ארכיונים עבור קטגוריה: רדיו

התשדיר התורן בסדרה הוותיקה „קול ישראל – הפרסום ברדיו עובד” משתמש בססמה הבאה: „ויראלי? לא נראה לי”.

קריינות בקול ישראל חייבת להיות לפי הגייה תקנית, אז הקריין אומר: „וירָאלי? לא נראֶה לי”. כמובן, זה דופק לגמרי את כוונת הקופירייטר, שכנראה רצה חרוז: „וירָאלי? לא נראָה לי”. למעשה, הקופירייטר כנראה גם רצה שהאל״ף בשתי המילים לא באמת תישמע, כלומר משהו כמו „וירָאלי? לא נירָה לי”. כי בינינו, מי צריך את הסותם הסדקי המציק הזה. (סתם.)

כמובן, ההחלטה הנכונה הייתה אמורה להיות פשוט לפסול את כל הססמה ולחפש משהו אחר, אבל מישהו בתהליך ההכנה לשידור לא עשה את מה שהיה צריך לעשות והתשדיר יצא לאוויר.

זה דומה מאוד לססמה „בשבילי בכל אופן רק נורופן”, שכתבתי עליה פעם.

עוד דוגמה היא הכיתוב בשלטים שהוצבו לכבוד בניית הרכבת הקלה בגוש־דן: „קשֶה עכשיו – קלָה אחר כך”. אני בכנות מקווה שמי שחשב שניקוד יציל את הססמה העלובה הזאת כבר מצא עבודה בתחום אחר.

קשה עכשיו – קלה אחר כך. סגול באות ש, קמץ באות ל.

אבוי.

פרסומאי, זכור: לא מצליח למצוא חרוז אמתי? מצא ססמה בלי חרוז. היא תהיה טובה לאין־ערוך מססמה עם חרוז צולע.

לא נראה לי שנחוץ שאסביר למישהו למה ההגייה התקנית היא „נראֶה לי” ולא „נראָה לי”, אבל כן אציין שעבורי החריגה הזאת מהתקן היא לא סתם סיבה לתקן למישהו את הדקדוק (תתפלאו, אבל אני לא באמת עושה את זה הרבה), אלא ממש חוסר־בהירות: האם פעם לא נראה לו ועכשיו כן נראה לו? (באמת.)

היום עשור לוויקיפדיה העברית.

התראיינתי לכבוד העשור של ויקיפדיה אצל בן כספית ואריה אלדד ברדיו 103 אף אם (מצטער, זה פלאש). לא ידעתי שזה מה שפרופ׳ אלדד עושה עכשיו.

מתוך הריאיון (ציטוט לא מדויק מזיכרון):

בן כספית (פונה אליי): „אם אני רוצה להיכנס לערך של אריה אלדד ולכתוב „מדובר בפשיסט ימני סהרורי הזוי המהווה סכנה לציבור…”

אריה אלדד: „אתה לא תצטרך לתקן כלום, זה מה שכתוב.”


איך הגעתי לוויקיפדיה? זה מתחיל בשנת 1997 הרחוקה. סיימתי בית ספר ועם או בלי קשר ההורים קנו לי מחשב חדש עם חיבור לאינטרנט. חיפשתי דברים שמעניינים אותי: מוזיקה ותכנות. אחרי זמן מה מצאתי אתר של איזה פרויקט בשם JOS – קבוצה של אנשים שרצו לכתוב מערכת הפעלה שלמה בשפת ג'אווה. לא הבנתי הרבה דברים על הפרויקט עצמו, אבל עניין אותי דבר אחר: היה כתוב שם שהאתר הזה הוא „ויקי”, כלומר כל גולש יכול גם לשנות את התוכן. ניסיתי לשנות שם איזה פסיק, וזה באמת עבד. בפרויקט ההוא לא נתקלתי שוב, אבל נשאר לי הזיכרון הזה על העיקרון המעניין של „ויקי”.

אחרי כמה זמן למדתי על תכנה חופשית. תכנה שכל אחד יכול לקרוא את קוד המקור שלה ולשנות אותו בלי הגבלות. אהבתי מאוד את הרעיון והתחלתי לעקוב אחרי כמה מיזמים של תכנה חופשית: לינוקס (בעיקר רד האט), KDE, מוזילה ועוד. וקראתי באופן קבוע – ואני ממשיך עד היום! – חדשות על תכנה חופשית באתר סלאשדוט, שעוסק הרבה בתכנה חופשית. ויום אחד שמתי לב שהם מקשרים מילים בודדות להגדרות שלהן באתר בשם „ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית”.

