ארכיונים עבור קטגוריה: עברית

מאז שיש לי ילד ואני מסתובב עם עגלה, התחלתי לשים לב הרבה יותר לאנשים שחונים על מדרכה. כשעל מדרכה עומד רכב, אי אפשר לעבור עליה עם עגלת תינוק. גם לא עם כיסא גלגלים, שזה לא המקרה שלי, אבל אני מקנא פחות מאי־פעם באנשים שזה כן המקרה שלהם.

זה צריך להיות בלתי־חוקי לחלוטין, אבל עובדה שבשכונה שלי זה קורה הרבה.

היום מישהו שוב חסם לי לגמרי את המעבר, ולא בסמטה צדדית שקטה, אלא ברחוב ראשי עם מכוניות רבות, שבו אי אפשר לרדת בקלות ולעקוף עם העגלה על הכביש. הפנסים הצהובים הבהבו, אז נעמדתי וחיכיתי שמישהו יבוא, יקשיב למבול הברכות שאוציא עליו, ואז יזיז את הכרכרה שלו כדי שאוכל להמשיך ללכת על המדרכה שלי בלי להידרס.

באה ילדה בת כארבע עשרה ופתחה את הרכב. הבנתי שאין טעם להוציא עליה עצבים, אבל בכל זאת שאלתי למה הם החנו לי על המדרכה. היא הסבירה:

– „נִתְקֵינוּ ואז הזזנו אותו לפה.”

בהתחלה פשוט לא הצלחתי להבין מה היא אומרת. באמת. אז שאלתי שוב:

– „למה זה צריך להיות על המדרכה שלי?”

– „נִתְקֵינוּ.”

למי שלא מצליח לקרוא את זה, אכתוב תעתיק: nitkénu.

התחלתי להבין:

– „נתקעתם?”

– „כן.”

זה משעשע כי בדיוק אתמול הסברתי למישהו שבעברית בת ימינו אל״ף ועי״ן כשלעצמן נשמעות אותו דבר רוב הזמן, אבל לא יהיה טוב לעשות רפורמה באלפבית ולבטל אחת מהן, כי הן משפיעות בצורה שונה על הצליל של האותיות הסמוכות אליהן, וזה עוזר לקריאה.

אז מסתבר שטעיתי: עבור הילדה הזאת „נתקענו” זה כמו „נתקאנו”. תחשבו על „נִבְרֵאנוּ” (כמו „נִבְרֵאתִי לָךְ”, כן?), „נמלאנו”, „נמצאנו”, וכו׳.

זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי שמישהו מדבר ככה. האם אני חי בבועה, או שזה באמת חריג?

ברשומה הזאת יש קצת מוזיקה מזרחית.


יש מישהו אלמוני שכותב בוויקפידיה על מוזיקה מזרחית.

תוספות של פרטים כמו מתי יצא איזה אלבום של נתי לוי, אייל גולן או זוהר ארגוב, אילו בדיוק שירים היו בהם, מי כתב אותם, וכו׳.

זה שימושי ומבורך.

אבל יש בעיה. לעובדה שהוא כותב על מוזיקה מזרחית ולא על רוק, ג׳אז או בטהובן אין שום קשר לבעיה הזאת.

הבעיה היא שהאיש הזה, שמנדב את זמנו באופן מבורך כדי להביא לאנשים ידע על מוזיקה מזרחית, אינו יודע לכתוב מירכאות כפולות.


יש היום שתי דרכים עיקריות לערוך דף בוויקיפדיה. הראשונה היא העורך החזותי, שמופעל באמצעות הלשונית „עריכה” בראש כל דף בוויקיפדיה העברית, ועובדת בערך כמו גוגל דוֹקס – כדי לעשות גופן בולט, לוחצים Ctrl-B והאותיות נהיות בולטות; כדי לעשות קישור, לוחצים Ctrl-K, כותבים לאן לקשר, ומיד רואים קישור; כדי לעשות כותרת, בוחרים את רמת הכותרת מתפריט למעלה, ומיד רואים איך השורה הופכת לכותרת; וכו׳.

הדרך השנייה היא עורך קוד המקור, שהיה בוויקיפדיה מיום היווסדה. כדי להשתמש בדרך הזאת, צריך ללמוד לפחות מעט את מה שוויקיפדים מנוסים קוראים לו „קוד ויקי” או „תחביר ויקי” – שפת העיצוב של ויקיפדיה. למשל, כדי לעשות גופן בולט, כותבים שלוש מירכאות לפני המילים ושלוש מירכאות אחריהן. כששומרים את הדף, רואים ש„'''בולט'''” הופך ל„בולט”. כדי לעשות קישור כותבים סוגריים מרובעים כפולים לפני ואחרי המילה, ו„[[פומפאו פברה]]” הופך ל„פומפאו פברה”.

