מטעמי צנעת הפרט הרשומה הזאת לא מספיק מצחיקה.


שתי הדרכים היודעות ביותר לעזור לוויקיפדיה הן לתרום לוויקיפדיה כסף ולשפר בה את הערכים האנציקלופדיים. אחת הדרכים הידועות פחות לעזור לוויקיפדיה היא להתנדב ולענות למכתבים שנשלחים ל"מנהלי ויקיפדיה", "עורכי ויקיפדיה", "מנכ״ל ויקיפדיה", "ג׳ימי ויילס" וכיו״ב.

מכיוון שלוויקיפדיה אין ולעולם לא יהיה עורך ראשי, ומכיוון שמנכ״לית קרן ויקימדיה סו גרדנר ומייסד ויקיפדיה ג׳ימי ויילס הם אנשים עסוקים, את הדואר אלקטרוני מהסוג הזה קוראים מתנדבים באמצעות מערכת שנקראת OTRS.

המתנדבים שעונים לדוא״ל ב־OTRS הם אנשים רגילים שאוהבים את ויקיפדיה ורוצים לעזור בניהולה. זו לא מחויבות: אף אחד אינו חייב לענות לדוא״ל על חשבון הזמן שלו – כל אחד עושה את זה כמה שהוא רוצה. המטרה העיקרית והרצינית ביותר של OTRS היא לקבל אישורים רשמיים של זכויות יוצרים לתמונות שמועלות לוויקיפדיה. אבל אפשר לשלוח לשם גם מכתבים בכל נושא אחר. לכתחילה אין בדרך כלל סיבה לשלוח לוויקיפדיה דואר אלקטרוני בנושא תוכן – לזה מיועדים דפי השיחה של הערכים, אבל מדי פעם אנשים לא רוצים להתבטא בפומביות ולפעמים אנשים לא מבינים את הרעיון של דפי שיחה וקל להם יותר לשלוח דואר אלקטרוני.

בהרבה מקרים מדובר בפניות הגיוניות וסבירות. יש כמה שאלות נפוצות: "האם אפשר לכתוב עליי ערך?" (לא), "האם אפשר להעתיק מידע מוויקיפדיה לאתר שלי?" (כן, בתנאי שתזכיר את השמות של כותבי הערך המקורי). מדי כמה שבועות אנשים מפורסמים מישראל פונים ל־OTRS ומבקשים להחליף את התמונה בערך עליהם לתמונה יפה יותר. לפעמים פונים אנשים מבוגרים או מוגבלים שמבקשים לתקן טעויות בערך. לעזור לכל האנשים האלה בהחלט נותן הרגשה טובה.

אבל לעתים די קרובות יש פניות הזויות. למשל, מישהו כתב פעם ברוסית: "זה טוב שאתם כותבים על המלחמה הפטריוטית הגדולה. אולי קבור שם גם אנטולי סידורוב." – וזהו. מיהו אנטולי סידורוב, איפה הוא אמור להיות קבור ואיך זה קשור לוויקיפדיה – השד יודע.

מדי פעם אנשים שולחים הצעות לשיפורים מהפכניים – לדעתם – בוויקיפדיה. נגיד, ישראלי אחד הציע לערוך "חידון ויקיפדיה". לא ממש הבנּו מה הוא רוצה, אבל הסברנו לו בנימוס שההצעה שלו תויקה ותידון בבוא הזמן, אבל הוא דרש שיעבירו בדחיפות את ההצעה הזאת למנכ״ל ויקיפדיה ושלח אותה פעם אחר פעם.


המקרה ההזוי ביותר קרה לי היום. מישהו שלח קובץ ווֹרד עם הצעה לכתוב בוויקיפדיה על לשון בין־לאומית משופרת. לא כל־כך הבנתי אם מדובר בשיפור לשפה העברית, באלפבית בין־לאומי חדש או בלשון מלאכותית בין־לאומית כמו אספרנטו, כי מסמך הווֹרד היה כתוב בצורה מבולבלת מאוד. לא הייתה זאת הפעם הראשונה ולא השנייה שהגיעה הצעה מהסוג הזה – למשל, פעם אחת מישהו מהודו שלח מסמך ווֹרד משונה עם הצעה מפורטת – אבל מאוד לא ברורה – להפיכת הסנסקריט ללשון העולמית. להוא מהודו עניתי במכתב קצר שאמר שוויקיפדיה אינה מפרסמת מידע שלא התפרסם לפני כן במקור אמין. אבל הבקשה של היום הגיעה ממישהו בישראל והוא גם נתן טלפון וביקש שיתקשרו. ואני מנומס, אז התקשרתי.

