ארכיונים עבור קטגוריה: קטלאנית

אז לפתע פתאום האקדמיה ללשון שינתה את כללי הכתיב.

הופתעתי מאוד מהשינוי של היום. אולי היו על זה ידיעות בפרסומים של האקדמיה, אבל למרות שאני מתעניין בלשון בכלל, ובכללי הכתיב בפרט, אינני עוקב אחרי כולם. למשל, בדיוק לפני מספר חודשים האקדמיה ללשון הקטלאנית הודיעה שהיא מתכננת לפשט את כללי הכתיב ולבטל הרבה מהסימנים מעל האותיות, אבל היא פרסמה טיוטה לדיון ציבורי, ולא הודיעה ישר על השינוי. (ויש דיון ציבורי, כי לאנשים אכפת מזה.)

אילו האקדמיה ללשון העברית פרסמה טיוטה, הייתי מעיר כמה דברים. אני אישית לא אוהב את הגושפנקה שניתנה ל„שיער”, „בריכה”, „ברירה”, ו„עבירה”, אבל בסדר, אני מבין שזה נפוץ, ואני אפילו שמח מאוד שאני לא צריך לבזבז את העצבים שלי על ויכוחים בנושא הזה. עם זאת, הכתיב החדש „מייד” מצער: גם הכתיב „מיד” היה נפוץ למדי, ולא עורר הרבה מחלוקות, והוא שמר על הקשר למילה „יד”.

אני הקפדתי מאוד על „ססמה” בתרגומי פיירפוקס וטוויטר, למרות התנגדויות רבות, ועכשיו זה בהדרגה יהפוך ל„סיסמה”. על זה לא חבל לי כל־כך, כי זאת ממילא מילה שאולה מובהקת, גם אם עתיקה, ואם אתם שואלים אותי, אפשר להוסיף יו״ד גם למילים שמיות מובהקות כמו פסגה, קדמה, וכיו״ב.

טיפ־טיפה חבל לי על הכתיב „שמים”, שעכשיו הפך ל„שמיים”. היה בזה דמיון יפה ל„מים”, אבל בסדר. עכשיו אני יכול להפסיק להחרים את יישום „ירושמיים”, שהפכה כבר מזמן למשהו פולחני עבור ירושלמים רבים.

אני מרוצה מהשינוי של „תכנה” ו„יזמה” ל„תוכנה” ו„יוזמה”. אני גם מרוצה למדי מהשינוי של מילות היחס „אתי, אתך” ל„איתי, איתך”, ושל „עתים” ל„עיתים”, אבל מוזר לי ביותר שלא נוספה בהזדמנות הזאת האות יו״ד למילים כמו „אִגרוף” ו„מִחזור”, כדי לא להתבלבל עם „אֶגרוף” ו„מַחזור”. זה היה יכול להיות כלל פשוט ושימושי, והוא ממש לא היה אמור להיות שנוי במחלוקת. חבל שזה התפספס.

עוד משעשעים אותי ה„אישורים” שנינתו למילה „אומנם” וליו״ד בצורת הגוף הראשון בזמן עתיד בבניין נפעל, למשל „איכנס” במקום „אכנס”. אני תמיד כתבתי אותם בכתיב מלא. את „אומנם” כתבתי בווי״ו כי גם „אֻמנם” הוא ניקוד תקני ולא רק „אָמנם”, וצליל u תמיד אמור להיכתב בווי״ו (אם כי עכשיו גיליתי לראשונה שהניקוד „אֻמנם” מיועד לשאלות, לפחות לפי אבן־שושן). ובבניין נפעל כתבתי תמיד „איכנס”, „איזהר”, וכו׳, כי הניקוד בחיריק תקין כמו בניקוד בסגול (ר׳ למשל גזניוס 51p).

