ארכיונים עבור קטגוריה: ויקיפדיה

ברשומה הזאת יש קצת מוזיקה מזרחית.


יש מישהו אלמוני שכותב בוויקפידיה על מוזיקה מזרחית.

תוספות של פרטים כמו מתי יצא איזה אלבום של נתי לוי, אייל גולן או זוהר ארגוב, אילו בדיוק שירים היו בהם, מי כתב אותם, וכו׳.

זה שימושי ומבורך.

אבל יש בעיה. לעובדה שהוא כותב על מוזיקה מזרחית ולא על רוק, ג׳אז או בטהובן אין שום קשר לבעיה הזאת.

הבעיה היא שהאיש הזה, שמנדב את זמנו באופן מבורך כדי להביא לאנשים ידע על מוזיקה מזרחית, אינו יודע לכתוב מירכאות כפולות.


יש היום שתי דרכים עיקריות לערוך דף בוויקיפדיה. הראשונה היא העורך החזותי, שמופעל באמצעות הלשונית „עריכה” בראש כל דף בוויקיפדיה העברית, ועובדת בערך כמו גוגל דוֹקס – כדי לעשות גופן בולט, לוחצים Ctrl-B והאותיות נהיות בולטות; כדי לעשות קישור, לוחצים Ctrl-K, כותבים לאן לקשר, ומיד רואים קישור; כדי לעשות כותרת, בוחרים את רמת הכותרת מתפריט למעלה, ומיד רואים איך השורה הופכת לכותרת; וכו׳.

הדרך השנייה היא עורך קוד המקור, שהיה בוויקיפדיה מיום היווסדה. כדי להשתמש בדרך הזאת, צריך ללמוד לפחות מעט את מה שוויקיפדים מנוסים קוראים לו „קוד ויקי” או „תחביר ויקי” – שפת העיצוב של ויקיפדיה. למשל, כדי לעשות גופן בולט, כותבים שלוש מירכאות לפני המילים ושלוש מירכאות אחריהן. כששומרים את הדף, רואים ש„'''בולט'''” הופך ל„בולט”. כדי לעשות קישור כותבים סוגריים מרובעים כפולים לפני ואחרי המילה, ו„[[פומפאו פברה]]” הופך ל„פומפאו פברה”.

הכותבים המנוסים בוויקיפדיה מעדיפים בדרך־כלל את עורך קוד המקור. אמנם בעורך החזותי אפשר לעשות פחות או יותר את כל אותם הדברים שאפשר לעשות בעורך הישן, אבל זה כוחו של הרגל, וזה בסדר. הכותבים החדשים נוטים יותר לחזותי. כ־10% מהעריכות בוויקיפדיה העברית מדי יום נעשות בעורך החזותי.


הבעיה של אותו האיש שכותב על מוזיקה מזרחית היא שמסיבה כלשהי הוא כותב '' במקום ". בקושי רואים את ההבדל, אבל הדבר הראשון הוא מירכה בודדת שכתובה פעמיים, והדבר השני הוא מירכאות כפולות. רוב הסיכויים שלא הייתי שם לב לזה, לולי הבדל טכני מהותי בין העורך החזותי ובין עורך קוד המקור.

לזוג מירכאות בודדות יש משמעות בקוד ויקי: הן הופכות את הטקסט אחריהן לנטוי. כלומר, ''נטוי'' זה בעצם נטוי. העורך החזותי מניח שמי שכותב בו אינו משתמש בקוד ויקי, ומכניס את המירכאות הבודדות כמו שהן. כדי שזה יעבוד, הוא מכניס לקוד הפנימי של הדף קוד נוסף שגורם למירכאות הבודדות לא להתפרש בתור קוד ויקי.

יוצא שכשמציגים את הערך על אייל גולן, כתוב שם ''הוזה אותך מולי'' במקום "הוזה אותך מולי", וזה כשלעצמו לא היה כל־כך מזעזע, אבל מה שעוד יותר גרוע הוא שכשעורך ויקיפדיה מנוסה פותח את אותו הדף לעריכה במצב עריכת קוד מקור, הוא רואה שם את הדבר המוזר הבא: <nowiki>''הוזה אותך מולי''</nowiki>.

זה מציק ומיותר, והדרך הנכונה להיפטר מזה היא פשוט לכתוב מירכאות כפולות נכונות.

כתבתי לאותו המשתמש בדף השיחה שלו. הוא התעלם, לא השיב, והמשיך לכתוב מירכאות בודדות.

מישהו אחר כתב לו, הוא שוב התעלם.

חסמו אותו ליום כדי שישים לב שיש בעיה. אחרי יום הוא חזר והמשיך לכתוב מירכאות בודדות.

