ארכיונים עבור קטגוריה: ניקוד

התשדיר התורן בסדרה הוותיקה „קול ישראל – הפרסום ברדיו עובד” משתמש בססמה הבאה: „ויראלי? לא נראה לי”.

קריינות בקול ישראל חייבת להיות לפי הגייה תקנית, אז הקריין אומר: „וירָאלי? לא נראֶה לי”. כמובן, זה דופק לגמרי את כוונת הקופירייטר, שכנראה רצה חרוז: „וירָאלי? לא נראָה לי”. למעשה, הקופירייטר כנראה גם רצה שהאל״ף בשתי המילים לא באמת תישמע, כלומר משהו כמו „וירָאלי? לא נירָה לי”. כי בינינו, מי צריך את הסותם הסדקי המציק הזה. (סתם.)

כמובן, ההחלטה הנכונה הייתה אמורה להיות פשוט לפסול את כל הססמה ולחפש משהו אחר, אבל מישהו בתהליך ההכנה לשידור לא עשה את מה שהיה צריך לעשות והתשדיר יצא לאוויר.

זה דומה מאוד לססמה „בשבילי בכל אופן רק נורופן”, שכתבתי עליה פעם.

עוד דוגמה היא הכיתוב בשלטים שהוצבו לכבוד בניית הרכבת הקלה בגוש־דן: „קשֶה עכשיו – קלָה אחר כך”. אני בכנות מקווה שמי שחשב שניקוד יציל את הססמה העלובה הזאת כבר מצא עבודה בתחום אחר.

קשה עכשיו – קלה אחר כך. סגול באות ש, קמץ באות ל.

אבוי.

פרסומאי, זכור: לא מצליח למצוא חרוז אמתי? מצא ססמה בלי חרוז. היא תהיה טובה לאין־ערוך מססמה עם חרוז צולע.

לא נראה לי שנחוץ שאסביר למישהו למה ההגייה התקנית היא „נראֶה לי” ולא „נראָה לי”, אבל כן אציין שעבורי החריגה הזאת מהתקן היא לא סתם סיבה לתקן למישהו את הדקדוק (תתפלאו, אבל אני לא באמת עושה את זה הרבה), אלא ממש חוסר־בהירות: האם פעם לא נראה לו ועכשיו כן נראה לו? (באמת.)

לפעמים מתרחשת פאדיחה בשידור חי:

רַבִּינְדְרָנָת טָאגוֹר. ניקוד השם זז הצדה. ציטוט: „עד כמה קל לרמוס את חירותו הפנימית של אדם בשמה של חירות חיצונית.”

הניקוד, כפי שאתם רואים, גלש הצדה. תודה לתומר כהן על הפניית תשומת לבי לזה.

מכאן אנחנו למדים שני דברים. הראשון הוא שאנשים שאינם אמיר אהרוני באשכרה משתמשים בניקוד מדי פעם, ועוד בטלוויזיה. זה לא צריך להפתיע איש מקוראי הבלוג הזה ויש לכך עוד אין־ספור דוגמאות, אבל פאדיחה בשידור חי מדגימה את זה באופן בולט יותר.

הדבר השני הוא שהאנשים שמשתמשים בניקוד, לא מבקשים ממעצבים שיציירו להם את סימני הניקוד אחד־אחד במקום הנכון, אלא מסתמכים על תכנות רגילות ועל תקנים מקובלים כגון יוניקוד ו־TrueType שימקמו את הניקוד כראוי. ההסתמכות הזאת, מסתבר, אינה מספיקה והמציאות היא שיש אנשים שקוראים לעצמם מעצבי גופנים, אבל מזניחים את סימני הניקוד כשהם מוכרים את הגופן ללקוח.

ואתם יודעים מה? – זה לא בסדר שאני קוטל אותם ככה. שוחחתי פעם עם איש שיווק של חברה ישראלית לעיצוב גופנים והוא אמר שגופן עברי עם תמיכה מלאה בניקוד עולה יותר. זה מאכזב, אבל זה לא מופרך מבחינה עסקית: למעצב לוקח יותר שעות לצייר גופן עם ניקוד ועל יותר שעות צריך לשלם יותר כסף.

איך מתקנים את הבעיה הזאת? מנסים ללמוד מתעשיות אחרות. אני עובד בתור מתכנת באתר אינטרנט מפורסם, אבל לאתר שאני מתכנת יש מטרות חברתיות ולא כספיות, אז אני לא דוגמה טובה. ולכן ניסיתי לשוחח עם מעצבי אתרי אינטרנט מסחריים מכמה חברות שונות בישראל, ברוסיה ובארצות הברית. הם לא מדגם מייצג, אבל כולם, פחות או יותר, אמרו לי שלפני חמש שנים היה צריך להוסיף תשלום על „התאמה לפיירפוקס”, אף שבעצם היה מדובר ב„התאמה” לתקן של איך אתר אמור להיות מתוכנת מלכתחילה, ואילו היום תמיכה בפיירפורס, בגוגל כרום ובמיקרוסופט אינטרנט אקספלורר 8 זאת החבילה הבסיסית ועל התאמה לדפדפנים נדירים או ישנים יותר צריך לשלם בנוסף. גם זה הגיוני מבחינה עסקית, כי כנראה פשוט יש לזה ביקוש הן מצד הגולשים והן מצד מתכנתי האתרים. אלו ואלו מאסו בטכנולוגיות בנות עשר שנים.

