נגיד שאני רוצה לפתוח באמריקה רשת מזון מהיר. אבל היא לא תמכור המבורגר. ולא סושי. ולא טורטייה. ולא פלאפל. אלא סביח.
נשמע מוזר? שאמריקאים לא יאהבו את זה. דווקא ראיתי אמריקאים שטעמו ואהבו. אמריקאים יקנו הכול אם ימכרו אותו נכון. אז עם תכנית עסקית נכונה אפשר להצליח בזה.
רק מה, תהיה בעיה במיתוג. יש סיכוי שלאמריקאים יהיה קשה לבטא את השם סביח, ולא ברור אפילו איך לכתוב אותו.
אז המצאתי שם אחר: Iraqi delight.
יוצא לי לתרגם המון תכנה, ואני נאנח בכל אחת מהפעמים הרבות שאני מתרגם את המילה „dialog”, או „dialog box”. כשממשקים בלי שורת פקודה היו דבר חדש בשנות השמונים–תשעים, תיבת הדו־שיח הייתה אחד הלמנטים הנפוצים, ולפחות חלק ממשתמשי המחשבים דאז ידעו שיש לאלמנט הזה שם. היום האלמנט הזה עוד קיים, אבל הוא כה נפוץ ומובן מאליו שהשם שלו לא נחוץ ולא מוכר ורק מתכנתים משתמשים בו. תכלס, הוא לא באמת אמור לזלוג לספרי הדרכה או לממשק שמשתמשים אמתיים רואים, אבל עדיין זולג. אף יותר מזה: אם בכלל יש צורך בספר הדרכה שיסביר איך להשתמש בתיבת הדו־שיח, היא כנראה לא מעוצבת מספיק טוב.
מזל שלא יוצא לי לראות הרבה את הצירוף „radio button”, ששמו מגיע מכך שבכפתורים של הערוצים במכשירי רדיו במכוניות רק אחד יכול להיות לחוץ. האמריקאי שהגה את השם הזה כנראה חשב שזה יהיה ברור לכולם. מעניין איך הוא הרגיש כשראה שכל ספרי ההדרכה למתכנתים שבונים ממשקים נאלצים להסביר למה קוראים לזה ככה.
ברשומה הזאת יש צליל שאנשים עושים כשהם רואים חתול חמוד.
ראיתי בעיתון פרסומת של חנות רהיטים עם הרבה סמלים של מותגים שהיא משווקת. אמרתי לעצמי: „בוא נראה אם אני מוצא פה אותיות ניקוד.” מי שלא יודע, אני קורא בשם „אותיות ניקוד” לתופעה של שימוש בניקוד עברי עם אותיות לועזיות.
ומצאתי:
ÇİLEK ROOM
רשמתי לעצמי להוסיף את זה לאוסף כשאגיע הביתה. הגעתי הביתה וגיליתי שטעיתי: הנקודה למטה היא לא חיריק, אלא ציור מסוגנן של האות הטורקית Ç, שצלילה צ׳, למשל בשם קבוצת הכדורגל Fenerbahçe – פנרבהצ׳ה. אין שום בעיה לצייר אותה ככה בטורקית ומי שיודע טורקית, יבין במה מדובר.
אם נתעלם מהבעיות הפוליטיות שהופיעו לאחרונה, ישראלים מתייחסים אל טורקיה באופן די חיובי: הם אוהבים לנסוע לחופשות בטורקיה, וגם מתעניינים מדי פעם בספורט טורקי. הבעיה היא שישראלים לא יודעים דבר פשוט מאוד ומועיל מאוד על טורקיה – האלפבית. כמובן, אי־אפשר ללמוד את כל השפה הטורקית מהר, אבל לא מזיק לפחות לדעת לבטא את האותיות.
האלפבית הטורקי מבוסס על הלטיני, אבל יש בו כמה התאמות שחלקן מפתיעות. ישראלים מכירים את האותיות הלטיניות בעיקר דרך השפה האנגלית, שמשתמשת בהן בדרך מוזרה ובלתי־עקבית במיוחד, ולכן כשהם מנסים לקרוא שמות טורקיים, הם עושים טעויות מביכות. למשל, עיתונאים ישראלים עדיין קוראים לראש ממשלת טורקיה מדי פעם „ארדוגן” במקום „ארדואן” (Erdoğan); כשנתפס מנהיג המחבלים הכורדים עבדולה אוג׳לן (Öcalan), העיתונאים כינוהו „אוקלן” או „אוצ׳לן”; וכשישראלים מחפשים רחוב באיסטנבול, הם אומרים „קאדסי” במקום „ג׳אדסי” (Caddesi).
