ארכיונים עבור קטגוריה: גופנים

לפעמים מתרחשת פאדיחה בשידור חי:

רַבִּינְדְרָנָת טָאגוֹר. ניקוד השם זז הצדה. ציטוט: „עד כמה קל לרמוס את חירותו הפנימית של אדם בשמה של חירות חיצונית.”

הניקוד, כפי שאתם רואים, גלש הצדה. תודה לתומר כהן על הפניית תשומת לבי לזה.

מכאן אנחנו למדים שני דברים. הראשון הוא שאנשים שאינם אמיר אהרוני באשכרה משתמשים בניקוד מדי פעם, ועוד בטלוויזיה. זה לא צריך להפתיע איש מקוראי הבלוג הזה ויש לכך עוד אין־ספור דוגמאות, אבל פאדיחה בשידור חי מדגימה את זה באופן בולט יותר.

הדבר השני הוא שהאנשים שמשתמשים בניקוד, לא מבקשים ממעצבים שיציירו להם את סימני הניקוד אחד־אחד במקום הנכון, אלא מסתמכים על תכנות רגילות ועל תקנים מקובלים כגון יוניקוד ו־TrueType שימקמו את הניקוד כראוי. ההסתמכות הזאת, מסתבר, אינה מספיקה והמציאות היא שיש אנשים שקוראים לעצמם מעצבי גופנים, אבל מזניחים את סימני הניקוד כשהם מוכרים את הגופן ללקוח.

ואתם יודעים מה? – זה לא בסדר שאני קוטל אותם ככה. שוחחתי פעם עם איש שיווק של חברה ישראלית לעיצוב גופנים והוא אמר שגופן עברי עם תמיכה מלאה בניקוד עולה יותר. זה מאכזב, אבל זה לא מופרך מבחינה עסקית: למעצב לוקח יותר שעות לצייר גופן עם ניקוד ועל יותר שעות צריך לשלם יותר כסף.

איך מתקנים את הבעיה הזאת? מנסים ללמוד מתעשיות אחרות. אני עובד בתור מתכנת באתר אינטרנט מפורסם, אבל לאתר שאני מתכנת יש מטרות חברתיות ולא כספיות, אז אני לא דוגמה טובה. ולכן ניסיתי לשוחח עם מעצבי אתרי אינטרנט מסחריים מכמה חברות שונות בישראל, ברוסיה ובארצות הברית. הם לא מדגם מייצג, אבל כולם, פחות או יותר, אמרו לי שלפני חמש שנים היה צריך להוסיף תשלום על „התאמה לפיירפוקס”, אף שבעצם היה מדובר ב„התאמה” לתקן של איך אתר אמור להיות מתוכנת מלכתחילה, ואילו היום תמיכה בפיירפורס, בגוגל כרום ובמיקרוסופט אינטרנט אקספלורר 8 זאת החבילה הבסיסית ועל התאמה לדפדפנים נדירים או ישנים יותר צריך לשלם בנוסף. גם זה הגיוני מבחינה עסקית, כי כנראה פשוט יש לזה ביקוש הן מצד הגולשים והן מצד מתכנתי האתרים. אלו ואלו מאסו בטכנולוגיות בנות עשר שנים.

בנושא גופנים שתומכים כראוי בניקוד זה יכול להיות קשה קצת יותר, אבל בסך הכול מדובר בעניין של מוּדעוּת. הלקוחות שקונים גופנים, כלומר מפיקי תוכן – תכניות טלוויזיה, ספרים, פרסומות, כרזות – צריכים לצפות מראש שהם יזדקקו לניקוד. למעשה, הניקוד כנראה נפוץ בפרסומות ובכרזות יותר מאשר בכתיבה יום־יומית. ביקוש מצד המעצבים זה דבר שאולי יהיה קשה יותר ליצור: המעצבים, כמו המתכנתים, וכמו כל שאר בעלי המקצועות, לא אוהבים לעבוד קשה. אני יכול לקוות שיותר ביקוש לגופנים עם ניקוד יביא לכך שלמעצבים יהיה יותר ניסיון ביצירת גופנים עם ניקוד ומגופן לגופן זה ייקח להם פחות זמן ויעלה פחות כסף. מלבד זאת, יש כבר היום גופנים חופשיים שתומכים טוב בניקוד. חלק מהגופנים של מיזם קולמוס הם כאלה, למשל Taamey Frank CLM ו־David CLM. הגופנים האלה חופשיים, אז המעצבים יכולים ללמוד מהם איך ליצור גופנים עם ניקוד.