טוב שיש עכשיו גושפנקה למילה „תיאטרון”, כי אני לא מכיר שום תיאטרון ישראלי שבכניסה עליו כתוב „תאטרון”. (אם יש כזה, זה מפדח למדי, אז עדיף שפשוט אודה: אני לא הולך להצגות מספיק.) מצד שני, מוזאון עדיין אמור להיכתב בלי יו״ד. אני אוהב את החלוקה החדשה הזאת, אבל יש לי תחושה שמוזאונים ימשיכו לקרוא לעצמם „מוזיאונים”, אם כי אפשר לשם השעשוע לנסות להחיות את המילה „בית נכאת”.

מעטים ישימו לב לזה, אבל עכשיו המילה „די” תיכתב תמיד ביו״ד אחת. גם ככה רוב האנשים כותבים אותה ביו״ד אחת, וזה תמיד היה נכון, אבל משום־מה האקדמיה אפשרה עד עכשיו גם „דיי” ו„דאי”. אפילו ראיתי את „דיי” בספרים שהאקדמיה הוציאה ממש לאחרונה (כמו „העברית בתקופת המנדט” הנהדר של יעל רשף). אבל זהו, לא עובד: רק „די”, וטוב שכך.

עוד דבר שמעטים ישימו לב אליו הוא השם של הכללים החדשים: „כללי הכתיב המלא”. עד עכשיו הם נקראו „כללי הכתיב חסר־הניקוד”. למיטב ידיעתי, המונחים כתיב מלא וכתיב חסר מעולם לא היו מוגדרים באופן מדויק למרות שאנשים רבים השתמשו בהם. „כתיב חסר” עדיין אינו מוגדר, אבל זה בסדר, כי הוא לא ממש נחוץ.

עכשיו יהיה ממש נחמד לעדכן גם את מילון האיות החופשי Hspell. נדב ודן, אם אתם קוראים את זה, אני אשמח לעזור.

הרשומה הזאת נכתבה במקור באנגלית בשם Japanese, Germans and Israelis of the world. לאור הביקוש תרגמתי אותה לעברית בשינויים קלים.


דרך i-iter הגעתי לרשומה המעניינת הזאת: טאמילית, קאנדה והנתיב האמצעי. טמילית וקאנדה הן שתי שפות חשובות שמדוברות בדרום הודו ודובריהן די גאים בזהותם.

המאמר מתלונן על כך שלא נעשה מספיק למען נרמול לשוני של שפות שאינן הינדי בהודו. שפה "מנורמלת" (באנגלית normalized) היא שפה שהדובר בה יכול להשתמש בה בכל תחום בחיים – משפחה, חינוך, עבודה, מסחר, דיבור במקום ציבורי, קשר עם הרשויות, צריכת תרבות ותקשורת. היה מעניין מאוד לקרוא את זה, ובהיותי ישראלי, הופתעתי לראות את המחמאות שהוא מרעיף על "היפנים, הגרמנים והישראלים של העולם, שאינם מבזבזים זמן בקשקוש על עתיקוּת, יופי או מקוריוּת, אלא משקיעים את הזמן, את הכסף ואת האנרגיה שלהם בשימוש בשפות שלהם כמעט לכל מטרה אפשרית".

הייתי סקרן – למה בחרו הכותבים דווקא בשלושת אלה? למה לא ברוסים ובצרפתים, אשר משתמשים בשפות שלהם לכל דבר, כי רבים מהם בגלוי מתייחסים אליהן כאל שפות טובות יותר מכל האחרות? למה לא בקטלאנים, שהמצב הפוליטי של שפתם דומה הרבה יותר לזה של טמילית וקאנדה?