בנושא גופנים שתומכים כראוי בניקוד זה יכול להיות קשה קצת יותר, אבל בסך הכול מדובר בעניין של מוּדעוּת. הלקוחות שקונים גופנים, כלומר מפיקי תוכן – תכניות טלוויזיה, ספרים, פרסומות, כרזות – צריכים לצפות מראש שהם יזדקקו לניקוד. למעשה, הניקוד כנראה נפוץ בפרסומות ובכרזות יותר מאשר בכתיבה יום־יומית. ביקוש מצד המעצבים זה דבר שאולי יהיה קשה יותר ליצור: המעצבים, כמו המתכנתים, וכמו כל שאר בעלי המקצועות, לא אוהבים לעבוד קשה. אני יכול לקוות שיותר ביקוש לגופנים עם ניקוד יביא לכך שלמעצבים יהיה יותר ניסיון ביצירת גופנים עם ניקוד ומגופן לגופן זה ייקח להם פחות זמן ויעלה פחות כסף. מלבד זאת, יש כבר היום גופנים חופשיים שתומכים טוב בניקוד. חלק מהגופנים של מיזם קולמוס הם כאלה, למשל Taamey Frank CLM ו־David CLM. הגופנים האלה חופשיים, אז המעצבים יכולים ללמוד מהם איך ליצור גופנים עם ניקוד.

אבל בעיקר, צריך לא לוותר וצריך להרשות לעצמך להיות לא מרוצה כשדברים אינם עובדים כראוי. אם אחזור לנקודה שהתחלתי ממנה, זה הגיוני לגמרי לְצַפּוֹת מתכנוֹת רגילות לתמוך באופן מלא בכתיבה בעברית עם ניקוד וכשהן לא תומכות בדברים האלה באופן מלא, צריך לא להתבייש להתלונן. אני פותח באגים בתמיכה בעברית בפיירפוקס, בגוגל כרום ובאופן אופיס וגם אתם יכולים. אם אתם לא יודעים איך להתלונן, פשוט שלחו את זה אליי ואני כבר אשתדל להעביר למי שצריך.

פשוט לא לוותר. אולי לא לכך התכוון רבינדרנת טאגור כשכתב את השורה שציטט גיא זוהר, אבל אנסה לקחת ממנו השראה בכל זאת: יש לכולנו חירות פנימית לחשוב בעברית וחירות חיצונית לדבר ולכתוב בעברית. תרגישו, בבקשה, חופשיים לנצל את שתיהן.


נ״ב: ייתכן שהמפיק העתיק את השם המנוקד מהערך על רבינדרנת טאגור בוויקיפדיה העברית.

אשתי ביקשה שאקנה חומרי ניקוי שלא נוסו על בעלי חיים.


– „מה אתה מחפש? אפשר לעזור?”

– „אבקת כביסה, אהה, עם ארנב…”

– „ארנב??”

– „ארנב. סמל של ארנב.”

– „איזה ארנב?”

אני מראה אריזת סבון כלים עם הסמל של הארנב:

– „ארנב כזה.”

– „לא… אין כזה… יש תינוק, אבל אין ארנב.”


בסוף לא מצאתי אבקת כביסה עם ארנב, אבל מצאתי סבון עם ארנב ועם אותיות ניקוד:

CNAAN. שווא ב־C, פתח ב־N, קמץ ב־A השנייה

CNAAN. ניקוד תקני - כְּנַעַן או כְּנָעַן בהפסק

התעדכנתם לאחרונה באוסף שלי? תתעדכנו, תתעדכנו.

ילד בן שנתיים: „סכין עושה תִּחְתּוֹכֶת.”

בתי״ו צריך להיות פתח ולא חיריק? נו באמת, למה שיהיה אכפת לי מדבר כזה.

הרשומה הזאת אינה קשורה למות סטיב ג׳ובס. אבל אם אתם מקבלים השראה מכך שהוא שינה את העולם, קראו עד הסוף ואולי תקבלו הזדמנות לשנות את העולם.


חזרתי אחרי שבוע בסן פרנסיסקו. בעיר המופלאה הזאת – המקום היחיד מאלה שביקרתי בארצות הברית שבאמת ראוי לתואר „עיר” – בעיקר עבדתי: ביקרתי במשרדי קרן ויקימדיה לשם הקמת הצוות החדש שיעסוק בפיתוח התמיכה של מדיה־ויקי בכמה שיותר שפות.