ענה איש מבוגר. קודם כול שאלתי אותו אם הוא פרסם את ההצעה הזאת שלו בספר או בכתב עת כלשהו. הוא אמר שלא. הסברתי לו בנימוס שוויקיפדיה אינה מפרסמת מידע שלא התפרסם לפני כן במקור אמין. אז הוא התחיל להסביר לי שחשוב מאוד ליישם את ההצעה שלו, כי יש לה השלכות כלכליות עצומות. הוא התחיל להסביר לי שיש לו גם תכנית כלכלית לתיקון העולם:

– "אני מבין גם בכלכלה. באתר שלי יש תכניות איך לפתור את הבעיות המדיניות והכלכליות של העולם. צריך לבטל את הכסף המזומן ולעבור לכרטיסי אשראי. ואז לא יהיו סוחרי סמים."

– "נדמה לי שגם אז יהיו סוחרי סמים."

– "אתה יודע מה, אולי כן… אולי בסחר חליפין… אבל יש לי עוד תכנית להצלת הכלכלה של העולם. אני למדתי את זה הרבה…"

… ואז נגמרה לי הסוללה.

בשלב הזה הייתי יכול לשכוח מזה ולסמן וי, אבל מתוך נימוס התקשרתי שוב. אמרתי שנגמרה לי הסוללה, אז הוא הציע להתקשר אליי. זה לא ממש קשור לסוללה, אבל מאחר שהוא הציע, לא סירבתי ואמרתי לו את מספר הטלפון שלי. הוא שאל אותי מה שמי.

– "אמיר."

– "אָ־מִיר? או אֱ־מִיר? באל״ף או בעי״ן?"

– "באל״ף…"

– "אז זה צריך להיות אֱ־מִיר. טוב, אני תכף מתקשר אליך, כדי שלא תיגמר לך הסוללה."

טוב, ציפיתי שזה יהיה קצת מוזר, אבל לא עד כדי כך. צלצול:

– "שלום…"

– "אֱמִיר?"

– "אָמִיר. אָה. זה בקמץ…"

– "לא, זה צריך להיות בסגול – אֱמִיר. היה לי חבר שגם לו קראו אמיר באל״ף ושכנעתי אותו ששמו אֱמִיר – בסגול."

– "אבל אני יודע איך קוראים לי. קוראים לי אָמִיר. ככה כתוב במילון."

– "לא! זה 'אֱמִיר הָעֵץ' – חטף סגול בסמיכות. ויש גם מושב של טבעונים שקוראים לו אֱמִירִים."

– "אֲמִירִים, בחטף פתח. הייתי שם. והם צמחונים ולא טבעונים."

– "לא, זה לא נכון."

– "תראה, אני יודע מה השם שלי. אני בטוח שזה נכון. ככה כתוב במילון אבן שושן וככה כתוב בתנ״ך, ישעיהו יז ו."

– "אז בתנ״ך יש טעות. אתה יודע כמה טעויות יש בתנ״ך?"

– "אני בטוח שבתנ״ך יש הרבה בעיות לשוניות, אבל המילה הזאת כתובה שם בבירור בקמץ."

– "לא, בתנ״ך יש טעויות."

– "תראה, יכול להיות, אבל התנ״ך זה המקור, אז איך אפשר לדעת מה טעות ומה לא טעות?"

– "לפי השפה ההגיונית שאני פיתחתי! בגלל זה צריך לפרסם אותה בוויקיפדיה!"

– "אבל בוויקיפדיה איננו יכולים לפרסם חידושים שלא הופיעו לפני כן בשום מקום אחר. למשל בספר או בכתב עת אקדמי."

– "אֱמִיר…"

– "אָמִיר."

– "אֱמִיר, אני למדתי שנתיים באוניברסיטה העברית בירושלים את הלשון העברית עם פרופסור חיים רבין. אני הסברתי לו שבעברית יש בעיות ושצריך לתקן אותן וכבר אז פיתחתי את השיטה שלי לתיקון. אז הוא הסביר לי שזה לא מה שעושים באוניברסיטה, באוניברסיטה הם עושים רק מחקר על מה שיש. אז עזבתי את האוניברסיטה. השפה שאני פיתחתי גדולה על האוניברסיטה. צריך לשלוח אותה לוויקיפדיה."