ומדוע ישראלים? כן, אנחנו משתמשים הרבה בעברית: ויקיפדיה העברית, למשל, היא הגאווה שלנו. אבל אני סבור שאיננו משתמשים בעברית מספיק. למשל, הרבה אנשים (לא כולם) כותבים דואר אלקטרוני באנגלית. הם כותבים דוא״ל באנגלית, גם אם אינם יודעים אנגלית היטב. הם כותבים דוא״ל באנגלית אף שכמעט כל הבעיות הטכניות עם קידוד ועם דו־כיווניות נפתרו לפני שנים. והם כותבים דוא״ל באנגלית, גם אם הדוא״ל הוא על נושא שלגמרי אפשרי לכתוב עליו בעברית: אפשר לטעון שנוח יותר לכתוב באנגלית על תכנה או על פיזיקה, אבל די הרבה אנשים כותבים דוא״ל באנגלית רק כדי לספר למשפחה חדשות על ענייני החיים או כדי לקבוע פגישה.

נהגתי לעשות את זה גם אני, אבל קיבלתי החלטה מודעת להפסיק לכתוב דוא״ל באנגלית, אלא אם זה ממש הכרחי. אני מספר על זה לכל החברים שלי. חלקם אדישים וחלקם – בעיקר אלה בתעשיית התכנה – אומרים כי ישראל הייתה צריכה לאמץ אנגלית ולא עברית כשפתה. בושה וחרפה. ישנם סטודנטים שחושבים שאני יודע אנגלית היטב, אז הם לעתים קרובות שואלים אותי מהי הדרך המנומסת ביותר באנגלית לקבוע פגישה עם המרצים שלהם, ואני תמיד אומר להם: "אם הפרופסור שלך יכול לקרוא עברית, פשוט תכתוב את הדוא״ל בעברית!"

כמובן, יש גם את העניין של העבודות באוניברסיטה. בפיזיקה, למשל, אף שהעברית היא שפת ההוראה בכיתה, מובן מאליו שעבודות ברמת תואר שני ומעלה נכתבות באנגלית בלבד. (זה המצב באוניברסיטה העברית; במכון וייצמן אף ההוראה בכיתה נעשית לעתים באנגלית!) הצורך בגרסה אנגלית של תזה מובן, כי בקנה מידה עולמי מעט מאוד אנשים יוכלו לקרוא מאמר בעברית, אבל אני בכל זאת חושב שהרבה יותר טוב כדי לכתוב את המאמר בעברית ולתרגם אותו. כן, זה ייקח זמן, וכנראה גם כסף, אך זה שימושי בכל זאת, ולא רק למען הכבוד של השפה העברית: זה ממש יקדם את המדע ואת החינוך, כי ככה אנשים יבטאו את עצמם בשפה שלהם ויחשבו על פיזיקה במקום לחשוב על אנגלית.

לבסוף, יש את העניין של פייסבוק. מסיבה כלשהי, ישראלים רבים עדיין משתמשים בפייסבוק עם ממשק באנגלית – שוב, אף שאינם יודעים אנגלית היטב, ואף שהם לא קוראים ולא כותבים שם שום דבר באנגלית. התרגום של פייסבוק לעברית גרוע מאוד, ומה שמתסכל במיוחד הוא שהייתי שמח לתקן אותו, אבל איני יכול לעשות זאת, כי הממשק לשליחת תיקונים לתרגום אינו ראוי לשימוש כלל. אני בכל זאת משתמש בפייסבוק בעברית, כי זה פותר את בעיות הדו־כיווניות – למשל, את הבעיה הידועה לשמצה עם סימני הפיסוק שמופיעים בקצה הלא־נכון של המשפט. כתבו פעם בעיתון על כך שפייסבוק משפיע על הילדים הישראלים עד כדי כך שהם התרגלו לכתוב את סימן השאלה בתחילת המשפט – וככה הם מגישים את שיעורי הבית שלהם! ישראלים אחדים פיתחו תכסיסים מוזרים כדי להכריח את הפיסוק להופיע בצד הנכון של המשפט, למשל הוספת אות אחרי הנקודה – השוו בין

"אתה בא לכדורגל בערב?י"

לבין

"אתה בא לכדורגל בערב?"

