במובנים רבים אני גזען. זוהי סדרת רשומות שבה אני מדגים כמה אני גזען, כדי לנסות לתקן את עצמי.


הלכתי מהאוניברסיטה הביתה, כבר בחושך. לפני שחציתי את כביש הגישה לשער בית חולים הדסה הר־הצופים ראיתי – ושמעתי – רכב שועט שפונה אל השער. עצרתי ונתתי לו לעבור. הוא צפר כדי שיפתחו לו את השער מהר. בפנים ישבו לפחות ארבעה נערים ערבים, אולי חמישה. הנער באמצע המושב האחורי נראה מעולף ושני החברה לידו החזיקו אותו.

קודם כול חשבתי "מנת־יתר". ראיתי יותר מדי סרטים אמריקאיים. אחר־כך חשבתי "דקירה בקטטה". אחר־כך חשבתי "מכות ממג״ב".

ורק אז חשבתי – "למה בעצם הם נראו לי ערבים?"