים שקוראים להם אסא.

מישהו יודע אם א0א אומר משהו?