לכבוד פורים בסימן "ונהפוך הוא" ולכבוד זה שקיבלתי 98 בעבודה הסמינריונית האחרונה של התואר הראשון, אני מגיש לכם טיוטה של תרגום פרי עטי לשיר של גיליים התשיעי.

גיליים התשיעי, המכונה בשפות אחרות גם גִיּוֹם, וילהלם, ויליאם, וכו׳, חי בשנים 1071 – 1126. הוא היה רוזן בעיר פואטייה ושלט על חלק גדול ממה ששייך היום לצרפת. בנוסף לזה הוא היה גם טרובדור – משורר וזמר. מעטים יודעים את זה, אבל הוא אחד הראשונים שכתבו באירופה שירה חילונית בשפה שאינה לטינית ושזכתה להכרה כספרות יפה ובעלת ערך. לי רוב השירים שלו מזכירים מאוד את שירי בוב דילן, אם כי השיר הזה מזכיר לי גם את שירי האיגיון של ליואיס קרול מ"אליסה בארץ הפלאות".

השיר נכתב במקור בשפה האוקסיטנית, שעדיין מדברים בה די הרבה אנשים בדרום צרפת ובצפון ספרד. התרגום מדויק מילה במילה, אבל לא מי יודע מה אמנותי. מי שרוצה לשפר אותו – מוזמן! שלחו לי חרוזים משופרים, גרסאות מולחנות, גרסאות מותאמות לתרבות הישראלית וכל מה שבא לכם.

"ונהפוך הוא" ממש מתאים לשיר הזה, מכיוון שהמחבר מונה כל מיני הפכים וניגודים מוזרים ומפתיעים. מי שחושב שהוא לא ברור, צודק – כל מיני חוקרים חכמים ממני ניסו לפרש אותו ולא הצליחו. יש דברים מסוימים שאני יכול לנסות להסביר לפי ספרי הפרשנות שקראתי כדי לכתוב את העבודה הסמינריונית, אבל יש דברים שנשארים בגדר חידה. לדעתי הכי טוב ליהנות ממנו כמו מ"ג׳ברווקי".

אֶעֱשֶׂה שִׁיר מַמָּשׁ עַל כְּלוּם;
הוּא לֹא יִהְיֶה עָלַי וְלֹא עַל אֲנָשִׁים אַחֵרִים;
לֹא יִהְיֶה עַל אַהֲבָה וְלֹא עַל נְעוּרִים
   וְלֹא עַל שׁוּם דָּבָר אַחֵר,
כִּי הוּא חֻבַּר קֹדֶם בִּשְׁנָתִי
   עַל סוּס.

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָתַי נוֹלַדְתִּי;
אֵינֶנִּי שָׂמֵחַ וְאֵינֶנִּי עָצוּב;
אֵינֶנִּי זָר וְאֵינֶנִּי קָרוֹב,
   וְלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִם זֶה שׁוּם דָּבָר אַחֵר;
כִּי כָּךְ כֻּשַּׁפְתִּי בַלַּיְלָה,
   עַל גִּבְעָה גְּבוֹהָה.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָתַי נִרְדַּמְתִּי
וְלֹא מָתַי אֲנִי מִתְעוֹרֵר, אִם מִישֶׁהוּ לֹא אוֹמֵר לִי אֶת זֶה.
לִבִּי כִּמְעַט שָׁבוּר
   מִכְּאֵב הַלֵּב;
וְזֶה חָשׁוּב לִי כְּמוֹ עַכְבָּר,
   נִשְׁבָּע בְּמַרְטִיאָלִיס הַקָּדוֹשׁ.

אֲנִי חוֹלֶה וּפוֹחֵד לָמוּת,
וְלֹא יוֹדֵעַ שׁוּם דָּבָר יוֹתֵר מִכַּמָּה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ שֶׁנֶּאֱמָר עַל זֶה.
אֲבַקֵּשׁ רוֹפֵא לְטַעֲמִי,
   וַאֲנִי לֹא מַכִּיר כָּזֶה,
הוּא יִהְיֶה רוֹפֵא טוֹב אִם הוּא יָכוֹל לְרַפֵּא אוֹתִי,
   אֲבָל לֹא אִם אֲנִי נִהְיָה חוֹלֶה יוֹתֵר

יֵשׁ לִי יְדִידָה, לֹא יוֹדֵעַ מִי הִיא
כִּי מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ, אִם תַּעֲזֹר לִי אֱמוּנָה,
הִיא לֹא עָשְׂתָה דָּבָר שִׁיִּגְרֹם לִי הֲנָאָה וְלֹא שֶׁיַּכְבִּיד עָלַי,
   וְלֹא אִכְפַּת לִי,
כִּי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה שׁוּם נוֹרְמָנִי אוֹ צָרְפָתִי
   בְּתוֹךְ בֵּיתִי.

מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ מְאוֹד;
מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לִי זְכוּת לְזֶה וְהִיא לֹא גָּרְמָה לִי סֵבֶל;
כְּשֶׁאֲנִי לֹא רוֹאֶה אוֹתָהּ, זֶה מְשַׂמֵּחַ אוֹתִי הֵיטֵב,
   בִּשְׁבִילִי זֶה חָשׁוּב כּמוֹ תַּרְנְגוֹל.
כִּי אֲנִי מַכִּיר מִישֶׁהִי אֲצִילָה יוֹתֵר וְיָפָה יוֹתֵר,
   שֶׁשָּׁוָה יוֹתֵר.

אֲניִ לֹא מַכִּיר אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִיא נִמְצֵאת,
אִם הִיא בַּגִּבְעָה אוֹ בַּמִּישׁוֹר;
אֲנִי לֹא מֵעֵז לְדַבֵּר עַל הַסֵּבֶל שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִי
   אֲנִי קֹדֶם שׁוֹתֵק.
קָשֶׁה לִי מְאוֹד שֶׁהִיא נִשְׁאֶרֶת כָּאן,
   לָכֵן אֲנִי הוֹלֵךְ.

עָשִׂיתִי אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה, לֹא יוֹדֵע עַל מִי;
וְאֶשְׁלַח אוֹתוֹ לְזֶה
שֶׁאוֹתוֹ בִּשְׁבִילִי יִשְׁלַח דֶּרֶךְ מִישֶׁהוּ אַחֵר
   לְפֵּיטָאוּ,
כְּדֵי שֶׁתִּשְׁלַח לִי אֶת הַמַּפְתֵחַ
   לְתֵבָתָהּ.

כמה הערות ממש קטנות:

  • "אהבה ונעורים" – נושאים נפוצים בשירי הטרובדורים.
  • "חשוב כמו עכבר", "חשוב כמו תרנגול" – כלומר, לא חשוב.
  • "פיטאו" – השם האוקסיטני של העיר שנקראת היום בצרפתית פואטייה.
  • "מרטיאליס הקדוש" – הקדוש של העיר פואטייה.
  • "יש לי ידידה, לא יודע מי היא" – אהבה ל"ידידה" נסתרת או סודית היא אחד הנושאים הנפוצים ביותר בשירת הטרובדורים, אבל מחבר השיר הזה מקצין את העניין עוד יותר.
  • "נורמני או צרפתי" – צרפת של אז כללה רק את אזור פריז. הנורמנים בצפון מערב צרפת ואזורים בדרום צרפת היו מדינות נפרדות. לכן פירוש השורה הזאת הוא כנראה "לא היו אנשים זרים בתוך ביתי", אם כי יש לה גם פירושים אחרים לגמרי.