צוות התמיכה הלשונית, צילום קבוצתי על רקע סמל ויקיפדיה במשרדי קרן ויקימדיה בסן פרנסיסקו

איזה צוות פוטוגני, הא? מימין לשמאל: אלוליטה (מנהלת המחלקה, הודו); חררד (אחראי תקשורת, הולנד); ניקלאס (מתכנת כלי תרגום, פינלנד); סנתוש (מפתח תמיכה בגופנים ובשפות הודיות, הודו); אמיר א׳ אהרוני; סיברנד (ראש הצוות, הולנד)

עשיתי גם קצת חיים: הלכתי להופעות של רוברט פלאנט – הרוברט פלאנט מלד זפלין, ושל ברוקן סושל סין (Broken Social Scene), הלהקה הקנדית המצוינת שלא מקבלת תשומת לב ראויה בארץ. שניהם – ועוד אמנים רבים וטובים – הופיעו בפסטיבל Hardly Strictly Bluegrass בחינם. אתם מבינים למה אני אוהב את סן פרנסיסקו?

וגם ביקרתי בחנות אפל.

ביקרתי שם לא כי אני מתעניין בקנייה של מחשב נייד דקיק, עכבר ללא כפתור ימני, אייפון או אייפאד. אני לא קונה מוצרי אפל, כי למרות הישגים טכנולוגיים חמודים פה ושם, הם לא מפסיקים לעצבן אותי עם שימוש בלתי נלאה בתכנות נז״ק (ניהול זכויות קניין) ובראשן – התכנה שמחייבת מתכנתים שרוצים לתכנת עבור אייפון או אייפאד לקבל אישור מאפל על כל יישום ויישום ועוד לקבל מאפל אישור על כל שדרוג שהם רוצים להפיץ.

יש לזה דוגמה אמתית מאוד: יש יישום שעוזר לאנשים לגשת מאייפון לוויקיפדיה. הוא בעצם לא נחוץ, ותכף אסביר למה, אבל משום־מה יש הרבה אנשים שמעוניינים להשתמש בו. קרן ויקימדיה יצרה יישום כזה והפיצה אותו דרך חנות היישומים (AppStore) של אפל. למרבה הצער, יש ביישום באג שגורם לו לקרוס מדי פעם. מתכנתי קרן ויקימדיה תיקנו את הבאג ואפל מעכבת את הפצתו כבר מספר שבועות מסיבות לא מוסברות. משתמשי אייפון סובלים ומתלוננים, קרן ויקימדיה סופגת את התלונות ואפל עומדת בצד ולא עושה דבר. אני לא קונה את ההסבר הטיפשי שאומר שעל־ידי האישורים האלה אפל מוודאת שלקוחותיה יקבלו רק תכנות יציבות והסיפור הזה מוכיח שאני צודק ושאפל סתם רוצה יותר מדי שליטה.

למה היישום הזה בעצם אינו נחוץ? כי – כאילו דא – ויקיפדיה זמינה באינטרנט ואפשר פשוט להשתמש בדפדפן המובנה באייפון כדי לגשת אליה. אין לי שום הסבר הגיוני לכך שאנשים רבים חושבים שצריך להתקין תכנית מיוחדת על המחשב שלהם – ואייפון הוא מחשב לכל דבר – רק כדי לגשת לאתר אינטרנט. הגישה הזאת, שאפל מטפחת, הורסת את האינטרנט, ואני ממש לא הראשון שאומר את זה.

אז לא, כל עוד אפל מתנהגת ככה כלפי מתכנתים וכלפי תרבות האינטרנט, אני ממש לא מעוניין בשום מכשיר שלה, גם אם יש בו מסך מגע מסתובב, צבעים יפים, ציפורים עצבניות וג׳י־פי־אס. וכשחבר שמע שאני נוסע לארצות הברית וביקש שאקנה לו אייפאד, סירבתי והסברתי לו את אותם הדברים. אבל הוא התעקש ושכנע, אז נשברתי והלכתי לחנות אפל בסן פרנסיסקו וקניתי לו אייפאד.

כמובן, ניצלתי את ההזדמנות ושיחקתי עם האייפאד שהיה להם בחנות. אם כבר, אז כבר. שאלתי את העובדים ההמומים למה הוא לא מצליח להציג ניקוד בעברית כמו שצריך ולמה אין שום אפשרות להקליד ניקוד בפריסת מקלדת העברית שם. סתם – לא באמת ציפיתי שאנשים בסן פרנסיסקו יֵדעו מה זה ניקוד, אבל שאלתי אותם למי אני מתלונן על זה. את זה הם ידעו לומר לי והפנו אותי לטלפון לשירות (1-800-MYAPPLE) וגם לאתר משוב. אז בסדר.

