כפולות

ברשומה הזאת יש קצת מוזיקה מזרחית.

---

יש מישהו אלמוני שכותב בוויקפידיה על מוזיקה מזרחית.

תוספות של פרטים כמו מתי יצא איזה אלבום של נתי לוי, אייל גולן או זוהר ארגוב, אילו בדיוק שירים היו בהם, מי כתב אותם, וכו׳.

זה שימושי ומבורך.

אבל יש בעיה. לעובדה שהוא כותב על מוזיקה מזרחית ולא על רוק, ג׳אז או בטהובן אין שום קשר לבעיה הזאת.

הבעיה היא שהאיש הזה, שמנדב את זמנו באופן מבורך כדי להביא לאנשים ידע על מוזיקה מזרחית, אינו יודע לכתוב מירכאות כפולות.

---

יש היום שתי דרכים עיקריות לערוך דף בוויקיפדיה. הראשונה היא העורך החזותי, שמופעל באמצעות הלשונית „עריכה” בראש כל דף בוויקיפדיה העברית, ועובדת בערך כמו גוגל דוֹקס – כדי לעשות גופן בולט, לוחצים Ctrl-B והאותיות נהיות בולטות; כדי לעשות קישור, לוחצים Ctrl-K, כותבים לאן לקשר, ומיד רואים קישור; כדי לעשות כותרת, בוחרים את רמת הכותרת מתפריט למעלה, ומיד רואים איך השורה הופכת לכותרת; וכו׳.

הדרך השנייה היא עורך קוד המקור, שהיה בוויקיפדיה מיום היווסדה. כדי להשתמש בדרך הזאת, צריך ללמוד לפחות מעט את מה שוויקיפדים מנוסים קוראים לו „קוד ויקי” או „תחביר ויקי” – שפת העיצוב של ויקיפדיה. למשל, כדי לעשות גופן בולט, כותבים שלוש מירכאות לפני המילים ושלוש מירכאות אחריהן. כששומרים את הדף, רואים ש„'''בולט'''” הופך ל„בולט”. כדי לעשות קישור כותבים סוגריים מרובעים כפולים לפני ואחרי המילה, ו„[[פומפאו פברה]]” הופך ל„פומפאו פברה”.

הכותבים המנוסים בוויקיפדיה מעדיפים בדרך־כלל את עורך קוד המקור. אמנם בעורך החזותי אפשר לעשות פחות או יותר את כל אותם הדברים שאפשר לעשות בעורך הישן, אבל זה כוחו של הרגל, וזה בסדר. הכותבים החדשים נוטים יותר לחזותי. כ־10% מהעריכות בוויקיפדיה העברית מדי יום נעשות בעורך החזותי.

---

הבעיה של אותו האיש שכותב על מוזיקה מזרחית היא שמסיבה כלשהי הוא כותב '' במקום ". בקושי רואים את ההבדל, אבל הדבר הראשון הוא מירכה בודדת שכתובה פעמיים, והדבר השני הוא מירכאות כפולות. רוב הסיכויים שלא הייתי שם לב לזה, לולי הבדל טכני מהותי בין העורך החזותי ובין עורך קוד המקור.

לזוג מירכאות בודדות יש משמעות בקוד ויקי: הן הופכות את הטקסט אחריהן לנטוי. כלומר, ''נטוי'' זה בעצם נטוי. העורך החזותי מניח שמי שכותב בו אינו משתמש בקוד ויקי, ומכניס את המירכאות הבודדות כמו שהן. כדי שזה יעבוד, הוא מכניס לקוד הפנימי של הדף קוד נוסף שגורם למירכאות הבודדות לא להתפרש בתור קוד ויקי.

יוצא שכשמציגים את הערך על אייל גולן, כתוב שם ''הוזה אותך מולי'' במקום "הוזה אותך מולי", וזה כשלעצמו לא היה כל־כך מזעזע, אבל מה שעוד יותר גרוע הוא שכשעורך ויקיפדיה מנוסה פותח את אותו הדף לעריכה במצב עריכת קוד מקור, הוא רואה שם את הדבר המוזר הבא: <nowiki>''הוזה אותך מולי''</nowiki>.

זה מציק ומיותר, והדרך הנכונה להיפטר מזה היא פשוט לכתוב מירכאות כפולות נכונות.

כתבתי לאותו המשתמש בדף השיחה שלו. הוא התעלם, לא השיב, והמשיך לכתוב מירכאות בודדות.

מישהו אחר כתב לו, הוא שוב התעלם.

חסמו אותו ליום כדי שישים לב שיש בעיה. אחרי יום הוא חזר והמשיך לכתוב מירכאות בודדות.

חסמתי אותו שוב, והוא שוב חזר.

