מבחינת המונחים היבשים אין באמת דבר כזה "אותיות ניקוד". אבל במציאות המונח הזה קיים: ישראלים רבים משתמשים בצירוף המילים המוזר הזה, שמעט סותר את עצמו, לכנות את האותיות שבלשנים קוראים להם "תנועות" באלפביתים זרים – הלטיני, הקירילי ואחרים. לישראלים כנראה קשה לעכל את המילה "תנועות" במובן הזה והם מחפשים לה תחליפים. יש כאלה שמשתמשים במילה האנגלית vowels, כי מה שאמרו להם המורים לאנגלית נקלט כנראה טוב יותר ממה שאמרו המורים ללשון (אם בכלל אמרו), אבל הרושם שלי הוא שהביטוי "אותיות ניקוד" הוא הנפוץ יותר.
לפני חודש כתבתי כאן על שימוש מבריק שעשו פרסומאים ישראלים בניקוד, כאשר ניקדו את האותיות הלטיניות בסמל של AEG. בעקבות הרשומה ההיא קיבלתי מאנשים שונים עוד דוגמאות לשימוש כזה בניקוד והחלטתי לקבץ אותן בדף אחד שהשם "אותיות ניקוד" התאים לו מאוד.
חיפושים כמשל 
ביידיש יש אותיות ניקוד: א' אחרי עיצור מסמן תנועת A ו- ע' אחרי עיצור מסמנת תנועת E.
אלה לא "אותיות ניקוד" – אלה אותיות שמסמנות תנועות. ניקוד זה דבר נפרד.
מה שכן, ביידיש יש שילוב מיוחד של אותיות וניקוד – אָ זה תמיד [o], ושתי יו״דים עם פתח (ייַ) זה תמיד [aj]. אבל גם אלה למעשה אותיות שמסמנות תנועות ודו־תנועות.
איך שלא מסובבים את זה, "אותיות ניקוד" זה צירוף שנולד מחטא, אם כי אי־אפשר להכחיש את העובדה שהוא קיים. אני מסרב להשתמש בו במשמעות שבה הוא משמש בדרך כלל, אבל כאן המצאתי לו שימוש אחר…
אבל הניקוד ביידיש הוא לא באמת ניקוד. אלה סימנים שמשמשים לניקוד בעברית וביידיש הפכו אותם לסימנים דיאקריטיים על משקל האומלאוט וחבריו.
בדיוק כך: סימנים דיאקריטיים שמקורם ההיסטורי – ניקוד.
נכון. גם הפתח הזה הוא בהחלט לא פתח – אם כבר אז הוא מין מינוס כזה שהשתרבב תחת שני היו"דים.
ראיתי בדף אותיות הניקוד שלך שאתה מביא דוגמה ל"ניקוד תקני". איך אתה קובע ניקוד תקני של מילים לועזיות?
לדוגמה, לָה פָּנֵרִיָּה – הייתי מצפה שבפ"א יהיה פתח ובנו"ן דגש, בגלל הריחוק מהטעם.
אני נדרשת לשאלה הזו פעם בכמה זמן במקום העבודה שלי, ותוהה אם יש חוקיות מסוימת (מלבד מה שידוע לי, שתנועות E הן סגול).
לפי החלטות האקדמיה בנושא מילים לועזיות. הן לא מושלמות ומשאירות מקום להיסוסים, אבל זה יותר טוב מכלום.
אין צורך בדגש כי ההברה רחוקה מהטעם. להפך, דגש במילים לועזיות אמורים לכתוב רק לציון אותיות כפולות (למשל אַנָּה) וגם זה לא חובה. תנועות e זה לאו דווקא סגול.
רוב תודות, אשמור ואנצור את הקישור ואפיץ בעבודה.
אני מתנגד בתוקף להוספת דגשים למילים לועזיות (למעט במקרה של מסורת ארוכת-יומין, ואלה שנועדו להבדיל בין ב', כ' ופ' דגושות לרפות). זו תוספת אינפורמציה מיותרת ומבלבלת, והיא מערבת מין בשאינו מינו. ועל אחת כמה וכמה כשמוסיפים דגש עברי לתעתיקים משפות שבהן כלל לא מבטאים את העיצור המוכפל באופן שונה (למשל השם אָנָה באנגלית או בגרמנית). ודגשים קלים הם גרועים לא פחות: ממי שכותב דּולפין הייתי מצפה שלפחות יפגין עקביות ויכתוב דּולפּין.
אה! אה! נזכרתי בדוגמה שמאז ומתמיד עצבנה אותי בכל פעם שאני רואה את השלט שלהם: בית הקפה-קונדיטוריה "מֶתוּקה" – למה סגול? למה?? ובאמת הייתי מקדיש לזה מחשבה ותוהה אם ניקוד ההברה הראשונה בסגול יכול לסייע להבין שהטעם מלעיל במקום מלרע, כי זה מין שם חיבה. אבל לא, זה לא עוזר. :-S
על החתום, אובססיבי לא אנונימי די גאה
עד שראיתי ששלחת קישור, הספקתי לחפש "מתוקה" בגוגל תמונות. שיואו שיואו שיואו מה מוצאים שם.
זו דוגמה יפה מאוד כשלעצמה, אבל לא מתאימה לדף זה, כי האותיות שם עבריות. באופן כללי נקדנים של סמלים ושל פרסומות משתדלים להתחמק מהשווא הנע בכל מיני דרכים. לדידי, רפורמה שתחליף בצורה חכמה את השווא הנע בסגול יכולה להיות דבר נהדר.
אה, כן, קישור: http://www.metuka.co.il/