זאת הרשומה החמש מאות חמישים וחמש של „חיפושים כמשל”.


לפני קצת פחות משלושת אלפים שנה חי ומת איזה יווני אחד. יום אחד, כנראה אחרי שהוא עבד עבודה זרה לדיוניסוס, הוא חשב שזה רעיון טוב לכתוב יוונית באותיות עבריות, אבל משמאל לימין. אז היוונים התחילו לכתוב משמאל לימין. אחר־כך הרומאים והרוסים למדו מהיוונים איך לכתוב וכך נוצרו האלפבית הלטיני והאלבפית הקירילי. מהרומאים ומהרוסים הרבה מאוד עמים אחרים למדו לכתוב, וכך קרה שבגלל אותו היווני רוב העולם כותב היום משמאל לימין, ואילו המתכנתים ומשתמשי המחשב צריכים לשבור את ראש ואת האצבעות כדי לכתוב מימין לשמאל.

בדרך כלל אני מקלל את היווני ההוא, אבל היום אני רוצה להודות לו. בזכותו קרן ויקימדיה החליטה שהיא צריכה להעסיק עובד קבוע שיגרום למדיה־ויקי, התכנה שמאחורי ויקיפדיה, לעבוד טוב בשפות שנכתבות מימין לשמאל. והעובד הזה יהיה עבדכם הנאמן. אחרי חודשים שאני כותב על זה כאן בבלוג, הולך גם לצאת לי מזה משהו.

אני רוצה גם להודות לכל המורים שלי לבלשנות וללשון, שלימדו אותי את הדברים שנחוצים למי שרוצה להיות לא סתם מתכנת, אלא מתכנת שמפתח כלים לשוניים. במיוחד אני רוצה להודות דווקא לאופירה גמליאל, המורה שלי לשפת מליאלם, שמדוברת בדרום הודו. בזכותה למדתי לראשונה איך עובד כתב הודי. תמיכת מדיה־ויקי בכתבים הודיים היא גם דבר שאני הולך לעסוק בו.

תודה לאנשים שלימדו אותי את מה שאני יודע על מדיה־ויקי – יוני, רותם, ערן וקיפודנחש מוויקיפדיה.

תודה לכל קוראי הבלוג הזה, ובין היתר לך, הקורא המאה אלף. אין לי מושג מי אתה, אבל באת לפה בערך שלשום. אני מקווה שתשוב. אבל ברצינות – כל האנשים שקוראים ומגיבים פה הם אנשים חשובים ואני לומד מכם המון.

תודה לאנשים שלימדו אותי הרבה על רזי התכנות מימין לשמאל: מתכנתי מוזילה תומר כהן וסיימון מונטגיו, למתכנתי גוגל ג׳רמי מוסקוביץ׳ ואהרון לנין ולמתכנת וורדפרס יואב פרחי.

אני רוצה להודות לחבריי מעמותת ויקימדיה ישראל – דרור, שי, תומר, איציק, רותם, אסף ואחרים. אתם כולכם מדהימים אחד־אחד.

כל התודות האלו זה לא אומר שאני פורש מכתיבת הבלוג הזה או מכתיבה בוויקיפדיה. אבל אני בהחלט מתחיל פרק חדש ומרתק בחיי ורציתי להודות על כל מי שעזר לי להגיע עד הלום.


ואם נחזור לרגע ליווני השיכור ההוא, אז זה באמת לא בסדר שאני מקלל אותו כל־כך הרבה. הוא בסך הכול עשה את מה שהיה נוח לו, וכנראה לרבים מחבריו, באותו הרגע. הוא הראה שאפשר – אפשר להוסיף גיוון לשפות בעולם. יש בזה קצת מאמץ למתכנתים (וגם קצת פרנסה), אבל אני חי באמונה שלמה שגיוון בשפות הוא דבר טוב לאנושות. אז שוב תודה לך, יווני שיכור.


שנה טובה.