חסמתי אותו שוב, לתקופה ארוכה יותר. הוא לא שב. חשבתי שהגזמתי ושהוא נעלב והחליט לא לכתוב עוד בוויקיפדיה. אפילו התביישתי בעצמי.

והיום הוא שב, וכמובן כתב שוב מירכאות בודדות כפולות.

הוא לא היחיד שעושה את זה. יש עוד רבים. בערך אחד ביום. כשאני רואה שמישהו עושה את זה פעם אחר פעם, אני מסביר איך לעשות את זה נכון, וזה עובד, אבל העורך הזה הוא המתמיד ביותר בסירובו לכתוב מירכאות כפולות נכון.

---

אינני מאשים אותו. יש פה כמה כישלונות טכניים.

העורך החזותי היה יכול לזהות מירכאות כפולות בודדות ולהחליף אותן אוטומטית. לוורדפרס, התכנה שהבלוג הזה רץ עליה, יש עורך חזותי משלה, והוא הופך זוג מירכאות בודדות למירכאות כפולות בלי לשאול את הכותב; הייתי צריך לעשות קצת תעלולים כדי להכניס את זה לפה, אבל אני מקרה מיוחד – רוב הזמן זה באמת הדבר הנכון לעשות. זה כנראה מה שיקרה בסוף, אבל לצוות מפתחי העורך החזותי יש יותר מאלף משימות וזאת לא החשובה שבהן.

אין דרך לגרום לעורך לקרוא הודעה ששולחים לו. יש מספר אדום שמופיע למעלה, אבל קל מדי להתעלם ממנו.

אין דרך להסביר לאנשים שעורך חזותי ועורך קוד עושים את אותו הדבר, אבל במישורים שונים. זה מובן למתכנתים ולחלק מהעורכים המנוסים, אבל לא לכולם.

הפירוש האמתי של ראשי התיבות ממר״ם הוא „מחשבים, מחשבים, רבאכ, מחשבים”.

---

הבטחתי קצת מוזיקה מזרחית, אז הנה:

תגידו מה שאתם רוצים על הזמר, הסולו פה אלוף. או, כמו שאומרת המגיבה Domianna DoomBoom, „ילעעען דינק איזה שיר פצצ'ה הרסתה אותי בכל פעם חוזר ומרגש אותנו מחדש (( אחלה אלבום ))”.

לשקר

השאלה החשובה היא לא למה יישום שבסך הכול אמור להציג לי כתבות וסרטונים רוצה לדעת לדעת על היסטוריית המכשיר, על הזהות שלי, ועל שיחות הטלפון שלי. (כי ידיעות אחרונות רוצים לרגל אחריי כדי לדעת איך לשקר לי יותר ביעילות.)

השאלה היא גם לא למה חלק מהחברים שלי, שחלקם מודעים היטב לבעיה הזאת, התקינו את היישום הזה. (כי לכולם יש חולשות, גם לי.)

השאלה החשובה היא למה בכלל יש יישום שבסך הכול אמור להציג לי כתבות וסרטונים ולמה לא להשתמש בדפדפן לשם כך. התשובה היא לא רק „כדי לרגל”, כי גם הארגון שאני עובד בו עושה יישום (בשביל ויקיפדיה, והוא לא מבקש הרשאות כה חודרניות). התשובה היא גם „כי אנשים לא רוצים להשתמש בדפדפן בטלפון”.

יותר מדי אנשים לא יודעים מה זה דפדפן. מה זה קובץ. מה זה אינטרנט. מה זה וב.

זה הדבר שמציק לי, מעבר לבעיות של מסחור ואבדן פרטיות. יותר מדי אנשים לא באמת יודעים מה הם בכלל עושים ברשת עוד לפני שמגיעים לשאלות הקשות.

ארכיון

אני יכול לקרוא באתר הבנק מכתבים שלפני עידן האינטרנט הבנק היה שולח לי בדואר. זה טוב, כי רובם לא חשובים מספיק בשביל לשלוח בדואר.
אבל מדי פעם מגיע משהו חשוב שאני רוצה לשמור במחשב. ניסיתי לשמור עכשיו מכתב אחד באמצעות כפתור השמירה. ואז הדפדפן שואל אותי אם אני רוצה לשמור קובץ בשם archive.exe.

קראתם נכון, exe.

בנק לאומי, אנחנו ב־2014. יש היום יותר אנשים שמשתמשים במערכות הפעלה שלא יכולות לפתוח קובצי exe מאנשים שמתקשים לפתוח קובצי zip. מהירות הרשת כבר מזמן ביטלה כל צורך להשתמש בכיווץ קבצים, בוודאי כשמדובר בקובץ בודד.

אנא אפשרו לי להוריד את המכתב הזה בתור קובץ טקסט, PDF, ליברה אופיס או לפחות וורד.

