בזמן שהמלצרית פינתה את הכלים מישהו אמר: „אז מה זה בעצם הגוגל פלוס הזה?”

פתאום ולפתע פתאום פלטה המלצרית צרור:

„אחרי שני ניסיונות כושלים של גוגל להקים רשת חברתית, הם עכשיו המציאו דבר ממש גדול, שזה מעגלים, ורק מי שאתה מוסיף למעגלים יכול לראות את מה שאתה כותב ומשתף, וזה הרבה יותר טוב מפייסבוק, כי שם כולם רואים את הכול, וזה ממש טוב.”

אחרי שהתאוששתי מההלם, חשבתי שזה ממש מזל שהיא מבינה מה היא אמרה, כי אני לא מבין. אני לא מבין את האתר הזה, לא מבין את ההתלהבות ממנו ועד הודעה חדשה לא אשתמש בו. אני כנראה זקן מדי. לפייסבוק אני לפחות רגיל, אבל גם שם צמצמתי לאחרונה את פעילותי ואיני מתכנן לשוב ולהרחיבה.

הסיבה העיקרית לכך שאיני רוצה להשתמש בפייסבוק ובגוגל+ היא שבאופן כללי מדובר בבזבוז זמן עצום, אבל יש עוד סיבה: הם תומכים ממש רע בכתיבה מימין לשמאל. להבדיל מטוויטר, שמתעלם מכתיבה מימין לשמאל כמעט לחלוטין, פייסבוק וגוגל+ מודעים לכך שיש אנשים שזקוקים לזה. עובדה – כל אחד מהם מנסה לנחש באיזה כיוון אני כותב. אבל כל אחד מהם עושה את זה בצורה שונה, וכל אחת מהצורות מעצבנת ומוזרה. אני לא רוצה שתכנה תנחש באיזה כיוון אני כותב, כשם שאני לא רוצה שדף נייר ינחש באיזה כיוון אני כותב. אני אקבע את זה בעצמי.

בשנת 2011 זאת אמורה להיות עילה להחרמת אתרים ותכנוֹת.

לא מחקתי את החשבון בגוגל+ לגמרי, אבל מחקתי כל מיני אנשים שהוסיפו אותי ל„מעגלים” שלהם, שעדיין לא הבנתי מה הם בעצם. את השמות של רובם לא הכרתי, אבל נדמה לי שהיו שם גם כמה שכן. אם אתם חברים שלי ואתם תוהים למה מחקתי או חסמתי אתכם, אז זה לא כי אני שונא אתכם, אלא כי אני לא מבין איך האתר הזה עובד ואני גם אשמח אם לא תנסו ללמד אותי. אם בא לכם, תרגישו חופשיים להוסיף אותי מחדש.


המסעדה היא „בית בנמל” בנמל תל־אביב. נדמה לי שהביאו לי מכבי במקום גולדסטאר, אבל הרביולי כרשה טעים מאוד.