ארכיונים עבור קטגוריה: צרכנות

ברשומה הזאת אין התחכמויות טכניות או לשוניות, אלא רק סיפור קטנטן על צרכנות. בקצרה, נהג מונית של גט גבה ממני יותר מדי וקיבלתי זיכוי.

חברת גט (Gett), שהייתה ידועה בעבר בשם גטקסי (GetTaxi), הוסיפה שירות איסוף משדה התעופה. בשירות הזה מכניסים את יום הנחיתה ואת מספר הטיסה, והנהג אמור להגיע בשעה שהטיסה באמת נוחתת, עם התחשבות באיחור אפשרי.

ניסיתי את זה בפעם האחרונה שטסתי, וקרה דבר שבדרך־כלל לא קורה לי עם הזמנות מוניות באפליקציות למיניהן. הנהג נראה לי ממהר בצורה מוזרה ולא כל־כך מאורגן. הוא הרים לי כמה טלפונים בזמן שחיכיתי למזוודה – והלוא זה סביר לגמרי שמי שחזר מחו״ל יחכה כמה דקות למזוודה, ואומנם הטיסה שלי איחרה קצת, אבל ההמתנה למזוודות לא הייתה ארוכה בצורה יוצאת מן הכלל. אחר־כך הוא קצת התקשה למצוא אותי ביציאה מהשער.

עליתי למונית, ומיד אחרי היציאה משדה התעופה הוא ביקש שאני אחשב כמה אני צריך לשלם: „268 שקלים על הנסיעה, 30 שקלים על המתנה ועוד‏ 10 שקלים על מזוודות”. זה נשמע לי מסריח, אבל מכיוון שלהתווכח עם נהגי מוניות זה דבר מסוכן מאוד, פשוט עשיתי את זה. הוא הקליד במחשב שלי 308 שקלים וסיים את הנסיעה – כשלוש דקות אחרי שהיא התחילה.

כשהגעתי הביתה, שלחתי לגט תלונה על גביית־יתר דרך האתר שלהם. חזרו אליי בדואר אלקטרוני. תיארתי את הסיפור בקצרה וביקשתי שיחזרו בטלפון. אחרי פחות משבוע הם התקשרו אליי בטלפון כדי לברר עוד פרטים וסיפרתי להם את כל הנ״ל. זיכו אותי על היתר, למעט 4.40 ₪ על מזוודה: על המתנה לא אמורים לשלם אחרי טיסה, ומזוודה לא עולה 10 שקלים.

אז החברה יצאה בסדר, ואני יכול לקוות שהנהג יחשוב פעמיים לפני שינסה להפעיל שוב את שיטת מצליח.

אל תוותרו, תתלוננו.

מלכת הביצה הקפואה כותבת השוואה בין חיפה וירושלים:

טוב, תכלס, בוא נודה בזה, חיפאים הם חברה שמושתתת על קניונים. […] למול קניון חיפה, קסטרא, גראנד קניון, מרכז חורב, מרכז הכרמל, הסיטי סנטר, לב המפרץ/סינמה מול, קיריון ושאר הקניונים בפריפריות שאני לא זוכרת כרגע, בירושלים יש רק קניון אחד שראוי להזכירו והוא קניון מלחה. עבורי, להגיע לקניון בתחבורה ציבורית, זה מסע של שעה. אני פשוט מוותרת וחיה עם החסך. […] זהו הרגע בו הירושלמי ירים את ראשו ויגיד “לנו יש את מרכז העיר” והוא צודק. מרכז העיר הוא מושג שלחלוטין אין בחיפה וכל ניסיון להשוות בין מרכז העיר בירושלים לשדרות מוריה בחיפה מעליב את י-ם.

הגזימה קצת. לקסטרא יש גג יפה ששווה לבקר בו פעם בחיים והקולנוע החדש בלב המפרץ על הכיפאק, אבל חוץ מזה הקניונים בחיפה הם לא בילוי ולא תרבות, אלא נחיצות עגומה. בפרט ה"גראנד" הוא פשע סביבתי וציבורי גדול במיוחד. כשאני בחיפה, אני מעדיף את ציר חורב-מוריה-הנשיא בהרבה על פני הקניונים. הוא פחות מגניב ממרכז העיר הירושלמי, אבל חי הרבה יותר בערב שבת. לא כל כך מפריע לי אישית שמרכז העיר של ירושלים מת בזמן הזה, אבל זה מפדח אותי קצת כשבאים אליי אורחים.

ועוד היא מוסיפה:

וכן, הפוסט גם מתאים לרוב תושבי ה”פריפריות” של חיפה שקוראים לעצמם חיפאיים עד ששואלים אותם מאיזו שכונה הם, אהם אהם.

אני מספר לאנשים שגרתי עשר שנים בחיפה. בשכונת, אהה, נשר. נו, רמות יצחק. כי אף אחד לא יודע איפה זה נשר חוץ מכמה חנונים ששכרו דירה בגבעת עמוס כשלמדו בטכניון. אז פה היא קלעה בול.

מה לא בסדר בתמונה הזאת? נלקח ממחשבון העלויות של מסטופ.