אבל בעיקר, צריך לא לוותר וצריך להרשות לעצמך להיות לא מרוצה כשדברים אינם עובדים כראוי. אם אחזור לנקודה שהתחלתי ממנה, זה הגיוני לגמרי לְצַפּוֹת מתכנוֹת רגילות לתמוך באופן מלא בכתיבה בעברית עם ניקוד וכשהן לא תומכות בדברים האלה באופן מלא, צריך לא להתבייש להתלונן. אני פותח באגים בתמיכה בעברית בפיירפוקס, בגוגל כרום ובאופן אופיס וגם אתם יכולים. אם אתם לא יודעים איך להתלונן, פשוט שלחו את זה אליי ואני כבר אשתדל להעביר למי שצריך.

פשוט לא לוותר. אולי לא לכך התכוון רבינדרנת טאגור כשכתב את השורה שציטט גיא זוהר, אבל אנסה לקחת ממנו השראה בכל זאת: יש לכולנו חירות פנימית לחשוב בעברית וחירות חיצונית לדבר ולכתוב בעברית. תרגישו, בבקשה, חופשיים לנצל את שתיהן.


נ״ב: ייתכן שהמפיק העתיק את השם המנוקד מהערך על רבינדרנת טאגור בוויקיפדיה העברית.

תקציר מנהלים: ביום חמישי אני נוסע לברלין לפגישה של הוועדה הלשונית של ויקימדיה. בפגישה יידונו בעיות טכניות בתמיכה של תכנוֹת, אתרי אינטרנט ומערכות הפעלה בשפות שונות ולא רק בהקשר של ויקיפדיה. אם יש בעיות בתמיכה של מחשבים בעברית או בכל שפה אחרת שמציקות לכם, ספרו לי עליהן, גם אם אתם חושבים שכולם כבר מכירים אותן.

ברשומה הזאת יש תמונה של חתולה.


ב־2006 התרחשה בוויקיפדיה פרשייה משונה – "פרשיית הוויקיפדיה הסיבירית". ראוי לכתוב עליה עוד, אבל לצורך העניין אכתוב כאן בשיא הקיצור: כמה חֶבְרֶה מרוסיה ביקשו להקים ויקיפדיה בשפה ה"סיבירית", שלטענתם היא שפה סלאבית נפרדת מרוסית. הם גיבו את הטענה במאמרים מדעיים – אמתיים לגמרי – שאומרים שיש לכל הפחות להגים מיוחדים של רוסית בסיביר. מנהלי אתר ויקיפדיה קיבלו את בקשתם ויצרו את המתחם ru-sib.wikipedia.org והחברה האלה התחילו לכתוב שם ערכים. דוברי רוסית שמו לב לדבר הזה והבינו מהר מאוד שהמטרה של האתר הזה היא לא לכתוב אנציקלופדיה בלהג הסיבירי של רוסית, אלא לכתוב קללות ובדיחות קרש בשפה מצחיקה שדומה לרוסית, וביקשו את מחיקתה.

חתולה אפורה מהגזע הסיבירי

"סיבירסקה קיסקה" – הקמע של ויקיפדיה הסיבירית. צריך להיות שונא חתולים חזק כדי שקמע כה חמוד לא יעורר לפחות חיבה התחלתית לאתר אינטרנט שהתמונה הזאת מתנוססת בדף הראשי שלו. צילום: Arbilad. רישיון: CC-BY 2.5

אני גיליתי את הפרויקט הזה ובתחילה לא חשבתי שמדובר בשטויות והענקתי להם תמיכה טכנית ורעיונית, אולם אחרי כמה חודשים הבנתי גם אני שהם לא רציניים והפסקתי לתמוך בהם. אחרי עוד מספר חודשים של דיונים סוערים ויקיפדיה הסיבירית נמחקה. איזה הסבר רשמי נמצא למחיקה? קוד השפה ru-sib אינו קיים בתקן ISO 639, המגדיר קודים של שפות. הכלל הזה לא היה רשמי עד אז, אבל הוגדר ככלל קשיח כדי לאפשר את סגירה מסודרת של ויקיפדיה הסיבירית שהפכה לאחד הכתמים החמורים במוניטין של ויקיפדיה.