– "אבל ויקיפדיה אינה יכולה להיות המקום הראשון שבו זה יתפרסם. זאת המדיניות שלנו. ככה אנחנו שומרים על האמינות שלנו."

– "אז זה ביצה ותרנגולת? זה כמו שקיקרו, ציצרו, אמר שצריך להרוס את קרתגו, את קרתא חדשה…"

– "נדמה לי שזה היה קאטו."

– "מה?"

– "קאטו. אני חושב שקאטו הוא שאמר שצריך להרוס את קרתגו."

– "ומה אני אמרתי?"

– "קיקרו."

– "אה, נכון! קיקרו היה היסטוריון."

– "הוא היה בעיקר פילוסוף ופוליטיקאי, אבל זה לא כל־כך חשוב."

– "אתה צודק, אֱמִיר! אז בכל מקרה, הוא אמר שזה ביצה ותרנגולת."

– "זה לא ממש ביצה ותרנגולת. אתה יכול לגשת להוצאת ספרים רצינית או לאוניברסיטה ולהציע להם שיפרסמו שם את השפה שפיתחת."

– "אבל זה גדול על אוניברסיטה!"

– "ולמה אתה חושב שדווקא ויקיפדיה זה המקום המתאים?"

– "כי יש לכם שם של אתר שמפיץ הרבה נתונים."

– "תודה, אבל אנחנו מפיצים רק נתונים שמצאנו במקורות אחרים."

– "אז בגלל זה אין לכם נתונים על מספר האנגלים שגרים בצפון אירלנד? טוב, תראה, אתם כמו הכנסייה הקתולית – אם היא אומרת שהעולם שטוח, אז ככה יהיה. זאת אמת המידה שלכם? אם איזה טיפש כתב על זה ספר, אז תכתבו על זה, אבל אם זה הגיוני כמו השפה שפיתחתי, אז לא תכתבו על זה. זאת אמת מידה שלכם!"

– "תראה, אין לנו דרך אחרת לבדוק את האמינות של המידע. איננו יכולים לכתוב אצלנו כל דבר שמופיע בכל אתר אינטרנט."

– "אז אולי אשלח לכם פקס?"

– "לא, אני מצטער. פקס זה לא אמין יותר מאתר אינטרנט. אילו זה היה ספר שיצא בהוצאת ספרים רצינית, זה היה יכול להיות מתאים. אני מצטער, זה הקריטריון."

– "קריטריון זה אמת מידה בעברית! אתה יודע שהרבים של קריטריון זה קריטריה? זה ככה כי לפי המצפן הביולוגי של בן האנוש מילה צריכה להסתיים בעיצור ולא בתנועה! אתה יודע, במילון אוקספורד כתוב שאם המלכה אומרת My husband and me, אף־על־פי שצריך לומר My husband and I, אז יכתבו me! כי באנגלית אמת המידה היא מה שנפוץ! אבל בעברית אמת המידה צריכה להיות היגיון! אבל אתם כמו הכנסייה הקתולית!"


מכאן והלאה זה כבר התחיל להיות משעמם וחוזר על עצמו. כאב לי הלב. בחיי שלא רציתי לפגוע בו. כבר יצא לי להסביר לאנשים דברים כאלה בטלפון והם בדרך קיבלו את זה בהבנה, אבל הוא… כנראה נעלב.

לקראת הסוף הוא אמר שלא נשאר לו עוד הרבה זמן לחיות ושהוא תורם את גופו למדע בחוץ לארץ ("הייתי יכול לקבל על זה הרבה מאוד כסף, אבל אני תורם"). הוא הבטיח שלפני שהוא יתרום את גופו, הוא יספר לרופאים על התכנית שלו לשיפור השפה, כי בישראל אף אחד לא יבין את זה. הוא גם איים לספר להם שוויקיפדיה אינה אמינה.

לפני ואחרי הדברים שהבאתי הוא סיפר עוד הרבה דברים מעניינים ומוזרים על עצמו, שלא אכתוב כאן, כי אינני רוצה לחשוף במי מדובר. למען הסר ספק, לא מדובר במיכאל אבינור. אם מישהו חושב שהוא יודע במי כן מדובר, הוא מתבקש לזכור שאני שומר לעצמי את הזכות לערוך ולמחוק תגובות. תודה על ההבנה.