לפני כמה ימים כתבתי על כך שנשיא קירגיזסטן עבר בהצלחה מבחן בקירגיזית. היום קראתי שמועמד אחר לנשיאות, זֵ'נִישְׁבֵּק נָזָרָלִייֵב, גם עבר בהצלחה את המבחן וגם הודיע שכשייבחר לנשיא ישקיע בפיתוח השפה מיליארד דולר.

נָזָרָלִייֵב הסביר שכשתרגם ספר שלו מרוסית לקירגיזית, נתקל במילים רוסיות רבות שלא קיים להן תרגום קירגיזי. בכתבות בנושא לא מצאתי מה עוד הוא אמר על זה.

למה אני מספר לכם את זה? כי גם אני חושב שצריך להשקיע המון בפיתוח השפה העברית, אבל לא הייתי אומר בקמפיין הבחירות שלי שאני הולך להוציא על זה מיליארד דולר בלי להציע הסבר מפורט יותר.

אז למה צריך להשקיע בפיתוח השפה העברית? ברשומה אחת בבלוג לא אמצה את כל מה שאני חושב בנושא, אבל הסיבה לא דתית ולא לאומנית. אין בשפה העברית ולא בשום שפה אחרת שום דבר מיסטי או קדוש, כמו שטוענים לא מעט אנשים. אבל כן יש בעברית היסטוריה ארוכה של ספרות – תנ"ך, משנה, מדרשים, גמרא, פיוט, שירת ספרד, ספרי פילוסופיה מימי הביניים, ספרות הלכה, ספרות ההשכלה והספרות החדשה. יש בלשנים שטוענים שהספרות הזאת כתובה בכמה שפות שונות, אבל הם מגזימים – כמעט כל זה כתוב בעברית, כאשר הסגנון ואוצר המילים משתנה מתקופה לתקופה מכל מיני סיבות, אבל התשתית הדקדוקית משותפת בסך הכול.

בגלל התנאים המיוחדים שבהם התקיימה העברית כשפה כתובה בעיקר, היא השתמרה, והיום לא צריך ללמוד הרבה שנים כדי להבין את התנ"ך שנכתב לפני יותר מאלפיים שנה. מעט עמים יכולים להתגאות בזה: איטלקים, למשל, צריכים ללמוד שנים כדי להבין לטינית וישראלי זקוק להרבה פחות סיוע בקריאת התנ"ך או המשנה מהסיוע שזקוק לו האיטלקי כדי לקרוא את קיקרו בשפת המקור. בהשקעה קטנה יחסית אפשר לשמור על הקשר ולא להתנתק מהמורשת שלנו כמו שהתנתקו ממנה האיטלקים. שמירה על קשר לעבר חשובה ורצויה, כי יש לנו מה ללמוד מהעבר, וכפי שהדגמתי, במקרה שלנו זה גם אפשרי ואפילו די קל. זו סיבה אחת.

סיבה אחרת היא שצריך לעזור לאנשים לא להסתבך עם השפה כשהם מדברים וכותבים. כשאדם כותב את המילה "שנייה" פעם ביו"ד אחת ופעם בשתיים, או כשהוא מתלבט אם לכתוב "שוודיה" בו"ו או בבי"ת, זה מקשה על הקריאה. בני אדם שיודעים עברית טוב לא באמת מתקשים בזה, אבל ילדים ועולים חדשים כן מתקשים ומתקשים גם מחשבים, ובימינו זה חשוב לתכנות תרגום, תכנות נגישות וכיו"ב. האחידות רצויה ואפשרית, אבל היא תתאפשר רק בעזרת חינוך נכון וחכם לילדים ולמבוגרים.

יש עוד הרבה סיבות ואנסה לכתוב אותן בקרוב.


במאמר מוסגר, שני מועמדים לנשיאות לא עברו את המבחן בקירגיזית. על אחד מהם הבוחנים אמרו שלא נעים להם לגלות כמה שגיאות הוא עשה.