חסמתי אותו שוב, והוא שוב חזר.

חסמתי אותו שוב, לתקופה ארוכה יותר. הוא לא שב. חשבתי שהגזמתי ושהוא נעלב והחליט לא לכתוב עוד בוויקיפדיה. אפילו התביישתי בעצמי.

והיום הוא שב, וכמובן כתב שוב מירכאות בודדות כפולות.

הוא לא היחיד שעושה את זה. יש עוד רבים. בערך אחד ביום. כשאני רואה שמישהו עושה את זה פעם אחר פעם, אני מסביר איך לעשות את זה נכון, וזה עובד, אבל העורך הזה הוא המתמיד ביותר בסירובו לכתוב מירכאות כפולות נכון.


אינני מאשים אותו. יש פה כמה כישלונות טכניים.

העורך החזותי היה יכול לזהות מירכאות כפולות בודדות ולהחליף אותן אוטומטית. לוורדפרס, התכנה שהבלוג הזה רץ עליה, יש עורך חזותי משלה, והוא הופך זוג מירכאות בודדות למירכאות כפולות בלי לשאול את הכותב; הייתי צריך לעשות קצת תעלולים כדי להכניס את זה לפה, אבל אני מקרה מיוחד – רוב הזמן זה באמת הדבר הנכון לעשות. זה כנראה מה שיקרה בסוף, אבל לצוות מפתחי העורך החזותי יש יותר מאלף משימות וזאת לא החשובה שבהן.

אין דרך לגרום לעורך לקרוא הודעה ששולחים לו. יש מספר אדום שמופיע למעלה, אבל קל מדי להתעלם ממנו.

אין דרך להסביר לאנשים שעורך חזותי ועורך קוד עושים את אותו הדבר, אבל במישורים שונים. זה מובן למתכנתים ולחלק מהעורכים המנוסים, אבל לא לכולם.

הפירוש האמתי של ראשי התיבות ממר״ם הוא „מחשבים, מחשבים, רבאכ, מחשבים”.


הבטחתי קצת מוזיקה מזרחית, אז הנה:

תגידו מה שאתם רוצים על הזמר, הסולו פה אלוף. או, כמו שאומרת המגיבה Domianna DoomBoom, „ילעעען דינק איזה שיר פצצ'ה הרסתה אותי בכל פעם חוזר ומרגש אותנו מחדש (( אחלה אלבום ))”.

image

השאלה החשובה היא לא למה יישום שבסך הכול אמור להציג לי כתבות וסרטונים רוצה לדעת לדעת על היסטוריית המכשיר, על הזהות שלי, ועל שיחות הטלפון שלי. (כי ידיעות אחרונות רוצים לרגל אחריי כדי לדעת איך לשקר לי יותר ביעילות.)

השאלה היא גם לא למה חלק מהחברים שלי, שחלקם מודעים היטב לבעיה הזאת, התקינו את היישום הזה. (כי לכולם יש חולשות, גם לי.)

השאלה החשובה היא למה בכלל יש יישום שבסך הכול אמור להציג לי כתבות וסרטונים ולמה לא להשתמש בדפדפן לשם כך. התשובה היא לא רק „כדי לרגל”, כי גם הארגון שאני עובד בו עושה יישום (בשביל ויקיפדיה, והוא לא מבקש הרשאות כה חודרניות). התשובה היא גם „כי אנשים לא רוצים להשתמש בדפדפן בטלפון”.

יותר מדי אנשים לא יודעים מה זה דפדפן. מה זה קובץ. מה זה אינטרנט. מה זה וב.

זה הדבר שמציק לי, מעבר לבעיות של מסחור ואבדן פרטיות. יותר מדי אנשים לא באמת יודעים מה הם בכלל עושים ברשת עוד לפני שמגיעים לשאלות הקשות.

– „תראי, זה שאני מתרחק לקרוא אימיילים בזמן שהמשפחה שלך בסלון זה לא בגלל שאני לא אוהב את המשפחה שלך. זה בגלל שיש שם גם ילדות רוקדות, גם מוזיקה חזקה וגם המון דיבורים שבכלל לא קשורים. זה היה הגיוני בפאב עם מוזיקה חזקה ואנשים מדברים, אבל בתוך בית זה לא מסתדר לי.”

– „נו, אם היית כל הזמן עם שלושים אנשים בסדר פסח, זה לא היה לך מוזר.”

– „אני עושה סדר עם המשפחה שלך כבר עשר שנים ועוד לא התרגלתי. חוץ מזה, כשגרתי ברוסיה, דווקא הייתי באירועים משפחתיים גדולים. בנובי גוד… טוב, נובי גוד עשינו עם הרבה אוכל, אבל רק עם המשפחה שלנו. אבל ימי הולדת עשינו עם המון אנשים!”

