ברשומה הזאת יש חומוס, שירה ומוזיקה.


לא הייתי מחובר לאינטרנט חמשו״ש שלם. זה משהו. כתבתי בזכות זה שלוש עבודות לאוניברסיטה, שלא הייתי מתחיל לכתוב אותן אילו הייתי מחובר.

בשישי בבוקר הלכתי למרכז העיר להתכונן להופעה של פיקסיז. לא שאני צריך לקנות את האלבומים שלהם – אותם אני יודע בעל־פה (ותודה לדניאל עוז). אבל רציתי להתכונן לחימום – אדיטורז. בתו השמיני קניתי את שני האלבומים האחרונים שלהם. באותה הזדמנות סעדתי בחומוס בן־סירא עם דוד אבידן, כמו תמיד.

להקה טובה, אדיטורז. אני אוהב להיות מוכן להופעה – כשאני מכיר כמה שיותר שירים של האמן, אני נהנה יותר. אמרתי לעצמי שנשאר מעט זמן עד ההופעה, אבל זה בסדר, כי אם כל השבת אשמע אותם, אספיק לשנן את השירים ואהיה מוכן להופעה. ובכן, שמיעה וחצי הספיקו – את רוב השירים שלהם קל מאוד לזכור. אבל בכל זאת שמעתי אותם כל השבת. זה כנראה טוב. הם חיקוי של אינטרפול וג׳וי דיוויז׳ן, אבל חיקוי טוב, וזה כבר מזמן לא פשע.

בשלב מסוים במהלך השבת התחלתי לחשוב – "המם, מעניין אם פיקסיז יתייחסו בהופעה שלהם לשטויות מהחדשות." והבוקר ראיתי שהם ביטלו. מזל שב־2004 נסעתי לראות את האיחוד של פיקסיז בקליפורניה.

אינני יודע עדיין אם גם אדיטורז ביטלו; אמרו שיש סיכוי שהם יופיעו לבד. אם יופיעו, אבוא.

ותודה לדוונדרה בנהרט, שהבטיח לא לבטל. ההופעה שלו לפני שלוש שנים הייתה אחת השמחות והזכורות.