לפעמים מתרחשת פאדיחה בשידור חי:

רַבִּינְדְרָנָת טָאגוֹר. ניקוד השם זז הצדה. ציטוט: „עד כמה קל לרמוס את חירותו הפנימית של אדם בשמה של חירות חיצונית.”

הניקוד, כפי שאתם רואים, גלש הצדה. תודה לתומר כהן על הפניית תשומת לבי לזה.

מכאן אנחנו למדים שני דברים. הראשון הוא שאנשים שאינם אמיר אהרוני באשכרה משתמשים בניקוד מדי פעם, ועוד בטלוויזיה. זה לא צריך להפתיע איש מקוראי הבלוג הזה ויש לכך עוד אין־ספור דוגמאות, אבל פאדיחה בשידור חי מדגימה את זה באופן בולט יותר.

הדבר השני הוא שהאנשים שמשתמשים בניקוד, לא מבקשים ממעצבים שיציירו להם את סימני הניקוד אחד־אחד במקום הנכון, אלא מסתמכים על תכנות רגילות ועל תקנים מקובלים כגון יוניקוד ו־TrueType שימקמו את הניקוד כראוי. ההסתמכות הזאת, מסתבר, אינה מספיקה והמציאות היא שיש אנשים שקוראים לעצמם מעצבי גופנים, אבל מזניחים את סימני הניקוד כשהם מוכרים את הגופן ללקוח.

ואתם יודעים מה? – זה לא בסדר שאני קוטל אותם ככה. שוחחתי פעם עם איש שיווק של חברה ישראלית לעיצוב גופנים והוא אמר שגופן עברי עם תמיכה מלאה בניקוד עולה יותר. זה מאכזב, אבל זה לא מופרך מבחינה עסקית: למעצב לוקח יותר שעות לצייר גופן עם ניקוד ועל יותר שעות צריך לשלם יותר כסף.

איך מתקנים את הבעיה הזאת? מנסים ללמוד מתעשיות אחרות. אני עובד בתור מתכנת באתר אינטרנט מפורסם, אבל לאתר שאני מתכנת יש מטרות חברתיות ולא כספיות, אז אני לא דוגמה טובה. ולכן ניסיתי לשוחח עם מעצבי אתרי אינטרנט מסחריים מכמה חברות שונות בישראל, ברוסיה ובארצות הברית. הם לא מדגם מייצג, אבל כולם, פחות או יותר, אמרו לי שלפני חמש שנים היה צריך להוסיף תשלום על „התאמה לפיירפוקס”, אף שבעצם היה מדובר ב„התאמה” לתקן של איך אתר אמור להיות מתוכנת מלכתחילה, ואילו היום תמיכה בפיירפורס, בגוגל כרום ובמיקרוסופט אינטרנט אקספלורר 8 זאת החבילה הבסיסית ועל התאמה לדפדפנים נדירים או ישנים יותר צריך לשלם בנוסף. גם זה הגיוני מבחינה עסקית, כי כנראה פשוט יש לזה ביקוש הן מצד הגולשים והן מצד מתכנתי האתרים. אלו ואלו מאסו בטכנולוגיות בנות עשר שנים.

בנושא גופנים שתומכים כראוי בניקוד זה יכול להיות קשה קצת יותר, אבל בסך הכול מדובר בעניין של מוּדעוּת. הלקוחות שקונים גופנים, כלומר מפיקי תוכן – תכניות טלוויזיה, ספרים, פרסומות, כרזות – צריכים לצפות מראש שהם יזדקקו לניקוד. למעשה, הניקוד כנראה נפוץ בפרסומות ובכרזות יותר מאשר בכתיבה יום־יומית. ביקוש מצד המעצבים זה דבר שאולי יהיה קשה יותר ליצור: המעצבים, כמו המתכנתים, וכמו כל שאר בעלי המקצועות, לא אוהבים לעבוד קשה. אני יכול לקוות שיותר ביקוש לגופנים עם ניקוד יביא לכך שלמעצבים יהיה יותר ניסיון ביצירת גופנים עם ניקוד ומגופן לגופן זה ייקח להם פחות זמן ויעלה פחות כסף. מלבד זאת, יש כבר היום גופנים חופשיים שתומכים טוב בניקוד. חלק מהגופנים של מיזם קולמוס הם כאלה, למשל Taamey Frank CLM ו־David CLM. הגופנים האלה חופשיים, אז המעצבים יכולים ללמוד מהם איך ליצור גופנים עם ניקוד.

אבל בעיקר, צריך לא לוותר וצריך להרשות לעצמך להיות לא מרוצה כשדברים אינם עובדים כראוי. אם אחזור לנקודה שהתחלתי ממנה, זה הגיוני לגמרי לְצַפּוֹת מתכנוֹת רגילות לתמוך באופן מלא בכתיבה בעברית עם ניקוד וכשהן לא תומכות בדברים האלה באופן מלא, צריך לא להתבייש להתלונן. אני פותח באגים בתמיכה בעברית בפיירפוקס, בגוגל כרום ובאופן אופיס וגם אתם יכולים. אם אתם לא יודעים איך להתלונן, פשוט שלחו את זה אליי ואני כבר אשתדל להעביר למי שצריך.

פשוט לא לוותר. אולי לא לכך התכוון רבינדרנת טאגור כשכתב את השורה שציטט גיא זוהר, אבל אנסה לקחת ממנו השראה בכל זאת: יש לכולנו חירות פנימית לחשוב בעברית וחירות חיצונית לדבר ולכתוב בעברית. תרגישו, בבקשה, חופשיים לנצל את שתיהן.


נ״ב: ייתכן שהמפיק העתיק את השם המנוקד מהערך על רבינדרנת טאגור בוויקיפדיה העברית.