גבעת שאול, השכונה שזיכתה אותי ברשומה הנקראת ביותר אי־פעם, „פנחס”, מכה שנית:

סיפורים מצמררים. לחצו להגדלה

סיפורים מצמררים. לחצו להגדלה

לטובת קוראים כבדי ראייה ולטובת מנועי חיפוש, תיאור ותמליל: תמונה של בית קברות. אדם חרדי בוכה ורוכן על ספר מול מצבה, שכתוב עליה: „בני למה למדת ממני לגלוש באייפ׳ון? אין לי נחמה. אַיפ׳ון = ניאוף.” בצד המצבה יש ציור של הסמל של חברת אפל – תפוח נגוס.

כתובות על מצבות אחרות:

  • „IPHONE. בת 16 נקטפה ע״י הסרטים. נקברה באינטרנט.”
  • „בישיבה הייתי עלוי” (כתיב חסר; הכוונה ל„עילוי”)
  • „אמאל׳ה גלשת בעבודה למוות”
  • „אברך נפל”
  • „בת סמינר”
  • „פ״נ חתן צעיר”
  • „אבינו היקר נעלמת בפייסבוק. 12 יתומיך.”
  • „משפחה שלמה נמחקה לנצח.” המצבה נראית כמו מחשב שולחני עם מסך שטוח.
  • „אמא! לא חזרת מהעבודה”
  • „חבל שלא שמעת לרבנים”
  • „בעלי היקר אמרת לי זה לא יקרה”
  • „רצית לטעום רעל”

על מצבה אחת כתובה האות f. על מצבה אחרת נראה שכתובה האות B; אולי הכוונה ל־Blogger, ואולי סתם נדמה לי. על מצבה אחת יש ריבועים ולידם שורות, בדומה לציר זמן של רשת חברתית. חלק מהמצבות נראות כמו אייפון, עם פינות מעוגלות, עם סמלים של תכניות ועם כפתורים במקומות הנכונים.

למעלה כתוב: „סיפורים מצמררים והסברה מטובי המרצים – קול הלשון: 07329-51350”. אני לא מטשטש את המספר כי אולי תרצו להתקשר אליו, וכי זאת הפעם הראשונה שאני רואה מספר טלפון שכתוב ככה בשתי קבוצות של חמש ספרות וזה ראוי לתיעוד.


אני ממש צריך לבוא לגבעת שאול יותר.