התחברתי לאינטרנט בקיץ 1997. הייתי בן 17 ואת המוזיקה שאהבתי, אהבתי מאוד. הדבר הראשון שחיפשתי היה Sonic Youth. לא בגוגל, עוד לא היה גוגל. היה יאהו!, אבל זה היה יותר מדריך אתרים ממוין ממנוע חיפוש. את כל אתרי המוזיקה שם אפשר היה לחפש לפי אלפבית של אמנים; לא נראה לי שנשאר משהו מהמדריך ההוא.

אז מצאתי כמה אתרי מעריצים של סוניק יות׳, כי מה אתם יודעים, אתר רשמי עוד לא היה להם. אבל אתרי המעריצים היו טובים ובאחד מהם מצאתי רשימת תפוצה ומיד נרשמתי אליה. היה כיף לדבר עם אנשים מעבר לים שאוהבים את אותה המוזיקה.

הלהקה האחרת שהם הכי אהבו לדבר עליה הייתה יו לה טנגו. זה עשה לי חשק לשמוע אותם, אבל לא היה אז מייספייס, לא היה אז יוטיוב, ולא היו אז נפסטר, קאזה וביטורנט. בקושי היו קיימים אז קובצי MP3, ולקח בערך 20 דקות להוריד שיר אחד, כי לא היה אינטרנט מהיר. אז לא ממש היה לי איפה לשמוע שירים של היו לה טנגו האלה שכולם היללו אותם.

אבל אחרי זמן מה ראיתי אותם ב־MTV בלילה. (כדי לדעת מה אני חושב אל MTV דאז, קראו את הביקורת שכתבתי על להקת גוסגוס בשרת העיוור.) השיר היה Sugarcube, מתוך האלבום I Can Hear the Heart Beating as One שהם בדיוק הוציאו אז.

הקליפ היה חמוד מאוד ורציתי לקנות את האלבום, אבל לא כל־כך היה איפה, כי לא מצאתי אותו בחנויות. זה היה ממש מתסכל, כי בכל אתר חדשות מוזיקה שהיה אז – מישהו זוכר את Sonicnet ואת Inkblot? – כתבו עליו ביקורות מהללות במיוחד. מה שכן, באופן נסי האתר של חברת התקליטים מטדור, הבית של יו לה טנגו, הואיל בטובו פשוט לתת את כל האלבום להשמעה ב־Real Audio – זה משהו שכן היה אז ושלמרבה הפלא עדיין קיים היום. משמצאתי את האוצר הזה, שמעתי אותו כל הזמן – בתקופה שעל האינטרנט היה צריך לשלם לפי דקה. אפשר היה גם לשמוע באתר הופעה שלמה שלהם. ומאז רציתי לראות אותם בהופעה.

גיטרה. גיטרה זה חשוב

גיטרה. גיטרה זה חשוב

מאז הספקתי לנסוע לאלזס (שטח גרמני תחת כיבוש צרפתי) כדי לראות את סוניק יות׳ ולקליפורניה כדי לראות את פיקסיז, אבל משום־מה לא הטרחתי את עצמי לנסוע לחו״ל כדי לראות את יו לה טנגו, כי דמיינתי שהם יבואו לארץ יום אחד. וזאת אף־על־פי שמייסד מועדון הפטיפון עמיר "ג׳נגו" רוסיאנו אמר לי בערך בשנת 2000 שיו לה טנגו גדולים מדי בשביל הפטיפון, אבל קטנים מדי בשביל ישראל.

ג׳יימס מקניו. גדול מדי בשביל ישראל?

ג׳יימס מַקְנְיוּ. קטן מדי בשביל ישראל?

אבל בסוף יו לה טנגו הודיעו שהם באים. תודה לחברת נרנג׳ה שהביאה אותם. קניתי שני כרטיסים מיד. אחר כך הם הוסיפו עוד הופעה, כי כנראה היה ביקוש. וברדיו 88 אף אם ארגנו מבצע: לשלוח שאלות ללהקה. מי שישאל את השאלה המעניינת ביותר, יזכה בכרטיס להופעה. אז שלחתי שאלה של קומפלטיסט אמתי – אחד שיש לו (כמעט) כל האלבומים:

בחוברת של אוסף השירים הנדירים "Genius + Love = Yo La Tengo" כתוב שיו לה טנגו הייתה פעם להקת חתונות. האם זה נכון או שזו אחת מהבדיחות הרבות המפוזרות בין חוברות האלבומים שלהם? ואם זה נכון, אילו שירים הם היו מנגנים בחתונות?

