באורמלא בשבוע שעבר נתתי לכם שיר של אבידן ושאלתי אם הצלחתם לקרוא אותו. עלו שם, קודם כול, שתי בעיות טכניות חשובות:

מקף שמופיע מעל האות במקום להופיע בין מילים. זה כנראה באג שרואים רק בחלונות ויסטה. אני מחפש דרך להיפטר ממנו. אם אינכם משתמשים בוויסטה ובכל זאת רואים את הבאג הזה, ספרו לי. אל תהססו להפנות לי שאלות כאלה – זה חשוב לי מאוד.

השאלה החשובה באמת, שנוגעת לקוראים רבים, היא איך לכתוב עם ניקוד במקלדת. יש מדריך לכתיבה עם ניקוד בוויקיפדיה העברית: ויקיפדיה:ניקוד. אם זה לא ברור או לא עובד במחשב שלכם, אל תהססו לבקש עוד עזרה.

האפשרות הנוספת היא להתקין במחשב שלכם פריסת מקלדת חדשה שיצרתי, שבה קל קצת יותר להקליד ניקוד. מי שמעוניין לנסות את זה, מתבקש לשלוח לי דוא״ל: amir.aharoni@mail.huji.ac.il. לצערי, יצרתי את זה בינתיים רק לחלונות; אם יש ביקוש למערכות אחרות, דברו אִתי ואנסה לעזור.


היום נתחיל לדבר על מושגי יסוד שבלי הבנה טובה שלהם אי־אפשר להתחיל לדבר על ניקוד: צליל, תנועה, עיצור, אם קריאה. אינני אוהב את המושגים האלה; הם ברורים ונוחים לי, אבל אני יודע שיש הרבה ישראלים שאינם מבינים ואינם אוהבים אותם. הייתי רוצה לכתוב במקומם משהו אחר, אבל כל עוד אין לי לְמָה להחליף אותם, איאלץ להמשיך להשתמש בהם. (אפשר להעלות הצעות.) אם המושגים האלה פשוטים לכם מדי, אשריכם; חכו לרשומות הבאות.

לכל מה שיוצא מהפה תנועה אני קורא צליל. בפשטות, הצלילים מתחלקים לעיצורים ולתנועות.

תנועה היא צלילי שבעת הגייתו האוויר יוצא מהפה ללא שום מחסום. בעברית שלנו יש חמש תנועות:

  1. a – מיוצגת בניקוד בקמץ גדול אָ, פתח אַ, וחטף פתח אֲ.
  2. e – מיוצגת בניקוד בצירי אֵ, סגול אֶ וחטף סגול אֱ. צירי שיש אחריו יו״ד נקרא "צירי מלא"; צירי שאין אחריו יו״ד נקרא "צירי חסר". (במקרים מסוימים יו״ד נכתבת גם אחרי סגול, אבל המקרים האלה והמונחים "סגול מלא" ו"סגול חסר" נדירים יותר.) ההגה e מיוצג בניקוד גם בשווא נע (למשל מְ במילה "מְדַבֵּר"); שווא נע יידון בשיעורים עתידיים.
  3. i – מיוצגת בניקוד בחיריק אִ. חיריק שיש אחריו יו״ד נקרא "חיריק מלא" וחיריק שאין אחריו יו״ד נקרא "חיריק חסר".
  4. o – מיוצגת בניקוד בעיקר בחולם – אׁ. חולם שיש אחריו אות שאינה נשמעת כשלעצמה הוא חולם מלא; האות הזאת היא לרוב וי״ו: אוֹר; לעתים רחוקות יותר היא אל״ף או ה״א: רֹאשׁ, פֹּה. חולם שאין אחריו אות כזאת הוא חולם חסר: דֹּב. התנועה o מיוצגת גם בקמץ קטן (תָּכְנִית) ובחטף קמץ (אֳנִיָּה).
  5. u – מיוצגת בשורוק אֻ ובקובוץ אוּ. (קובוץ נקרא בספרים אחדים "קיבוץ", סתם שתדעו.)

