אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה, אַחְרֵי שֶׁסָּגְרוּ אֶת הָעִיר,
יָשַׁבְתִּי בַּבַּיִת וֶכָּתַבְתִּי שִׁיר,
לֹא בִּגְלַל אַהֲבָה נִכְזֶבֶת,
לֹא כָּתַבְתִּי אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה בִּגְלַל שֶׁאַתְּ עוֹזֶבֶת,
כָּתַבְתִּי שִׁיר בִּשְׁבִיל הַתַּמְלוּגִים.
(החמישייה הקאמרית)

אחד הנושאים החמים בחדשות בחודשים האחרונים הוא פרשת תמלוגי הגז – האם חברות הקידוח שמוציאות את הגז שנמצא באדמת ארץ־ישראל ישלמו לרשות המסים תמלוגים בגובה של עשרה אחוזים, עשרים, ארבעים, שישים, או אולי שמונים. האנשים מאחורי החברות, ובעיקר יצחק תשובה, אומרים שהדבר הנכון הוא שהם ישלמו פחות. הם גם אומרים שאם הם ישלמו פחות, עם ישראל ירוויח יותר. אולי הם חישבו מה טוב לעם ישראל ובמקרה הגיעו לתוצאה הזאת, אבל הם לא נשמעים משכנעים מאוד כשהם אומרים את זה. אינני אומר שהם משקרים – אני רק אומר שהם לא נשמעים משכנעים. אולי יש בדבריהם איזה היגיון כלכלי שאני מפספס. אתם חושבים שאני עוקצני ומתבדח, אבל אני לא.

ומנגד יש שלל פעילים חברתיים מציאותיים ואינטרנטיים וגם כמה חברי כנסת מימין ומשמאל שטוענים בתוקף שהתמלוגים צריכים להיות גבוהים כמה שיותר. הרבה פעמים נזרק לאוויר הביטוי "שמונים־עשרים" – שמונים אחוז לקופת המדינה ועשרים אחוז לכיס בעלי החברות. ההיגיון מאחורי הטענה הזאת הוא שעשרים האחוזים האלה זה כנראה הרבה יותר כסף מכמה שיעבור וישוב אי־פעם דרך העובר־ושב שלי, כך שיצחק תשובה כנראה לא יהפוך לפושט יד בשנים הקרובות ואילו כל הכסף העצום שיזרום לקופת המדינה יזרז את השלמת כתיבתו של המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וגם את הבנייה של הנתיב השלישי בסיבוב מוצא, של הרכבת הקלה בירושלים ובתל־אביב, ואולי אפילו של כבישי גישה ליישובים ערביים מוזנחים.

הרבה בלוגרים חברתיים כותבים על זה. ביקשו גם ממני. אבל יש בעיה: אומנם אני ממש לא מאמין לבכי של מיליונרים־קוזקים־נגזלים, אבל מרגיז אותי לא פחות שמצפים שאתמוך בהעלאת תמלוגי הגז בלי להסביר לי היטב למה זה טוב. אינני יכול לקדם בהתלהבות רעיון שאינני מתמצא בו. לא מן הנמנע שיצחק תשובה הוא סתם שקרן וחמדן חסר בושה, אבל אנא שכנעו אותי בזה טוב יותר. עברתי על כמה אתרים שטוענים דברים מהסוג הזה ולא ממש השתכנעתי.

למשל, לא השתכנעתי לגמרי שתמלוגים גבוהים על גז לא יביאו את ישראל למצב של ונצואלה ורוסיה, שממשלותיהן השתלטו בדרכים מפוקפקות מאוד על מרבית עסקי הדלקים והרווחים מזה השחיתו את הממשלות יותר מכמה שהן העלו את רמת החיים של התושבים. וגם לא קיבלתי נתונים מדויקים על כך שהשארה של עשרים אחוזים בלבד בידי חברות הקידוח תכסה את הוצאותיהן.

תרגישו חופשיים להגיב ולומר שאני מדבר שטויות. אפשר לעשות את זה בתגובות, אבל יהיה מועיל הרבה יותר אם תעשו את זה על גבי ויקיפדיה העברית: חיפשתי שם מידע על הפרשה הזאת, שיציג באופן מפורט את טענות כל הצדדים והתפלאתי למצוא באר עמוקה ויבשה. אם יש לבלוגוספרה העברית כוח וזמן לכתוב כל־כך הרבה רשומות על תמלוגי הגז, היא בוודאי תמצא גם כוח וזמן לכתוב על זה בוויקיפדיה.


התפלאתי שחיפוש גוגל "כתבתי שיר בשביל התמלוגים" מוצא רק אתר אחד. אני כנראה היחיד שלא מסכים לגמרי עם הטענה שהצפייה בפרק האחרון של החמישייה הקאמרית היא אחת החוויות המאכזבות בתולדות התרבות הישראלית.