שימו לב למיקום סימן השאלה ולאות המיותרת בסוף המשפט הראשון. במקום לסבול את זה, אפשר פשוט לעבור לממשק עברי. (ויום אחד אני אכתוב מכתב למשרדי פייסבוק ואגיד להם שהם ממש חייבים לשפר את התרגום.)

זה בהחלט נעים לראות שדוברי קאנדה רוצים לקחת מאתנו דוגמה, אבל זה לא אומר שכבר עשינו את כל מה שיכולנו כדי לנרמל את השפה העברית.


אשמח לשמוע הצעות טובות יותר למונח "נרמול".

מוסכם על כולם שגוגל יודע כול, נכון?

ובכן, מסתבר שגוגל מצא את הפתרון לפרדוקס הביצה והתרנגולת.

היכנסו לכלי תרגום של גוגל. בחרו "עברית" ב"תרגם מ:" ו"קטלאנית" ב"תרגם ל:". בשדה הטקסט הזינו "ביצה ותרנגולת".

ביצה ותרנגולת – Elvis

ביצה ותרנגולת – Elvis

זה עובד בכל השפות. בשפות שנכתבות באלף־בית ערבי או קירילי זה גם מותאם נכון לאלף־בית שלהן, למשל Элвис ברוסית ו־Элвіс בבלארוסית.

גיליתי את זה, כי רציתי לשלוח את הרשומה של אתמול לאותם הקטלאנים שעליהם היא מספרת וביקשתי לדעת כמה ממנה הם יצליחו להבין בעזרת התרגום של גוגל. אז האמת היא שהרבה ממנה מיתרגם לא רע, אבל חלקים חשובים נהרסים. למשל, במקום "לא מעט אתרים מתורגמים גם לעברית" יוצא "מעט מאוד אתרים מתורגמים לעברית".

זה משמח, כי ככה אפשר לדעת שייקח הרבה זמן עד שמחשבים יגנבו את הפרנסה מבלשנים בשר־ודם.

ברשומה הזאת יש מוזיקה, לשון, אינטרנט, יחסים משפחתיים, ואפילו כדורגל.


אם יש לכם כבר חשבון ג׳ימייל, השפה שבה אתם רואים את הממשק שם היא השפה שקבועה בהגדרות בתוך ג׳ימייל. אם אתם סטודנטים לבלשנות, אולי הגדרתם לעצמכם שם ליטאית או טמילית, אבל רוב הסיכויים שלא נגעתם בהגדרה הזאת וששפת הממשק שלכם היא אנגלית או עברית.

אם אין לכם חשבון ג׳ימייל ותיכנסו עכשיו לאתר www.gmail.com, תראו את מסך הכניסה בשפה שמוגדרת בדפדפן שלכם בתור השפה המועדפת. זאת לא בהכרח השפה של התפריטים של מערכת ההפעלה או של הדפדפן, אם כי בררת המחדל היא שזו תהיה אותה השפה. אולי אף פעם לא שמתם לב לזה, אבל אתם יכולים להגדיר בדפדפן את השפות שבהן אתם מעדיפים לקרוא אתרים. אם בעל האתר תרגם אותו לאחת מהשפות שאתם מעדיפים, הוא יוצג לכם בשפה הזאת.

בישראל יש הרבה אנשים שיודעים אנגלית (או חושבים שהם יודעים). אנשים שיודעים אנגלית אינם חושבים הרבה על האנשים שהאנגלית עבורם היא ג׳יבריש גמור. עבור האנשים שאינם יודעים אנגלית, אתרים באנגלית לא ממש קיימים.

נגיד אבא שלי. הוא יודע רוסית ועברית. שאר האינטרנט אינו קיים בשבילו. כשהתחלתי לפני מספר חודשים ללמד אותו להשתמש באינטרנט, הופתעתי לטובה לא רק מכמות האתרים המתורגמים לרוסית, אלא גם מכך שהם פועלים בצורה די חלקה כל עוד רוסית מוגדרת בתור השפה המועדפת בדפדפן.

