ישבתי בסוכנות נסיעות. נכנסו שני חבר'ה צעירים. הסוכנת שאלה אותם מה הם רוצים.
— "הצעת מכירה לקלאב באָנָטַלְיָה."
שימו לב לקמץ בנו"ן של אנטליה וכמובן להצעת מכירה.
החברה לא עשו שיעורי בית לפני שהגיעו לסוכנות וביקשו אנטליה, כי זה כנראה יעד התיירות העיקרי שהם מכירים מחוץ לישראל. הם שאלו את הסוכנת אם יש איזשהו הבדל בין אנטליה לבין אַיֵיָה נַפָּה. שימו לב לניקוד של אייה.
הסוכנת שדיברה אִתָם אמרה פעם אָנָטַלְיָה ופעם אָנְטַלְיָה.
היא ניסתה לשכנע אותם שאנטליה לא בשבילם ומתאימה יותר למשפחות ונראה שהם נטו להסכים. אז היא הציעה להם את בורגס.
ואז הייתי חייב להעיר:
– "זה מעניין שאתם רק אומרים שמות של מקומות, אבל לא של המדינות שבהם הם נמצאים."
הסוכנת אמרה שבורגס זה בבולגריה.
– "ולאכ! זה גדול! בולגריה נשמע לי טוב!"
מעניין למה, חשבתי.
האמת, יש הגיון בלשאול על ערים ולא על מדינות. הרי מי שמחפש חופשה באנטליה רוצה דברים שונים לחלוטין ממי שרוצה להגיע לאיסטנבול (ואם אני לא טועה, גם שדות התעופה שונים).
ברור. פשוט התחושה שלי הייתה שהם לא יודעים איפה זה בורגס, והם באמת לא ידעו.
אין ספק שיש משהו צורם שאנשים מכירים מקומות בעולם רק דרך אתרי נופש. הערים האלה משמשות כיעדי כיבוש. לא כבשנו את כל טורקיה, רק את ממלכת אנטליה.
חופשה נעימה!
זהו, זה מה שזה הזכיר לי. שמות של ערים, יעדי קרבות. ווטרלו, סטלינגרד, דה נאנג, סולטן יעקב, אנטליה, איה נפה, בורגס. היינו הך.
נורא מכולם – פלמה דה מיורקה, כמובן, שאליה אני טס, מכיוון שהשם הנכון שלה הוא פלמה.
ותודה, אבל זו לא בדיוק חופשה. טוב, קצת.