אנשים שצריך להרוג, מס׳ 1: אנשים שמשקרים בשביל הצחוקים.

את זה ששומע שאני מגייס חסויות כספיות לאירוע ואומר "נו, אז דבר אתי על זה, אני מכיר כמה אנשים עשירים", אבל לא באמת מכיר אנשים עשירים. את זה ששומע שאיבדתי מצלמה באוטובוס ואומר "ואללה, בדיוק מצאתי מצלמה באוטובוס", אבל לא באמת מצא שום מצלמה. את זה ששומע אותי מדבר על להקה רוסית שאני אוהב ואומר שהוא מכיר אותה, אבל לא באמת מכיר אותה. את זה שמראה לי דירה להשכרה במושב ואומר שמי ששוכר דירה צריך גם להשתתף בתורנות שמירה, כשאין שם באמת תורנות שמירה. את זה שכותב בדיחות לעיתון ואומר שהזמינו אותו ל"ארץ נהדרת", כשלא באמת הזמינו אותו ל"ארץ נהדרת".

כל אלה – אנשים אמתיים. אם קראתם את זה ונפגעתם, אז מגיע לכם, כי אתם פגעתם בי. אל תגידו לי להפסיק להיות תמים ולרכוש חוש הומור. תמותו. תמותו קשה. או לפחות תפסיקו להציק לי. אני לא רוצה להתרגל אליכם, לא רוצה ללמוד לסבול אתכם, לא רוצה ללמוד לצחוק אִתכם. יש לי דברים חשובים יותר לעשות.

ואם אתם, כמוני, שונאים סוג כזה של "הומור", אל תתביישו לומר לאנשים שמשתמשים בו שזה לא מצחיק אתכם.