לא היה צורך להסביר לי את הכותרת הזאת. כבר ידעתי מה זה „ויקי” ומה זה „חופשי”. הכול התחבר לי. שלב חוסר האמונה של „איך ייתכן שנותנים לאנשים מקריים לערוך אנציקלופדיה?!” עבר לי מהר מאוד.

לקח עוד כמה חודשים עד שהתחלתי באמת להיכנס לוויקיפדיה בעצמי ולערוך. אני זוכר איך זה קרה: אפיתי פשטידה והשתמתי לשם כך בתבנית פיירקס. והייתי סקרן מה זה באמת פיירקס. אז נכנסתי לוויקיפדיה וקראתי על זה, וגם תיקנתי איזו שגיאת כתיב.

אחרי עוד כמה זמן שמתי לב לכך שיש בערכים קישורים לשפות אחרות. זה סקרן אותי מאוד ודמיינתי שיש ועדה שמחליטה איך מתרגמים ומקשרים ערכים. אחרי עוד טיפה זמן הבנתי שאין ועדה, ושאת הכול עושים עורכים מתנדבים באופן מקרי למדי, אז ניסיתי לבנות סביב זה קצת כלים שיהפכו את העבודה למסודרת יותר. זה קצת ייעל דברים בוויקיפדיה העברית אם כי לא צמח לפרויקט בין־לאומי גדול כפי שקיוויתי. אבל זה כן הכניס אותי לענייני תכנות בוויקיפדיה.

אחרי עוד כמה זמן ארגנתי מפגש עורכים גדול בחיפה.

אחרי עוד כמה זמן נרשמתי לעמותת ויקימדיה ישראל כדי להגביר את הפעילות. תוך כמה חודשים מצאתי את עצמי בצוות הארגון של כנס ויקימניה העולמי, שנערך בחיפה.

ובכנס מישהי מקרן ויקימדיה ניגשה אליי והציעה לי עבודה בתור מתכנת וזה מה שאני. זה הרבה מעבר לפרנסה – זו שליחות. באמת.


אבל נו, מספיק עליי. ויקיפדיה העברית חוגגת עשור. הקימו אותה אנשים אמיצים ובעלי חזון: רותם דן, דוד שי, ועוד אנשים עם שמות בדויים משונים כמו „שן שש זעם”, „סקרלט”, „טרול רפאים” ו„גילגמש”. למרות מה שנאמר בריאיון, אני ממש לא אחד העורכים הראשונים של ויקיפדיה העברית: הם היו שם הרבה לפניי. הם הקימו את הקהילה שיש בה כמאתיים עורכים קבועים ועוד מאות עורכים מזדמנים, שכותבת אלפי ערכים, שעורכת אין־ספור מפגשים, הרצאות, אירועים ופרויקטים עם ארגוני תרבות, ושמצעידה את השפה העברית ואת הנגישות לידע האנושי מהר יותר מכל קבוצת אנשים אחרת.

בואו גם אתם להיות חלק מזה. בטוח יש לכם ידע שאתם יכולים לחלוק עם העולם. רק תלחצו על כפתור „עריכה” בראש הדף, תכתבו ותשמרו. וזהו, אתם ויקיפדים.

שירות לציבור: שם המשפחה של האזרח הישראלי שעצור בנסיבות לא ברורות במצרים הוא Pshe-neetch-ni-kov. ברוסית: Пшени́чников. בעברית מנוקדת: פְּשֵׁנִ֫יצְ׳נִיקוֹב.

אם אתם מכירים אנשים שעובדים בטלוויזיה וברדיו, אנא העבירו להם את זה. ברור לי שזה שם ארוך ומשונה לישראלים, אבל כמה קשה למצוא חבר שיודע רוסית ולשאול אותו לפני שמקריאים אותו בשידור?

תשע וחצי בערב, טלפון מצלצל.

– „שלום.”

– „שלום, הגעתי אליך דרך ויקיפדיה…”

– „אוקיי…”

– „תראה, אני לא רוצָה להזדהות בשם, אבל מדובר במקרה חירום.”

– „הממם. אוקיי…”

– „אתה שייך לגלגל״ץ?”

– „לא.”

– „טוב, אז לא משנה.”


השאירה אותי במתח.