הכותבים המנוסים בוויקיפדיה מעדיפים בדרך־כלל את עורך קוד המקור. אמנם בעורך החזותי אפשר לעשות פחות או יותר את כל אותם הדברים שאפשר לעשות בעורך הישן, אבל זה כוחו של הרגל, וזה בסדר. הכותבים החדשים נוטים יותר לחזותי. כ־10% מהעריכות בוויקיפדיה העברית מדי יום נעשות בעורך החזותי.


הבעיה של אותו האיש שכותב על מוזיקה מזרחית היא שמסיבה כלשהי הוא כותב '' במקום ". בקושי רואים את ההבדל, אבל הדבר הראשון הוא מירכה בודדת שכתובה פעמיים, והדבר השני הוא מירכאות כפולות. רוב הסיכויים שלא הייתי שם לב לזה, לולי הבדל טכני מהותי בין העורך החזותי ובין עורך קוד המקור.

לזוג מירכאות בודדות יש משמעות בקוד ויקי: הן הופכות את הטקסט אחריהן לנטוי. כלומר, ''נטוי'' זה בעצם נטוי. העורך החזותי מניח שמי שכותב בו אינו משתמש בקוד ויקי, ומכניס את המירכאות הבודדות כמו שהן. כדי שזה יעבוד, הוא מכניס לקוד הפנימי של הדף קוד נוסף שגורם למירכאות הבודדות לא להתפרש בתור קוד ויקי.

יוצא שכשמציגים את הערך על אייל גולן, כתוב שם ''הוזה אותך מולי'' במקום "הוזה אותך מולי", וזה כשלעצמו לא היה כל־כך מזעזע, אבל מה שעוד יותר גרוע הוא שכשעורך ויקיפדיה מנוסה פותח את אותו הדף לעריכה במצב עריכת קוד מקור, הוא רואה שם את הדבר המוזר הבא: <nowiki>''הוזה אותך מולי''</nowiki>.

זה מציק ומיותר, והדרך הנכונה להיפטר מזה היא פשוט לכתוב מירכאות כפולות נכונות.

כתבתי לאותו המשתמש בדף השיחה שלו. הוא התעלם, לא השיב, והמשיך לכתוב מירכאות בודדות.

מישהו אחר כתב לו, הוא שוב התעלם.

חסמו אותו ליום כדי שישים לב שיש בעיה. אחרי יום הוא חזר והמשיך לכתוב מירכאות בודדות.

חסמתי אותו שוב, והוא שוב חזר.

חסמתי אותו שוב, לתקופה ארוכה יותר. הוא לא שב. חשבתי שהגזמתי ושהוא נעלב והחליט לא לכתוב עוד בוויקיפדיה. אפילו התביישתי בעצמי.

והיום הוא שב, וכמובן כתב שוב מירכאות בודדות כפולות.

הוא לא היחיד שעושה את זה. יש עוד רבים. בערך אחד ביום. כשאני רואה שמישהו עושה את זה פעם אחר פעם, אני מסביר איך לעשות את זה נכון, וזה עובד, אבל העורך הזה הוא המתמיד ביותר בסירובו לכתוב מירכאות כפולות נכון.


אינני מאשים אותו. יש פה כמה כישלונות טכניים.

העורך החזותי היה יכול לזהות מירכאות כפולות בודדות ולהחליף אותן אוטומטית. לוורדפרס, התכנה שהבלוג הזה רץ עליה, יש עורך חזותי משלה, והוא הופך זוג מירכאות בודדות למירכאות כפולות בלי לשאול את הכותב; הייתי צריך לעשות קצת תעלולים כדי להכניס את זה לפה, אבל אני מקרה מיוחד – רוב הזמן זה באמת הדבר הנכון לעשות. זה כנראה מה שיקרה בסוף, אבל לצוות מפתחי העורך החזותי יש יותר מאלף משימות וזאת לא החשובה שבהן.

אין דרך לגרום לעורך לקרוא הודעה ששולחים לו. יש מספר אדום שמופיע למעלה, אבל קל מדי להתעלם ממנו.