– „אבל יום הולדת זה פעם בשנה.”

– „ימי הולדת של כולם! אני, אבא, אימא, אחות אחת, אחות שנייה…”

– „ואת כולם עשיתם עם המון אנשים?”

– „כן! במיוחד זכור לי שהיינו הולכים לדודה שלי… היה שם ימי הולדת שלה, של אבא שלה כלומר סבא שלי, ושל הבת שלה, ושל עוד אנשים… והיו שם המון אנשים.”

– „והסתדרת?”

– „כן! הייתה שם… טוב, בעצם… הייתה שם אנציקלופדיה ממש טובה. אהבתי ללכת לדודה הזאת ולקרוא את האנציקלופדיה הזאת. למדתי משם המון דברים. למדתי משם על צפון וייטנם ודרום וייטנם. טוב, נו. והיום אני כותב אנציקלופדיה.”

– „לא השתנית בכלל.”

היום עשור לוויקיפדיה העברית.

התראיינתי לכבוד העשור של ויקיפדיה אצל בן כספית ואריה אלדד ברדיו 103 אף אם (מצטער, זה פלאש). לא ידעתי שזה מה שפרופ׳ אלדד עושה עכשיו.

מתוך הריאיון (ציטוט לא מדויק מזיכרון):

בן כספית (פונה אליי): „אם אני רוצה להיכנס לערך של אריה אלדד ולכתוב „מדובר בפשיסט ימני סהרורי הזוי המהווה סכנה לציבור…”

אריה אלדד: „אתה לא תצטרך לתקן כלום, זה מה שכתוב.”


איך הגעתי לוויקיפדיה? זה מתחיל בשנת 1997 הרחוקה. סיימתי בית ספר ועם או בלי קשר ההורים קנו לי מחשב חדש עם חיבור לאינטרנט. חיפשתי דברים שמעניינים אותי: מוזיקה ותכנות. אחרי זמן מה מצאתי אתר של איזה פרויקט בשם JOS – קבוצה של אנשים שרצו לכתוב מערכת הפעלה שלמה בשפת ג'אווה. לא הבנתי הרבה דברים על הפרויקט עצמו, אבל עניין אותי דבר אחר: היה כתוב שם שהאתר הזה הוא „ויקי”, כלומר כל גולש יכול גם לשנות את התוכן. ניסיתי לשנות שם איזה פסיק, וזה באמת עבד. בפרויקט ההוא לא נתקלתי שוב, אבל נשאר לי הזיכרון הזה על העיקרון המעניין של „ויקי”.

אחרי כמה זמן למדתי על תכנה חופשית. תכנה שכל אחד יכול לקרוא את קוד המקור שלה ולשנות אותו בלי הגבלות. אהבתי מאוד את הרעיון והתחלתי לעקוב אחרי כמה מיזמים של תכנה חופשית: לינוקס (בעיקר רד האט), KDE, מוזילה ועוד. וקראתי באופן קבוע – ואני ממשיך עד היום! – חדשות על תכנה חופשית באתר סלאשדוט, שעוסק הרבה בתכנה חופשית. ויום אחד שמתי לב שהם מקשרים מילים בודדות להגדרות שלהן באתר בשם „ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית”.

לא היה צורך להסביר לי את הכותרת הזאת. כבר ידעתי מה זה „ויקי” ומה זה „חופשי”. הכול התחבר לי. שלב חוסר האמונה של „איך ייתכן שנותנים לאנשים מקריים לערוך אנציקלופדיה?!” עבר לי מהר מאוד.

לקח עוד כמה חודשים עד שהתחלתי באמת להיכנס לוויקיפדיה בעצמי ולערוך. אני זוכר איך זה קרה: אפיתי פשטידה והשתמתי לשם כך בתבנית פיירקס. והייתי סקרן מה זה באמת פיירקס. אז נכנסתי לוויקיפדיה וקראתי על זה, וגם תיקנתי איזו שגיאת כתיב.

אחרי עוד כמה זמן שמתי לב לכך שיש בערכים קישורים לשפות אחרות. זה סקרן אותי מאוד ודמיינתי שיש ועדה שמחליטה איך מתרגמים ומקשרים ערכים. אחרי עוד טיפה זמן הבנתי שאין ועדה, ושאת הכול עושים עורכים מתנדבים באופן מקרי למדי, אז ניסיתי לבנות סביב זה קצת כלים שיהפכו את העבודה למסודרת יותר. זה קצת ייעל דברים בוויקיפדיה העברית אם כי לא צמח לפרויקט בין־לאומי גדול כפי שקיוויתי. אבל זה כן הכניס אותי לענייני תכנות בוויקיפדיה.

