… אז הייתי עם האישה בטיול ארוך בחו״ל ולקחתי את "כל השירים" של דוד אבידן. עניינו אותי במיוחד שירים שפורסמו בו לראשונה – כל יום קראתי בהם. ניסיתי להקריא אותם לאישה, אבל היא לא כל־כך רצתה לשמוע. בדרך כלל אני קורא לפני השינה וכשהעיניים שלי כבר נעצמות, אני מכניס את הסימנייה במקום שבו סיימתי ומניח את הספר בצד, אבל איכשהו בכל יום מצאתי את הסימנייה במקום אחר וקצת עצבן אותי לחפש את העמוד מחדש כל יום.

אחרי מספר ימים קלטתי שהיא מעבירה לי את הסימנייה למקום אחר. ניסיתי לברר למה היא עושה את זה והיא סיפרה שאת השירים האלה אבידן כתב בשבילה והוא היה שולח לה אותם כשהיא הייתה בגמילה… ועם השירים הוא גם שלח לה קצת סמים.

ואז היא העירה אותי.


כל קשר בין הרשומה הזאת לבין מציאות מקרי בהחלט, אבל הכרך השלישי של "כל השירים" של דוד אבידן יצא לאור ואני ממליץ מאוד לקנות אותו ואת הכרכים הקודמים, אם כי תחסכו כמה שקלים אם תחכו לשבוע הספר.

את דוד אבידן אני קורא בעיקר כשאני מנגב חומוס בירושלים. הספר שבאמת לקחתי לטיול בחו״ל הוא "זה הדברים" של סמי ברדוגו; עוד אכתוב עליו בפירוט, אבל כבר עכשיו אציין שתעשו לעצמכם טובה אם תקראו אותו בלי שתציצו במה שכתוב בכריכה האחורית.