יו לה טנגו – להקת חתונות

יו לה טנגו – להקת חתונות

ומה אתם יודעים? – שאלו אותה והם אמרו שהם באמת ניגנו בחתונות של חברים ושפעם ביקשו מהם שהם ינגנו את "הבה נגילה", אבל הם סירבו בנימוס, כי הם חששו שלא כל האורחים יאהבו את זה. וזכיתי בכרטיס להופעה השנייה.

עכשיו תראו, במקרה של יו לה טנגו זה חשוב. אני חושב שלאור העובדה שזכיתי בכרטיס הזה יש לי עכשיו אסמכתה לכך שאני המעריץ הכי רציני שלהם בארץ. ויו לה טנגו זו להקה למעריצים רציניים, שמכירים את כל השירים שלהם. השירים המגוונים מאוד שלהם, שכפי שכותב גיא חג׳ג׳ הם יכולים להיות "קורס מזורז בתולדות הרוק האלטרנטיבי", ואני אוסיף – תולדות הרוק בכלל.

ג׳ורג׳יה הַבְּלִי. גם אני מסתכל ככה על צוואר הגיטרה כשאני מנגן

ג׳ורג׳יה הַבְּלִי. גם אני מסתכל ככה על צוואר הגיטרה כשאני מנגן

לקח לי שבועיים לכתוב את הרשומה הזאת, כי אין לי עורך שיושב על הראש ודורש 500 מילה עד 12:00 בצהריים יום אחרי ההופעה. אני מחויב רק לעצמי ולכם הקוראים, אז התלבטתי איך לכתוב את זה הכי טוב – אם אספר שיר־שיר איך כל אחד מהם ריגש אותי, אז מי שמכיר את שירי יו לה טנגו ממילא יכול לדמיין את זה ומי שלא מכיר אותם, לא יתעניין בזה.

אז רק אספר בקצרה שאת שתי ההופעות הם פתחו בשיר קצר – Big Day Coming האקסטטי והרועש ביום הראשון ו־Our Way to Fall השקט מאוד ביום השני. השיר השני בשתי ההופעות היה ארוך מאוד ורועש מאוד – ביום הראשון More Stars שנשמע בהופעה הרבה יותר טוב מהאלבום, למרות מה שאומר חג׳ג׳, ו־And the Glitter is Gone ביום השני, שהיה נהדר וגרם לי לחשוב ש־Infected Mushroom יכולים לעשות לו גרסת טראנס. בשתי ההופעות היה באמצע חלק אקוסטי שהבליט את השירה של ג׳ורג׳יה החמודה והמאופקת.

עירא עושה מעשים מגונים בגיטרה ושימו לב איזו רצינית ג׳ורג׳יה

עירא עושה מעשים מגונים בגיטרה ושימו לב איזו רצינית ג׳ורג׳יה

את רשימת השירים המרכזית בשתי ההופעות חתם עוד שיר ארוך ורועש – Pass the Hatchet עם בס מעולה בלילה הראשון ו־Blue Line Swinger המדהים מכל בחינה בלילה השני. בהדרן בשתי ההופעות הלהקה ביצעה שירים של "כותבי שירים יהודים גדולים" – ריצ׳רד הל בלילה הראשון וג׳ואי ראמון בלילה השני; "כולם עושים שירים של לו ריד ובוב דילן, אנחנו מנסים לחפור עמוק יותר", העיר עירא בסוף ההופעה השנייה.

עירא קפלן מרוכז

עירא קפלן מרוכז

הסוכרייה המתוקה ביותר של שתי ההופעות הייתה Nuclear War בהדרן של הלילה השני. זהו שיר של זמר הג׳ז האוונגרדי סאן רה. ג׳ורג׳יה וג׳יימס ניגנו יחד תופים ועירא הוכיח את עצמו כפסנתרן ג׳ז מרשים. זה שיר מודרך: ג׳יימס שר שורה־שורה מהשיר ונתן לקהל לחזור על המילים. לקראת הסוף עירא ירד מהבמה עם המיקרופון והתחיל לשיר שורה־שורה ולתת לי את המיקרופון כדי שאשלים. היה שווה לעמוד קרוב לבמה.

וכן, היה שווה בהחלט לחכות לזה שלוש עשרה שנים.

איזה מותק עירא קפלן

איזה מותק עירא קפלן


תודה רבה להדר שחלקה אִתי את הכיף של הלילה הראשון ולעינת וליפית שחלקו אִתי את הכיף של הלילה השני. שמחתי לראות שגם אנשים שאינם מעריצים גמורים כמוני יכולים ליהנות מהלהקה המופלאה והמיוחדת הזאת.

באופן מוזר אין ברגע זה בוויקיפדיה העברית ערך על יו לה טנגו. זה פֿאק שלי, כמובן. עד שאכתוב אותו, אפשר להתנחם בכך שרוב התמונות של יו לה טנגו בוויקיפדיה הן תמונות שאני צילמתי.