פעם ידידי אלעד רוזנהיים צרב לי כמה סרטונים שהוא אהב. בחיי, זה מה שהיה צריך לעשות לפני ששלחו קישור ליוטיוב בדוא״ל.

היו שם, למשל, פרקי ליל כל הקדושים של משפחת סימפסון. וגם הסרטון הבא של סטיב ואי:

ראינו אותו עם הדר הרבה פעמים וצחקנו מהשטויות שהוא עושה שם. היום נזכרתי בו וזמזמתי קצת:

– "אתה זוכר את זה?! איך אתה זוכר? אני לא זוכרת שירים שאין בהם מילים."

– "אני זוכר רק את ההתחלה, רוב הזמן הוא סתם מאונן."

– "אה, זה גם מה שעושה זה… שכחתי איך קוראים לו… מ… נו… יו לה טנגו."

– "לא!! זה כל העניין! עירא קפלן מזיין, לא מאונן!"

לא מאונן. עירא קפלן

לא מאונן. עירא קפלן


נ״ב: זיהיתם את הרוסיזם ברשומה הזאת?