את הכלל ניסחה "הוועדה הלשונית", שהוקמה באותה התקופה. המטרות העיקריות שהוגדרו לוועדה הן ניסוח ואכיפה של מדיניות להקמה ותחזוקה של מיזמי ויקימדיה בשפות שונות, הפחתה מרבית של שיקולים פוליטיים בהקמת מיזמים, וכן מיפוי של בעיות טכניות שמפריעות לקיום ופיתוח של מיזמים בשפות שונות וחיפוש פתרונות לבעיות האלו. ההחלטה לדרוש שוויקיפדיות חדשות ייפתחו רק עבור שפות שיש להן קוד ISO 639 אכן הצליחה להפחית את הוויכוחים הפוליטיים – קרה מאז עוד מספר פעמים שקבוצות של דוברי שפה מסוימת ביקשו הקמה של ויקיפדיה בשפה שלהם וטענו שהממשלה שלהם מקפחת אותם ולא מכירה בשפתם. אם לא היה לשפה שלהם קוד ISO 639, בקשתם נדחתה והם הופנו לארגון ISO – אם הם משכנעים את ISO שהשפה שלהם אמתית והם יקבלו קוד, הם יקבלו גם ויקיפדיה. ויקימדיה רצתה להיות בלתי פוליטית ונפטרה מתפוח האדמה הלוהט הזה.

בשנת 2010 הצטרפתי לוועדה הזאת גם אני. איך זה קרה? לא אטייח ולא אמציא: נסעתי לכנס ויקימניה בגדנסק ושתיתי שם בירה עם חבר הוועדה מִילוֹשׁ רַנְצִ׳יץ׳, ויקיפד ותיק מסרביה. הוא הכיר אותי בתור חובב לשון עוד לפני־כן מהמכתבים הרבים ששלחתי לרשימות התפוצה בנושא ויקיפדיה, אבל רק כששתינו את הבירה הזאת הוא הציע לי להיות חבר בוועדה. וכך הפכתי לחבר בוועדה שהוקמה ארבע שנים קודם כדי לסגור מיזם שהייתי אחד ממוביליו. או שמילוש לא שם לב לזה, או שלא היה אכפת לו, או שממש חשב שאותו הניסיון הרע שיפר את שיקול הדעת שלי.

מה עשיתי בתור חבר ועדה? דחיתי בקשות להקים ויקיפדיות שלא היה להן קוד ISO או שהיה להן קוד, אבל שמקימיהן לא הוכיחו שהם באמת מתכוונים לכתוב ויקיפדיה רצינית. אישרתי הקמת ויקיפדיות בכמה שפות, בהן הצ׳רקסית – זה היה כיף במיוחד, כי בשביל זה נסעתי לכפר־כמא (ועוד אספר על זה). עסקתי במיוחד בשפות שקשורות לרוסיה, והייתי בפועל השגריר של הוועדה הלשונית למיעוטים שונים שם, כי האנגלית שלהם לא משהו.

אבל הגעתי כנראה בזמן טוב: חברי הוועדה הוותיקים החליטו שהגיע הזמן להפסיק להיות מעט יותר מחותמת גומי לפתיחת ויקיפדיות חדשות ולהתחיל גם ליישם את המטרה האחרת של הוועדה: לפתור בעיות טכניות שמפריעות לוויקיפדיה בשפות השונות להתפתח. לשם כך הוחלט לכנס פגישה אישית בין־לאומית של חברי הוועדה. לאחר משא ומתן עמותת ויקימדיה גרמניה נתנה את חסותה לאירוח הפגישה. הפגישה תיערך בסוף השבוע הקרוב בברלין, באותו זמן ובאותו מקום עם כנס המפתחים של תכנת מדיה־ויקי, המנוע שמפעיל את ויקיפדיה.

