תגידו.

ברצינות.

אני לא צוחק, לא מטרלל ולא מעמיד פני טיפש: מה זה כל הקטע הזה של משיח? אני בכנות לא מבין.

אני יכול להבין את הקטע של אלוהים שברא את העולם, שהתגלה לאנשים מסוימים בעבר ואמר להם לכתוב ספר שאומר לאנשים איך לחיות. אני לא ממש מאמין בכל הפרטים של הסיפורים מהסוג הזה, ובוודאי שלא מתאים את ההתנהגות שלי למה שכתוב בהם, אבל אני יכול להבין מאיפה זה בא.

אני יכול להבין את הרעיון של אלוהים בתור אישיות שמייצגת מוסר מוחלט. אם אנשים חושבים שאלוהים כזה עוזר להם לקבל החלטות חכמות לחיים, די מובן למה שמישהו ירצה להאמין בו.

אני יכול להבין את זה שאנשים מסוימים מכריזים שהם מבינים את אלוהים טוב יותר מאחרים – כוהנים, רבנים, כמרים, אייתולות, גורואים וכיוצא באלה. ברור מאיפה זה בא: עבור רבים מהם זו פשוט דרך לא רעה להתפרנס מתמימות של אנשים, ועבור אחדים מהם מדובר בשליחות שבמסגרתה הם עוזרים לאנשים, לפחות לכאורה. גם כאן אני לא צוחק; אני מכיר כמה רבנים וכמרים שהם אנשים ישרים מאוד ולא עוסקים בשטיפת מוח או ברמאות, אלא בעזרה והוראה שבאמת גורמת לאנשים להרגיש טוב, ובלי להכריח אותם להאמין ביותר מדי דברים בלתי־סבירים.

אבל אני לא יכול להבין את הקטע של משיח.

כאילו, מה זה בכלל? למה שמישהו ירצה לצפות לאיזה בן־אדם בעל תכונות לא ברורות שיגיע מתישהו בעתיד… כדי לגאול את האנושות? לגאול ממה? ואם כולם ממילא אמורים לחיות לפי החוקים של הדת, אז כשכולם יחיו לפיהם, ממה עוד יהיה צורך לגאול מישהו? ומשיח הרי זה בעצם סוג של מלך, אז זה לא קצת מיושן כל הקטע הזה של מלכים?

זה עוד לא כל כך נורא שנוצרים מאמינים שהמשיח כבר הגיע, כי זו תכלס אותה הדמות מהעבר שמקשרת איכשהו את האנושות לאלוהים, אבל להאמין שהוא יגיע שוב? בשביל מה? בשביל מה להאמין? למי זה טוב? איך זה עוזר לגרום לאנשים לקנות נרות ולשלם על טקסים שמפרנסים את הכמרים?

איך הציפייה למשיח משכנעת יהודים דתיים לתרום לישיבות?

למה מחמוד אחמדינז׳אד בנאומו באו״ם מוצא לנכון לדבר בפירוט רב על כך שהעולם מצפה למשיח? הוא איש משונה ואלים, אבל הוא לא טיפש עד כדי כך שהוא לא מבין שהמון אנשים בעולם אינם חולקים את האמונה שלו בביאת המשיח המוסלמי. מה אני מפספס?

לא, באמת. למה שמישהו ירצה להאמין בזה? למה שמישהו ירצה לקדם אמונה בזה?

תסבירו לי, אני לא מבין.