מעבר להגייה נכונה, יש לזה גם משמעויות מעשיות. למשל, ידיד ישראלי שלח לי פעם דואר אלקטרוני ממחשב שהיה במלון אוֹל־אִינְקְלוּזִיב שהוא שהה בו. המכתב לא הגיע, כי הוא השתמש במקלדת טורקית, לא שם לב לכך שבטורקית יש הבדל בין I עם נקודה ובלי נקודה וכתב amır במקום amir (זה היה לפני ימי הג׳ימייל). בגלל זה הנקודה מעל האות İ בשם ÇİLEK היא חלק חיוני מהאות ולא רק קישוט.
אז הנה לשימושכם מדריך מזערי ופשוט לדברים שאתם צריכים לדעת על האלפבית הטורקי:
A – תמיד אָה.
C – תמיד ג׳, כמו בשם ג׳ורג׳. לא ק, אל ס, לא צ׳, אלא רק ג׳.
Ç – תמיד צ׳.
E – אֶה, לעולם לא אִי.
G – תמיד ג.
Ğ – זאת אולי האות הבעייתית ביותר, כי כל ספר על טורקית מתאר אותה אחרת. מה שבטוח הוא שזה לא ג. בדרך כלל זה משהו כמו א או ע או ה. העיקר – לזכור שזה לא ג.
I בלי נקודה, וגם אות קטנה: ı. זה צליל שבלתי־אפשרי לכתוב בעברית. זה קצת דומה ל־e במילה האנגלית boxes. זה גם הצליל שחלק מהאנשים עושים כשהם רואים תמונה של חתול חמוד:
בטורקית Iııııııı. ברוסית, ыыыыыыы. ובעברית אין איך לכתוב את זה.
İ, וגם אות קטנה: i. זה יותר דומה לחיריק העברי. כאמור, הדבר העיקרי שצריך לדעת על זה הוא שמדובר באות נפרדת ולשים לב לזה כשמקלידים במקלדת טורקית.
J – תמיד ז׳ כמו בז׳בוטינסקי.
Ö – עוד צליל שאי־אפשר לכתוב בעברית. זה כמו לומר אוֹ ולמתוח את השפתיים קדימה.
Ş – תמיד ש.
Ü – הצליל האחרון שקשה לכתוב בעברית. זה כמו לומר אוּ ולמתוח את השפתיים קדימה.
אז זהו – תלמדו ותעשו פחות פאדיחות. אם אתם מכירים עיתונאים, תפנו אותם לרשומה הזאת, כדי שגם הם יעשו פחות פאדיחות. מה שעוד יותר טוב, תפנו אותם לדף כללים לתעתיק מטורקית בוויקיפדיה; הוא לא מושלם, ואי־אפשר לעולם לכתוב כללי תעתיק מושלמים, אבל עדיף לדבוק בו מלתעתק טורקית – וכל שפה אחרת – על סמך הרגלים מאנגלית.
קורה לי לא מעט שאני כותב דואר אלקטרוני בעברית למישהו ומקבל תשובה באנגלית. לפעמים באנגלית משובשת, שכן ממש לא כל הישראלים יודעים אנגלית טוב, וגם לא כל המתכנתים הישראלים – ובכל זאת רבים מהם מעדיפים לכתוב דוא״ל באנגלית. הנמען שלי הצליח לקרוא את המכתב שלי בעברית, ואם אדבר אתו בטלפון, הוא יענה לי בעברית, אז מדוע בדואר אלקטרוני הוא עונה באנגלית?
אלו הטענות ששמעתי:
אילו עוד טענות שמעתם? אם אתם בעצמכם כותבים דוא״ל באגלית, אז באילו טענות שלא מניתי כאן אתם משתמשים כדי להצדיק את זה? למה התשובות שנתתי כאן לא משכנעות אתכם?
אגב, תאמינו לי שאני לא כותב את כל זה למען הציונות. אני כותב את זה כדי להביא יותר טבעיות לחיים שלכם. אם קל לכם לדבר עברית, קל לכם גם לכתוב עברית. אם נראה לכם שֶׁקַּל לכם יותר לכתוב אנגלית, אתם כנראה מדמיינים את זה ואם תנסו יום־יומיים לכתוב בעברית, תראו שזה בכלל לא נורא. פשוט נסו את זה. ניסיתם וזה לא הצליח? ספרו לי. תודה.
"action figures – איך הייתם מתרגמים? כרגע זה "דמויות צעצוע" בפסק דין טוי ביז נגד ארצות הברית, אבל לא מצאתי תרגום טוב שגם ישקף את המורכבות." (שאלה של משתמש:דוד בדף ייעוץ לשוני של בוויקיפדיה.)
חיפושים כמשל 