הנה דוגמה לבעיה לשונית כזאת שקרובה ומובנת לדוברי עברית: תצוגת התנ״ך באתר ויקיטקסט. ר׳ למשל של שמות א: אם לא התקנתם במחשב שלכם גופן שתומך היטב בניקוד ובטעמי מקרא, כגון Ezra SIL SR או SBL Hebrew, תראו בלגן במקום טעמי מקרא. אם יש לכם חלונות 7, יש סיכוי שתראו את זה טוב יותר, אבל כנראה לא מושלם. איך אפשר לפתור את זה? דרך אחת טובה היא להתקין אחד מהגופנים האלה. הבעיה היא שרוב האנשים הרגילים לא כל־כך אוהבים להתקין גופנים – הם רואים אתר שנראה מבולגן ופשוט חושבים שהוא לא עובד וסוגרים אותו. דרך אחרת היא להשתמש בגופני רשת – הגופן נשמר בשרת, הדפדפן טוען אותו באופן אוטומטי בלי שום מאמץ מצד המשתמש ומציג את האותיות בגופן הטוב. גרסאות מודרניות של כל הדפדפנים תומכות באפשרות הזאת (במחשבים; בהתקנים אחרים כגון טלפונים ניידים המצב מסובך יותר, אבל זה נושא לרשומה נפרדת). בעיקרון זה ממש לא מסובך, אבל צריך ליישם את זה ולשכנע את מפתחי מדיה־ויקי, שברובם לא יודעים שום דבר על עברית, להפעיל את זה באתר.

עבור עברית גופני רשת נחוצים בעיקר לתצוגה יפה של תנ״ך; רוב הדברים בוויקיפדיה ובאתרים אחרים בעברית עובדים בלי בעיות. אבל יש שפות אחרות, שמדברים בהן הרבה יותר אנשים מכמה שמדברים עברית, שאי־אפשר לכתוב בהן אפילו דברים פשוטים באינטרנט בלי התקנת גופן מתאים – שפות של אתיופיה, הודו, קמבודיה, טיבט ועוד. שימוש בגופני רשת יאפשר לדוברי השפות האלה להשתמש בוויקיפדיה ולצאת בקלות מהמעגל הסגור לכאורה של חוסר יכולת להשתמש בשפה שלהם ברשת. שימוש נרחב בגופני רשת בוויקיפדיה יקדם את השימוש בטכנולוגיה הטובה הזאת גם באתרים אחרים.

יש גם שפות שבכלל אין להן גופנים מתאימים, או שיש להן גופנים, אבל הם לא תכנה חופשית, ולכן בעייתי להשתמש בהם בוויקיפדיה שמשתדלת להתבסס רק על תכנה חופשית. עבור מקרים כאלה הוועדה הלשונית יכולה לחבר המלצה לקרן ויקימדיה לממן פיתוח של גופן. אם זה ייעשה, כתיבה בשפה הזאת תתאפשר לא רק בוויקיפדיה, אלא בכל אתר אחר.

כמובן, קיימות גם בעיות אחרות, למשל באגים שונים שקשורים לכתיבה ולתצוגה של שפות שנכתבות מימין לשמאל – עברית, ערבית, פרסית, ארמית ואחרות. לבעיות האלו קיימים פתרונות טכניים, אבל לא כולם מיושמים בוויקיפדיה וצריך להסביר למפתחי התכנה איך לעשות את זה. זה אחד התפקידים שלי, פחות או יותר. עוד בעיה היא תמיכה בכתיבה של שפת סימנים – אינני מתמצא בזה, אבל מסתבר שיש לזה ביקוש.

אציין עוד שבוועדה הזאת חבר גם מייקל אוורסון – אחד המומחים הגדולים בעולם לתֶקֶן יוניקוד, האיש שמִספֵר הרבה מאוד אותיות בהרבה מאוד שיטות כתב שונות, כדי שאפשר יהיה לכתוב בהן במחשבים, וצייר את הגופנים עבור הטבלאות של יוניקוד. אני מרגיש לקראת הפגישה אתו כמו שמרגיש ילד שלמד קצת לשיר עם גיטרה והוזמן להיות נגן ליווי בהופעה של בוב דילן.