הטלפון שלי מופיע בוויקיפדיה, אבל אין לי מושג מה הקשר שלי לגלגל״ץ.

ברשומה הזאת יש מוזיקה, לשון, אינטרנט, יחסים משפחתיים, ואפילו כדורגל.


אם יש לכם כבר חשבון ג׳ימייל, השפה שבה אתם רואים את הממשק שם היא השפה שקבועה בהגדרות בתוך ג׳ימייל. אם אתם סטודנטים לבלשנות, אולי הגדרתם לעצמכם שם ליטאית או טמילית, אבל רוב הסיכויים שלא נגעתם בהגדרה הזאת וששפת הממשק שלכם היא אנגלית או עברית.

אם אין לכם חשבון ג׳ימייל ותיכנסו עכשיו לאתר www.gmail.com, תראו את מסך הכניסה בשפה שמוגדרת בדפדפן שלכם בתור השפה המועדפת. זאת לא בהכרח השפה של התפריטים של מערכת ההפעלה או של הדפדפן, אם כי בררת המחדל היא שזו תהיה אותה השפה. אולי אף פעם לא שמתם לב לזה, אבל אתם יכולים להגדיר בדפדפן את השפות שבהן אתם מעדיפים לקרוא אתרים. אם בעל האתר תרגם אותו לאחת מהשפות שאתם מעדיפים, הוא יוצג לכם בשפה הזאת.

בישראל יש הרבה אנשים שיודעים אנגלית (או חושבים שהם יודעים). אנשים שיודעים אנגלית אינם חושבים הרבה על האנשים שהאנגלית עבורם היא ג׳יבריש גמור. עבור האנשים שאינם יודעים אנגלית, אתרים באנגלית לא ממש קיימים.

נגיד אבא שלי. הוא יודע רוסית ועברית. שאר האינטרנט אינו קיים בשבילו. כשהתחלתי לפני מספר חודשים ללמד אותו להשתמש באינטרנט, הופתעתי לטובה לא רק מכמות האתרים המתורגמים לרוסית, אלא גם מכך שהם פועלים בצורה די חלקה כל עוד רוסית מוגדרת בתור השפה המועדפת בדפדפן.

לא מעט אתרים מתורגמים גם לעברית ואם אינכם יודעים את זה, אנגלית כנראה מוגדרת אצלכם בתור השפה המועדפת. אולי אתם באמת מעדיפים אנגלית, אף־על־פי ששפת אמכם עברית. בוודאי יש לכם גם נימוקים לזה: "כל תרגומי התכנה לעברית גרועים! התרגומים רק מפריעים, כי ממילא מי שמשתמש במחשב יודע אנגלית! ומי שלא יודע אנגלית, שילמד!"

אולם עובדה היא שהרבה אנשים שאינם יודעים אנגלית ואינם מתכוונים ללמוד אותה משתמשים במחשב בכל זאת. אולי הם מרגישים שמשהו בתרגום לא בסדר, אבל אינם יודעים מה בדיוק. אלה מכם שיודעים עברית ואנגלית, רואים מה בדיוק גרוע בתרגומים, אבל אינכם עושים דבר בקשר לזה ולנוחותכם פשוט עוברים לאנגלית. אילו הייתם טורחים להשתמש בתרגום העברי ומדי פעם לדווח על בעיות תרגום, התרגומים היו גרועים פחות. קצת ביצה ותרנגולת, אבל אפשר לפתור את זה.


בעולם העשיר של האינטרנט הקטלאני החליטו לקחת את העניין הזה צעד קדימה. אז אומנם קטלאנית היא השפה הראשונה והיחידה שיש לה סיומת אינטרנט משלה – .cat – זאת אומרת שמדינה אין להם, אבל באינטרנט הם ברמה של מדינה.

ואומנם כמעט כל תכנה שיוצריה מאפשרים לתרגם אותה מתורגמת לקטלאנית – במיוחד תכנה חופשית, כמובן. לעתים קרובות היא לא מתורגמת לשפות נפוצות יותר כגון רוסית, סינית או צרפתית, אבל כן לקטלאנית. ויקיפדיה הקטלאנית, למשל, היא הראשונה שקמה אחרי אנגלית. במידה רבה זו עבודת מתנדבים, שחלקם מאוגדים באתר softcatala.cat.