לא מעט אתרים מתורגמים גם לעברית ואם אינכם יודעים את זה, אנגלית כנראה מוגדרת אצלכם בתור השפה המועדפת. אולי אתם באמת מעדיפים אנגלית, אף־על־פי ששפת אמכם עברית. בוודאי יש לכם גם נימוקים לזה: "כל תרגומי התכנה לעברית גרועים! התרגומים רק מפריעים, כי ממילא מי שמשתמש במחשב יודע אנגלית! ומי שלא יודע אנגלית, שילמד!"

אולם עובדה היא שהרבה אנשים שאינם יודעים אנגלית ואינם מתכוונים ללמוד אותה משתמשים במחשב בכל זאת. אולי הם מרגישים שמשהו בתרגום לא בסדר, אבל אינם יודעים מה בדיוק. אלה מכם שיודעים עברית ואנגלית, רואים מה בדיוק גרוע בתרגומים, אבל אינכם עושים דבר בקשר לזה ולנוחותכם פשוט עוברים לאנגלית. אילו הייתם טורחים להשתמש בתרגום העברי ומדי פעם לדווח על בעיות תרגום, התרגומים היו גרועים פחות. קצת ביצה ותרנגולת, אבל אפשר לפתור את זה.


בעולם העשיר של האינטרנט הקטלאני החליטו לקחת את העניין הזה צעד קדימה. אז אומנם קטלאנית היא השפה הראשונה והיחידה שיש לה סיומת אינטרנט משלה – .cat – זאת אומרת שמדינה אין להם, אבל באינטרנט הם ברמה של מדינה.

ואומנם כמעט כל תכנה שיוצריה מאפשרים לתרגם אותה מתורגמת לקטלאנית – במיוחד תכנה חופשית, כמובן. לעתים קרובות היא לא מתורגמת לשפות נפוצות יותר כגון רוסית, סינית או צרפתית, אבל כן לקטלאנית. ויקיפדיה הקטלאנית, למשל, היא הראשונה שקמה אחרי אנגלית. במידה רבה זו עבודת מתנדבים, שחלקם מאוגדים באתר softcatala.cat.

אולם בפועל הרבה דוברי קטלאנית משתמשים במחשבים ובאינטרנט בספרדית. רובם ככולם יודעים ספרדית, ואף־על־פי שהם מדברים קטלאנית בבית, בעבודה ובבתי הקפה, במחשב של רבים מהם יש חלונות בספרדית, כי זה מה שמכרו להם בחנות והם לא טרחו לשנות. זה היה המצב אפילו – אוי ואבוי! – במחשבים של המדריכים בקורס קיץ בקטלאנית שהייתי בו לפני שנה. ולחלק מהם גם יש כתובת דוא״ל שמסתיימת ב־yahoo.es, כלומר הסניף הספרדי של יאהו! ר״ל. אז "מוסד פּוּנְט־קָאט", המנהל את מתחם .cat חש שצריך לעשות בקשר לזה ופתח במבצע "Navega en català – גלוש בקטלאנית".

אינך גולש בקטלאנית. קל לשנות את זה, אנחנו נדריך אותך!

אינך גולש בקטלאנית. קל לשנות את זה, אנחנו נדריך אותך!

בלוגרים קטלאניים התבקשו להוסיף לאתר שלהם פיסת קוד קטנה. אם ניגש לאתר גולש שבדפדפן שלו הקטלאנית אינה מוגדרת בתור השפה המועדפת, מוצגת למעלה ההודעה: "No estàs navegant en català – אינך גולש בקטלאנית" ולידה – קישור לדף עם הסבר כיצד לשנות בקלות את הגדרת השפה המועדפת. המטרה היא לגרום לאנשים מהשורה לגלות שיש יותר אתרים בקטלאנית מכמה שהם חושבים ולגרום לבעלי האתרים לראות שיש יותר ביקוש לאתרים בקטלאנית מכמה שהם חושבים.