ועכשיו אני פונה אליכם וחוזר על בקשתי מתחילת הרשומה: אם יש בעיות בתמיכה של מחשבים בעברית או בכל שפה אחרת שמציקות לכם, ספרו לי עליהן. גם אם אתם חושבים שכולם כבר מכירים אותן וגם אם זה לא קשור ישירות לוויקיפדיה. זו הזדמנות פז להעלות אותן בפני אנשים בעלי השפעה בתחום התמיכה של מחשבים בשפות השונות.

(אשמח גם לשמוע המלצות לבילוי בברלין, אבל זה באמת משני.)

בטוויטר יש מונחים ייחודיים. טוויטר לא מתורגם לעברית, אז משתמשי טוויטר ישראלים ממציאים דרכים שונות לומר את זה בעברית. למשל, אזכור של משתמש אחר נקרא באנגלית mention; זה לא מונח מיוחד באנגלית, אבל לפחות חלק מהישראלים התרגלו לקרוא לזה בעברית "מנשן", אף־על־פי שאפשר היה לומר "אזכור".

ההודעה הקצרה עצמה נקראת באנגלית tweet; לעתים מתרגמים את זה לעברית במילה "ציוץ". זה חמוד כשלעצמו, אבל יש עם זה מספר בעיות. לחזור על ציוץ של מישהו אחר בטוויטר נקרא באנגלית retweet; לא יצא לי לראות "ציוץ חוזר", אבל כן ראיתי הרבה "רטוויט", וגם פנייה בציווי: "רטווטו!"

וגם זה כשלעצמו חמוד; לא ממש מפריע לי שעברית "הזדהמה" בשורש הלועזי הזה, כי זו עדיין עברית נהדרת שמשתמשת בתצורת פועל שמית. הבעיה היא שזה מכיל שם של אתר אינטרנט מסוים; אם אתר אחר רוצה להציע שירות דומה, יהיה קצת מוזר להשתמש בו במילה שמכילה את שם המתחרה. לא שזה לא קורה במציאות – ע״ע "פלאפון", אבל בכל זאת.

ואכן יש אתר שרוצה להציע שירות דומה: לאתר הזה קוראים identi.ca; המנוע מאחוריו נקרא StatusNet והוא תכנה חופשית. להבדיל מחברת טוויטר, שמשום־מה מגבילה מאוד את השפות שאליהן אפשר לתרגם את האתר שלה ולא מאפשרת לתרגם לעברית, אנשי StatusNet מאפשרים לתרגם את התכנה שלהם לכל שפה באתר translatewiki.net. אבל באופן הגיוני למדי, הם מבקשים לא להשתמש במילים שייחודיות לאתרים מסוימים, והכוונה לא רק למילה "tweet", הייחודית לטוויטר, אלא גם ל־"dent" שנולדה ב־identi.ca בתור תחליף ל־"tweet", מכיוון שאנשי StatusNet מאפשרים לכולם להשתמש בתכנה הזאת בכל אתר. היא חופשית וכדי להקל על יישום החופש, רצוי למצוא מינוח שאינו תלוי־מותג.

באנגלית הבעיה נפתרת בקלות: מקום "retweet" אומרים "repeat" – גם ברור וגם נשמע דומה. בעברית זה "לחזור". הצרה היא שבאנגלית "repeat" הוא פועל יוצא, אבל לא בעברית; במילים פשוטות "פועל יוצא" הוא פועל שאפשר לומר אחריו בעברית את המילה "אֶת". בעברית אומרים "לחזור על ההודעה" ולא "לחזור את ההודעה". לפעמים זה לא מפריע, לפעמים כן. למשל, אפשר לתרגם את המשפט "This message was repeated by 51 users" במשפט "על ההודעה הזאת חזרו 51 משתמשים"; אבל מה עושים כשרוצים לקצר? למשל, כשבאנגלית אומרים "repeated by 51 users" ברור שמדובר בהודעה, אבל בעברית צריך לחזור על המילה "הודעה" ואי־אפשר כל־כך לקצר.

מה שאפשר לנסות הוא למצוא מילה שהיא פועל יוצא ושדומה במשמעותה ל"לחזור". מצאתי אחת כזאת בעברית: "לְשְׁנוֹת". היא מיושנת, אבל לא מתה לגמרי – למשל, בטירונות אצלנו היה מ״כ שהיה מטרטר חיילים ואומר להם לרוץ עד העמוד וחזרה, ואז ממשיך לטרטר ואומר: "שְׁנֵה!", כלומר "חזור על הפעולה!", "רוץ שוב!"

