לחלק של עיר קוראים "שכונה" או "רובע". "שכונה" היא המילה היומיומית ו"רובע" היא המילה המסומנת יותר. "רובע" משמשת בהקשרים תיירותיים (הרובע היהודי, הרובע הלטיני) ולפעמים בהקשרים רשמיים, כשעיריות בישראל מנסות להקים מנהלים מקומיים, אם כי זה מאוד לא אחיד – לפעמים קוראים לזה מנהל שכונתי, מנהל קהילתי, ולפעמים רובע. (לעתים קרובות קוראים לזה "מינהל" וקשה לי היו"ד הזאת כעשן לעיניים, אבל זה נושא לרשומה אחרת.)

כותבים באתר mynet: "כמו פאריז: ירושלים תחולק לרובעים". טעות: צורת הרבים של "רובע" היא "רבעים". בניקוד: רֹבַע – רְבָעִים. חיפוש באתר mynet מעלה שבחלק מהכתבות כתוב "רבעים" ובאחרות "רובעים"; ההתפלגות – בערך חצי חצי. מצב דומה באתר עיריית ירושלים.

אני לא מצליח להיזכר בעוד מילים במשקל הזה עם עי"ן בסוף, וגם לא עם ח' – יש "שובע", "כורח" ו"טורח", אבל הן נדירות ברבים. המילה הכי קרובה שאני מצליח לחשוב עליה היא גובה – גֹּבַהּ, עם ה"א מופקת שדינה כדין חי"ת ועי"ן וברבים אומרים גבהים. מילים באותו משקל בלי אות גרונית יש למכביר: קובץ – קבצים, בורג – ברגים וכו'.

הטעות הנפוצה רובע – רובעים קשורה אולי למילה כובע: כּוֹבַע – כּוֹבָעִים. אבל המילה "כובע", שימו לב, נכתבת בחולם מלא שמשתמר בנטייה, להבדיל מרובע, גובה וקובץ, שנכתבים בכתיב מנוקד בחולם חסר. המילה כובע בעייתית מסיבה אחרת: ההטעמה התקנית שלה בצורת היחיד היא מלרע; מי שלא זוכר, מלרע זה בסוף, כלומר לא על ה"כו", אלא על ה"בע", אבל רוב האנשים אומרים "כובע" בהטעמת מלעיל כמו "רובע". כלומר, ייתכן שבזכות הדמיון בין שתי המילים, המילה "רובע" משכה אליה את צורת הרבים של "כובע" ו"כובע" משכה אליה את ההטעמה של "רובע".

אז מצד אחד – כתבתי למערכת mynet שיגידו לעורכים ולכתבים שכותבים "רבעים". מצד שני, מכיוון שמדובר בשתי מילים שהן ממילא חריגות למדי, אולי צריך לכתוב לאקדמיה ולהציע לאשר את הטעמת כובע במלעיל ואת הרבים של רובע בחולם. יתרון נוסף: הסרת הבלבול עם המילה "רְבָעִים", רבים של "רֶבַע".

מהי דעת הקוראים?