אני קורא כמה בלוגים בקטלאנית ונראה שיש למבצע הזה היענות בריאה, כי התחלתי לראות את ההודעה בהרבה מהם. הודעה כזאת מופיעה גם באתרים של תחנות הרדיו והטלוויזיה הפופולריות Catalunya Informació‏, icat.fm ו־TV3, באתר הקטלאני של מוזילה, וגם ויקיפדיה הקטלאנית הציבה הודעה כזאת בראש הדף, אף כי לא נעשה בה שימוש בתכונת השפה המועדפת. (באתר הקטלאני שכנראה מושך הכי הרבה ישראלים – מועדון הכדורגל ברצלונה – אין הודעה כזאת. חבל. אבל שימו לב לסיומת cat.)

עד שאיגוד האינטרנט הישראלי או לפחות mozilla.org.il יחלו במבצע "גולשים בעברית", הרי לכם הוראות איך להגדיר את השפה המועדפת בדפדפנים:

פיירפוקס

Tools / Options / Content / Languages / Choose / Select language to add / Hebrew

בסוף צריך לבדוק שעברית נמצא בראש הרשימה ואם אינה שם, להשתמש בכפתור Up כדי להעלות אותה. בגנו/לינוקס במקום Tools / Options בהתחלה צריך ללחוץ Edit / Preferences.

גוגל כרום

מפתח ברגים / Options / Under the hood / Web content / Change font and language settings / Languages / Add / Hebrew

בסוף צריך לבדוק שעברית נמצא בראש הרשימה ואם אינה שם, להשתמש בכפתור Up כדי להעלות אותה.

אופרה

O אדום בפינה למעלה / Settings / Preferences / Language / עברית

ספארי ומיקרוסופט אינטרנט אקספלורר בחלונות

נכנסים ללוח הבקרה של המחשב (Control Panel) / Internet Options / General / Languages / Add / Hebrew

(חכם מצד מפתחי ספארי להשתמש בהגדרה כלל־מערכתית לבחירת השפה המועדפת, אבל משום־מה אי־אפשר להגיע אליה דרך התפריטים של הדפדפן עצמו. כדי לגלות איך עושים את זה, הייתי צריך ללכת לאתר של Navega en català!)


מספר הערות:

  1. הוראות בשפות אחרות, בדפדפנים אחרים ובמערכות הפעלה אחרות תתקבלנה בברכה.
  2. אם מוזילה ישראל או איגוד האינטרנט הישראלי כבר ניסו להריץ מבצע כזה ואני פספסתי, קבלו את התנצלותי וספרו לי על זה.
  3. באתרים מסוימים השפה שבה הקורא יקבל את האתר עשויה להיקבע גם לפי ניסיון השרת לזהות את מיקום הגולש לפי כתובת ה־IP שלו ("Geolocation").

זאת לא רשומה על תכנה.


אחד הדברים המגניבים ביותר בעולם התכנה החופשית הוא שאפשר לראות בקלות את הקוד של גרסאות הקודמות שלה ולהשוות ביניהן. זה אפשרי גם בתכנה לא חופשית בעזרת כלי בקרת תצורה, אבל בתכנה חופשית הגישה לכל הגרסאות פתוחה לכולם. (רק גישת קריאה, כמובן; במיזמים שונים יש דרכים שונות לבקש גישת כתיבה.)

