לפני שבע שנים סיפרתי לידיד שהתחלתי ללמוד איטלקית. הוא חשב רגע ואמר:

– "אבל זה פשוט… הם כותבים באותיות אנגליות, נכון?"

– "זה משעשע שאתה שואל אותי, כי האיטלקים המציאו את האותיות האלו."


האיטלקים לא בדיוק המציאו את האותיות הלטיניות, המשמשות היום לכתיבת איטלקית, אנגלית, פולנית ועוד מאות שפות. האותיות התגלגלו לרומא מארץ־ישראל דרך יוון ועוד כמה מקומות וברומא קיבלו את הצורה שבה התפשטו לפינות רבות בעולם. הן כנראה גם לא הומצאו בארץ־ישראל, אלא באשור או במצרים… אבל זו סתם הקדמה, אפשר לקרוא על זה בוויקיפדיה.

לכל אות יש שם. בעברית, נגיד – אל״ף, בי״ת, גימ״ל. רבים נוהגים לרשום את שמות האותיות בעברית עם גרשיים לפני האות האחרונה; אינני יודע מאין בדיוק הגיע המנהג הזה, אבל אימצתי אותו גם אני. גם על המקורות של שמות האותיות העבריות אפשר לקרוא בוויקיפדיה.

היוונים קראו לאותיות שהם כתבו בהן בשמות שדומים לשמות העבריים: אלפא, ביתא, גמא (גלגול של "גמלא") וכו׳. אבל הרומאים כבר התאמצו פחות ופשוט נתנו לאותיות שמות קצרים שמבוססים על הגייתן וכך עשו, פחות או יותר, כל העמים שאימצו את האותיות האלו… רק שבכל שפה לאותיות האלה הייתה הגייה שונה ושם שונה.

גם עמים שאינם משתמשים באותיות האלו צריכים לקרוא להן בשם כלשהו. ברוסיה עד לא מזמן היה נהוג לקרוא להן בשמות שהם תערובת של שמות צרפתיים וגרמניים. A הייתה אָה ולא אֵיי; J הייתה "יוט" ולא "גֵ׳יי". בימינו רוסיה בהדרגה גולשת לשמות האנגליים.

בישראל קוראים לאותיות הלטיניות בשמות האנגליים שלהם. זה עד כדי כך מושרש בישראל, שֶׁמּוֹרִים לשפות שאינן אנגלית צריכים לבחור: או לחרוק שיניים ולקרוא לאותיות באנגלית ולא בשפה שלהם, או לקרוא להן בשמות הנהוגים באותה השפה ולהיתקל בפרצופים התמהים של התלמידים שלא מבינים שבאיטלקית C זה צִ׳י ולא סִי ובצרפתית T זה טֶה ולא טִי. החלטה טרגית ובלתי אפשרית, שדומה להחלטה אם לכתוב מחובר או באותיות דפוס.

זה גם יוצר בעיה לפרסומאים. עם המותגים IBM ו־GMC הכול פשוט, כי השמות אנגליים. אבל יש בעיה עם AEG ו־BMW הגרמניים: זה אמור להיות "אָה אֶה גֶה" ו"בֶּה אֶם וֶה" ולא "אֵיי אִי גִ׳י" ו"בִּי אֶם דַּבְּל־יוּ". את השם של המכונית הישראלים עד היום אומרים פעם ככה ופעם ככה, אבל זה לא ממש מעניין. הסיפור עם השם של יצרנית מכשירי החשמל AEG טוב בהרבה.

פרסומת של חברת AEG שבו מתחת לאותיות הלטיניות מופיעים סימני ניקוד עבריים: AEG טובה בהרבה

A קמץ, E סגול, G צירי

כשפרסמו את החברה הזאת בישראל בשנות התשעים, הוסיפו לאותיות הלטיניות בסמלה סימני ניקוד עבריים: קמץ ב־A, סגול ב־E וצירי ב־G. רציתי להיזכר בזה והתאכזבתי לגלות שהיום חנויות החשמל פשוט מציגות את הסמל הרגיל בלי ניקוד.

לא התייאשתי וחיפשתי "פורום מכשירי חשמל" ונכנסתי לדף הראשון – פורום שמתנהל באתר של חנות "מעוז הקור". כתבתי שם את השאלה על הניקוד של AEG. ואיזו תשובה קיבלתי מהמנהל? – "למה זה חשוב כלכל. הדגם מופיע כך – AEG". תבינו מזה מה שאתם רוצים; אני מבין מזה שאין לי חשק לקנות מוצרי חשמל בחנות הזאת.

העליתי את השאלה גם בדלפק הייעוץ של ויקיפדיה. תוך דקות קיבלתי תשובה מידידי אביעדוס: אכן, היה סמל מנוקד של AEG ויש מאחורי זה גם סיפור קטן.


וכן, בניגוד לדעת עובד "מעוז הקור", אני חושב שזה חשוב. כשראיתי את הסמל הזה בארץ לראשונה, הייתי עולה חדש בן אחד־עשרה וידעתי מעט עברית. אבל כבר אז הפנמתי את הרעיון הגאוני של אותה הפרסומת וחשבתי שהישראלים ממש מגניבים עם הקטע הזה של השפה והניקוד והכול. נו, מסתבר שטעיתי – מדובר רק בקומץ פרסומאים מגניבים ועוד פריקים פה ושם. מצד שני, אף פעם לא כיבדתי פרסומאים כל־כך ועכשיו אולי אתחיל לכבד אותם יותר.

אתם מכירים עוד סיפורים על ניקוד מגניב בפרסומות ובשלטים? בעברית, בשילוב עם לועזית? כתבו בתגובות – הכול הולך.


מי שיתף את הרשומה של אתמול בפייסבוק? אני סקרן.