"וושינגטון לטהרן: מוכנים לקבל את הצעתכם לפתוח בשיחות", אתר nrg:
עם זאת, דובר המחלקת המדינה שלח מסר הרגעה לישראל והדגיש כי במידה שיתקיימו שיחות עם טהרן, ארה"ב תדאג להעלות במהלכן את סוגיית הגרעין.
יש פה משהו שנראה לכם לא בסדר? משהו שהייתם כותבים אחרת? או שהכול בסדר?
ואם אתם חושבים שאתם יודעים למה אני מתכוון – האם זה ממש מפריע לכם או שאתם חושבים שהביטוי הזה בסדר וטהרנים פשוט אוהבים לתקן את זה? ואם הוא בסדר, אז מתי לדעתכם צריך להשתמש בו ומתי צריך להשתמש במילה התקנית?
שימוש בביטוי "במידה ש…" במקום "במידה ו…"?
אני מחליף ומשתמש בשתי הצורות בלי להבדיל ביניהן.
אתה בכיוון, אבל בדוק את זה במילון או שניים.
אולי "מסר הרגעה"?
נשמע לי קצת צורם, למרות שאני לא בטוח למה.
אני מהמר על "במידה ש". זה לא הביטוי הנכון משום שיש רק שתי אפשרויות – או שיתקיימו שיחות או שלא יתקיימו – ובביטוי צריך להשתמש רק כאשר יש רצף של אפשרויות, וניתן להבחין בין מידה רבה למידה מועטה.
טוב, התייעצתי עם מורה ללשון בבית־הספר בו אני מלמד וזה מה שהוא אמר (בערך):
השימוש הנכון היחיד הוא בביטוי "במידה ש…" והשימוש הוא רק כאשר התנאי שמופיע אח"כ הוא בעל מידה מדידה.
בעצם מה שאמר המגיב "שלא לומר".
דובר המחלקת המדינה???
אכן, גם זה.