אולם בפועל הרבה דוברי קטלאנית משתמשים במחשבים ובאינטרנט בספרדית. רובם ככולם יודעים ספרדית, ואף־על־פי שהם מדברים קטלאנית בבית, בעבודה ובבתי הקפה, במחשב של רבים מהם יש חלונות בספרדית, כי זה מה שמכרו להם בחנות והם לא טרחו לשנות. זה היה המצב אפילו – אוי ואבוי! – במחשבים של המדריכים בקורס קיץ בקטלאנית שהייתי בו לפני שנה. ולחלק מהם גם יש כתובת דוא״ל שמסתיימת ב־yahoo.es, כלומר הסניף הספרדי של יאהו! ר״ל. אז "מוסד פּוּנְט־קָאט", המנהל את מתחם .cat חש שצריך לעשות בקשר לזה ופתח במבצע "Navega en català – גלוש בקטלאנית".

אינך גולש בקטלאנית. קל לשנות את זה, אנחנו נדריך אותך!

אינך גולש בקטלאנית. קל לשנות את זה, אנחנו נדריך אותך!

בלוגרים קטלאניים התבקשו להוסיף לאתר שלהם פיסת קוד קטנה. אם ניגש לאתר גולש שבדפדפן שלו הקטלאנית אינה מוגדרת בתור השפה המועדפת, מוצגת למעלה ההודעה: "No estàs navegant en català – אינך גולש בקטלאנית" ולידה – קישור לדף עם הסבר כיצד לשנות בקלות את הגדרת השפה המועדפת. המטרה היא לגרום לאנשים מהשורה לגלות שיש יותר אתרים בקטלאנית מכמה שהם חושבים ולגרום לבעלי האתרים לראות שיש יותר ביקוש לאתרים בקטלאנית מכמה שהם חושבים.

אני קורא כמה בלוגים בקטלאנית ונראה שיש למבצע הזה היענות בריאה, כי התחלתי לראות את ההודעה בהרבה מהם. הודעה כזאת מופיעה גם באתרים של תחנות הרדיו והטלוויזיה הפופולריות Catalunya Informació‏, icat.fm ו־TV3, באתר הקטלאני של מוזילה, וגם ויקיפדיה הקטלאנית הציבה הודעה כזאת בראש הדף, אף כי לא נעשה בה שימוש בתכונת השפה המועדפת. (באתר הקטלאני שכנראה מושך הכי הרבה ישראלים – מועדון הכדורגל ברצלונה – אין הודעה כזאת. חבל. אבל שימו לב לסיומת cat.)

עד שאיגוד האינטרנט הישראלי או לפחות mozilla.org.il יחלו במבצע "גולשים בעברית", הרי לכם הוראות איך להגדיר את השפה המועדפת בדפדפנים:

פיירפוקס

Tools / Options / Content / Languages / Choose / Select language to add / Hebrew

בסוף צריך לבדוק שעברית נמצא בראש הרשימה ואם אינה שם, להשתמש בכפתור Up כדי להעלות אותה. בגנו/לינוקס במקום Tools / Options בהתחלה צריך ללחוץ Edit / Preferences.

גוגל כרום

מפתח ברגים / Options / Under the hood / Web content / Change font and language settings / Languages / Add / Hebrew

בסוף צריך לבדוק שעברית נמצא בראש הרשימה ואם אינה שם, להשתמש בכפתור Up כדי להעלות אותה.

אופרה

O אדום בפינה למעלה / Settings / Preferences / Language / עברית

ספארי ומיקרוסופט אינטרנט אקספלורר בחלונות

נכנסים ללוח הבקרה של המחשב (Control Panel) / Internet Options / General / Languages / Add / Hebrew

(חכם מצד מפתחי ספארי להשתמש בהגדרה כלל־מערכתית לבחירת השפה המועדפת, אבל משום־מה אי־אפשר להגיע אליה דרך התפריטים של הדפדפן עצמו. כדי לגלות איך עושים את זה, הייתי צריך ללכת לאתר של Navega en català!)


מספר הערות:

  1. הוראות בשפות אחרות, בדפדפנים אחרים ובמערכות הפעלה אחרות תתקבלנה בברכה.
  2. אם מוזילה ישראל או איגוד האינטרנט הישראלי כבר ניסו להריץ מבצע כזה ואני פספסתי, קבלו את התנצלותי וספרו לי על זה.
  3. באתרים מסוימים השפה שבה הקורא יקבל את האתר עשויה להיקבע גם לפי ניסיון השרת לזהות את מיקום הגולש לפי כתובת ה־IP שלו ("Geolocation").