אין דרך להסביר לאנשים שעורך חזותי ועורך קוד עושים את אותו הדבר, אבל במישורים שונים. זה מובן למתכנתים ולחלק מהעורכים המנוסים, אבל לא לכולם.

הפירוש האמתי של ראשי התיבות ממר״ם הוא „מחשבים, מחשבים, רבאכ, מחשבים”.


הבטחתי קצת מוזיקה מזרחית, אז הנה:

תגידו מה שאתם רוצים על הזמר, הסולו פה אלוף. או, כמו שאומרת המגיבה Domianna DoomBoom, „ילעעען דינק איזה שיר פצצ'ה הרסתה אותי בכל פעם חוזר ומרגש אותנו מחדש (( אחלה אלבום ))”.

„תביאי עט, תביאי טוש, תביאי משהו קַשְׁקֵשַׁבִּילִי.”


קיבלתי את זה בדואר אלקטרוני ובתחילה חשבתי שזה כמו שם גאורגי – קַשְׁקַשְׁבִילִי.

התשדיר התורן בסדרה הוותיקה „קול ישראל – הפרסום ברדיו עובד” משתמש בססמה הבאה: „ויראלי? לא נראה לי”.

קריינות בקול ישראל חייבת להיות לפי הגייה תקנית, אז הקריין אומר: „וירָאלי? לא נראֶה לי”. כמובן, זה דופק לגמרי את כוונת הקופירייטר, שכנראה רצה חרוז: „וירָאלי? לא נראָה לי”. למעשה, הקופירייטר כנראה גם רצה שהאל״ף בשתי המילים לא באמת תישמע, כלומר משהו כמו „וירָאלי? לא נירָה לי”. כי בינינו, מי צריך את הסותם הסדקי המציק הזה. (סתם.)

כמובן, ההחלטה הנכונה הייתה אמורה להיות פשוט לפסול את כל הססמה ולחפש משהו אחר, אבל מישהו בתהליך ההכנה לשידור לא עשה את מה שהיה צריך לעשות והתשדיר יצא לאוויר.

זה דומה מאוד לססמה „בשבילי בכל אופן רק נורופן”, שכתבתי עליה פעם.

עוד דוגמה היא הכיתוב בשלטים שהוצבו לכבוד בניית הרכבת הקלה בגוש־דן: „קשֶה עכשיו – קלָה אחר כך”. אני בכנות מקווה שמי שחשב שניקוד יציל את הססמה העלובה הזאת כבר מצא עבודה בתחום אחר.

קשה עכשיו – קלה אחר כך. סגול באות ש, קמץ באות ל.

אבוי.

פרסומאי, זכור: לא מצליח למצוא חרוז אמתי? מצא ססמה בלי חרוז. היא תהיה טובה לאין־ערוך מססמה עם חרוז צולע.

לא נראה לי שנחוץ שאסביר למישהו למה ההגייה התקנית היא „נראֶה לי” ולא „נראָה לי”, אבל כן אציין שעבורי החריגה הזאת מהתקן היא לא סתם סיבה לתקן למישהו את הדקדוק (תתפלאו, אבל אני לא באמת עושה את זה הרבה), אלא ממש חוסר־בהירות: האם פעם לא נראה לו ועכשיו כן נראה לו? (באמת.)

אתר ynet בעצם אומר שבזהות המגדרית אריאל שרון הייתה אישה:

יו"ר הכנסת בהספד לשרון: טביעות אצבעותייך ניכרות בדפי ההיסטוריה

מבזק באתר ynet על הספר יו"ר הכנסת לאריאל שרון

כלל פשוט שהרבה אנשים טועים בו: בגוף שני שתי יו״דים זה נקבה ויו״ד אחת זה זכר.

זאת אפילו לא כל־כך שאלה של תקני או לא תקני. הבידול הזה פשוט מקל על הקריאה.

דברים בלתי־חשובים שאמיר אהרוני זוכר: בשנת 2010 כתבתי תגובה בנושא ־ייך באתר הכצעקתה. הרשומה עדיין שם אחרי תיקון (תודה על התיקון). במקור היה שם תיאור של אישה שאומרת למטריד: „אני אעמוד כאן, ואסתכל עלייך, ואתה תלך מפה, ולא תחזור”. המילה „עלייך” מתייחסת לנקבה ולכן זה היה מבלבל, בייחוד שהיה מדובר בהטרדה שבאה מגבר לאישה.

הטיעון שזה מפריע רק לאנשים שיודעים את הכלל הזה אינו תקף.