---

נ״ב: בשדות שם המשתמש והססמה אתם עדיין מגדירים dir="rtl", למרות שהם תמיד כתובים משמאל לימין. זה אמור להיות תיקון של שורה אחת. יהיה נחמד אם תתקנו את זה.

שליטתנו

בעבר תרמתי מספר פעמים לאגודה למלחמה בסרטן.

כל כמה זמן הם מתקשרים אליי ומבקשים תרומה שוב. זאת פרקטיקה נפוצה וסבירה – גם הארגון שאני עובד בו עושה את זה.

אבל הפעם חשבתי: למה בעצם עושים את זה בטלפון? אנחנו ב־2014. למה לא לעשות את זה באינטרנט? אז שאלתי את הטלפנית אם אני יכול לתרום באינטרנט.

והיא התחילה להסביר למה לא.

כי זה פחות מסודר.

כי המוקד קיים חמישים שנה.

כי אם תורמים בטלפון זה מגיע לכל חולי הסרטן, ואם תורמים באינטרנט, אולי זה יגיע רק לחולים מסוימים. למשל, רק לילדים.

כי יש אנשים שלא נוח להם באינטרנט.

כי בעבר היו טעויות עם תרומות באינטרנט.

פה חשדתי.

תוך כדי ההסברים חסרי־המשמעות שלה פתחתי את האתר וראיתי את טופס התרומה המאובטחת דרך האתר. טופס סביר כמו שיש בהרבה אתרים. שאלתי אותה למה לא כתוב בו שהתרומה מגיעה רק לילדים. ואז היא אמרה את הדבר הכי מדהים: „זה לא בשליטתנו”.

באמת? טופס התרומה של האגודה למלחמה בסרטן לא בשליטה של האגודה למלחמה בסרטן?

ניסיתי להסביר לה שלי דווקא יותר נוח לעשות את זה באינטרנט, כי העולם התקדם בשנים האחרונות. שאלתי אותה אם גם לפני חמישים שנה הם קיבלו כרטיסי אשראי. היא אמרה שכן. פה ממש חשדתי, כי לפי ויקיפדיה השימוש בכרטיסי אשראי בישראל התחיל בשנות השבעים.

אז בגדול, אין לי שום דבר נגד האגודה למלחמה בסרטן. היא כנראה עושה לא מעט דברים טובים. אבל אין לי חשק לתרום לה אם ככה מתנהגות הטלפניות שלה. אני מבין שהן צריכות את העמלה שלהן, אבל אני לא אוהב שמתייחסים אליי כמו לטמבל. אני לא אוהב את זה שכשאני מעלה את האפשרות שכדאי להם לתקן את הבעיות שכביכול יש באתר האינטרנט שלהם מנסים לשכנע אותי פשוט לרדת מהרעיון של לתרום דרך האתר.

אולי אני תמים, אבל אשמח לקבל מהאגודה תגובה.

נימוקים – דודה

– „תראי, זה שאני מתרחק לקרוא אימיילים בזמן שהמשפחה שלך בסלון זה לא בגלל שאני לא אוהב את המשפחה שלך. זה בגלל שיש שם גם ילדות רוקדות, גם מוזיקה חזקה וגם המון דיבורים שבכלל לא קשורים. זה היה הגיוני בפאב עם מוזיקה חזקה ואנשים מדברים, אבל בתוך בית זה לא מסתדר לי.”

– „נו, אם היית כל הזמן עם שלושים אנשים בסדר פסח, זה לא היה לך מוזר.”

– „אני עושה סדר עם המשפחה שלך כבר עשר שנים ועוד לא התרגלתי. חוץ מזה, כשגרתי ברוסיה, דווקא הייתי באירועים משפחתיים גדולים. בנובי גוד… טוב, נובי גוד עשינו עם הרבה אוכל, אבל רק עם המשפחה שלנו. אבל ימי הולדת עשינו עם המון אנשים!”

– „אבל יום הולדת זה פעם בשנה.”

– „ימי הולדת של כולם! אני, אבא, אימא, אחות אחת, אחות שנייה…”

– „ואת כולם עשיתם עם המון אנשים?”

– „כן! במיוחד זכור לי שהיינו הולכים לדודה שלי… היה שם ימי הולדת שלה, של אבא שלה כלומר סבא שלי, ושל הבת שלה, ושל עוד אנשים… והיו שם המון אנשים.”

– „והסתדרת?”

– „כן! הייתה שם… טוב, בעצם… הייתה שם אנציקלופדיה ממש טובה. אהבתי ללכת לדודה הזאת ולקרוא את האנציקלופדיה הזאת. למדתי משם המון דברים. למדתי משם על צפון וייטנם ודרום וייטנם. טוב, נו. והיום אני כותב אנציקלופדיה.”

– „לא השתנית בכלל.”