עדי טלמור היה אחד האנשים שלימדו אותי עברית. מ„זהו זה”, „החמישייה הקאמרית”, „הקומדי סטור”, „שאלתיאל קוואק”, „רחוב סומסום”, „בלי סודות” ו„רכבת ההפתעות” למדתי יותר מילים וביטויים, אבל עדי הוא האיש שאני זוכר יותר מכל אחד אחר בתור המורה שלי לעברית חדשותית – יותר מחיים יבין, דליה מזור או יעקב אילון. את מלאכי חזקיה אני זוכר יותר משלושת אלה, אבל אותו רק שמעתי ואילו את טלמור ממש יכולתי לראות במהדורות „ערב חדש”.

שתי הערות לשוניות על מותו. הראשונה היא „המחלה הקשה”. זה ביטוי שתמיד עצבן אותי; מה כל־כך מיוחד בסרטן שאנשים רוצים להצניע את המילה? אפשר בכלל לפתוח דיון אחר ולשאול למה הסיבה המדויקת של המוות מעניינת מישהו, אבל אם כבר מספרים אותה, למה לטשטש את הפרט הזה? מסתבר שטלמור ביקש פרטנית:

נא לא לשנות את הנוסח הנוכחי. ובוודאי שלא לשנות את הביטוי סרטן בביטויים אחרים כמו מחלה קשה ודומיהם. סרטן הוא סרטן הוא סרטן. נקודה. תודה, עדי.

על אף בקשתו, לפחות פעם אחת שדרנית אמרה „מחלה קשה”. זה לא היה בחדשות, אלא בהצגת השיר „שום דבר לא יפגע בי” של כנסיית השכל ששדרנית מוזיקה הקדישה לו, אבל זה לא תירוץ.

את הדבר השני סיפרה מנהלת גלגלצ דלית עופר:

על המעטפה שלי כתוב היה „לידי דלית עופר” עם הטלפון שלי. נכתב „יעד לשידור” עם קו למטה ו”צהריי שבת”. הוא כתב „צהריי” עם שני י׳, כמו שקריינים כותבים לעצמם בכדי להגות את המילה נכון.

כתיבת שתי יו״דים בסוף מילה נסמכת ברבים אינה נכונה בעליל, משום שזאת יו״ד של צירי מלא שתמיד אמורה להיות בודדת. זאת טעות נפוצה למדי אצל אנשים רבים – לא קשה למצוא דוגמאות כגון „ילדיי עין השופט”, „רהיטיי פלסטיק” ועוד. אבל הנה, מסתבר שקריינים עושים זאת בכוונה. מוזר שהם בכלל זקוקים לזה, שכן למילה „צהרי” לא אמורה להיות הגייה אחרת. ומוזר שהם בחרו בדרך כה משונה לעשות את זה, שכן שתי יו״דים בסוף מילה עברית אמורות להצביע על ההגייה -ay ולא -ey.

במילים שאולות כמו „ספריי” זה כן צליל -ey ואני מנחש שזה המקור לכתיב המוזר של הקריינים, אבל זה עדיין בעייתי: לדעת הרוב, ההגייה התקנית של צירי עם יו״ד וצירי בלי יו״ד אמורה להיות זהה והיו״ד נכתבת רק מסיבות היסטוריות ודקדוקיות. כלומר, ההגייה של „מכבה אש” אמורה להיות זהה להגיית „מכבי אש”. ההגייה בפועל של צירי עם יו״ד – ובלעדיה – בלשון המדוברת היום היא אולי הנושא הסבוך ביותר בתיאור הלשון העברית וכנראה הכתיב הזה של הקריינים יכול לשמש הערת שוליים מעניינת למחקר על הנושא.


עריכה דיגיטלית: מגיב אלמוני הפנה את תשומת לבי לכך שבכתבה ב־ynet המידע על „צהריי” היה פשוט לא נכון. טלמור לא כתב „צהריי”, אלא „צוהורי”, כדי להדגיש את ההגייה התקנית tsohore ולא tsahare כפי שאומרים רבים. הכתיב הזה אינו תקני, אבל מטרתו וצורתו מובנות. ראוי להקדיש למילה הזאת איזו חצי־רשומה.