בסוכות תש״ע נערך מפגש קטן של ויקיפדים ישראלים בפארק הירקון. דרור לין, שהצטרף לוויקיפדיה בערך באותו זמן אתי, אבל עשה שם הרבה יותר ממני, סיפר לי שיש לו רעיון: לערוך כנס ויקימניה בארץ. זה נשמע מטורף – זה כנס של מאות אנשים מכל העולם. מאיפה נשיג כסף? איך נתמודד עם התדמית הבעייתית של ישראל? אמרתי לו „מגניב”, אבל לא האמנתי שיש סיכוי שמישהו יסכים לזה.

כמה חודשים לאחר מכן חגגנו את כתיבת הערך המאה אלף בוויקיפדיה העברית. לכבוד זאת, ובלי קשר לסיפור ההוא של ויקימניה, החלטתי להעמיק את פעילותי בקהילת ויקיפדיה והצטרפתי לעמותת ויקימדיה ישראל. הסתבר לי שהחֶבְרֶה בעמותה, ודרור בראשם, ממשיכים לעמול על כתיבת ההצעה המפורטת לערוך ויקימניה בארץ, ליתר דיוק בחיפה. חיפה הייתה אמורה להתחרות בברצלונה, טוקיו, ניו־יורק, מונטראול, וטורונטו. למדינה קטנה ומוקפת אויבים לא היה סיכוי לנצח את הערים הענקיות והמסודרות האלו.

ואז חיפה ניצחה.

לא היה לנו מושג למה. חשבנו שיש פה איזה משחק, אולי פרובוקציה, אולי עושים לנו דווקא. אבל כולם אמרו לנו שבשקלול הסופי ההצעה שלנו פשוט הייתה הכי טובה. גם לא לגמרי היה לנו מושג מה לעשות עם זה. קיבלנו כל מיני עצות וניסינו להתחיל לארגן כל מיני דברים. כתבנו תקציב לא לגמרי מציאותי והתחלנו להתקשר לספקים.

ביולי נודבתי להיות אחראי החסויות ונשלחתי לוויקימניה שהתקיימה אז בפולין. לפגוש עורכי ויקיפדיה מרחבי העולם זאת חוויה אדירה שקשה לתאר. היא נתנה לי המון מוטיבציה להעמיק את הפעילות שלי עוד יותר ומאז אני מארגן את ויקימניה בחיפה.

זה קרה ברמות שונות של הצלחה. המון נותני חסות אפשריים פשוט התעלמו מהמכתבים שלי. אחרים הבטיחו חסות ונסוגו והשאירו חורים בתקציב שנאלצנו לחפש דרכים לסתום. כמה נותני חסות אחרים נמצאו בדרך נס. אחר־כך שכרנו חברת הפקה שתעשה את העבודה הלוגיסטית ותעזור לייצב את התקציב ואת החסויות, אבל המשכנו לעשות בעצמנו דברים שחברת ההפקה לא אמורה לדאוג להם.

למשל, לשלוח מכתבי הזמנה לאנשים במדינות אקזוטיות כדי שיקבלו ויזות; לדבר בטלפון עם שגרירויות ולהסביר לעוזרי קונסולים באפריקה שהאנשים האלה שמבקשים ויזות הם באמת עורכי ויקיפדיה ולא מסתננים; לכתוב תכניות שמנתחות את מסד הנתונים של הנרשמים כדי לשלוח מתנדבים לפגוש אותם בשדה התעופה; לערוך את חוברת הוועידה; לענות לאין־ספור שאלות על אוטובוסים בחיפה. זה נשמע כמו דברים קטנים, אבל זה גזל כמעט את כל הזמן שלי בחודשיים האחרונים.

סמל האקאתון חיפה: חמנייה, קו החוף של חיפה, סוגריים מרובעים, Hackathon 2011 ו„חיפה” בערבית, בעברית ובאנגלית

סמל האקאתון חיפה

עוד דבר גדול, מעניין ומיוחד, שעשיתי, הוא תכנון ימי המפתחים. זהו אירוע מסוג האקאתון (Hackathon) – כלומר מרתון של האקרים; לא „האקרים” במובן של „פורצים”, אלא במובן של „מתכנתים מגניבים”. אירועים מהסוג הזה די נפוצים בעולם התכנה החופשית, אבל לא התקיימו הרבה כאלה בארץ. זה כנראה ההאקאתון הגדול והבין־לאומי ביותר שהתקיים כאן אי־פעם. רוב המתכנתים שם יהיו מחו״ל ואני אביא כמה ישראלים – כדי להראות לחו״לניקים שגם לנו יש כאן כישרונות טכנולוגיים, כדי שהישראלים ילמדו מחו״לניקים לתכנת ולערוך האקאתון, וכדי שכולם ביחד יעשו קסמים שישפרו את הטכנולוגיות מאחורי ויקיפדיה למען גולשי אינטרנט בכל העולם. עדי קושניר ידגים בעיות בנגישות לעיוורים; אהרון לנין מגוגל ישראל יציג טכנולוגיות חדישות לכתיבה מימין לשמאל; ד״ר חיימה פרילוסקי ממכון ויצמן יציג שם דברים מגניבים שצוותו עשה בפרוטאופדיה – אנציקלופדיה דמוית־ויקיפדיה למולקולות של חלבונים.

זה מתחיל מחר. למעשה, זה כבר התחיל: האנשים כבר מגיעים ואנחנו יוצאים מגדרנו כדי לתת לכל אחד מכארבע מאות המשתתפים מחו״ל יחס אישי – לפגוש אותו בשדה התעופה, לעזור לו להגיע למלון, לקחת אותו לקפה בחיפה, להראות לו קצת נופים, ובעיקר – לדבר אתו על ויקיפדיה ועל דברים אחרים. ויקיפדיה זה אנשים, אנשים רגילים כמו כולם, אבל לכל אחד יש סיפור מיוחד שכה מרגש לשמוע.

לא לגמרי האמנּו שנגיע לזה, אבל הגענו.