אבל בכל זאת יהיה קצת קשה להשתמש במילה הזאת בכתב. אומנם את הבעיה הקודמת אפשר לפתור על־ידי כתיבת "נשנתה על־ידי 51 משתמשים"; זה אולי נשמע כמו שפה גבוהה ומיושנת מדי לדור הטוויטר, אבל אפשר להתרגל הזה. אולם יהיו בעיות אחרות: "לשנות" זה גם "לְשַׁנּוֹת"; "שנה" זה גם "שָׁנָה" (תקופת זמן), ועוד. אפשר להיות נועז ולנקד, אבל לצערי אינני בטוח שעם הגופנים של היום יבינו את הניקוד.

עוד רעיון שעלה לי הוא להשתמש בשורש תנייני. אבל גם זה חלש: "שִחזור" זה החזרה של משהו שאבד, "אִחזור" זה הוצאה של נתונים ממאגר; "מִחזור" היה יכול להתאים, אבל יש לזה גם משמעות שלילית. אולי אפשר להמציא מילה חדשה: "תִחזור"… אבל גם זה לא משהו.

יש למישהו רעיונות אחרים?..

הרשומה הזאת היא כמו פרק של משפחת סימפסון: מבינים במה היא באמת עוסקת רק באמצע.


יש אנשים נהדרים שקצת מתחרפנים עם הזמן – ויש מי שמנצל את זה.

ניקיטה מיכלקוב עם בתו נדייז׳דה. צלם: Georges Biard

ניקיטה מיכלקוב עם בתו נדייז׳דה. אל תפתחו ציפיות, זאת לא רשומה על כך שהיא מנצלת אותו. צלם: Georges Biard. רישיון: CC-BY-SA 3.0

הקולנוען הרוסי המפורסם ביותר בעשורים האחרונים הוא כנראה ניקיטה מיכלקוב: הוא ידוע בעיקר כבמאי, אבל הוא גם שחקן ותסריטאי. מגיע לו: הסרטים שלו איכותיים, אבל לא מתחכמים מדי בשביל הקהל הרחב, כמו סרטי טרקובסקי. אם אתם ישראלים חובבי קולנוע, יש סיכוי טוב שאתם מכירים את סרטיו "אוֹבְּלוֹמוֹב", "אוּרְגָּה", ו"שמש בוגדנית", שזכה באוסקר לסרט הזר ב־1995.

"שמש בוגדנית" מתרחש בשנת 1936, בפרוץ הטיהורים ההמוניים של סטלין. הוא מספר על קוֹטוֹב, קצין בכיר בצבא האדום שמסתכסך עם סוכן של המשטרה החשאית של סטלין, והלה תופר לו תיק. בסוף הסרט קוטוב נעצר; לא מראים אותו במפורש מוּצָא להורג, אבל זה היה הגורל של רוב הקצינים הבכירים שסטלין רצה להעביר מהתפקיד. התסריט בדיוני, אבל אירועים מהסוג הזה היו נפוצים בשנות השלושים.

באמצע שנות האפסים כל הכבוד הזה שמיכלקוב קיבל התחיל לעלות לו לראש. ב־2007 הוא פרסם מכתב פומבי שבו הביע תמיכה בלתי מסויגת בפוטין; אומנם רוסיה היא לכתחילה לא מדינה דמוקרטית כל־כך, אבל לא מעט אנשים בכל זאת הרימו גבה, כי זה בערך כמו שאיבגי יביע תמיכה בביבי. פוטין החזיר לו טובה: דאג לכך שהוא יישאר בתפקיד יו״ר איגוד הקולנוענים הרוסי, למרות שחברי האיגוד רצו להדיח אותו בעקבות אותו המכתב. פוטין גם דאג לו לרכב צמוד, ולא סתם רכב צמוד, אלא רכב צמוד עם צ׳קלקה שמאפשרת לו להסתובב ברחבי מוסקווה ולעקוף את הפקקים שסותמים את העיר. בתגובה לחרפה הזאת קמה במוסקווה תנועת מחאה של נהגים שמדביקים על גג הרכב דלי צעצוע כחול ועורכים מדי פעם הפגנות כדי להרגיז את המשטרה.