הבעיה העיקרית בכתיבה עם ניקוד היא שבדיבור יש חמש תנועות, ובמערכת סימני הניקוד יש יותר מעשרה סימנים שמייצגים אותן. הבעיה העיקרית בקריאה עם ניקוד היא שסימנים אחדים יכולים לייצג צלילים שונים: קמץ יכול לייצג a ("גדול") ו־o ("קטן") ושווא יכול לייצג e ("נע") או חוסר תנועה ("נח"). ברשומות הבאות בסדרה אשתדל להתייחס לבעיות האלו בפירוט.


עיצור הוא כל צליל שאינו תנועה. (בבלשנות יש גם חלוקה מורכבת יותר, אבל אין זה המקום לדון בה.) מבחינת הדקדוק היבש, אותיות האלף־בית העברי שאינן אהו״י תמיד מייצגות עיצורים. אותיות אהו״י יכולות לייצג עיצורים, אבל לעתים קרובות הם פועלים יחד עם מערכת סימני הניקוד כדי לייצג תנועות. אות אהו״י שאינה מתפקדת כעיצור נקראת אֵם קריאה. זה נושא מורכב שיידון בהרחבה; בתור התחלה קבלו רשימה פשוטה של צלילים שיכולות לייצג אותיות אהו״י:

  • אל״ף בתור אם קריאה היא כל־כך הרבה דברים שתוקדש לה רשומה נפרדת. בינתיים כלל פשוט: במילה שכולה מנוקדת, אם האות אל״ף מנוקדת – היא עיצור ואם אינה מנוקדת – היא אם קריאה. למשל, במילה אִמָּא, הראשונה עיצור והשנייה – אם קריאה.
  • ה״א בתור אם קריאה מופיעה בעיקר בסוף מילה אחרי צירי, סגול וקמץ כדי לסמן את הצליל e או a: הַרְבֵּה, שׁוֹתֶה, בּוֹנָה. במילים כֹּה, פֹּה, אֵיפֹה היא מסמנת צליל o.
  • וי״ו בתור עיצור מסמנת צליל v: ורד, צו, עכשיו. כאשר הווי״ו מסמנת עיצור באמצע מילה שאינה מנוקדת, היא נכתבת כפולה לפי כללי הכתיב של האקדמיה ללשון: הוועד, קווים, צוואר, כוורת. כאשר הווי״ו מסמנת צליל u או o, היא אם קריאה: צור (צוֹר או צוּר), ובכן, שוד.
  • היו״ד היא עיצור כאשר יש לה צליל של y: יוֹם, לְיַד, אוּלַי. בדומה לווי״ו, כאשר היא מסמנת עיצור באמצע מילה שאינה מנוקדת, היא נכתבת כפולה: "תייר מחו״ל", "קיים ספק סביר" (בכלל הזה יש כמה התחכמויות שיידונו בעתיד). כאשר היו״ד מסמנת צליל i או e, היא אם קריאה: שיר, לי, איבר. אם במילה כתובה יו״ד ואתם שומעים שם משהו כמו ey או ei, כנראה מדובר באם קריאה, למשל במילים ובצירופים "ביצה", "מיצג", "בני ברק". (גם זה נושא בעייתי שיידון בעתיד).

זה החלק העיוני להיום. לחלק המעשי של היום אחראי אלכסנדר פן:

הַמָּחוֹל בְּגַלִּים
יְעַגֵּל עִגּוּלִים,
עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, – לָעַד בְּחַרְתִּיהָ!
בְּיוֹמִי וְלֵילִי
לִי יֵהוֹד עֲמָלִי
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיךְ־אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָּה.

(מתוך "אדמה־אדמתי" לזכרו של אלכסנדר זייד; תודה לידידי אדם על בחירת השיר.)

מצאו איפה האותיות ה, ו, י הן עיצורים ואיפה הן אמות קריאה. שלחו את התשובות לדוא״ל amir.aharoni@mail.huji.ac.il. אשמח לקבל שאלות והערות על החלק העיוני בתגובות.