כשסיימתי את הקנייה, שאלו אותי אם אני מעוניין לקבל חשבונית מודפסת או אלקטרונית. ביקשתי אלקטרונית. כשחזרתי למלון קיבלתי אותה, וקיבלתי גם קישור שמזמין אותי לכתוב משוב על תהליך הקנייה. נכנסתי למשוב וכתבתי ציונים נמוכים על רוב הדברים מתוך תקווה למשוך תשומת לב לדיווח על כך שהתאכזבתי מכך שאי־אפשר לנקד באייפאד. ומה אתם יודעים? – קיבלתי תשובה מסוון, מנהל השירות בחנות, שביקש לדבר אתי על הבעיות. זה כמובן שימח אותי, אז למחרת הלכתי לסוון (Sven), שנראה בדיוק כמו שהייתם מצפים ממישהו בשם כזה להיראות – גבוה ובלונדיני, והסברתי לו מה זה חטף־קמץ ולמה חשוב שזה יהיה במקלדת של אייפאד. הוא אפילו הבין (באמת) והבטיח להעביר את פנייתי למהנדסים של אפל. הוא גם התנצל וביקש שלא אצפה לתשובה מידית – „כפי שבוודאי שמעת, השבוע הבא הולך להיות שבוע של הודעות חשובות מאפל, אז כל החברה עסוקה בהכנות לזה”. בעוונותיי אכן שמעתי שהולכת לצאת גרסה חדשה של אייפון (שאכזבה רבים), אבל כמובן איש לא ידע אז על ההודעה החשובה האחרת.

חיפוש גוגל „איך לכתוב ניקוד באייפאד”. גוגל מציע: „איך לכתוב ניקוד באייפון?”

זה מה שקורה כששואלים את האחים גוגל איך לכתוב ניקוד באייפאד. גם החיפוש המוצע לא מניב משהו שימושי.

באותה ההזדמנות גם החזרתי את האייפאד תמורת החזר מלא במזומן, כי באותו היום בדיוק פורסמה כתבה על מה שמוכסים ישראלים עושים למבריחי אייפאדים וויתרתי על התענוג. זה לא נורא לשלם מכס וקנס – ממילא הכסף לא שלי, אבל להיכנס לרשימות שחורות של מבריחים מוּכָּרים ועוד בגלל מכשיר מעפן שקניתי למישהו אחר? – לא, תודה. אבל לפחות לא עשו לי בעיות בהחזרה (אולי בגלל שהרשמתי אותם לטובה עם הביקורת הבונה שלי).


אולם, למרות השירות הטוב בחנויות, במכשירי אפל יש טכנולוגיה בעייתית שפוגעת בחופש של המתכנתים ושל המשתמשים. אבל עם כל הצער שבדבר, אי־אפשר להתעלם ממכשירים של אפל ומהעובדה שהמון ישראלים משתמשים בהם, ויש לדרוש מאפל להוסיף תמיכה בכתיבת ניקוד לכל מכשיריה. אם אתם חושבים שניקוד בעברית זה לא חשוב, אולי ישכנע אתכם אם אוֹמַר שגם בניקוד בערבית הם לא תומכים, ובערבית משתמשים בו יותר מאשר בעברית, כי הכתיב הערבי חסר עוד יותר. אז אנא מכם, אם אתם יודעים מסוגלים לכתוב שני משפטים באנגלית תעשו טובה ללשוננו וללשון של בני־דודינו, היכנסו לאתר המשוב של אפל וכתבו שם משהו כזה:

אנא הוסיפו תמיכה בהקלדת תווי ניקוד (vowel diacritics) בעברית [ובערבית] במכשירי אייפון [או אייפאד]. תווי הניקוד הם חלק מהאלף־בית העברי [והערבי], הם חלק מתקן Unicode ויש לאפשר את הקלדתם ואת הצגתם התקינה בכל המחשבים והמכשירים הניידים, כפי שזה אפשרי כבר שנים רבות במחשבי Windows וגם במחשבי מאק ולינוקס.

(אני בכוונה לא כותב לכם הודעה באנגלית שתוכלו להעתיק, כי אני שונא עצומות טיפשיות כאלה של מכתבים זהים. תשקיעו בבקשה שתי דקות ותרגמו בעצמכם. תודה.)

הבטחה: אם עד חג פסח הקרוב לא אראה התקדמות בתחום הניקוד באייפון ואייפאד, אארגן סדרת הפגנות מול נקודות מכירה של אפל בארץ. אבל המטרה שלי היא לא לארגן הפגנה, אלא לגרום לאפל לתמוך בניקוד, אז אל תחכו לזה ואל תסמכו על אחרים וכתבו משוב בעצמכם עכשיו. שוב תודה.