מיכלקוב לא חשב שבדברים האלה יש משהו רע; אדרבה, הוא הלך על פרויקט חייו: צילום סרט המשך ל"שמש בוגדנית", שבו הגיבור קוטוב, שלכאורה מת ב־1936, מפקד על חיילים במלחמה, שפרצה ב־1941. מיכלקוב לא טרח יותר מדי להסביר את חוסר העקביות הזה – הוא פשוט ממש רצה לעשות סרט על מלחמה. מה גם שהסרט הזה הופק בתקציב ענק בסיוע ממשלת רוסיה שמאוד, מאוד, מאוד רוצה לקדם את הנרטיב הרשמי בקשר למלחמה, שכן בשנים האחרונות הולכים ומתרבים המבקרים של הדברים שהצבא האדום עשה במהלכה.

הכרזה של "שמש בוגדנית 2: (מילה מתחכמת)". ניקיטה מיכלקוב במדי הצבא האדום עם רובה ופרצוף מאיים

הכרזה של "שמש בוגדנית 2: (מילה מתחכמת)". אני לא כל־כך יודע איך לתרגם את המילה המתחכמת. הכיתוב למעלה אומר בלי הרבה בושה: "סרט גדול על מלחמה גדולה"

הסרט לא היה הצלחה גדולה, לא אצל המבקרים ולא בקופות, והפך די מהר לסרט המושמץ ביותר של מיכלקוב. גם זה לא הפריע לו… אבל רגע. צעד הצדה. כאן נכנס לתמונה המעצב הרוסי החצוף ארטמי לבדב. בבלוג המפורסם שלו לבדב הציע לגולשים לפתוח תכנה לעריכת תמונות ולהתעלל בכרזת הסרט (זה ספורט ידוע בתרבות האינטרנט הרוסית; ברוסית זה נקרא "פוטו־ז׳אבּה", כלומר "פוטו־קרפדה"). בעיתונות הרוסית הופצה שמועה שמיכלקוב מתכוון לתבוע את לבדב, אבל זה לא באמת קרה. אחרי כמה זמן לבדב כתב בבלוג שלו שהוא ראה את הסרט ושלדעתו הוא דווקא די טוב.

אחת מהפרודיות על כרזת "שמש בוגדנית 2". שוורצנגר נראה הרבה יותר טוב ממיכלקוב עם פרצוף עצבני ורובה

אחת מהפרודיות על כרזת "שמש בוגדנית 2". שוורצנגר נראה הרבה יותר טוב ממיכלקוב עם פרצוף עצבני ורובה

והרי הפואנטה: מיכלקוב, שסובב על הזין את כל משמיציו, עשה עוד סרט המשך והזמין את כרזת הסרט בחברת העיצוב של לבדב. אולי לבדב, בעל החושים המחודדים לחולשות של אנשים וליחסי ציבור, ניסה לנצל את החרפון של מיכלקוב ולמשוך את תשומת לבו על־ידי אותה תחרות השחתת כרזה; אולי מיכלקוב פנה ללבדב כדי להזים סופית את השמועה על התביעה; אולי לבדב אפילו הפיץ את אותה השמועה בעצמו. זה יכול לעניין את חובבי הקישקעס, אבל אותי מעניין דבר אחר: חברת העיצוב הזאת, אחרי כל השערוריות, באמת עושה עבודה מקצועית ומרשימה. ומה שבאמת־באמת מעניין הוא שהם פרסמו באינטרנט את כל תהליך העבודה על הכרזה – איך המעצבים העלו רעיונות ראשוניים אחרי צפייה בטרום־בכורה סודית של הסרט, איך דגמנו בעצמם במקום השחקנים הראשיים בסקיצות, איך בחרו את הגופנים מכרזות סובייטיות מתקופת המלחמה. לא צריך לדעת רוסית, הרוב שם תמונות. אל תפספסו את התמונה הלפני־אחרונה, שבה מודגמים שלבי עריכת צילום השחקנים ושימו לב היטב לשינויים בהבעות הפנים של קוטוב ושל סטלין.