אחרי עוד כמה זמן ארגנתי מפגש עורכים גדול בחיפה.

אחרי עוד כמה זמן נרשמתי לעמותת ויקימדיה ישראל כדי להגביר את הפעילות. תוך כמה חודשים מצאתי את עצמי בצוות הארגון של כנס ויקימניה העולמי, שנערך בחיפה.

ובכנס מישהי מקרן ויקימדיה ניגשה אליי והציעה לי עבודה בתור מתכנת וזה מה שאני. זה הרבה מעבר לפרנסה – זו שליחות. באמת.


אבל נו, מספיק עליי. ויקיפדיה העברית חוגגת עשור. הקימו אותה אנשים אמיצים ובעלי חזון: רותם דן, דוד שי, ועוד אנשים עם שמות בדויים משונים כמו „שן שש זעם”, „סקרלט”, „טרול רפאים” ו„גילגמש”. למרות מה שנאמר בריאיון, אני ממש לא אחד העורכים הראשונים של ויקיפדיה העברית: הם היו שם הרבה לפניי. הם הקימו את הקהילה שיש בה כמאתיים עורכים קבועים ועוד מאות עורכים מזדמנים, שכותבת אלפי ערכים, שעורכת אין־ספור מפגשים, הרצאות, אירועים ופרויקטים עם ארגוני תרבות, ושמצעידה את השפה העברית ואת הנגישות לידע האנושי מהר יותר מכל קבוצת אנשים אחרת.

בואו גם אתם להיות חלק מזה. בטוח יש לכם ידע שאתם יכולים לחלוק עם העולם. רק תלחצו על כפתור „עריכה” בראש הדף, תכתבו ותשמרו. וזהו, אתם ויקיפדים.

בשביל השעשוע נכנסתי לאתר „יש עתיד”, המפלגה של יאיר לפיד.

תכנית החינוך של „יש עתיד” אומרת דבר כזה: „בעשר השנים הקרובות תחרוט מערכת החינוך על דגלה את צמצום הפערים החברתיים ותדאג לתת הזדמנות שווה לכל הבאים בשעריה”.

התגובה המידית שלי הייתה: „צריך לכתוב ‚תחרות על דגלה’! איזה מעפן אתה, יאיר לפיד, בתכנית החינוך שלך אתה עושה שגיאות?”

אבל למה „תחרות”, בעצם? מאיפה אני יודע את זה? אני יודע את זה מוויקיפדיה העברית: יש שם תיקון אוטומטי מ„חרט על דגלו” ל„חרת על דגלו”, על הנטיות השונות של הצירוף הזה.

רק מה, אין להחלפה הזאת יסוד ממש חזק, למעט „אמממם, ככה מקובל, ו‚חרת’ זו טעות”. חיפשתי במילונים – כנעני, אבן־שושן, רב־מילים. כולם אומרים שהשורשים ח־ר־ט וח־ר־ת זה די אותו דבר. ומה אומרת האקדמיה ללשון? היא אומרת במפורש שהשורשים האלה אותו דבר ושכתיבת „חרטו על דגלם” זאת לא טעות.

זה מזכיר בידול אחר שמתפתח לאחרונה בעברית: ש„תפיסה” היא לכידה מוחשית של חפץ ואילו „תפישה” היא הבנה שכלית של דבר־מה. ולא היא: „תפיסה” ו„תפישה” היא אותה המילה. מדובר בכתיבים שונים ושניהם תקינים בכל המשמעויות. (האקדמיה ממליצה על כתיב בסמ״ך, ואני תומך בזה.) בידול המשמעות בין הכתיבים הוא משהו מלאכותי למדי שמתפתח בימינו; אין טעם להכחיש את קיומו, אבל גם לא צריך לאמץ אותו.

לסיכום, עורך התוכן באתר של „יש עתיד” כנראה לא ממש מקפיד על כתיב, כי אחרת היה מתיישר עם ה„מקובל” כדי לא להיראות עילג. אבל מכיוון שהבידול הזה בכתיב ממילא מלאכותי למדי, זאת לא באמת עילגות.

את מפלגת „יש עתיד” עדיף להאשים במשהו אחר: בכך שבתכנית החינוך שלה אין שום תוכן אמתי, אלא רק הבטחות נבובות – כמו אצל כל שאר המפלגות. אשמח מאוד אם תוכיחו לי אחרת, גם לגבי המפלגה הזאת וגם לגבי השאר.