מחשבון עלויות של מסטופ - לחץ להגדלה

מחשבון עלויות של מסטופ - לחץ להגדלה

ושלא תחשבו שאני עושה פרסומת למסטופ: בפעם האחרונה שהזמנתי מהם, הקקות חייבו אותי עשרים דולר יותר על המשלוח ממה שהיו אמורים והחזירו רק אחרי כמה מכתבים וטלפונים.

כשמדברים על מחשבים, זיכרון הוא זיכרון פנימי של מחשב, מסוג RAM (קריאה אקראית), ROM (קריאה בלבד), וכיו"ב. "זיכרון נייד" הוא מילה עברית סבירה למה שמכונה לעתים קרובות "דיסק און קי". בשום פנים ואופן "זיכרון" זה לא הדיסק הקשיח. בימינו התשובות הנפוצות לשאלה "כמה זיכרון יש במחשב הזה" הן "חצי ג'יגה", "ג'יגה אחד", "ארבע ג'יגה"; תשובה מסדר גודל של "מאה ג'יגה" ומעלה כנראה מתייחסת לדיסק קשיח ולא לזיכרון. אל תקנו מחשבים בחנויות שבהם המוכרים קוראים לדיסק הקשיח "זיכרון". כשהחברים שלכם קוראים לדיסק הקשיח "זיכרון", תַּקְּנוּ אותם. בבקשה.

(המקרה היחיד שבו אפשר לומר "זיכרון" בהקשר של דיסק קשיח, הוא "זיכרון וירטואלי" – קובץ מיוחד שבו מערכות הפעלה מודרניות שומרות מידע שגדול מדי עבור הזיכרון הפנימי. אבל זה עניין נפרד ואנשים שאומרים שבמחשב שלהם יש "שמונים ג'יגה זיכרון פנוי", כנראה לא מתכוונים לזה.)

יש עוד מונחים מעולם המחשבים, התכנה והאינטרנט שמעצבנים אתכם צורה כלשהי?

כותבי "ארץ נהדרת" התלוננו שבישראל קשה לכתוב בדיחות, כי המציאות מצחיקה מדי.


אני לא כל כך אוהב ללכת לסופרמרקט. ערן ב. כתב רשומה על סופרמרקט דמיוני משופר, והלכתי לכתוב לו תגובה, אבל אז רציתי לבדוק אם סוף סוף תוקן אתר "שופרסל ישיר" (לשעבר "נטסל") שמאפשר לבצע להזמין אוכל בלי לצאת מהבית.

האתר כמובן לא תוקן ועדיין חוסם בכוח את משתמשי כל הדפדפנים חוץ ממיקרוסופט אינטרנט אקספלורר ("גרסה 5 ומעלה"!), אבל הייתי סקרן סוף סוף להציץ איך הוא נראה בכלל. אז התקנתי את התוסף User Agent Switcher שמאפשר לפיירפוקס להתחזות לדפדפנים גרועים. ואכן, נפתח האתר. לא ניסיתי לקנות שום דבר, כי מיד משכה את תשומת לבי התמונה עם הכיתוב: "תמיכה למשתמשי דפדפן : אינטרנט אקספלורר 8". איזו הודעה מקסימה מקבלים כשלוחצים עליה!

בדפדפן אספלורר 8 בוצע שינוי הגורם להצגת חלק מהמידע בצורה "שבורה" בחלק מאתרי האינטרנט בכלל ובאתרים ישראלים בפרט. גם באתר שופרסל ישיר תצוגת האתר תהיה חסרה בפריסת הקטגוריות בלחיצה על אחד מכפתורי הקטגוריות.

על מנת שנוכל לצפות בפריסת הקטגוריות באתר באופן רגיל יש להכניס את האתר למצב תאימות – compatibility view.

פעולה פשוטה ביותר והאתר מוצג ופועל בצורה רגילה כפי שהוא פועל הדפדפן אקספלורר 7.

"אתרים ישראלים בפרט". כמובן שמה שקרה באמת הוא הדבר הבא: "מיקרוסופט תכנתו את הדפדפן שלה בצורה גרועה, בחלק מהמקרים סתם מתוך הזנחה ובחלק מהמקרים כדי להפריע למתחרים. אחר כך הם הבינו שהם יורים לעצמם ברגל והחל מגרסה 7 התחילו לתקן את הדפדפן כך שיעבוד בצורה תקנית יותר. כבר אז זה גרם להרבה אתרים מקולקלים להיות שבורים, אבל האתר שלנו בפוקס כן עבד. עכשיו בגרסה 8 הם שיפרו אותו עוד יותר, וזה חשף את העובדה שהאתר שלנו פשוט מקולקל גם למשתמשי מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר, אבל לא בזין שלנו לתקן אותו, כי הלילה אנחנו חוגגים כאילו השנה היא 1999."

ושמתם לב איזה יופי של שימוש בגופי פעלים? "על מנת שנוכל לצפות". גוף ראשון רבים, אנחנו נוכל. במקום לכתוב פשוט "כדי לצפות".

עורכי לשון קפדנים נוהגים לתקן את הצירוף "על מנת" ל"כדי", ושומרים את "על מנת" לתחום הצר יותר של חוזים עסקיים ("אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס"). ובכן, שופרסל היקרים – תקנו נא את האתר על מנת שאני אקנה בו.