מדבקות עם דמויות מסרטים מצוירים וקשקושים אחרים הן צעצוע נפוץ שילדים משום־מה אוהבים. זה צעצוע די דפוק, כי בדרך כלל אין בו ערך חינוכי רב, הוא גורם להורים לבזבז הרבה כסף, והנייר והפלסטיק שמהם המדבקות עשויות בדרך כלל הולכים לאשפה ולא למִחְזוּר.

אבל הנה נקודת אור קטנה וחמודה: שלשום צפיתי באחייניות שלי משחקות במדבקות. הן פשוט הוציאו אותן מהחוברת והדביקו על דף אחר. אף הן הבינו בשלב מסוים שזה די חסר טעם והתחילו להדביק אותן על הפנים של אחד מהדודים שלהן ששיתף פעולה בחיוך.

אחרי כמה דקות הגדולה אמרה: "אתה חולה במחלת המַדְבֶּקֶת!"

כה נפלא: היא לא יודעת מה זה "משקל" בעברית והיא כנראה גם לא תלמד את זה בבית הספר, אבל היא משתמשת בזה באופן טבעי. ולא סתם משתמשת, אלא גם גוזרת מילה חדשה ועוד משורש תנייני מרובע.

יש עתיד לעברית.