כך זה גם בוויקיפדיה: אחד הדברים המגניבים בה הוא שאפשר לראות בה את כל הגרסאות הקודמות של הערך וגם להשוות ביניהן. לוחצים על "גרסאות קודמות" בראש הדף, מסמנים שתי גרסאות להשוואה ורואים את ההבדלים. דוגמה:

השוואה בין שתי גרסאות של הערך וילהלם גזניוס בוויקיפדיה העברית. לחצו להגדלה

השוואה בין שתי גרסאות של הערך וילהלם גזניוס בוויקיפדיה העברית. לחצו להגדלה

מכיוון שוויקיפדיה היא אתר ויקי, הגישה אליה היא גם לקריאה וגם לכתיבה.

אפשר לחשוב שבאנציקלופדיות ומילונים מסורתיים שעשויים מנייר אין, לטוב ולרע, שיגעונות כאלה, אבל הנה מסתבר שבקטלוניה זה דווקא אפשרי. המכון ללימודים קטלאניים – הגרסה שלהם לאקדמיה ללשון – פרסם קובץ PDF שמפרט את השינויים במילון התקני של הלשון הקטלאנית מ־2007 ל־2009. הנה דוגמה לשינויים למי שאינו דובר קטלאנית:

שינויים ב־DIEC, המילון התקני של קטלאנית, בין 2007 ל־2009

שינויים ב־DIEC, המילון התקני של קטלאנית, בין 2007 ל־2009

מה נשתנה? בהגדרת המילה llibertat, "חופש" – מילה שקטלאנים אוהבים מאוד – מילת היחס per הפכה ל־per a לפני שם הפועל – עריכה לשונית טהרנית (זאת שאלה שמעסיקה את הדקדקנים של קטלאנית כבר המון שנים). במילה mare, "אֵם", שונה הפועל tenir בעל הפירושים הרבים לפועל המוגדר יותר engendre, "להוליד" (אם זה היה באנגלית, אז זה היה שינוי מ־had children ל־gave birth to children).

השינוי השלישי נעשה במילה matrimoni, "נישואין". ההגדרה הקודמת הייתה "ברית חוקית של גבר ושל אישה" וההגדרה החדשה היא "ברית חוקית בין שני אנשים שמתחייבים לנהל חיים במשותף, שמתקיימת לפי טקסים או נהלים חוקיים". אתם יודעים, קטלוניה הייתה האזור הראשון בספרד שהכיר בברית הזוגיות, אז הגיע כבר הזמן לעדכן את המילון. גם הדוגמאות עודכנו בהתאם: נמחקה דוגמה שהזכירה את הכנסייה ובסוף נוספה דוגמה שאומרת: "במדינות מסוימות החקיקה מונעת נישואין בין שני אנשים בני אותו מין" – כלומר "מדינות מסוימות, אבל לא אצלנו, כמובן".

גם אנחנו לא לגמרי פראיירים: עורכי מילון אבן־שושן שינו את ההגדרה של "הומוסקסואליות" מ"תשוקה מינית סוטה של גבר או אישה אל בני מינם" ל"תשוקה מינית של גבר או של אישה אל בני מינם", אבל עליתי על זה לגמרי במקרה, ולא כי הם פרסמו דף שמפרט את כל השינויים בין שתי המהדורות השונות. יש לציין גם שמילון אבן־שושן אינו מילון רשמי של האקדמיה ללשון – הוא פשוט המפורסם ביותר והטוב ביותר גם לטעמי. לאקדמיה ללשון אצלנו אין ממש מילון רשמי וזה די מוזר.

לאזרח קטלאני מהשורה אין גישת כתיבה לאותו המילון, אבל גישת קריאה יש לו בהחלט: המכון ללימודים קטלאניים מפרסם לא רק את רשימת השינויים בין המהדורות, אלא את כל המילון חינם־חינם ברשת. אם זה לא היה ככה, האזרח הקטלאני היה כועס, ובצדק רב, על כך שחלק גדול מהמסים שלו הולך לתקצוב המכון. אצלנו זה לא מכעיס אף אחד.


אגב, תודה לכל מי ששולח לי מכתבים עם בקשות להחיות את "השגות שושן". בקרוב מאוד.