האות אל"ף בעברית יכולה להיות עיצור או אם־קריאה. מה זה "עיצור" ו"אם קריאה" כתבתי ברשומה מונחים, חלק א'.

אז אל"ף בעברית יכולה להיות עיצור ואם־קריאה. מבחינת הדקדוק הפוסקני במילה "אוֹמֵר" האל"ף היא עיצור שמנוקד בחולם. יש לעיצור הזה גם שם מדעי: "סותם סדקי" והוא מסומן באלפבית הפונטי בסימן ʔ, כלומר המילה כולה תיכתב באלפבית הפונטי המדעי כך: [ʔomer]. בפועל רוב הישראלים כנראה הוגים [omer], כלומר הם לא ממש אומרים את הסותם הסדקי והאל"ף נכתבת כדי שיהיה איפה לשים את החולם, שכן סימני ניקוד בדרך כלל לא עומדים לבד. אבל כל זה לא אומר בשום אופן שהאל"ף במילה "אוֹמֵר" היא אם־קריאה.

היא אם־קריאה כאשר אין לה שום צליל משלה, אלא היא עצמה נמצאת שם כדי לסמן תנועה. למשל, המילה "ראש" נכתבת כך רק מסיבה מסורתית; היא הייתה יכולה להיכתב גם "רוש". יש מי שחושב שאת שם העיר "ראש־העין" צריך לתעתק לאותיות לטיניות Ro'sh-Ha'ayin או משהו בסגנון, ולא: זה בכל מקרה רק Rosh. האל"ף היא אם־קריאה גם כשהיא נמצאת בסוף מילה כמו "קָרָא". כבר בעברית המקראית כנראה לא הגו את הא' העיצורית, להבדיל מערבית, שבה הוגים "קַרַאַ", כלומר גם אל"ף וגם תנועת a אחריה. אפילו באמצע המילה "קָרָאתִי" היא אם־קריאה, להבדיל מהעי"ן ב"קָרַעְתִּי" – העי"ן היא עיצור תמיד ולא אם־קריאה. (כמובן בעברית החדשה אין בדרך כלל שום הבדל בהגייה בין "קָרָאתִי" לבין "קָרַעְתִּי", וההגדרה של "אם־קריאה" אל מול "עיצור" במקרה הזה נכונה רק לפי הדקדוק המסורתי.)

אבל בעברית חדשה האל"ף כן מבוצעת מדי פעם כעיצור סותם סדקי. יש, למשל, הבדל די ברור בין המילה "מטים" לבין המילה "מתאים". ב"מטים" החיריק בא מיד אחרי הט', וב"מתאים" אחרי הת' בא העיצור א' ורק אחריו הניקוד חיריק. גם האל"ף הזאת מתפספסת לעתים קרובות בדיבור מהיר, אבל הדוברים פחות או יותר מודעים לקיומה גם כשהם הוגים "מתאים" כמו "מטים", כי הם מדמיינים אותה בכתב.

אבל מה עושים כשהיא מתפספסת גם בכתב? ראיתי כותרת במעריב: "צאו בשבט". זה אמור להיות חרוז מול "ט"ו בשבט"; אפשר לומר שזה אחד הדברים שפרופ' ממן התכוון אליהם כאשר הוא דיבר על חוסרים בטקסט. האל"ף, אף־על־פי שהיא כתובה, לא נשמעת באוזניו של הכותב, כי מבחינתו הוא החליף את הט' של "ט"ו" בצ', כאילו כתוב "צו בשבט". במובן מסוים האל"ף הזאת אפילו קצת מפריעה, אם כי גם כאן היא בעיקר עוזרת לזהות שמדובר במילה מהשורש "יצא".

אז האם נכון לדרוש מישראלים להתאמץ ולהגות את האל"ף ב"צאו"? כנראה לא. אבל לא מזיק להרהר מדי פעם במכלול הסיבות לכך שהיא נכתבת שם.