הכרזה של "שמש בוגדנית 2: מצודה". מיכלקוב משמאל וסטלין מימין במבטים מאיימים אחד על השני ומאחוריהם פיצוץ.

הכרזה של "שמש בוגדנית 2: מצודה". זאת לא טעות: גם לסרט השלישי קוראים "2". מתחרפנים עם הזמן, כבר אמרתי? הכיתוב בצהוב אומר "אף לא צעד אחד אחורה" – הפקודה של סטלין לא לסגת בשום מצב, שהפכה לסמל קרב סטלינגרד. כל הזכויות שמורות למיכלקוב וללבדב.

אני לא מעצב ולא חובב פוטושופ, אבל מעניין לראות איזו עבודה מסתתרת מאחורי הפרסומות שאנחנו רואים.

אני לא טקסט פוליטי.


בוויקיפדיה האנגלית יש ערך על הצעות ל"פתרון מדינה אחת" לסכסוך הישראלי–ערבי: One-state solution. למשך כמה חודשים בתחילת הערך היה רשום שיש מי שמכנה את הפתרון הזה "פלישרא" (Palisra) או "ישראטין" (Isratin). "ישראטין" הוא רעיון די מפורסם של מועמר קדאפי, אבל מה זה "פלישרא"?

זה פשוט אתר אינטרנט. ממש לא נראה לי שיש מי שמכנה את רעיון המדינה הדו־לאומית בשם כזה מלבד בעל אותו האתר ואולי מספר אנשים שמכירים אותו, ולכן מחקתי את "פלישרא" מהערך. (ואת "ישראטין" הורדתי לאמצע הערך, כי הוא יחסית ידוע, אבל לא חשוב מספיק בשביל להיות במשפט הראשון.)

למה אני מספר לכם על זה? כי אני מאמין גדול בכך שכל דבר ראוי להיות כתוב, גם אם לא כל דבר ראוי להיות כתוב בוויקיפדיה. אתר "פלישרא" אינו ראוי לאזכור בוויקיפדיה, אבל איש לא אמר שהוא אינו ראוי לאזכור בבלוג שלי; אז אני, שמחקתי אותו מוויקיפדיה, כותב עליו כאן.

האתר קורא לעצמו "חקר אמנותי של עולם שבו לאומנות ישראלית ופלסטינית מעולם לא התקיימה". למחוק את ההיסטוריה זה דבר קצת בלתי אפשרי, ואני אפילו לא חושב שצריך להשמיד את הלאומנות הישראלית וגם לא את הפלסטינית – צריך להשמיד רק את הצדדים האלימים של הלאומנויות האלו. אני גם לא כל־כך אוהב את השם "פלישרא". אבל ההגדרה לא כל־כך חשובה, חשובה התוצאה, והיא חמודה למדי: בעל האתר מציע ליצור מטבע חדש בשם "זהבה" וגם ליצור שפה חדשה בשם "שמית" – תערובת "דמוית אספרנטו" של עברית חדשה וערבית ארץ־ישראלית, למשל להחליף את "בוקר טוב", "בעל" ו"אישה" העבריים ב"יום נעים", "זוג" ו"זוגה", המשותפים יחסית יותר לשתי השפות. באתר יש גם מילון די ארוך לשפה הזאת, באותיות עבריות וערביות.

שטר "חמש זהבות" של "בנק פלישרא". ציור של חמסה בצד אחד ומסגד כיפת הסלע הצד השני.

חמש זהבות פלישראיות. רעיון ממש חמוד, אם כי אני מקווה מאוד שלעולם, לעולם לא אצטרך לשלם בשטרות כסף עם כיתוב בגופן Tahoma.

הביצוע פשטני ותמים, והעתיד כנראה לא באמת ייראה ככה, אבל לא פשע לחלום וחשוב מאוד להכיר בכך שיש בארץ הזאת שתי קבוצות גדולות של אנשים, שהרבה יותר מכמה שהם אוהבים לטבוח אחד בשני, פשוט אוהבים משום־מה לגור כאן.

אני מקווה שעכשיו בעל האתר ו־ – בהחנה שלא מדובר באותו אדם – מי שהוסיף את הקישור ל"פלישרא" לוויקיפדיה יסלחו לי על כך שמחקתי משם את הקישור. אני מנחש שהם יודעים עברית.